פסקי דין על ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות | פסקי דין על יהודית רשף

7160/06 בשא     15/12/2006




בשא 7160/06 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' יהודית רשף




1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו
בש"א 007160/06

(עב 005960/06)
בפני
:
כבוד השופטת שרה מאירי


15/12/200



בעניין:
ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות



ע"י ב"כ עו"ד
ש. קאופמן

המבקש
(נתבע 2)

נ ג ד


יהודית רשף



ע"י ב"כ עו"ד צ. כהנא


עירית ראשון לציון
ע"י ב"כ עו"ד א. קוזוקין

המשיבה
(התובעת)

המשיבה פורמאלית
(נתבעת 1)


החלטה

א. בפני
י בקשת הנתבע 2 (להלן: "המבקש") להורות על סילוקו על הסף של כתב התביעה נגדו; לחילופין, להורות על עיכוב ההליכים כנגדו ולהורות על העברת התביעה לבוררות בפני
בי"ד חברים עפ"י תקנון ארגון המורים ולחילופי חילופין, להורות על הארכת המועד להגשת כתב הגנה מטעמו.

ב. העובדות הצריכות לענייננו:
1. 1. ביום 7/6/06 הגישה התובעת, גב' יהודית רשף
כתב תביעה כנגד הנתבעת 1, עיריית ראשון לציון, שהעסיקה אותה כמורה בבי"ס שבתחום שיפוטה וכן כנגד הנתבע, לקבלת תשלומי פרישה מועדפים.
2. 2. ביום 15/8/06 הגישה הנתבעת 1 כתב הגנה מטעמה.
3. 3. ביום 16.7.06 הגיש המבקש בקשתו זו.

ג. עיקר טענות המבקש:

באשר לסילוק על הסף –

1. אין יריבות בין המבקש לתובעת. עניינה של התביעה הינו קבלת תשלומי פרישה מועדפים מכח ההסכם בין הנתבעת לבין התובעת – לפיכך, היריבות הינה אך ורק בין התובעת לבין הנתבעת, שהייתה מעבידתה של התובעת, היא הגורם המשלם ועליה מוטלים החיובים הכספיים בגין עבודתה ו/או סיום עבודתה בנתבעת. גם הסעד הנתבע הוא כלפי הנתבע בלבד. גם מכתב התובעת מיום 29/6/04 שעניינו דרישה לאכיפת ההסכם, מופנה לנתבעת בלבד.

2. המבקש והתובעת הינם "אותו צד" להסכם והצד השני להסכם הוא הנתבעת. טענות התובעת בעניין ההסכם מופנות רובן ככולן כלפי הנתבעת. לענין הוראה אישית בהסכם קבוצי – כבר נקבע כי אין לתבוע את ארגון העובדים (ע"ע 1081/00 ההסתדרות נ' אליהו לוי; עתירה לבג"צ נדחתה – בג"צ 5976/00 יוסף סעד נ' שמן תעשיות בע"מ; דב"ע נג'/4-3 ההסתדרות נ' גיא זיגמונד).

3. טענות התובעת כלפי המבקש הינן כלליות וסתמיות ואין בהן כדי לבסס, ולוּ לכאורה, תשתית עובדתית אשר תוכל להקנות לתובעת את הסעד הנתבע.

4. טענת התובעת לפיה ללא קבלת תנאי הפרישה לא הייתה פורשת לפנסיה מוקדמת יכולה להיות מופנית אך ורק כלפי הנתבעת שהייתה מעבידתה ולא כלפי המבקש אשר לא היה מעבידה ופעל כארגון עובדים.

5. התובעת מעולם לא פנתה למבקש כדי שיסייע לה להשאר בעבודתה בנתבעת ואף לא אמרה למבקש כי היא מתנה פרישתה בקבלת תנאים מועדפים. מעולם לא נאמר ו/או הובטח ו/או הוצג בפני
התובעת ע"י המבקש, כי היא תקבל מהנתבעת בכל מקרה את כל תנאי הפרישה המועדפים, כנטען על ידה, אלא, ההפך הוא הנכון, בכל הזדמנות ציין המבקש בפני
התובעת כי הסיכום בין התובעת והמבקש לבין הנתבעת בדבר תנאי הפרישה המועדפים, מותנה באישור ועדת השיפויים, וכך נאמר אף בהסכם עליו חתמה התובעת עצמה.

