פסקי דין על יורם בן עמי | פסקי דין על אורלי בן עמי | פסקי דין על "הדר" – חברה לביטוח בע"מ

16621/06 בשא     18/12/2006




בשא 16621/06 יורם בן עמי,אורלי בן עמי נ' "הדר" – חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא016621/06

בתיק עיקרי: 2405/04
בפני
:
כב' השופט מגן אלטוביה

תאריך:
18/12/2006
בעניין:
יורם בן עמי

אורלי בן עמי
ע"י ב"כ עו"ד
יוחי גבע

מבקשים

נ ג ד
"הדר" – חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד
פנחס רובין ואח'

משיבה

ובעניין:

היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עו"ד
בר טל - פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
נוכחים:
שלא בנוכחות הצדדים

החלטה
רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים
הבקשה שבפני
הוגשה במסגרת בקשה לאישור ת.א. 2405/04 יורם בן עמי
נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ כתובענה כייצוגית (בש"א -21303/04 להלן "הבקשה העיקרית").
בהחלטה מיום 6.6.05 ביקש בית המשפט את היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היוהמ"ש") להודיע אם בדעתו להצטרף כצד לתובענה. ביום 29.5.06 הגיש היוהמ"ש הודעה (להלן: "הודעה") על התייצבותו בהליך מכוח סמכותו לפי ס' 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] (להלן-פקודת סדרי הדין) לאחר שראה, כי זכות של מדינת ישראל או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בתובענה. ביום 20.2.06 נתן בית המשפט לצדדים זכות להגיב להודעה והגביל את תגובות אלה כך שלא תעלינה על 6 עמודים. המשיבה הגישה תגובה בהיקף של 20 עמודים.
המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה זו למחוק את תגובת המשיבה להודעה הן בשל היקף התגובה החורג באופן קיצוני ממכסת העמודים שבית המשפט קבע (להלן: "הבקשה"), והן בשל כך כי לטענתם המשיבה בתגובתה טענה טענות חדשות, שלא נטענו על ידה בתשובתה לבקשה העיקרית, טענות המהוות הרחבת חזית אסורה.
בתגובה טוענת המשיבה, כי חרגה ממספר העמודים אשר הוקצבו על ידי בית המשפט בהיסח הדעת. המשיבה מוסיפה, כי תוכן הדברים המובאים בתגובה חשוב להבנת עמדתה, וכי עמדת היוהמ"ש אינה תואמת את הדין. לפיכך, מבקשת המשיבה מבית המשפט להאריך את מכסת העמודים הקצובה לצורך הגשת התגובה ל- 20 עמודים. לחילופין מבקשת המשיבה להיעתר לבקשתה להתיר לה להגיש התגובה בגרסה קצרה יותר וממוקדת, אשר תעמוד במכסת העמודים. בעניין שינוי החזית טוענת המשיבה, כי טענותיה כבר היו בפני
בית המשפט בתגובתה לבקשה העיקרית, וכי טענותיה שבתגובתה להודעה מתייחסות להודעת היוהמ"ש.
הבקשה בכתב נוסחה באופן גורף למחיקת כל תגובת המשיבה להודעת ההצטרפות מטעם היוהמ"ש. בתשובת המבקשים לתגובת המשיבה לבקשת דכאן, כמו גם בדיון שנערך ביום 6.11.06, הפנה ב"כ המבקשים לפרק ג', סעיפים קטנים 11-27 בתגובת המשיבה להודעה מטעם היוהמ"ש, כסעיפים החורגים מן החזית שנוצרה עם הגשת כתבי הטענות בבקשה העיקרית, הואיל והטענות המושמעות שם לא הועלו על ידי המשיבה בכתב תשובתה בבקשה העיקרית. סעיפים אילו עוסקים בהנחיות המפקח על הביטוח. המשיבה טוענת כי הן בתגובה לבקשה העיקרית כייצוגית והן בתגובה להודעה העלתה המשיבה את הטענה, כי להנחיות אין תחולה בעניינינו, אולם בשני המקומות ביססה טענה זו על נימוקים שונים. בתגובה לבקשה העיקרית, המשיבה נימקה את אי תחולת ההנחיות על כך, כי נערכה לרכב חוות דעת שמאית ספציפית ותגמולי הביטוח נקבעו בהתאם לחוות הדעת ולא בהתאם למחירון. בתגובה להודעת ההצטרפות, המשיבה נימקה בנימוק נוסף את אי תחולת החוזר. המשיבה מבחינה שם לראשונה בין "אבדן גמור" לבין "אבדן גמור להלכה" ("כאילו אובדן גמור"). טענתה היא, כי להנחיות יש תחולה במצבים של "אבדן גמור", אבל אין להן תחולה במצבים של "אבדן גמור להלכה", ובעניינינו המדובר ב- "אבדן גמור להלכה". הנמקה זו היא המופיעה בהרחבה בפרק ג' סעיפים קטנים 27-11 האמורים. המבקשים טוענים, כי זו דוגמא להעלאת טענות חדשות מצד המשיבה, וכי יש בכך שינוי חזית דרמטי. הודעת היוהמ"ש דנה אכן בתחולת הנחיות המפקח, אולם אין אבחנה בין "אובדן גמור" לבין "אובדן גמור להלכה". עם זאת מבקש היוהמ"ש כי יקבע כי המשיבה מנועה מלטעון לאי תחולת ההנחיות. בתגובה לבקשת המחיקה טוענת המשיבה, כי הטענות אשר העלתה בתגובה להודעת היוהמ"ש נטענו בעקבות האמור בהודעה זו, לא הוספו טענות חדשות וממילא לא התקיימה הרחבת חזית. בדיון שנערך ב- 6.11.06, טענה המשיבה, בנוסף, כי כל הטענות שטענה לעניין אי תחולת הנחיות המפקח, בתגובה לבקשה העיקרית ובתגובה להודעת ההצטרפות מטעם היוהמ"ש, הן טענות משפטיות, בעוד שהרחבת חזית חלה רק על טענות עובדתיות, אך לא על טענות משפטיות.
בסעיף 9 לבקשה טוענים המבקשים, כי למשיבה ניתן יומה בבית המשפט. הייתה למשיבה הזדמנות, במסגרת תגובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, להעלות את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות. בנוסף, נטען על ידי ב"כ היוהמ"ש בדיון האמור, כי הנחיות המפקח על הביטוח קובעות, כי על חברת ביטוח לפרט את כל נימוקיה לדחיית תביעת מבוטח כבר בכתב בית הדין הראשון. טענת היוהמ"ש היא, כי ניתן להקיש מהנחיות אלה גם לנושא שבעניינינו, משמע, המקום הנכון להעלאת כל טענות המשיבה היה בכתב תגובתה לבקשה העיקרית, ומשלא עשתה כן, מנועה היא עשות כך עתה.
המשיבה מוסיפה בהקשר זה, כי עמדתה היא כי להנחיות המפקח אין כלל תחולה ועל כן אין מקום ללמוד ולהקיש מהן בכל הקשור לתובענה זו.

