פסקי דין על חיים אהרון טורצ'ין

4875/06 פ     06/12/2006




פ 4875/06 מדינת ישראל נ' חיים אהרון טורצ'ין




1
בתי המשפט
ב"ש 8251/06
בית משפט השלום ירושלים
ת"פ 4875/06

06/12/2006

כבוד השופט אריה רומנוב

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת

נ ג ד
חיים אהרון טורצ'ין
- ת"ז 029344710

המשיב
ב"כ המבקשת: עו"ד ד' מור
- פרקליטות מחוז ירושלים
ב"כ המשיב: עו"ד ר' שטוב
החלטה

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום בת.פ. 4875/06 של בית משפט זה, ובצדו הבקשה מושא החלטה זו, בה מתבקש בית המשפט להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים שיתנהלו נגדו בתיק העיקרי.

2. המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה, והוא טוען כי אין עילה למעצרו.

3. בכתב האישום שהוגש נגד המשיב 6 אישומים. במוקד עניינם, הטענה בדבר היותו של המשיב פעיל מטעם אחד הפלגים ברחוב החרדי בירושלים בניסוח מודעות (פשקעווילים) ובהפצתן ברחובות העיר. עיקר עניינו של כתב האישום במעשים שעשה הנאשם, לפי הטענה, בעקבות סכסוך שפרץ לפני כשנה וחצי בין הפלג אליו משתייך המשיב, לבין בית דפוס אשר פועל, ברישיון, בהדבקת מודעות ברחובות ירושלים, ואשר שמו דפוס "ישר". סכסוך זה הגיע לכדי מעשי אלימות והביא לתלונות הדדיות מטעם שני הצדדים המעורבים. עניין אחר שבו עוסק כתב האישום הוא, פרסום מודעה, בנוסח מאיים, אשר נועד 'לגרום נועד לבעלי חנויות בשכונות החרדיות לפנות את עסקיהם, הואיל ועסקים אלה, לדעת כותבי המודעה, אינם מתאימים לאופיין של השכונות.
4. המעשים המיוחסים למשיב מתפרסים על-פני שנה וחצי לערך. לצורך הכנת כתב האישום אספה המבקשת מספר תיקי חקירה שהיו פתוחים ועומדים נגד המשיב, ואף פתחה תיק שנסגר.

5. אישומים מס' 1 ו-2, שהינם הראשונים בזמן, מייחסים למשיב עבירות של השחתת פני מקרקעין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים וניסיון לשיבוש מהלכי משפט שנעברו, לפי הטענה, בחודש מאי 2005. בקשר לאישומים אלה, או לפחות בקשר לחלקם, נחקר המשיב בחודש מאי 2005, ואף היה עצור במשך מספר ימים בהתאם להחלטתו של כב' השופט סובל מיום 29.5.05. בשעתו לא הוגש נגד המשיב כתב אישום, ואף נמסר לו כי הוחלט לסגור את אחד התיקים. ואולם, כאמור, לאחרונה, כאשר הצטברו נגד המשיב עוד מספר תיקים והוחלט להגיש נגדו כתב אישום, צורפו גם התיקים מחודש מאי 2005.

6. נחה דעתי כי יש ראיות לכאורה לפחות לגבי חלק מהמעשים המיוחסים למשיב בשני האישומים הראשונים. שכן אין חולק על כך, שבין המשיב לבין המתלונן, מחמוד אבו דיאב, אשר עסק בהדבקת מודעות מטעם דפוס "ישר", התקיימה שיחת טלפון אשר בה, לטענת המתלונן, המשיב איים עליו. אמנם כן, המשיב מכחיש את תוכן השיחה. ואולם, לצורך שלב זה של הדיון, די בהודעתו של המתלונן. כמו כן, ככל שמדובר בשני האישומים הראשונים, מצויות בדו"ח הפעולה של השוטר קובי יעקובי ראיות לכאורה לעניין העבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והשחתת פני מקרקעין, המיוחסות למשיב באישום הראשון. אציין, כי ככל שמדובר באירוע התקיפה מיום 12.5.05, אני שותף לדעת הסניגור, כי בהעדר זיהוי מטעם המותקף, אין ראיות לכאורה נגד המשיב.

