פסקי דין על רהיטי גן נוי | פסקי דין על ארז'אן את בן עמי אלונים | פסקי דין על מחסני רהיטים בית שאן | פסקי דין על אמריקן סליפ סנטר | פסקי דין על בן עמי אלי | פסקי דין על ארז'דאן שמעון |

2431/04 א     30/11/2006




א 2431/04 רהיטי גן נוי נ' ארז'אן את בן עמי אלונים בע"מ, מחסני רהיטים בית שאן בע"מ, אמריקן סליפ סנטר בע"מ, בן עמי אלי, ארז'דאן שמעון




1
בתי המשפט
א 002431/04
בית משפט השלום עפולה
30/11/2006
תאריך:
כב' השופט יוסף בן חמו
- ס.נשיא
בפני
:

רהיטי גן נוי

בעניין:
התובעת
עו"ד שלם טוני

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . ארז'אן את בן עמי אלונים בע"מ

2 . מחסני רהיטים בית שאן בע"מ

3 . אמריקן סליפ סנטר בע"מ

4 . בן עמי אלי
, ת.ז. 022072037
5 . ארז'דאן שמעון
הנתבעים
עו"ד ביטון חובב

ע"י ב"כ
פסק דין
פסק דין
זה מתייחס לתביעה נגד הנתבע מס' 4. נגד שאר הנתבעים ניתן פס"ד עוד בבית משפט השלום בראשל"צ, ביום 4/4/04. הדיון בעניינו של הנתבע הועבר לבית משפט השלום בעפולה, בעקבות טענתו של הנתבע מס' 4, לחוסר סמכות מקומית.

טענות התובעת -
התובעת הגישה נגד חמשת הנתבעים תביעה בסדמ"ק לתשלום חוב בסך 38,392 ש"ח, בגין אספקת סחורה לחנויות של החברות הנתבעות 1-3. הנתבעים 4 ו - 5 היו בתקופה הרלוונטית בעלים במשותף של המניות, והמנהלים של שלושת החברות.
טענת החוב נסמכת על חשבוניות וכן צ'קים שמסרו הנתבעים וחזרו ללא כיסוי, בציון "א.כ.מ" ו/או "חשבון מוגבל".
הטענה כלפי הנתבע מס' 4, הינה לתשלום מלוא החוב מכח דיני "הרמת המסך" ובנוסף או לחילופין לתשלום סכומי הצ'קים שעל גביהם הוא חתם בערבות אישית בסכום כולל [קרן] 11,200 ש"ח. הצ'קים ניתנו לתאריכים: 20/9/01 עד 26/11/01.

טענות הנתבע -
הנתבע מכחיש בכתב הגנתו את הטענה שהוא ערב אישית לצ'קים. לטענתו, החתימה על גבי הצ'קים, הנחזית להיות חתימתו, איננה חתימתו ואיננה זהה לחתימתו וככל הנראה זויפה. הנתבע לא ידע שלנתבעות 1-3 לא תהא אפשרות לשלם את הצ'קים. פעילותו כמנהל החברה היתה תמת לב, מתוך שיקולים עסקיים טהורים, תוך נקיטת זהירות בקבלת ההחלטות.
מהלך הדיון -
בישיבה המקדמית שהתנהלה ביום 8/9/05, ועל מנת לברר מה השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, שמעתי בקצרה, בתוקף הסמכות הנתונה לבית משפט בישיבת קדם משפט על פי תקנה 143(1), את נציג התובעת - מר טוויזר דוד, ואת הנתבע מס' 4.
מנהל התובעת העיד על קשרי העבודה עם הנתבעים, על נוהל העבודה ואספקת ההזמנות. לאחר שצ'קים החלו לחזור, הוא שלח את הנהג המספק את הסחורה אל הנתבעים כדי שיגבה את תמורת הצ'קים החוזרים במזומן, וכן שיחתים את בעלי החברות שמשכו את הצ'קים על ערבות אישית על גבי הצ'קים הדחויים, וזאת כתנאי לאספקת הסחורה ואכן הסחורה סופקה לאחר חתימה על ערבות על גבי הצ'קים ושבוע שבועיים לאחר מכן הנתבעים סגרו ונעלמו.
בתגובה לדבריו אלה של מנהל התובעת, הגיב הנתבע - "כל מה ששמעתי עד עכשיו ברובו נכון, למעט סוגיה אחת פשוטה, אף פעם לא חתמתי על שום שיק, לאף אחד בחיים, מאחורה". בהמשך דבריו, אישר הנתבע כי היה בעלים במשותף עם הנתבע 5 בכל שלושת החברות - הנתבעות 1 - 3.