דיון
שינוי חזית אסור יכול וייווצר רק מקום והחזית כבר גובשה בין הצדדים. גיבוש וקיבוע החזית מתרחש ברגיל עם החלפת כתבי הטענות באופן סופי קרי, לאחר עריכת כל התיקונים לכתבי בי הדין ככל שהיו כאילו ובדרך כלל עם סיום ההליכים המקדמיים. הדיבור בדבר חזית מוגדרת הוא אפשרי, רק מקום שגובשו הפלוגתאות עם הגשת כל כתבי הטענות כאמור. אומר על כך כב' הנשיא גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי (סיגא, מהדורה שמינית, תשס"ה-2005) 91 (להלן: "גורן"):
"משקבעו שני הצדדים את רשימת הפלוגתאות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה."
ובהמשך (גורן, 263):
"כידוע, הפלוגתאות מתגבשות כתוצאה מחילופיהם של כתבי הטענות בין הצדדים"
לא נעלמה מעיני טענת היוהמ"ש, כי ניתן להקיש מהנחיות המפקח לנושא שבפני
נו. אולם לא נעלמה מעיני טענת המשיבה, כי ההנחיות אינן חלות. הואיל ותחולת ההנחיות מטעם המפקח מצוי במחלוקת בין הצדדים, והואיל ועולה שאלה, האם דין היועץ המשפטי כדין 'מבוטח' בהמשך לאותה הוראה שבהנחיות, מצאתי כי לא כאן המקום לדון באלו ואין בהן לחסום בשלב זה את הנתבעת מלהגיב לעמדת היוהמ"ש, כפי שיובהר.
בעניינינו, בין התובע והנתבעת הוגדרה החזית עם השלמת הגשת כתבי הטענות. אולם משעה שמצטרף היועץ המשפטי כצד להליך, הגם הגישה שאין הוא בבחינת בעל דין ממש אלא מי שמתייצב בהליך בשל אינטרס ציבורי (ראה רע"א 5208/06 פול ריצ'רד דייויס נ' מלכה מוריס , פיסקה ד (6) www.nevo.co.il) הרי שלהלכה ולמעשה הופך היועץ המשפטי בעל דין לכל דבר ועניין, למשל כבעל זכות ערעור וראה "ע"א 2173 היועץ המשפטי לממשלה נ. bg assistance ltd , החלטת כב' הרשם מרזל מיום 15.5.2005
" משצורף היועץ המשפטי לממשלה כצד להליך ( על פי סעיף 1 לפקודת סדרי הדין-מ.א.) הפך הוא לבעל דין בו לכל דבר ועניין ויכול הוא במסגרת זו להיות מיוצג על-ידי מי שמיצגו כדבר שבשגרה, קרי – פרקליטות" (www.nevo.co.il) .
משכך, יכול ויציב הוא חזית דיונית אשר יכולה להתלכד לחלוטין עם החזית הקיימת, להיות חופפת בחלקה או ליצור חזית נפרדת. ברי, כי היועץ המשפטי אינו מוגבל לחזית שנוצרה בין התובעים לנתבעת הגם שהוא ניסמך ברגיל על החזית שנפרשה בין הצדדים ואשר הוא מצא בה עניין המצריך התערבותו. משכך, הן לתובעים והן לנתבעת שמורה הזכות הדיונית להגיב לטענות היועץ המשפטי. בעניין זה יפים דברי כב' הנשיא גורן (גורן, 2):
"הצדק הדיוני מחייב קיומם של כללי הצדק הטבעי, שעניינם מתן הזדמנות לכל בעל-דין להשמיע את טענותיו...כן נגזרים מהצדק הדיוני כללים בדבר הגינות הדיון"