7. האישום הבא מבחינת לוח הזמנים, הוא אישום מס' 4. באישום זה מואשם המשיב בכך, שביום 8.2.06 הוא העביר לאדם בשם זאב פרנק חבילת מודעות, שעניינן אזהרה בנוסח מאיים ששוגרה לבעלי עסקים ברחוב החרדי בה הם התבקשו לפנות את עסקיהם, תוך שהוא הורה לזאב פרנק הנ"ל לתלות את המודעות במקומות בולטים, על-מנת שהקהל הרחב יוכל לראות אותן. ככל שמדובר בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, הרי שבעניין זה מצויה הודעתו מיום 8.2.06 בשעה 04:01 של זאב פרנק, בה אמר, כי המשיב הוא האדם שביקש ממנו להדביק את המודעות.

8. האישומים הבאים מבחינת לוח הזמנים, הם אישומים 3 ו-5, שעניינם עבירות אלימות, אשר לפי הטענה, ביצע המשיב, ביחד עם אחרים, כלפי אנשים המשתייכים לדפוס "ישר". גם כאן אני סבור כי יש ראיות לכאורה להוכחת עיקר המעשים המיוחסים למשיב. ראיות אלה מצויות בהודעתו מיום 7.7.06 משעה 17:23 של לייזר וייס, בהודעתו מיום 27.8.06 של מאהר סעו, בהודעתו מיום 9.7.06 משעה 20:54 של ישראל קלצ'קין, ובהודעתו מיום 19.7.06 של אברהם קלצ'קין. אכן, נוכח היריבות הקיימת בין שתי הקבוצות, והטענות ההדדיות שהן מעלות האחת כלפי השנייה, יש מקום להתייחס במידה של זהירות להודעות אלו. ואולם, לצורך הדיון בשלב זה, יש בהודעות האמורות כדי להניח את התשתית העובדתית הנדרשת.

9. יצוין, כי בסמוך לאחר אירועי חודש יולי 2006, נשוא אישומים 3 ו-5, נעצר המשיב על ידי המשטרה, ונחקר. לאחר מכן, התבקש בית המשפט על ידי המשטרה להורות על שחרורו בתנאים, ואכן בהחלטתה מיום 18.7.06 של חברתי, כב' השופטת פרידמן-פלדמן, הוחלט לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים, אשר כללו מעצר בית למשך מספר ימים.

10. האישום האחרון המופנה כנגד המשיב, הוא אישום מס' 6. באישום זה מואשם המשיב בכך, שהביא לדפוס מודעות שונות, וביניהן מודעה אשר כותרתה "מלשין דמתא", אשר יש בה, לטענת המבקשת, משום עבירה של הטרדת עד. גם לעניין זה אני סבור, כי יש ראיות לכאורה לכך שהמשיב עמד מאחורי הדפסת המודעה, והדברים מופיעים בהודעותיו של בעל בית הדפוס שהדפיס בפועל את המודעה, מר שלום אוליאל.