המחלוקת בין הצדדים הינה, אם כן, בשני נושאים:
א. האם יש מקום להרמת מסך?
ב. האם הנתבע חתם כערב אישית לפירעון הצ'קים והאם לחייבו בתשלום אותם הצ'קים שעליהם חתם, אם חתם?

דיון -
מטעם התובעת העיד מר כפיר דדון שהצהיר כי בזמנים הרלוונטיים עבד אצל התובעת שסיפקה לנתבעים את הריהוט כמפורט בכתב התביעה. מכיוון שאחד הצ'קים שמסרו הנתבעים במהלך העסקים בין הצדדים חולל, הוא התנה את המשך ההתקשרות העסקית בכך שהנתבע 4 ישלם את תמורת השיק שחולל במזומן וכן שיחתום בערבות אישית על יתר הצ'קים שנמסרו על ידו לתובעת. העד הגיע למקום עסקו של הנתבע מס' 4, והאחרון חתם בנוכחותו על גב הצ'קים שצורפו כנספח לכתב התביעה. העד הצהיר שטענת הנתבע לזיוף כביכול של חתימתו הינה שקרית, והיא מהווה ניסיון להתנער מחבותו האישית כערב.
בחקירתו הנגדית, הסביר העד כי הוא איננו נושא בתואר מנהל בחברה ותפקידו היה נהג, מחלק סחורה ודואג לגבייה של המפעל.

ב"כ הנתבע ניסה לבנות טילי טילים על אי דיוק זה בדבר אי מהימנותו של העד, אך לא כך התרשמתי אני .

העד סיפר באופן רהוט וברור על שיטת העבודה מול הנתבעת. ההזמנות היו בפקסים. הוא חזר והעיד מעל הדוכן כי הכיר את הנתבע 4 אישית, ואף שוחח איתו [עמ' 6, ש' 6]. שלל את האפשרות שמי שחתם על גב הצ'קים היה שותפו של הנתבע וחזר והצהיר שהנתבע הוא זה שחתם בפני
ו [עמ' 6, ש' 4 וכן ראה בעמ' 8, ש' 6-1 בחקירה החוזרת].

מטעם ההגנה העיד הנתבע 4 בעצמו. הוא הצהיר שהיה בעלים ומנהל של הנתבעות 1 - 3, במשותף יחד עם הנתבע 5. בשלב מסוים, החברות נקלעו לקשיים. שיקים חזרו בגלל אי כיסוי מספיק או חשבון מוגבל. שיקים חוללו וביניהם הצ'קים שנמסרו לתובעת. הנתבע הצהיר כי החתימות על גב הצ'קים אינן חתימותיו. הוא אישר שכל שלושת החברות הנתבעות 3-1 אינן פעילות.
בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי למרות שניהל מס' רב של חברות בו זמנית, שמכרו סחורה שנרכשה מהתובעת, כל הסחורה שסופקה על ידי התובעת סופקה רק לחנות אחת [עמ' 9, ש' 24]. הוא שב והכחיש שלפני המשלוח האחרון הוא נדרש ושילם במזומן על שיק שחזר, אך אישר שהיה בקיא בפרטי החשבונות והצ'קים שיצאו מהחברות. על פי עדותו, הוא מעולם לא חתם על ערבות אישית למרות שנתבקש לעשות זאת בהזדמנויות שונות [עמ' 10, ש' 26]. בתשובה לשאלה אם הוא מכיר את עד התביעה, השיב שאיננו זוכר אותו.
בתשובה לשאלה אם הוא זוכר שחתם אי פעם על גב השיק, השיב: "לא. לא חתמנו בגב של הצ'קים כערבים, בטח לא לבד. היה מקובל שאני והשותף שלי חותמים ביחד".

ערבות אישית בחתימה על הצ'קים -
בהעמידי את עדותו של עד התביעה מול עדותו של הנתבע, עדיפה בעיני גרסתו של עד התביעה, שהותירה רושם חיובי.