באשר לעיכוב הליכים –

6. מעצם חברותה בארגון המורים, הסכימה התובעת להכפיף את עצמה להוראות תקנון ארגון המורים.

7. התקנון קובע, בין היתר, כי בי"ד חברים ידון בכל סוגיה שתובא בפני
ו ואשר עניינה סכסוך או מחלוקת בין הארגון ו/או בעלי תפקידים בו ו/או מוסד ממוסדותיו ו/או חבר מחברי הארגון לרבות סכסוכים או מחלוקת בין חברים בארגון (סעיפים 49, 53 לתקנון).

8. בתביעה מדובר בסכסוך כספי, שלא מתחום משפט העבודה המגן, הקשור לפעילות המבקש ומשכך, הינו במסגרת הסכסוכים שעפ"י התקנון ידון בבי"ד חברים, שהוא בגדר בוררות. זאת ועוד, אין כל טעם מיוחד או מניעה שהסכסוך עם התובעת לא יידון בבי"ד חברים, והמבקש היה ועודנו מוכן לפעול בבוררות.

9. ביה"ד הארצי נתן ככלל, תוקף למיצוי ברור סכסוכים במוסדות שיפוט פנימיים.
(פס"ד זיגמונד, שם; דב"ע מט'/46-3 משה שני נ' ועד עובדי רפאל; ע"ע 1380/01 ד"ר משה מאיר נ' מכבי שרותי בריאות; מ. גולדברג, דיני עבודה, שער 14, פרק 38, עמ' 63; ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, עמ' 175-181; ע"ע 206/03 תמרה זסלנסקי נ' ארגון המורים; ע"ע 1586/04 ארגון המורים נ' תמרה זסלנסקי).

10. כריכת התביעה נגד המבקש עם התביעה נגד הנתבעת תאריך הדיון שלא לצורך ובהפרדה המבוקשת לא תגרם הכבדה ולא הארכת ההליך.


באשר למתן אורכה להגשת כתב הגנה –
11. אם התביעה לא תידון בביה"ד לעבודה יתייתר הצורך בהגשת כתב הגנה.

12. בהארכת המועד להגשת כתב הגנה לא יהיה כדי לפגוע בתובעת, באשר המדובר בתביעה כספית לפיצויי פרישה, שהוגשה כעבור למעלה משלוש שנים ומחצה ממועד פרישתה.
לבקשה צורף תצהיר מטעם המבקש.

ד. עיקר טענות התובעת:

1. קיימת יריבות בינה למבקש מאחר והמבקש בין היתר, הִטעה, הציג מצגי שווא, נתן ייעוץ רשלני ופעל מתוך ניגוד עניינים בהעדפת האינטרס של הנתבעת על פני האינטרס של התובעת. זאת ועוד, לתובעת נגרמו נזקים ישירים עקב מצגי והתנהלות המבקש במהלך המו"מ שהוביל להסכם הפרישה ולכן יש לה עילת תביעה כנגדו.

2. התובעת מעלה בכתב תביעתה טענות עובדתיות כנגד המבקש המקימות עילת תביעה כנגדו.

3. בבקשתו לסילוק על הסף מפרט המבקש טענות עובדתיות שמחייבות תצהיר, חקירה ושמיעת עדויות ואכן הבקשה נתמכת בתצהיר ולפיכך, מקנה לה את הזכות לכאורה לחקור את המצהירה ומשכך, איבדה הבקשה הגדרתה, כבקשה לסילוק על הסף.

4. המבקש מנוע מלהעביר הדיון בתביעה לבוררות לאור בקשתו ליתן סעד ראשוני של סילוק התביעה על הסף ובכך כפף עצמו לסמכות ביה"ד וויתר מכללא על זכות הטענה שהסמכות לדון בתביעה מוקנית לבי"ד חברים.

5. המבקש ביקש סעד מביה"ד שאינו הבורר המוסכם ובכך הפר את הסכם הבוררות וגילה דעתו שלא מדובר בהסכם בוררות מחייב ומכל מקום הוא מנוע מניסיון לחסום את יריבו מבקשת סעדים מאותו גורם שאליו הוא עצמו פנה בבקשת סעד. המבקש היה צריך להציע כי בקשתו לסילוק על הסף תתברר בבוררות ובכך להראות נכונותו לקיום הבוררות.