11. סיכום הדברים הוא, אפוא, שהתמונה שהוצגה בפני
בית המשפט הינה תמונה עגומה אודות סכסוך מתמשך בנושא פרסום מודעות ברחוב החרדי, אשר הגיע לכדי אלימות של ממש, ואשר טרם בא על פתרונו. המשיב טוען, כי הצד האחר הוא התוקפן, ובעניין זה הוא מעלה את הטענה, כי הוא עצמו הותקף על ידי אנשים הנמנים על הצד האחר, וכי כתוצאה מתקיפה זו הוא נחבל קשות, והיה מאושפז במשך מספר ימים בבית החולים בעקבות שבר שנגרם לידו. אני מוכן לצאת מנקודת הנחה - מבלי להכריע בדבר - כי אין מדובר בתמונה חד-צדדית, וכי לשני הצדדים המעורבים בעניין תרומה למצב העגום. עם זאת, אינני סבור כי דרך ההתמודדות עם מצב כזה היא באי-עשייה, ובאי-נקיטת האמצעים העומדים לרשות החוק. דעתי היא, כי על החוק לעשות שימוש בכלים העומדים לרשותו, וככל שימצא בסיס לכך, הרי שהדבר יצטרך להיעשות כלפי שני הצדדים.

12. נוכח העובדה כי עניין לנו בשורה של מעשים אשר מעורבות המשטרה ובית המשפט עד כה לא הביאה להפסקתם, אני סבור, כי קיים חשש, שאם המשיב ישוחרר, הוא ימשיך במעשים הלכאוריים המיוחסים לו, ובכך יסכן את אלה הנמנים על הצד האחר. בנסיבות אלה אני סבור, כי יש "להעלות מדרגה" בכל הנוגע לאמצעים שננקטו נגד המשיב עד כה, ואולם אינני סבור, כי עליית המדרגה צריכה להיות "קפיצת מדרגה", היינו, נקיטת האמצעי החמור ביותר האפשרי, שהוא מעצר עד תום ההליכים. אני סבור כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אשר פגיעתה בחירותו של המשיב פחות חמורה ממעצר ממש, ובמקרה זה אני סבור, כי ניתן להשיג את מטרת המעצר על-ידי הרחקתו של המשיב מירושלים. נראה, כי בכך יושג האיזון הראוי בין השיקולים המתחרים.

13. אני מחליט, אפוא, להורות על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א. נאסר על המשיב לשהות בעיר ירושלים, לכל סיבה או צורך שהוא, אלא אם כן יקבל רשות מפורשת, ובכתב, מהמשטרה או מבית המשפט; במידה והמשיב יצטרך להגיע לקבלת טיפולים רפואיים, עליו לתאם את הדבר עם המשטרה.
ב. על המשיב למסור למשטרה את הכתובת של המקום בו יתגורר, ואת מספר הטלפון בו ניתן יהיה להשיגו;
ג. המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך של 10,000 ₪;
ד. המשיב ימציא שני ערבים צד ג', אשר יחתמו על ערבות של 10,000 ₪ כל-אחד;
14. אני ער לכך שמדובר באדם שהנו אב ל-9 ילדים, וכמו כן, אני ער לכך שהמשיב נחבל לאחרונה. בנסיבות אלה אני קובע, כי אם תחול רגיעה בסכסוך הקיים בנושא פרסום המודעות, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה כי יעיין מחדש בתנאי שחרורו של המשיב.
ניתנה היום י"ה בכסלו, תשס"ז (6 בדצמבר 2006) במעמד המתייצבים.
אריה רומנוב
, שופט

ב"כ המשיב: הערבים מטעם המשיב הם מר יוסף קרוייזר ווילינגר יחיאל.
אני מבקש למשיב שהות של מספר ימים על-מנת להתארגן בטרם העזיבה.

ב"כ המבקשת: אנחנו סבורים שמספיק גם יום אחד כדי להתארגן.

החלטה

הואיל והמשיב נתון במעצר כבר מספר ימים וכיוון שהוא אב למשפחה ברוכת ילדים, אני קובע, כי החלטתי בדבר יציאתו את העיר תיכנס לתוקפה במוצ"ש - י"ח בכסלו - 9.12.06.

ניתנה היום ט"ו בכסלו, תשס"ז (6 בדצמבר 2006) במעמד המתייצבים.
אריה רומנוב
, שופט









פ בית משפט שלום 4875/06 מדינת ישראל נ' חיים אהרון טורצ'ין (פורסם ב-ֽ 06/12/2006)