Google

מידן חברה לשיווק מוצרי מזון בע"מ - גורן יוסף

פסקי דין על מידן חברה לשיווק מוצרי מזון בע"מ | פסקי דין על גורן יוסף

1762/06 א     10/12/2006




א 1762/06 מידן חברה לשיווק מוצרי מזון בע"מ נ' גורן יוסף




1
בתי המשפט
א 001762/06
בית משפט השלום הרצליה
10/12/2006
תאריך:
כב' הש' אירית מני-גור

בפני
:

מידן חברה לשיווק מוצרי מזון בע"מ

בעניין:
תובעת
עו"ד לוי דודי

ע"י ב"כ
נגד
גורן יוסף
נתבע
עו"ד כהן עוזרי לימור

ע"י ב"כ
פסק דין

בסדר דין מהיר

התובעת אוחזת בחמישה שיקים שמשך הנתבע בחתימת ידו . השיקים נמשכו ע"ס של 2,500 ₪ כ"א ותאריך פרעונם היה מעותד לחודשים יוני 2003 עד ספט' 2003.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי השיקים נמשכו על ידי הנתבע ונמסרו לתובעת במסגרת היחסים העסקיים שבין השניים. בין השניים שררו יחסי ספק - לקוח, כשהנתבע רוכש חומרי גלם מהתובעת עבור עיסקו שהיה מאפייה באיזור התחנה המרכזית. אין אף מחלוקת בין הצדדים, כי כל חמשת השיקים חוללו וחזרו מבלי שנפרעו.

המחלוקת שבין הצדדים נסבה על השאלה, האם השיקים נשוא הדיון נפרעו במלואם, אם לאו? לטענת הנתבע, לאחר שחזרו השיקים הגיע להסדר עם הסוכנים של התובעת כי ישלם להם טיפין טיפין עבור השיקים שחוללו, ומאותו מועד ואילך ישלם במזומן עבור כל רכישת סחורה. הנתבע ורעייתו שהגישו תצהירי עדות ראשית צרפו קבלות על תשלום במזומן בתצהיריהם, שסך קבלות אלה מסתכם בסכום של כ- 13,272 ₪. לגירסתם, ההפרש בסך 772 ₪ בין קרן סכום השיקים לבין התשלומים, נובע מתשלום ריבית שביקשה התובעת, והסוכן מטעמה חישב ומצא שסכום זה הינו 772 ₪. לשיטתם, מאחר ופרעו במזומן את סכומי השיקים ואף מעבר לכך יש להשיב להם את השיקים.

לטענת התובעת, התקבולים אכן שולמו על ידי הנתבע ורעייתו, ואולם אלו מתייחסים לחוב הכללי כפי שמופיע בכרטסת החוב של התובעת, ואינם בגין השיקים נשוא הדיון בלבד. לגירסת התובעת, משחוללו השיקים ועד שחוללו צבר הנתבע חובות נוספים, ולפיכך בסוף שנת 2003 הורה מנהל התובעת שלא לספק מוצרים לנתבע מבלי שהלה ישלם במזומן עבורם. ואכן מאותה נקודת זמן ואילך סופקו סחורות בכפוף לתשלום במזומן, כשמעת לעת שילם הנתבע כספים על חשבון החוב הכללי ולאו דווקא עבור השיקים נשוא הדיון. בסופו של יום, נותר הנתבע חייב עפ"י כרטסת הנהח"ש סך של כ- 20,000 ₪ העולים על סכום קרן השיק.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אוכל לקבוע ללא ספק כי גירסת הנתבע נסתרה מניה וביה.
אין מחלוקת כי מדובר בעילה שטרית ובטענת פרעתי. ומשכך, הנטל מונח על כתפי הנתבע מתחילת הדיון ועד סופו. היינו על הנתבע לשכנע את ביהמ"ש, כי כל התקבולים שבגינם קיבל קבלות אכן שייכים לשיקים נשוא התובענה וניתנו לפרעון אותם שיקים.

ואולם, מעיון בקבלות עולה כי אחד מהם ניתן בתאריך מרץ 2003 (קבלה 3400), ולפיכך לא שייך להסדר שהנתבע עצמו טוען לו. לגירסת ההגנה, (ראה סעיף 12 לתצהירים) החל מינואר 2004 התחיל הנתבע לשלם לתובעת תשלומים חודשיים בגין החוב הכולל. לפיכך, הקבלה מיום מרץ 2003 איננה רלבנטית, כך גם הקבלה שמספרה 2806 מיום 11.8.03 ע"ס 1,500 ₪. סכום קבלה זה איננו מופיע בספרי הנהח"ש של התובעת, ולא מאוזכר בכרטסת התובעת כתקבול שהתקבל. יחד עם זאת, גם לפי גירסת ההגנה עצמה אין תשלום זה שייך בעבור השיקים נשוא הדיון, שכן כאמור הנתבע בסעיף 12 מצהיר כי התשלומים במזומן מעת לעת נעשו החל מינואר 2004.

כמו כן, מעיון נוסף בקבלות עולה כי לפחות חלקן מתייחסות לחשבונית ספציפית. קבלה מס' 3592 וכן קבלות: 3581, 3526 , 3472, מתייחסות לאספקת סחורה כפי שעולה מכרטסת הנהח"ש. לענין זה, הנתבע לא נשאל על כך מאחר ואיננו יודע קרוא וכתוב, משנשאלה על כך רעייתו השיבה כדלקמן:
"אני לא מכירה את הכרטסת, אין לי שום מושג לגביה. יכול להיות שצרפתי גם קבלות של השוטף, אני לא זוכרת".
(עמ' 6 שורות 13-14 לפרוטוקול).