6. אם תתקבל הבקשה לעיכוב הליכים יתפצל הדיון באופן מלאכותי והתובעת תצטרך לנהל את אותו תיק בדיוק בשתי ערכאות שונות: בביה"ד תביעתה נגד הנתבעת 1 ובבי"ד חברים תביעתה נגד המבקש, כשקיימת זהות מוחלטת בין הראיות והעדים. עילות התביעה כנגד הנתבעת 1 זהות לעילות התביעה כנגד המבקש. ביה"ד לא יעכב הליכים אם יש בכך כדי לתת יד לפיצול הליכים בין הבוררות ובין ביהמ"ש (דב"ע מד/ 6-4 מדינת ישראל נ' ההסתדרות הרפואית פד"ע ט"ז 156). זאת ועוד, לפי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות ביהמ"ש רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא ידון בבוררות (כן מפנה היא למבחן הדו שלבי שנקבע ברע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ), פ"ד מח(1)397).

7. בתקנון אין הוראה מחייבת וחד משמעית המחייבת את התובעת להזקק לבי"ד חברים ולהמנע מפנייה לערכאות ולפיכך, מוקנית לה הברירה לתבוע בביה"ד או בבי"ד חברים עפ"י שיקול דעתה. זאת ועוד, אי בהירות בניסוח הסכם הבוררות מהווה טעם מיוחד, שבשלו יפעיל ביהמ"ש את שיקול הדעת המוקנה לו לדחות את בקשת העיכוב. יתרה מזו, מאחר ומדובר בהוראה עמומה המצמצמת זכות גישה לערכאות, יש לפרשה בצמצום ובאופן דווקני וכנגד המנסח, דהיינו המבקש. כמו כן, נוכח הטענות הקשות שמעלה היא כנגד המבקש, ובין היתר, הטעייה, מצג שווא וייצוג בלתי הולם – נפגעת מראית פני הצדק כאשר מופנית היא לברר טענותיה בביה"ד של המבקש, שכנגדו הועלו הטענות הנ"ל.

8. התובעת מסכימה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקש עד 30 יום לאחר שתוכרע הבקשה דנן.

ה. עיקר טענות הנתבעת 1:
תקנון המבקש לא חל עליה, ולכן אינה צד רלבנטי לתניית הבוררות ובהתאם צורפה כמשיבה פורמאלית בלבד לבקשה שבנדון. לפיכך, לא הוגשה מטעמה תגובה לבקשה זו.

ו. ולהכרעתנו –
1. תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת:
"בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה:
1. 1. אין הכתב מראה עילה;
2. 2. מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני;
3. 3. בעל הדין נדרש, מכח סעף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד".

תקנה 45 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת:
"בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
1. מעשה בית דין;
2. חוסר סמכות;
3. כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".

2. בתי המשפט, ודאי בתי הדין לעבודה, לעולם יעדיפו להכריע בהליך הבא בפני
הם לגופו של עניין.
הלכה פסוקה היא כי:
"הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... השימוש בסעד זה בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, הוא על פי תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 ובין היתר ב"שים לב למיוחד שבמשפט העבודה וביחסי העבודה...".
(ראה דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3, בג"צ 3679/94 אגודה ארציתשל מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כט(1) 573).

3. עוד נפסק באותו עניין כי:
"סעד המחיקה על הסף הינו סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו, אלא במקרים חריגים. בית המשפט ציין בהקשר זה, כי בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחוסר עילה, כשנתבקש לעשות כן - כל שכן כשלא התבקש- חייב בית המשפט לנהוג משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע להביא את עניינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט, לפיכך, מקום שקימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו..." (ראה בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כח(1) 372).
4. על פי ההלכה הפסוקה, המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא:
"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה הטעם לגבות ראיות להוכחתה...". (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 383- 384 והאסמכתאות שם).

5. מדיניות זו של בתי הדין, להשתמש בסעד של מחיקה על הסף ביד קמוצה ובמשורה, צריכה להיות מופעלת ביתר שאת ביחס לסעד של דחייה על הסף, בהתחשב בעובדה שדחייה על הסף תהיה בדרך כלל "מעשה בית דין" (ראה י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", מהדורה 2004 פרק 4).

