פסקי דין על רס"ן אשר לוי | פסקי דין על התובע הצבאי הראשי

61/06 עת     30/10/2006




עת 61/06 רס"ן אשר לוי נ' התובע הצבאי הראשי




בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני
:
סא"ל יורם נועם
- שופט

בעניין:

רס"ן אשר לוי
- המערער (ע"י ב"כ, סגן דנית ליבוביץ)

נ ג ד

התובע הצבאי הראשי
- המשיב (ע"י ב"כ, סגן איתי עשהאל)

ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוט מרכז שניתן בתיקים 147/06/1 ו- 148/06/1 (אל"ם דורון פיילס - נשיא) בתאריך 30/8/06. הערעור (חומרת העונש) התקבל.
פ ס ק – ד י ן
לפניי ערעור הנאשם על גזר-דינו של בית-הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מרכז, בתיקים 148/06/1 ו- 147/06/1, אשר ניתן ביום 30/8/06, לפיו הושתו על המערער – בגין הרשעתו בשתי עבירות של אי-קיום חובה להחזיק הגה, לפי סעיף 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 – העונשין שלהלן: 15 ימי פסילת רנצ"א בפועל, שלושה חודשי פסילת רנצ"א על תנאי לתקופה של שנה וקנס בסך 900 ש"ח.
מדובר בשתי עבירות שעניינן שימוש בטלפון נייד, תוך כדי נהיגה, ללא דיבורית. העבירה השנייה נעברה כארבעה חודשים לאחר ביצועה של הראשונה.

הודאתו של המערער בבית הדין קמא ניתנה במסגרת הסדר טיעון, בו עתרו הצדדים לעונש מוסכם של פסילת רנצ"א מותנית וקנס בסך 900 ש"ח. נימוקי ההסדר היו עברו התעבורתי הלא מכביד של המערער, העובדה כי אחת העבירות בגינה הורשע הנה, כהשקפת הצדדים, מינורית, והערכתם כי העונש המוצע מצוי במתחם הענישה המקובל.

בית-הדין קמא החליט לסטות מהסדר הטיעון, בציינו כי מדובר בעבירה, אשר על-פי הפסיקה מצדיקה הטלת עונשי פסילה של ממש, זאת משום נפוצותה והסיכון הנשקף ממנה. משנה חומרה ראה בית-הדין בהישנות העבירות בהפרש זמנים לא גדול זו מזו ובביצוע עבירה על-ידי מפקד בכיר. בנסיבות האמורות מצא בית-הדין קמא כי העונש המוסכם על-פי הסדר הטיעון חורג באופן בלתי ראוי מן הסביר, וכי תכלית הענישה, האינדיבידואלית והכללית, לא תבוא על סיפוקה, אם לא ייגזר למערער גם רכיב של פסילה בפועל. מטעמים אלו, השית בית-הדין קמא על המערער, בנוסף לעונשים המוסכמים, עונש של פסילת רנצ"א בפועל לתקופה של 15 יום.

נוכח החלטתו של בית הדין קמא לחרוג מהסדר הטיעון, הוגש הערעור דנן. המערער טען בהודעת הערעור, כי אחת משיחות הטלפון הייתה שיחה קצרה בחניון, ומדובר בעבירה "מינורית" בנסיבותיה, וכי תמהיל הענישה שהוצע במסגרת הסדר הטיעון – עונשי מאסר על תנאי וקנס מכבידים יחסית – אינו חורג ממתחם הענישה המקובל, ובכל מקרה אינו חורג במידה המצדיקה סטייה של בית-הדין מהסדר טיעון.

הצדדים הודיעו לבית הדין, בהודעה בכתב, כי הגיעו להסדר במסגרת הערעור, לפיו יושתו על המערער העונשים שהוסכם עליהם במסגרת הסדר הטיעון המקורי, קרי: פסילת רישיון על-תנאי לשיקול דעת ביה"ד וקנס בסך 900 ש"ח. הם ציינו בהודעתם בכתב, כי הטעמים העומדים ביסוד ההסדר דנן, ושעמדו בבסיס ההסדר בערכאה הדיונית, הנם העובדה שמדובר בקצין בעל רישיון נהיגה כ-14 שנה, שעברו התעבורתי אינו מכביד, והיות אחת מעבירות "מינורית" בעת שהקצין ענה לשיחה קצרה בשעה שנסע בתוך חניון. במסגרת הודעתם ציינו הצדדים, כי העונש המוצע בהסדר הטיעון מצוי במתחם הענישה המקובל.

סבורני, כי המדיניות העונשית שהובעה על-ידי הערכאה הדיונית הנה הולמת וראויה, זאת נוכח היותן של העבירות הנדונות נפוצות, והסיכון הגלום בהן לביטחון המשתמשים בדרך, ובפרט כשמדובר בעבירות אשר נשנו פעם אחר פעם, ובוצעו על-ידי קצין בכיר, האמור לשמש דוגמא לאחרים. עם זאת, על יסוד העקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון בע"פ/1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, בדבר שיקוליו של בית המשפט, האם לכבד הסדר טיעון או שמא לסטות ממנו, אינני סבור כי סטייתו של העונש המוסכם בין הצדדים, מהעונש הראוי וההולם, מצדיקה, בנסיבות המקרה דנן, חריגה מהסדר טיעון.

אשר על כן, הערעור מתקבל, בהתאם להסדר שהגיעו אליו התביעה והסניגוריה, באופן שרכיב פסילת הרנצ"א בפועל שהושת על המערער במסגרת גזר-הדין יבוטל. יתר רכיבי העונש יעמדו בעינם.
ניתן והודע היום, 30 אוקטובר 2006, בהיעדר הצדדים. מזכירות בית-הדין תמציא עותקים מפסק הדין לצדדים.

__________________ סא"ל יורם נועם
, שופט
חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור
רס"ן נילי שרעבי - בלומנטל
תאריך: ______________________ ק. בית הדין
??

??

??

??

בלמ"ס ע"ת/61/06

1








עת בית דין צבאי 61/06 רס"ן אשר לוי נ' התובע הצבאי הראשי (פורסם ב-ֽ 30/10/2006)