הנתבע, לעומתו, הותיר בעדותו רושם חמקמק. הוא ניסה להתנער מכל קשר לצ'קים ולחתימתו, אך דבריו אלה אינם עולים בקנה אחד עם תצהירו שניתן במסגרת הבקשה להעברת הדיון מבית המשפט בראשל"צ לבית המשפט בעפולה, שם הצהיר על עובדות שיש בהן כדי לתמוך בגרסת התביעה לגבי ההתנהלות העסקית מול הנתבעת ואופן אספקת הסחורה.
הנתבע הצהיר בסעיף 5 כי מקום מגוריו ומקום עסקו הוא בעפולה. עוד הצהיר בסעיף 7 כי במהלך העסקים הרגיל שהיה עם התובעת וכפי שסוכם איתה מזה זמן, נהגה התובעת להגיע למשרדי הנתבעים ולספק סחורה במשרדי הנתבעים. כמו כן, מסירת הצ'קים ותשלומים אחרים שבוצעו במהלך השנים נמסרו לתובעת אך ורק במשרדי הנתבעים בעיר עפולה.
בעוד שעד התביעה הצהיר באופן חד משמעי שהנתבע הוא זה שחתם בפני
ו וחזר על הצהרתו זו במהלך הדיון בנוכחותו של הנתבע 4, תגובתו של הנתבע היתה שהוא "איננו זוכר" את עד התביעה.

אני מאמין לעד התביעה שהנתבע 4 חתם בפני
ו על גב הצ'קים, בנסיבות כפי שפורטו על ידו בעדותו. בעקבות העובדה ששיק של הנתבעים חזר, הוא התבקש על ידי מנהל התובעת לדאוג לכך שתמורת השיק תשלום במזומן וכי מנהלי הנתבעות יחתמו על כתב ערבות אישית על גבי הצ'קים שהוצאו מהבנק לצורך כך. על גבי הצ'קים הוחתמה חותמת של ערבות אישית . עם הצ'קים האלה ניגש העד למשרדי הנתבעים בעפולה והחתים את הנתבע מס' 4, שחתם על גב הצ'קים בחתימת ידו, כערב אישית לצ'קים. בצד החתימה מופיע גם מס' תעודת הזהות של הנתבע מס' 4, ושמו המלא.
ערבות אישית זו משמעה כי חיובו האישי של הנתבע 4 לתשלום חובותיהן של החברות שריר וקיים מכח קיומה של הערבות, וללא כל קשר לשאלת האחריות האישית לנושא משרה בחברה, אם מכח דיני הרמת המסך ו/או מכח דיני הנזיקין.
הכחשתו של הנתבע 4 כי חתם על הצ'קים היתה הכחשה סתמית וכללית ולא שכנעה אותי.

הרמת מסך -
התובעת מבקשת לחייב את הנתבע 4 בתשלום מלוא החובות של הנתבעים, ביחד ולחוד מכח "הרמת מסך".

הלכה היא שאין להטיל חבות, מקום שנטענות טענות כלליות בלבד בדבר קיומה של עוולה כזו או אחרת, אלא יש הכרח לבססה על נסיבות מדויקות ומעשים מסוימים אשר הובאו ראיות מספיקות להתקיימותם.

לא הובאו בפני
ראיות המצדיקות הטלת אחריות אישית על הנתבע מכח תפקידו בחברה.
באין ראיות כאלה, יש להקפיד על ההפרדה בין האישיות המשפטית של נושא תפקיד בחברה לבין החברה.

לפיכך, אני דוחה את התביעה להטלת אחריות אישית על הנתבע 4, למלוא חובותיהם של הנתבעים.

סוף דבר, אני מקבל את התביעה באופן חלקי.

אני מחייב את הנתבע מס' 4, לשלם לתובעת את הסך של 11,200 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26/11/01 ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע מס' 4, לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסה"ד ועד התשלום בפועל.

ניתן היום ט' בכסלו, תשס"ז (30 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

____________
יוסף בן חמו
, שופט
ס.נשיא

002431/04א 115 ליאור ממן








א בית משפט שלום 2431/04 רהיטי גן נוי נ' ארז'אן את בן עמי אלונים בע"מ, מחסני רהיטים בית שאן בע"מ, אמריקן סליפ סנטר בע"מ, בן עמי אלי, ארז'דאן שמעון (פורסם ב-ֽ 30/11/2006)