מתעוררת השאלה האם מוגבלים הצדדים להגיב רק לאותן טענות אשר אינן מצויות במתחם החזית שכבר קובעה קודם להצטרפותו כצד או שמא הצטרפות היועץ המשפטי תוך שהוא מעלה טענות כאילו ואחרות, ניתן לראות לגבי כך, כי טרם התגבשה וקובעה החזית באופן שהצדדים יכולים להוסיף ולטעון על מנת למצות את זכות התגובה. באשר לטענות חדשות "שמחוץ לחזית" שבין הצדדים, שמעלה היועץ המשפטי, ככל שיש כאילו, ברי כי לצדדים נתונה זכות התגובה. הקושי הוא באשר לטענות שכנגד שמבקש צד לעלות שכבר נטענו על ידי הצד האחר ואף זכה להתייחסות, טענות המצויות במתחם החזית שבין הצדדים קודם להצטרפות היועץ, אולם בשל התייחסות היוהמ"ש אליהן, מבקש מי מהצדדים לשוב ולטעון ואולי אף להוסיף טענה נוספת וכבמקרה זה, נימוק משפטי נוסף אף שהייתה לו ההזדמנות לטעון טענה זו בתחילת הדרך, קודם הצטרפות היוהמ"ש. ברקע הדברים מצויה מחד זכות התגובה שהיא זכות המעוגנת כאמור בכללי הצדק הטבעי. מאידך מצוי עקרון אי הרחבת חזית בלא קבלת אישור בית המשפט למשל בדרך של תיקון כתבי טענות או בהסכמה במפורש או מכללא של הצד האחר. כן בצד זה של השיקולים מצויה גישת בתי המשפט שלא לאפשר לתובע המבקש לשמש תובע ייצוגי, להיחפז ולהגיש תובענה ובקשה בלא שנערך כראוי לכך. דהיינו כי טען את מלא טענותיו במובן זה שלא תותר לו הזכות לתקן את תביעתו או להגיב לעמדת הנתבע באופן המהווה "שיפור עמדות" לאחר שדלה מתגובתו מידע ועילות חדשות, אלא במקרים מיוחדים ובנסיבות המצדיקות מהלך מעין זה. משכך אותה אמת מידה צריכה לחול גם על הנתבע "הייצוגי" שלא ינצל את הצטרפות היועץ המשפטי שלא כראוי. בשקילת הדברים, דומה כי ברגיל זכות התגובה של הצדדים בעת הצטרפות צד להליך, גוברת. אין מקום להגביל, לא את המבקשים ולא את המשיבה מלהתייחס לטענות היועץ המשפטי ובאופן שתגובתם זו תהא אכן התייחסות לטענות שמעלה היועץ המשפטי ולא הזדמנות לעלות עילות, טענות עובדתיות חדשות שאינן בבחינת הדיפת טענה שהועלתה על ידו או טענות משפטיות מהותיות חדשות בקשר עם טענות שלא הועלו על ידו כלל.
קודם שנבחן הדברים האמורים ויישומם דכאן, ראוי לדון בטענה, כי הרחבת חזית אינה חלה באשר לטענות משפטיות. כב' הנשיא ברק בע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ , פסקי דין נח (3) 105, 116, פוסק כי:
" הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון, אולם כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרוסים בפני
בית-המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפני
ה ... המערערת לא הוסיפה עובדות, אלא טענה למשמעותן המשפטית-פרשנית בלבד, ולכן אין למנוע ממנה העלאת טענה זו ... בייחוד לאור העובדה כי לצדדים הייתה הזדמנות להתמודד אתה והם עשו כך."
בעניינינו, סוגיית תחולת הנחיות המפקח הועלתה הן על ידי התובעים, הן על ידי המשיבה בתגובתה והן על ידי היוהמ"ש. לעניין ההנחיות, הטענה המשפטית המהותית היא זו המתייחסת לתחולתן, ואילו ההנמקות השונות לכך חוסות תחת טענה זו ואינן בבחינת הוספת טענה מהותית המהווה שינוי חזית. אין בהנמקה הנוספת משום שינוי חזית הטיעון הבסיסי בדבר אי תחולת ההנחיות. כמו כן טענה זו נסמכת על אותה מסכת עובדתית שמעלים הצדדים. (ראו ע"א 1124/03 גני עופר בניה והשקעות בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 1 מיסים יט/2 (אפריל 2005) ה-3,עמ' 75, וכן רע"א 5491/01 ארליך נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(2) 871, 875).
