פסקי דין על טרייד אין דיל | פסקי דין על הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ

170732/05 בשא     07/12/2006




בשא 170732/05 טרייד אין דיל נ' הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ




1
בתי המשפט
בשא170732/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
07/12/2006
תאריך:
כב' הרשמת ד. ורד

בפני
:

טרייד אין דיל

בעניין:
מבקשת
נ ג ד
הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ
משיב
החלטה
בפני
התנגדות לביצוע שני שטרות כ"א בסכום של 23,500 ₪ כאשר תאריך פרעונם של השטרות הינו ה-25/11/04 ו-25/12/04.
המבקשת טוענת כי ביקשה לקנות מחב' איזו קל בע"מ (להלן: "איזו קל") מבנה יביל.
לצורך כך נפגש מנהל המבקשת עם נציג המכירות של איזו קל, מר זאב יעקובוביץ, (להלן: "זאב") כאשר בפגישה סוכם כי המבנה יעלה כ-140,000 ₪, אשר ישולמו ב-6 תשלומים.
באחד הימים טלפן אחד מעובדי חב' איזו קל למנהל המבקשת והודיע לו כי האחרונה קרסה וכי כדאי שיעשה משהו לשם הבטחת כספו.
מנהל המבקשת רץ מייד למפעלה של איזו קל על מנת לקחת כל פריט אפשרי, כפי שעשו לקוחות אחרים.
במפעל גילה הוא כי איזו קל החלה בייצור המבנה שהוזמן, וכך ייצרה את הריצפה וחלק מהתקרה של המבנה.
בלית ברירה, הזמין מנהל המבקשת מוביל, והוביל את הריצפה והתקרה למבקשת, אשר השלימה את בנייתו של המבנה על חשבונה.
במקביל פנה מנהל המבקשת לזאב ודרש את כספו בחזרה.
זאב מסר לו כי חלק מהשיקים שנמסרו ע"י המבקשת נפדו, ואולם שני השיקים נשוא ההתנגדות הופקדו בבנק לבטחון כאשר איזו קל לא ערכה עיסקת ניכיון עם הבנק ביחס לשיקים הנדונים, כך שהבנק לא רכש את השיקים.
להתנגדות צורפו תצהיריהם של מנהל המבקשת מר דניאל ביטון ושל זאב יעקובוביץ.
טענות המבקשת הינן כי העיסקה בוטלה עקב כשלון תמורה, וכי הבנק המשיב עשה שימוש בשיקים בחוסר תום לב שנמסרו לו לבטחון בלבד, היות והבנק פעל במטרה לכסות את חובותיו הוא, לאחר שנודע לו כי חב' איזו קל קרסה.
במועד הדיון ויתרה ב"כ המשיב על חקירת המצהירים והצדדים סיכמו את טענותיהם.
מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב כי במקרה דנן מדובר בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, וזאת לאחר שמנהל המבקשת הודה כי בפועל קיבלה המבקשת חלק מהמבנה.
אספקה של חלק מהממכר בלא שניתן לחשב את ערכו בפעולה חשבונאית פשוטה, מהווה כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.
לעניין זה ראה בספרו של פרופ' לרנר, דיני שטרות, סע' 11.8 בעמ' 335 - 336 שם נאמר כך: "כאשר כשלון התמורה החלקי הוא בלתי קצוב, "עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להימשך עת רבה, וההשהיה הייתה גורעת מערכו של השטר". משום כך קבעה הפסיקה כי הטענה לא תתקבל, והתובע יזכה ב