6. מן האמור עולה, כי בית הדין ייענה לבקשת דחייה או מחיקה על הסף רק במקרים קיצוניים ונדירים, ורק כאשר הוא משוכנע, כי גם אם יוכיח התובע את כל האמור בכתב תביעתו, לא יזכה לסעד, שכן על פי הדין החל, אותן עובדות אינן מצמיחות עילת תביעה.

ומן הכלל אל הפרט:
7. בכתב תביעתה העלתה התובעת טענות עובדתיות באשר למעמדו (ולאחריותו) של המבקש כלפיה ולכאורה, עולה כי קיימת יריבות בין הצדדים.

טוענת התובעת, בין היתר, כי בעצת המבקש ועל יסוד מצגיו והבטחותיו יצאה לשנת שבתון מ- 9/01-9/02 וכי נציגי המבקש לא הסבו תשומת ליבה לכך שהייתה זכאית לדמי אבטלה ולכן הפסידה זכאות זו עקב יציאתה לשבתון. עוד טוענת התובעת בכתב תביעתה, כי בקשתה לפרישה במסלול פנסיה מוקדמת נעשתה לאור ייעוץ המבקש והודעתו כי גיבש "הסכם טוב" עם הנתבעת לפיו תפרוש התובעת במסלול פרישה מוקדמת, תקבל פיצויי פיטורים בשיעור 150% ומענק הסתגלות בגובה 6 חודשי משכורת. עוד נאמר לה ע"י המבקש כי בקשת הפרישה אינה מחייבת וכי תוכל תמיד לחזור בה כל עוד לא חתמה על הסכם פרישה. זאת ועוד, בסופו של יום וועדת השיפויים החליטה לא לאשר לתובעת פיצויי פיטורים ודמי הסתגלות מאחר וקיבלה את כספי אי ניצול דמי מחלה. התובעת טוענת בכתב תביעתה כי המבקש, לרבות נציגיו ושלוחיו, התרשלו כלפיה, בין היתר, במתן ייעוץ רשלני, באי גילוי מלא של העובדות ובהטעיה ממש. לפיכך, עותרת התובעת כנגד המבקש והנתבעת 1, יחד ולחוד, בגין הפרתם את ההסכם עמה באופן יסודי וכי ניהלו את המו"מ שהוביל לכריתתו בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת, כי הציגו בפני
ה מצגים מפורשים שעל יסודם שינתה מצבה לרעה – בכך שעזבה את מקום עבודתה בטרם עת וכי הם חייבים לשלם לה סכומים אלה כפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הסתמכותה על מצגיהם. עיון בכתב התביעה ובתגובה לבקשה, מעלה כי, לכאורה, קיימת למשיבה עילת תביעה כנגד המבקש וכי הינו בעל דין נדרש לברור התובענה כדבעי.

עוד נציין, כי בכל מקום בו קיים ספק בדבר אחריותו של צד, שומה על בית הדין לברר העובדות הנטענות לגופן ולפסוק על פיהן. מטעם זה, אין בית הדין ממהר להעתר לבקשת מחיקה/דחייה על הסף, בלי ליתן לבעל הדין הזדמנות להוכיח טענותיו.