יתרה מכך, אף אם בהרחבת חזית מדובר משום מהותה של הטענה, הרי שבשקילת הדברים כאמור, יש מקום לאפשר לכל הצדדים לממש את זכות התגובה לעמדת היועץ המשפטי כאמור. עוד יש להביא בכלל חשבון את השלב שבו מצויה התובענה, בשלב הדיונים המקדמיים קודם שלב ההוכחות באופן שככל שמדובר בטענה חדשה הרי יש די זמן לצד האחר להיערך לקראתה. דוקטרינת החזית הנוצרת בין הצדדים והאיסור על הרחבתה, נועדה, בן השאר, שלא ימצא צד בהליך, בלא שהיה ער לטענת הצד האחר, מתמודד עם טענה חדשה מבלי שעלה בידו להיערך לכך כראוי. מדיניות ניהול התובענה ב"קלפים גלויים" המעוגנת אף בתורת תום הלב, מסיטה את המשקל מהיכולת הטקטית של מי מהצדדים להפתיע את הצד האחר אל בירור עניני, תוכני, מהותי של הסכסוך וטענות הצדדים. זאת, מבלי שסדרי הדין מהווים אמצעי טקטי אלא אמצעי, בן השאר, של ייעול הדיון, של יישום סופיות הדיון ושל חשיפה הדדית של טענות וראיות תוך גילוי נאות שיסודותיו כאמור בתורת תום הלב. בהמשך לכך, הוספת הנמקה משפטית בדבר אי תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בשלב זה, לא יכולה להזיק למבקשים. בהמשך לכך, אאפשר הן למבקשים והן ליוהמ"ש לממש את זכות התגובה כנגד טענות אלו, כשאני מוצא בכך איזון נאות בשמירת הזכויות הדיוניות של הצדדים כולם, כאמור.
לעניין מכסת העמודים, לא מצאתי לנכון לשנות את החלטתי מיום 20.2.06. אין בעמדת היועץ המשפטי כדי להצריך תגובה נרחבת כפי שעשתה המשיבה. נכון אני לקבל את טענת המשיבה, כי החריגה ממכסת העמודים שנקבעה, נעשתה בהיסח הדעת. שלילה מוחלטת של זכות התגובה בשל חריגה זו תהווה סנקציה דיונית בלתי מידתית, המנוגדת לדברים שנאמרו לעיל. על כן הנני מורה על החזרת תגובת המשיבה להודעה מטעם היוהמ"ש לצורך הגשתה מחדש. המשיבה תגיש תגובתה להודעת היוהמ"ש בתוך 45 יום. התגובה לא תעלה על 6 עמודים כפי שנקבע, ותעמוד באמות המידה דלעיל. למבקשים וליועץ המשפטי שמורה הזכות להגיב לתגובה זו בכתב ובלבד שכל תגובה לא תעלה על 3 עמודים. כתבי הטענות יודפסו בגופן שלא יקטן מגודל 12 וברווח שורה וחצי לפחות. זכות התגובה , עד 45 יום נוספים ממועד הגשת תגובת המשיבה המתוקנת.
בנסיבות אילו מוצא אני כי ראוי כי המשיבה תשא בהוצאות המבקשים בקשר עם בקשה זו כמו גם בהוצאות היועץ המשפטי בצורך להגיב ובכלל זה שכר טרחת עורכי הדין של הללו, בסך כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ למבקשים וסך כולל של 5,000 ₪ למדינה, כשהכול נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום אלא אם יוסדר התשלום בתוך 30 יום.
מזכירות- התיק יועלה ללשכה לקביעת מועדים והמשך טיפול בעוד 91 יום.
ניתנה היום כ"ז בכסלו, תשס"ז (18 בדצמבר 2006) שלא במעמד הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
מגן אלטוביה
, שופט
016621/06בשא052 מגן אלטוביה








בשא בית משפט מחוזי 16621/06 יורם בן עמי,אורלי בן עמי נ' "הדר" – חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/12/2006)