פסקי דין על פרקליטות מחוז ירושלים | פסקי דין על בריג רענן | פסקי דין על אביגרף )1987( |

5039/04 פ     24/12/2006




פ 5039/04 פרקליטות מחוז ירושלים נ' בריג רענן, אביגרף )1987( בע"מ




1
בתי המשפט

פ 005039/04
בית משפט השלום ירושלים
24/12/2006

כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא

בפני
:
פרקליטות מחוז ירושלים

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
1 . בריג רענן

2 . אביגרף )1987( בע"מ
הנאשמים

גזר דין

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם באמור בכתב האישום המתוקן, וזאת בהתאם להסדר טיעון שנערך בין הצדדים.

2. מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם 1 (להלן: הנאשם) יחד עם אחר היו הבעלים של הנאשמת 2 (להלן: הנאשמת), שהיא חברה בע"מ. הנאשמים נתנו למדינת ישראל (משרד הבריאות) שרותים של העתקה וצילום של תוכניות בניה שערכו מהנדסים ואדריכלים עבור משרד הבריאות. בין משרד הבריאות לנאשמת נערכו חוזים מכוחם בוצעו עבודות הצילום וההעתקה. מתן השירותים האמורים, תמורת תשלום , היה בין השנים 1993-1999.

3. שיטת העבודה היתה כך שהיו מועברות אל הנאשמת הזמנות מהמשרדים עם פירוט רלבנטי, הנאשמת סיפקה למשרדים טופסי הזמנה לאספקת השירות, הנאשמת הייתה מבצעת את עבודות ההעתקה והצילום ומעבירה אותן ישירות לנמענים. מידי חודש הייתה מוציאה הנאשמת חשבונית בצירוף ההזמנות, חשבונות העבודה ורשימה מפורטת של העבודות. משרד הבריאות היה מאשר את החשבוניות והתמורה הייתה משולמת לחשבון הבנק של הנאשמת.

4. במהלך השנים 1995-1999 הונו הנאשמים את משרד הבריאות תוך ניצול הנתק שבין מזמין העבודה לבין מי שמאשר את התשלום. הנאשם או מי מטעמו שינו את פרטי ההזמנות כדי להגדיל את החיוב, או שנרשמו הזמנות שלא בוצעו, או שהוגדלו הסכומים המופיעים בחשבון העבודה ללא קשר להזמנה, או שנשלחו אותן הזמנות מספר פעמים למשרד הבריאות, כל זאת במטרה לקבל כספים במרמה עבור עבודות שכלל לא בוצעו על ידי הנאשמים.

5. משרד הבריאות זיכה את חשבון הנאשמת בסכומים שנדרשו, גם אלה שנדרשו במרמה.

6. הנאשם היה כאמור בעלים ומנהל הנאשמת, יחד עם אחר.

7. הנאשמים הודו כי באופן המתואר לעיל קיבלו במרמה ממשרד הבריאות סכום של כמיליון ₪ במהלך השנים 1995 עד 1999.

8. הנאשמים הודו כי במעשיהם עברו עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

9. עוד נאמר בהסדר הטיעון, כי ב"כ הנאשמים יטען כי הסכום האמור של מיליון ₪ שולם לנאשמת, שהיא חברה בע"מ . הנאשם כשותף בחברה קיבל מחצית הסכום, בניכוי מיסים ששולמו בגין כספים אלה. הוסכם כי המאשימה לא תביא ראיות לסתור טענה זו.

10. הצדדים הסכימו כי המאשימה תעתור לגבי נאשם 1 לעונש מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, וב"כ הנאשמים יהיה חופשי בטיעוניו.

11. בעת הטיעונים לעונש, ביקשה ב"כ המאשימה להטיל את העונש המקסימלי האמור לעיל ואילו ב"כ הנאשמים הציע להטיל על נאשם 1 מאסר בעבודות שירות לתקופה של 6 חודשים וכן מאסר על תנאי, ולמעשה זה גדר המחלוקת בין הצדדים.

12. אומר מיד, כי לאחר ששקלתי את הסדר הטיעון על רקע הנסיבות כפי שאפרט בהמשך, הגעתי למסקנה כי הוא סביר ויש לקבלו.

13. שיקולים לחומרא - הנאשמים מעלו באמון שניתן להם. הם פעלו משך 4 שנים, חזרו על מעשיהם פעם אחר פעם, תוך ניצול העובדה שאיש אינו בודק באופן ממשי את החשבונות שהם מגישים למשרד הבריאות. הנאשמים לא חששו כי יתפסו, ובכך גילו התנהגות עבריינית של ממש. הנאשם או מי מטעמו פעלו באופן מתוחכם. הם שינו פרטי הזמנות, שינו סכומים, מספרים, וכדומה הכל על גבי המקור, כך שלא ניתן יהיה להבחין בכך ללא בדיקה קפדנית. עד היום לא הוחזר סכום כלשהו למדינת ישראל. המדינה נקטה בהליך של תביעה אזרחית נגד הנאשם ושותפו, דבר העולה גם מהאמור בהסדר הטיעון.

14. לטענת המאשימה, על פי תסקיר שירות המבחן הנאשם לא לקח אחריות, האשים אחרים במצב אליו נקלע ולעצם ביצוע העבירה. לדעת המאשימה הודאתו גם לפני שירות המבחן היא מהפה ולחוץ וללא כל כוונה אמיתית.