די בכל אלה כדי להצביע על העובדה, כי צירוף כל הקבלות לא מהווה את סכום השיקים נשוא הדיון, שכן גם רעייתו של הנתבע מאשרת כי ייתכן ובמסגרת קבלות אלה צורפו קבלות בגין הרכישות השוטפות. לגירסת רעיית הנתבע, נהגו לשלם שני תשלומים שונים, האחד לספק הסחורה בגין הסחורה שפורקה, והאחר לסוכן עבור חוב העבר. יש להצטער כי הנתבע ורעייתו לא צרפו את הקבלות בגין החוב השוטף, שאז היה ניתן אכן לאמת את הגירסה כי נוהל זה של תשלום במזומן עבור סחורה החל עוד במאי 2003 ולא בינואר 2004.

נקודת מחלוקת זו היא נקודת המחלוקת העיקרית שבין הצדדים. שכן כאמור לגירסת ההגנה, לא יכול להיווצר חוב נוסף ואחר למעט השיקים נשוא הדיון, שכן מהיום שמסרו את השיקים סוכם כי ישלמו במזומן עבור כל סחורה וסחורה. ולכן, התקבולים שנמסרו מעת לעת לסוכני התובעת, היו אך ורק לצורך פרעון השיקים. בעוד שלגירסת התביעה, נקודת הזמן בה החלה התובעת למכור לנתבע אך ורק כנגד תשלום במזומן היתה בינואר 2004, משיתרת החוב עלתה על כ - 30,000 ₪ וכפי שאכן מופיע בכרטסת הנהח"ש. ולפיכך, ניתן לשייך את התקבולים השונים שנעשו מעת לעת לחוב הכללי ולאו דווקא לשיקים נשוא הדיון.

בענין זה, לו היו הנתבע ורעייתו ממציאים ראיה כלשהי בדבר תשלום במזומן עבור סחורה לפני ינואר 2004 ולאחר מאי 2003, היה בכך כדי לאמת את גירסתם. לא זו בלבד שלא צורפו אישורים כאלה, אלא אף לא צורפו אישורים כלל בדבר תשלום במזומן עבור סחורה. אף לא ברור, מדוע שיגיעו הנתבע ורעייתו להסדר פריסת חוב של השיקים נשוא התביעה רק בינואר 2004 לאחר שכאמור חולל השיק האחרון עוד בספט' 2003. אף לא ברורה שיטתם, מדוע שהתובעת תגביל את המכירה רק למזומן אם במאי 2003 התאפס לכאורה החוב עוד בטרם חוללו השיקים. שהרי אף צד לא צפה באותה נקודת זמן, מאי 2003, כי השיקים המעותדים עד ספט' 2003 יחוללו כולם מבלי שייפרעו. ולפיכך, גירסת התובעת כי ההסדר החל רק בינואר 2004 הינה הגיונית יותר.

התובעת איננה מכחישה, כי מעת לעת אכן שולמו תקבולים שונים על חשבון החוב הכללי, ואולם לשיטתה על אף זאת החוב הכללי לא נפרע במלואו, ורשאית התובעת לזקוף את התקבולים על חשבון החוב הכללי ולאו דווקא על חשבון השיקים שחוללו שהיא אוחזת בידה.

גם ההפרש בסך 772 ₪ שנובע מההפרש שבין סכום השיקים נשוא הדיון לסך כל התקבולים איננו ברור. הגם שהנתבע ורעייתו טענו כי סכום זה נובע מחישוב ריבית, אף אחד מהם לא יכל להצביע כיצד נערך חישוב זה, על בסיס איזה אחוז ריבית, וממתי גובה התובעת ריביות, שכן בכרטסת הנהח"ש לא עולה כי אי פעם חייבה התובעת בריבית כלשהי. אין זאת אלא, שדווקא הפרש זה מצביע על הנוהג לשלם תשלומים מעת לעת על יתרת החוב בכלל, ולאו דווקא המתייחסים לסכומי השיקים. וייתכן ואכן התקבול שלא הופיע בכרטסת בסך 1,500 ₪ ו- 750 ₪ מתייחסים לשיק השישי שחולל בחודש יוני 2003, ולפיכך לא הוגש שיק זה לביצוע אלא הוגשו חמישה שיקים בלבד.

מכל מקום, גירסת הנתבע איננה מתיישבת עם הראיות ומסקנתי כי אכן התקבולים מעת לעת נועדו לפרוע את החוב השוטף, וחוב שוטף זה נצבר ממאי 2003 ועד לסוף שנת 2003 עד שהחלה התובעת לספק סחורה תמורת תשלום במזומן בלבד.

לפיכך, נדחית גירסת ההגנה. הנתבע לא הרים את הנטל המונח על כתפיו לשכנע את ביהמ"ש כי אין כל יתרת חוב למעט שיקים נשוא הדיון, וכי אכן נהג לעבוד תמורת תשלום במזומן עוד במאי 2003. כאמור, לא צרף הנתבע ולו קבלה אחת להוכיח גירסה זו.

גירסת ההגנה נדחית!
אני מחייבת את הנתבע בהוצאות הליך זה בסך 4,000 ₪ + מע"מ.
הליכי הוצל"פ בתיק 2610876051 ימשיכו כסידרם.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.

ניתן היום י"ט בכסלו, תשס"ז (10 בדצמבר 2006) בהיעדר באי כח הצדדים

מני-גור אירית, שופטת

קלדנית: שרה נחמני








א בית משפט שלום 1762/06 מידן חברה לשיווק מוצרי מזון בע"מ נ' גורן יוסף (פורסם ב-ֽ 10/12/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים