פסקי דין על שטרית אסתר | פסקי דין על ביטון אברהם | פסקי דין על ביטון ציפורה | פסקי דין על מושב ספסופה ואח' |

1455/02 בשא     10/04/2002




בשא 1455/02 שטרית אסתר נ' ביטון אברהם,ביטון ציפורה,מושב ספסופה ואח'




1
בתי המשפט
בשא 001455/02
בית משפט מחוזי נצרת
ת. עיקרי: א 001338/01

10/04/2002
תאריך:
כב' השופט זיאד הווארי

בפני
:

שטרית אסתר

בעניין:
המבקשת
- נ ג ד -
1. ביטון אברהם

2. ביטון ציפורה

3. מושב ספסופה
4. מנהל מקרקעי ישראל
5. הסוכנות היהודית לארץ ישראל

המשיבים

החלטה

1. עסקינן בבקשה לתיקון כתב תביעה שהגישה המבקשת בתאריך 04/03/02.

2. ביום 18/12/01 הגישה המבקשת כנגד המשיבים תביעה ל

פסק דין
הצהרתי וצו מניעה ובה עתרה להצהיר כי הינה הבעלים ו/או החוכרת ו/או ברת רשות של חלקת קרקע בשטח מגרש 103 הנמצאת במושב ספסופה למעט הבית המקצועי הבנוי על מגרש 103 (להלן: "המקרקעין") ולמבקשת זכות החזקה והשימוש הבלעדיים של המקרקעין הנ"ל. בנוסף ביקשה ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם להיכנס לשטח המקרקעין הנ"ל.
המבקשת בתביעתה הודתה בזכויות המשיבים 1, 2 בבית המקצועי שבנוי על המגרש 103 הנ"ל.

3. בבקשתה לתיקון התביעה, ביקשה המבקשת להוסיף טענות וסעדים שעיקרם:
א) מאחר ולא הוצא כל מכרז בהתאם להחלטת וועד המשיב מס' 3 מיום 11/07/94, לכן כל הזכויות הלכאוריות של המשיבים 1, 2 במקרקעין בטלות ומבוטלות.
ב) בהעדר כל מכרז וכל זכייה במכרז, אין כל תוקף הן לחוזה הרכישה שנחתם בשנת 1995 בין המשיבים 1, 2 לבין המשיב 3 והן לחוזה החכירה שחתמו המשיבים 1, 2 עם המשיב 4 באוקטובר 2001 והם בטלים ומבוטלים.
ג) לחילופין גם אם ייקבע כי פרוטוקול וועד המשיב מס' 3 מיולי ואוגוסט 1994 מהווים לכאורה מכרז, אין למשיבים 1, 2 כל זכויות במגרש 103 או בחלק ממנו, מכיוון שחוזה הרכישה הנ"ל אינו תואם את תנאי המכרז ותנאי הזכייה וכן לאור ההפרות היסודיות מצד המשיבים.
ד) המשיבים פעלו בחוסר סבירות, אפליה, מעילה באימון וחריגה מסמכות.

4. המבקשת נימקה את בקשתה בכך, שאחרי שהגישה את התביעה המקורית, נתגלו לה נתונים ומסמכים מהותיים שלא היו ברשותה עת שהגישה את התביעה המקורית.
המשיבים 1 - 3 בתגובתם התנגדו לבקשה וטענו בעיקר כדלקמן:
א) המסמכים והנתונים החדשים שטענה להם המבקשת היו ברשותה כבר בעת הגשת התביעה המקורית.
ב) העילות החדשות של המבקשת שבגינן נדרש התיקון המבוקש המופנות כלפי המכרז והליכיו שהתקיימו כבר בשנת 1994, התיישנו ומטרת התיקון המבוקש הוא לעקוף את מחסום ההתיישנות.
ג) המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה.

5. על פי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), רשאי בית המשפט בכל שלב להתיר תיקון כתבי טענות, קרי: תיקון כתבי הטענות מסור לשיקול דעתו של בית המשפט.
הלכה פסוקה של בית המשפט העליון קובעת:

"כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית - המשפט: הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון, השנייה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".
[ר' ר"ע 330/85 מנחם אלבו ואח'
נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח'
, פד"י לט(2) 556.]