8. יחד עם זאת, הלכה פסוקה היא כי תביעה של עובד נגד ארגונו תבוא בשערי ביה"ד, אם קודם מוצו ההליכים הפנימיים הקבועים בתקנון הארגון לשם השגת המבוקש (ראה: ע"ע 10005/97 פרנסוא ח'ליל עג'אג' נ' הפועל שפרעם, עבודה ועוד לג (12) 25; דב"ע מט/ 3-46 משה שני נ' ועד עובדי מערך הניסויים רפא"ל, עבודה ועוד כב(1) 135; ע"א 835/93 רע"א 2835/92 מאיר איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פדי מט (2) 793; תב"ע (ת"א) נו/3/118 בייטנר זהבה נ' ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, לא פורסם, מיום 1.5.96).
9. ובענייננו – על יחסי המבקש והתובעת חל תקנון הארגון. סעיף 49 לתקנון קובע כי: "בית דין חברים הוא מוסד לשיפוט פנימי בענייני הארגון ואשר מורכב מנציגי הסניפים". סמכותו העניינית של בי"ד חברים נקבעה בסעיף 53 לתקנון ולפיו: "בית הדין ידון בכל סוגיה שתובא בפני
ו ואשר עניינה סכסוך או מחלוקת בין הארגון ו/או בעלי תפקידים בו ו/או מוסד ממוסדותיו ו/או חבר מחברי הארגון לרבות סכסוכים או מחלוקת בין חברים בארגון.
לא היה נושא הסכסוך או המחלוקת קשור לארגון, למוסדותיו, לפעילות בארגון או לחברות בו – לא ידון ביה"ד בעניין".
לטעמנו, כשמדובר במחלוקת בין הארגון לחבריו, שעניינה ניהול מו"מ לכריתת הסכם ו/או ייעוץ ו/או ייצוג שהעניק הארגון לתובעת –
באה היא בגדריו של סעיף 53.
הנה כי כן, הוראותיו של תקנון הארגון מחייבות את הארגון ואת חבריו כתוקף של חוזה בין הצדדים. עוד נקבע כי "חוזה יש לכבד. כיבוד החוזה מתחייב לא רק מן הצדדים לו (הארגון וחבריו) אלא גם מצד ביה"ד אשר יחתור לתת לו תוקף. מכאן שככל שקיימת "תחרות" בין סמכות ביה"ד לדון בעניין פלוני לבין סמכות של אורגן של הארגון לדון באותו עניין, יכבד בית הדין את ההסדרים הפנימיים של הארגון ויפנה את הצדדים להתדיין בערכאה הפנימית של הארגון" (ראה: עע (ארצי) 1586/04 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' תמר זסלנסקי, מפי כב' השופט ש. צור, לא פורסם, מיום 25/7/05).
לפיכך, התובעת, כחברה בארגון ומתוקף הוראות התקנון, חייבת במיצוי ההליכים הפנימיים, בדרך שנקבעה בתקנון באשר לסכסוך שנתגלע בינה לבין המבקש, היינו בבי"ד לחברים וזאת בטרם יידרש ביה"ד לברור תביעתה נגד המבקש.
נציין כי בסמכותו של ביה"ד להפעיל ביקורת שיפוטית על פסיקת הרשות המוסמכת אך זאת רק לאחר מיצוי ההליכים שנקבעו בתקנון וכאמור, אלו לא מוצו במקרה שבפני
נו (דב"ע לה/ 5-1 מרקוביץ ליאון נ' ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח', פד"ע ו' 197).

עוד יש להפנות לכך, כי עולה מפסיקת ביה"ד אליה הופנינו, כי הפניית המחלוקת לבי"ד חברים – ברורה היא ומוחלטת בנסיבות.

ובהקשר זה – רואים אנו גם להפנות לה"פ 345/03 אשבת חברה לבניית מבני תעשיה בע"מ נ' נכסי רמלה 3 בע"מ (מפי כב' השופטת ש. גדות, פס"ד מ- 21.11.06) שהגיונו, יפה גם לענייננו ותואם לפסיקת ביה"ד.

10. רואים אנו להזכיר – אין הדין עוסק בזוטות, אלא במהות.
אכן, ראוי היה למבקש להראות נכונותו בהזדמנות הראשונה.
זו נבחנת בהליך.

ראוי היה להקדים הסעד האמור בבקשה, כסעד עיקרי ולא כחלופי – אעפ"כ, משעסקינן בבקשה "בצוותא חדא" – אין בכך, לטעמנו, לפגום בחובת המבקש – מחד ובתוצאה הראויה – מאידך.

11. לפיכך ולאור כל האמור לעיל אנו מורים כדלהלן:-

א. התובעת תפנה בתוך 30 יום לבית דין חברים התביעה כנגד הארגון.

ב. יעוכבו ההליכים בתביעה דנא נגד המבקש.

12. סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה – אין צו להוצאות.
התנצלותי לצדדים על האחור בהוצאת ההחלטה.

ניתנה היום כ"ד בכסלו, תשס"ז ( 15 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.

שרה מאירי
, שופטת












בשא בית דין אזורי לעבודה 7160/06 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' יהודית רשף (פורסם ב-ֽ 15/12/2006)