פסקי דין על חבר הכנסת מיכאל קליינר | פסקי דין על ראש הממשלה - מר אריאל שרון

7560/02 בג"צ     04/09/2002




בג"צ 7560/02 חבר הכנסת מיכאל קליינר נ' ראש הממשלה - מר אריאל שרון




בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ ‎7560/02
בפני
: כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט א' גרוניס

העותר: חבר הכנסת מיכאל קליינר

נגד

המשיבים: ‎1. ראש הממשלה - מר אריאל שרון

‎2. השר לבטחון פנים - מר עוזי לנדאו
‎3. מפקד מרחב ירושלים - ניצב מיקי לוי
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה: כ"ז באלול תשס"ב (‎4.9.02)

בשם העותר: עו"ד שי צוקרמן
בשם המשיבים: עו"ד אסנת מנדל
פסק-דין

השופט י' טירקל
:
‎1. בעתירה שלפנינו מבקש העותר, שהוא חבר כנסת, להורות למשיבים לאפשר לו לממש את חופש התנועה המוקנה לו מכוח סעיף ‎9(א) לחוק חסינות חברי הכנסת (זכויותיהם וחובותיהם) תשי"א - ‎1951 (להלן - "חוק החסינות"), "באופן שיתאפשר לו להיכנס לתחומי הר הבית ביום ‎5.9.02 בשעות הבוקר". כמו כן מבקש הוא להורות למשיבים "לדאוג לסידורי אבטחה הולמים בעת כניסת העותר לתחומי הר הבית". לטענתו מונעת ממנו המשטרה את מימוש זכות הגישה שלו לפי חוק החסינות ובכך נוהגת היא שלא כדין, תוך חריגה מסמכות ואף ללא תשתית עובדתית להחלטתה. עותר הוסיף וטען כי לא הוצגה לו אלטרנטיבה לדרישתו; כגון, על ידי הצעת מועד אחר או בדרך של הגבלה בזמן של משך שהייתו על ההר. טעם נוסף בפיו כי האיסור שהוטל על כניסתו לשטח הר הבית הוא בגדר "הפלייה בינו לבין חברי כנסת שקדמו לו, בראש ובראשונה המשיב מס' ‎1". בטיעוניו לפנינו הבהיר בא כוח העותר כי אין העותר עומד על כך שתותר כניסתו ביום ‎5.9.02 - שהוא כ"ח באלול תשס"ב, יום לפני ערב ראש השנה - דווקא, וכי נכון הוא להסכים גם למועד אחר ואף בשעות אחרות משביקש.

באת כוח המדינה, בתגובה בכתב שהוגשה עם פתיחת הדיון וכן בדבריה לפנינו, לא חלקה על כך שיש לאפשר גישה חופשית למבקרים בהר הבית, וכי אף על פי כן, מאז יום ‎29.9.00 סגור מיתחם הר הבית למבקרים. בתגובתה הסבירה שעמדת המשיבים היא "כי בעת הזו, בשל ארועי התקופה האחרונה והמתיחות הרבה על רקע לאומי ודתי, ובמיוחד כאשר המדובר בהר הבית - המצוי בלב המתיחות, מתן היתר ביקור בהר הבית לעותר, עלול להביא, ברמה של קרבה לוודאות, למהומות קשות בהר הבית, עד כדי סיכון חיי המבקרים בהר, חיי המאבטחים אותם ואף מעבר לכך, וחשש לשפיכות דמים ולעימותים חריפים עד כדי פגיעה בבטחון המדינה. בנוסף, ישנו חשש ממשי כי מהומות בשטח הר הבית, בעת הזו, עלולות להתפתח ולהתפשט אל מחוץ למתחם הר הבית, אל ירושלים ואזורים נוספים, ולגרור עימן פגיעות בנפש". כפי שציינה, הערכתם של המשטרה ושל גורמי הבטחון היא "כי ביקורו של העותר עלול לגרום, ברמה של קירבה לוודאות, לפגיעה בבטחון המדינה ובסדר הציבורי". לענין זה, למרות חסינותו של העותר כחבר כנסת, אין הבדל בינו לבין יתר אזרחי המדינה.

אחרי ששמענו את טענות באי כוח בעלי הדין שמענו, לבקשת בא כוח העותר, בדלתיים סגורות ובמעמד באת כוח המדינה בלבד, את דבריו של המשיב מס' ‎3, ניצב מיקי לוי, וכן את דבריו של נציג שירות הבטחון הכללי, ששטחו לפנינו מידע חסוי שעליו מושתתת עמדתם.