עוד נפסק:

"על המבקש תיקון כתב טענות להראות כי טעה טעות כנה, וכי כעת התברר לו שהפלוגתא האמיתית מקורה בפרטים שבתיקון המבוקש. בנוסף עליו לצרף תצהיר שבו יסביר מדוע קרתה ההשמטה ומדוע התיקון המבוקש יעמיד לדיון את הפלוגתא האמיתית."

לעניין הפגיעה בצד היריב, הפסיקה פירשה פגיעה זו בכך, שהצד אשר מקבל את התיקון משיג יתרון שלא יכול היה להשיג לו היה מגיש תביעה חדשה (ראה ספרו של זוסמן "סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית עמ' 349 ואילך).
בענייננו, נראה לי כי יש להבחין בין שני סוגים של טענות, הסוג הראשון הן הטענות הנוגעות כלפי עצם חוקיות ההליך של המכרז שהתקיים בשנת 1994 ותוצאותיו וכן כלפי השאלה באם המשיבים 1, 2 עמדו בתנאי המכרז ובאם לאו, טענות אלו התיישנו, מאחר וחלפה תקופה של שבע שנים מאז שהתקיים הליך המכרז ועד הגשת התביעה המקורית, לכן אין להעתר לתיקון זה, מאחר ועל ידי התיקון המבוקש, תשיג המבקשת יתרון שלא יכלה להשיגו לו הייתה מגישה תביעה חדשה.
הסוג האחר של הטענות אשר נוגעות לשאלה באם חוזי הרכישה והחכירה תואמים את תנאי המכרז, טענות אלו לא התיישנו ויש להתיר את הוספתן ולהדגיש כי חוזה הרכישה נחתם בשנת 1995 וחוזה החכירה נחתם באוקטובר 2001, יוצא כי מאז שנחתמו שני הסכמים אלו לא חלפה תקופת ההתיישנות.
באשר לטענות הנוגעות לחוסר סבירות, אפלייה, מעילה באימון וחריגה מסמכות, גם טענות אלו ניתן להתיר.

6. מעבר לנדרש, ראוי לציין, כי חלוף הזמן כשלעצמו אין בו כדי לגרום לדחיית הבקשה, המדובר באיחור של כארבעה חודשים מיום שנודעו למבקשת העובדות שהיוו עילה לתיקון, איחור כזה אינו חורג במידה ניכרת מן הסבירות בעיקר בשל העובדה שהתקיימה בתיק העיקרי רק ישיבה אחת, כך שהתיקון המבוקש לא יגרום כל נזק למשיבים ואף לא יביא לידי עיכוב בהמשך הדיונים בתיק.

7. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומתיר למבקשת להוסיף כל העילות הנוגעות לשאלה באם חוזי הרכישה והחכירה תואמים את תנאי המכרז וכן לגבי השאלות שנוגעות לחוסר סבירות, אפלייה, מעילה באימון וחריגה מסמכות ודוחה את הבקשה לגבי הטענות האחרות.
המבקשת תגיש תביעתה המתוקנת תוך 14 יום מהיום עם העתק למשיבים שיהיו רשאים להגיש כתבי הגנה מתוקנים לתביעה המתוקנת תוך 14 יום מיום קבלת התביעה המתוקנת, אחרת ישמשו כתבי ההגנה הנוכחיים ככתבי הגנה מתוקנים לכתב התביעה המתוקן.

8. ההוצאות של הליך זה יוכרע בתום הדיון בתיק העיקרי.

9. מכיוון שהתיק קבוע לק.מ. ליום 15/04/02 ועד למועד הנ"ל לא יספיקו הצדדים להגיש על פי החלטתי זו את כתבי הטענות המתוקנים, לכן אני מבטל את הישיבה שנקבעה ליום 15/04/02. הצדדים יגישו לי תוך 7 ימים רשימת מועדים מתואמת לקביעת התיק.
אני קובע את התיק לעיון פנימי ללא זימון הצדדים ליום 18/04/02.

10. המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים בהקדם האפשרי.

ניתנה היום כ"ח בניסן, תשס"ב (10 באפריל 2002) בהעדר הצדדים.

זיאד הווארי
- שופט
001455/02בשא054 ערין בראנסה








בשא בית משפט מחוזי 1455/02 שטרית אסתר נ' ביטון אברהם,ביטון ציפורה,מושב ספסופה ואח' (פורסם ב-ֽ 10/04/2002)