פסק דין
על מלוא הסכום הנקוב בשטר, אפילו סיפק לקונה סחורה בשווי נמוך יותר. לאחר מכן, הקונה יהא רשאי להגיש נגד המוכר תביעה על פי עסקת היסוד, להשבת חלק מהמחיר החוזי של הממכר. בסופו של דבר, הקונה ישלם את שוויו של הממכר שקיבל, ואולם זה יקרה רק עם סיום ההליכים המשפטיים בתביעה החוזית, אך טענתו לא תתקבל בשלב הדיון השטרי".
אוסיף גם כי המבקשת לא צרפה אסמכתא כלשהי בנוגע לעיסקה הנטענת (כגון: הזמנה, פירוט השיקים שנמסרו וכד'), המבקשת לא הראתה כי חלק מהשיקים שניתנו בגין העיסקה אכן נפרעו, והיא אף לא פרטה מהו הסכום שנדרש לשם השלמת המבנה ולא הציגה כל ראיה בנוגע לכך.
לפיכך, לא הראתה המבקשת הגנה שיטרית כנגד הצד הקרוב, ומכאן שאין לה גם כל טענת הגנה כנגד הצד הרחוק, שכן זכותו של אוחז השטר יכולה להיות שווה או טובה יותר מזכות המעביר אך לא גרועה ממנה.
ראה לעניין זה ע.א. 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי, פד"י ל' (3) 443.
מעבר לנדרש אוסיף כי יש לדחות את טענתה של המבקשת כי עצם העובדה שהבנק עשה שימוש בשיקים לאחר קריסתה של איזו קל מלמדת על חוסר תום לב מצידו של הבנק.
גם המבקשת טוענת כי השיקים ניתנו כבטחון לבנק, ומכאן משקרסה חב' איזו קל, ברור הצורך לעשות שימוש בבטחונות שניתנו לבנק.
למעשה נטו בתי המשפט לראות בבנק המחזיק בשיק שניתן לו כבטוחה וכאשר חשבון הלקוח נמצא ביתרת חובה, כאוחז כשורה.
לעניין זה, ראה בספרו של פרופ' לרנר בעמ' 436-437 שם נאמר כך: "הווי אומר, הבנק משתמש כבטוחה בשיקים המופקדים בחשבונו של הלקוח. האינטרס של הבנק בגביית שיקים, אינו מתמצה אפוא במילוי שליחותו ובקבלת עמלה עבור ביצועה, אלא יש לו אינטרס נוסף בגבייתם, הבטחת חובו של הלקוח. ההחזקה בשיק כנושה מובטח חשובה כמתן ערך, והבנק עשוי להיות אוחז כשורה בשיק. הענקת אחיזה כשורה לבנק גובה על סמך העובדה שהשיק משמש בידו לבטחון, היא למעשה תקנת שוק לטובת נושים מובטחים המחזיקים בשיק, כדרך שקיימת בחוק המשכון תקנה ביחס למיטלטלין אחרים. לסיכום על פי דיני השטרות, החזקה בשיקים לצורכי בטוחה נחשבת למתן ערך, וכך נפתחת הדרך לפני הבנק להיות אוחז כשורה".
כמו כן ראה בע.א. 665/83 בנק לאומי לישראל נ' אליהו בן עליזה ל' ח' (4) שם נפסק כי: "שטר ביטחון ככל בטוחה או משכון הוא רק משני לחיוב, אותו הוא בא להבטיח, כל עוד עומד הלקוח בהתחייבויותיו כלפי הבנק, עדיין אין השעה בשלה למימוש המשכון. רק כאשר זכות המימוש מתגבשת הופכת מניה וביה גם "המסירה" לשלמה".

סוף דבר:
טענתה של המבקשת הינה בגדר כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, ולכן אינה מהווה הגנה כנגד השטרות.
אוסיף גם כי המבקשת לא פרטה כנדרש את טענתה ולא צרפה מסמכים כלשהם שיש בהם כדי להצביע על העיסקה שנערכה בינה לבין איזו קל, וכך לדוגמא, לא ברור מתי נעשתה העיסקה, מה היה מועד האספקה המתוכנן, מה היו מועדי פרעונם של השיקים שניתנו בגין העיסקה וכד'.
לפיכך אני דוחה את ההתנגדות.
אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב בסך של 1,200 ₪ בצרוף מע"מ.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר.
ניתנה היום ט"ז בכסלו, תשס"ז (7 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.
ד.ורד, רשמת
בימ"ש השלום ת"א-יפו
ע.ב.








בשא בית משפט שלום 170732/05 טרייד אין דיל נ' הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/12/2006)