‎2. דין העתירה להידחות.

השאלה העיקרית שעליה יש לתת את הדעת היא אם לאור הוראות סעיף ‎9(א) לחוק החסינות, ניתן לאסור או להגביל את הגישה של העותר להר הבית, מן הטעמים שעליהם עמדה באת כוח המדינה. לענין זה תובא להלן הוראת סעיף ‎9(א) לחוק החסינות כלשונה:

"שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר כנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי".
אכן, כבר נפסק כי "החסינות המוקנית לחבר הכנסת בסעיף זה מתירה לו גישה לכל מקום שאינו רשות היחיד, במובן זה שהוא רשאי לגשת לכל מקום ציבורי, משמע למקום אשר לציבור או לחלק ממנו זכות גישה אליו" (דברי הנשיא מ' שמגר בבג"ץ ‎620/85 ח"כ מוחמד מיעארי ואח' נ' יו"ר הכנסת ואח', פ"ד מא(‎4), 169, 199 והאסמכתאות שם). אולם, לפי סעיף ‎9(א) לחוק החסינות, אין תחולה לאיסור זכות הגישה של חבר כנסת או להגבלתה, אלא מטעמים של "בטחון המדינה או של סוד צבאי". במילים אחרות, לא די בטעמים של שמירת בטחון הציבור והסדר הציבורי - היכולים להצדיק הטלת הגבלות על חופש התנועה והגישה של אזרח מן השורה - אלא שלענין הגבלת חופש התנועה של חבר כנסת על המדינה להראות שבידיה טעמים שבבטחון המדינה דווקא. לענין זה נאמר, כי "ביחס למקומות עליהם חלות הגבלות מטעמי בטחון לא ניתנה חסינות לחברי הכנסת, ובנדון זה אין הבדל בין חברי הכנסת לבין יתר אזרחי המדינה" (בג"ץ ‎69/54 תופיק טובי נ' שר הביטחון, פ"ד ח ‎558). עוד נאמר כי "הזכות שבסעיף נסוגה ממילא במקרים בהם איסור התנועה הוא מטעמים של ביטחון המדינה" (דברי הנשיא א' ברק בבג"ץ ‎9293/01 ח"כ מוחמד ברקה ואח' נ' שר הבטחון, פ"ד נו(‎2), 509, 515, 516 בעקבות ענין תופיק טובי). האם בידי המדינה טעמים שבבטחון המדינה המצדיקים את האיסור שהוטל על העותר להיכנס למיתחם הר הבית?

כאמור, הובא לפנינו, מפי המופקדים על הבטחון, מידע חסוי. על פי מידע זה שוכנענו כי ביקורו של העותר בהר הבית עלול לגרום, בוודאות קרובה לוודאי, למהומות קשות, שפיכות דמים ועימותים חריפים, במיתחם ההר ואף באיזורים נוספים, במימדים העלולים לפגוע בבטחון המדינה, ולא רק לפגיעה בבטחון הציבור ובסדר הציבורי. כאן אין צורך להרבות דברים על החשיבות הרבה שבהגנה על זכות הגישה החופשית של יהודים ושל בני הציבור בכלל להר הבית, זכות שנפגעה, לדאבון הלב, במהלך השנתיים האחרונות. אולם, על יסוד המידע האמור שהובא לפנינו, אין מנוס מלקבוע כי לעת הזאת דוחה הסכנה החמורה מפניה את זכות הגישה של העותר להר הבית, לרבות את הזכות המיוחדת שניתנת לו כחבר כנסת לפי סעיף ‎9(א) לחוק החסינות.

‎3. לפיכך אנו דוחים את העתירה.

בשולי הדברים נוסיף כי במהלך הדיון הצהירה באת כוח המדינה בפני
נו כי מתוך מודעות לזכות הגישה החופשית להר הבית בוחנים המשיבים דרכים למימוש הזכות, ובמסגרת הדיון בדלתיים סגורות נמסר לנו מידע המסביר את ההצהרה.

ניתן היום, כ"ז באלול תשס"ב (‎4.9.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור ‎02075600 - /מפ
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם

.








בג"צ בית המשפט העליון 7560/02 חבר הכנסת מיכאל קליינר נ' ראש הממשלה - מר אריאל שרון, [ פ"ד: נו 6 721 ] (פורסם ב-ֽ 04/09/2002)