15. שיקולים לקולא - הטענה הנכבדה ביותר היא העובדה כי שותפו של הנאשם לניהול החברה ולבעלות בה, לא הועמד לדין. ב"כ המאשימה, התייחסה לכך בטיעוניה, ואמרה כי בעת החקירה בחרו הנחקרים לשתוק, ועל כך לא היו ראיות שקושרות את השותפים. עדיין, אין בכך הסבר ראוי מדוע בחרה המאשימה להעמיד לדין רק את הנאשם שלפני. יתר על כן, מהטיעונים עלה כי התביעה האזרחית שהוגשה על ידי המדינה, הוגשה נגד הנאשם ושותפו לחברה. מהטיעונים עלה כי שני השותפים נהנו מכספים שהוצאו במרמה. אם כן, הנאשם שלפני יישא לבדו בנטל ההרשעה הפלילית והעונש, כאשר עצם ההרשעה הינו נטל כבד על מי שהיה איש עסקים ומין הסתם, לא יוכל מעתה להתקשר עם גופים ציבוריים, חברות כלכליות, או גופים כלכליים לאור הרשעתו.

16. תסקיר שירות המבחן מתאר את מצבו האישי, המשפחתי והכלכלי של הנאשם. התסקיר אינו יוצא דופן, ולא ראיתי באמור בו כדי להביא למסקנה שפרטים שונים, או אירועים מעברו של הנאשם הם שגרמו למעשיו.

17. יחד עם זאת, לעניות דעתי, התסקיר מבטא חרטה אמיתית מפי הנאשם, ומלמד על נפילתו הכלכלית של הנאשם מאז שנתפס ועד היום, כאשר עתה נתון הנאשם במצב כלכלי קשה, ולראיה שבמסגרת הסדר הטיעון לא נדרש להטיל על הנאשמים קנס כספי.

18. ב"כ הנאשם ניסה לשכנע את בית המשפט כי העונש שהוא מציע, של ששה חודשי מאסר בעבודות שירות, הוא עונש מלא של ששה חודשי מאסר לעומת עונש מאסר בפועל של 8 חודשים, שלאחר ניכוי "שליש" וניכוי "קיצור מנהלי" יוותרו ממנו כ-4.5 חודשים. יחד עם זאת, ברור לכל, כי גם כך עונש המאסר בפועל הוא חמור יותר, ומשמעותי יותר, ולראיה, גם הנאשם עצמו ביקש בדבריו כי בית המשפט לא ישלח אותו למאסר בפועל.

19. סכום הגזילה - אכן מדובר בסכום נכבד. יחד עם זאת, מקובלים עלי טענות ב"כ הנאשמים, שלא נסתרו, כי חלקו של הנאשם היה מחצית, היינו כ-500,000 ₪. לאחר תשלום המיסים, נשאר בידיו מחצית מכך, היינו כ-250,000 ₪, כאשר המיסים "חזרו" למעשה למדינת ישראל, היינו למעשה מחצית הגזילה, חזרה למדינה בדמות תשלום מיסים.

20. כמובן, שלא הובאו מסמכים וחישובים מדוייקים, יחד עם זאת, לאור האמור בהסדר הטיעון, באופן כללי ראוי לקבל טענה זו, לעניין גובה הסכומים שהנאשם שלפני הוציא במרמה.

21. סופו של דבר, הטענה העיקרית העומדת לזכות הנאשם היא טענת ההפליה בינו לבין שותפו לחברה, טענה שנותרה עומדת בעינה גם היום. טענה זו הועלתה על ידי ב"כ הנאשמים עוד בעת מתן התשובה לכתב האישום, כהגנה מין הצדק, ועל פי החלטתי, היה מקום לדון בה לאחר ניהול הדיון. מאחר ולא נשמעו ראיות, חוזרים אנו היום לטענה זו, שכאמור נותרה בעיני ללא מענה הולם.

22. לפיכך, חרף חומרת המעשים והעבירות, כאשר במקרה הרגיל היה ראוי להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, הגעתי לידי מסקנה כי לאור המקרה החריג בו רק הנאשם הועמד לדין ולא שותפו, אין למצות את הדין עם הנאשם ויש להסתפק במאסר בעבודות שירות, ומאסר על תנאי. כמו כן אני מקבל את המלצת שירות המבחן, לה מסכים הנאשם, כי יוטל על הנאשם צו מבחן למשך שנה.

23. עונש המאסר בעבודות שירות, מוטל בכפוף לקבל חוות דעת חיובית מהממונה על עבודות השירות.

24. לאור כל האמור, אני גוזר על נאשם 1 את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות על פי חוות דעת של הממונה על עבודות השירות שתוכן ותוגש לבית המשפט.
ב. מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, או שימוש במסמך מזוייף או קבלת דבר במרמה.
ג. ניתן בזה צו מבחן למשך שנה.
25. הנאשמת תחתום על התחייבות בסך של 500,000 ₪ להימנע מלעבור עבירה, למשך שנתיים מהיום.

26. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

27. המזכירות תודיע לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות השירות שיתבקש לערוך חוות דעת ולהעבירה בהקדם לבית המשפט.

28. נקבע לדיון נוסף לצורך קביעת מקום עבודות השירות ומועד תחילתן ליום 6/2/07 שעה 08:30.

29. טלפון הנאשם 1 - 8886282-052. וכן של עו"ד בר חיים - 5377755-02.

ניתן היום ג' בטבת, תשס"ז (24 בדצמבר 2006) במעמד הצדדים.

כרמי מוסק
, שופט
סגן נשיא








פ בית משפט שלום 5039/04 פרקליטות מחוז ירושלים נ' בריג רענן, אביגרף )1987( בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/12/2006)