פסקי דין על עו"ד בניהו לאבל ורו"ח אליעזר שפלר בתפקידם כמנהלים מיוחדים של חברת שמיר | פסקי דין על מס הכנסה | פסקי דין על מס ערך מוסף | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי ואח' |

1032/06 פשר     25/12/2006




פשר 1032/06 עו"ד בניהו לאבל ורו"ח אליעזר שפלר בתפקידם כמנהלים מיוחדים של חברת שמיר נ' מס הכנסה, מס ערך מוסף, המוסד לביטוח לאומי ואח'




בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב – יפו פשר 001032/06
בשא 26703/06

בפני
: כב' השופטת אלשיך
ורדה – סגנית נשיא

המבקשים: עו"ד בניהו לאבל
ורו"ח אליעזר שפלר
בתפקידם כמנהלים מיוחדים של חברת שמיר

תעשיות מזון בע"מ


המשיבים: 1. מס הכנסה

2. מס ערך מוסף

3. המוסד לביטוח לאומי

4. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יונתן סונדרס
5. תנובה בע"מ
ע"י ב"כ עדי קפלן
ושות', עורכי דין

6. עמירם גאי, יעקב גינזבורג, טאו תשואות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רם אפרתי
7. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד אורי ולרשטיין



החלטה

מונחת בפני
בקשה בהולה בעניין אישרו של הסדר הנושים לחברת שמיר תעשיות מזון בע"מ- בפירוק. בקשה זו הונחה בפני
בהמשך להחלטתי מיום 19/12/2006 בה דחיתי את הבקשה הקודמת לאישור הסדר הנושים, לה צורפו התנגדויותיהם של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: הבנק), ושל חברת תנובה בע"מ (להלן: תנובה), אשר היוו "גוש חוסם" העולה על רבע מסך מצבת הנישה.

והנה, מהבקשה אשר הונחה בפני
עולה כי לאחר מגעים בין הצדדים הודיע הבנק כי הוא מסיר את התנגדותו לבקשה לאישור הסדר הנושים, ומצרף הסכמתו להסדר. במצב הדברים החדש, עומד אחוז הנשייה המאשר את ההסדר על למעלה מ- 80% מכלל הנשייה.

למעשה, משהסיר הבנק את התנגדותו להצעת הסדר הנושים במתכונתה הנוכחית, אשר הונחה זה מכבר לנגד עיניהם של הנושים, ולאור הדחיפות הרבה אשר נוצרה לאישורו של ההסדר, מתייתר הצורך בכינוס אסיפות נושים חדשות, ולמעשה אין עוד כל עילה להתערבות בית המשפט בהסכמתם של רוב מכריע של הנושים לאישור ההסדר. זאת אף בהמשך לתגובת כנ"ר המצורפת לבקשה זו. אמנם, נותרה עומדת התנגדותה של תנובה להסדר המוצע. דא עקא, אין חולק כי תנובה הינה נושה רגילה אשר גובה נשייתה אינו מקנה לה גוש של 25% מסך הנשייה, באופן החוסם את אישורו של ההסדר במצב הדברים החדש.

זאת ואף זאת; הלכה פסוקה היא כי התנגדות מטעמי כדאיות כלכלית גרידא, אין בה כדי למנוע את אישורו של הסדר נושים. לפיכך, ובנסיבות החדשות אשר נתהוו, אין בהתנגדותה של תנובה כדי למנוע את אישורו של ההסדר, להבדיל ממצב הדברים הקודם, בו היה מקום לטענותיה, וזאת כאשר אחוז הנשייה המתנגד ממילא עמד על למעלה מ- 25% מסך הנשייה.

בכל הנוגע לנושא האופציות, כבר הבעתי את דעתי בסוגיה זו בהחלטתי הקודמת, ואין לי אלא לשוב אל הנימוקים אותם העלתי בהחלטתי, תוך שאני קובעת כי הדברים האמורים שם יפים אף עתה, מכח קל וחומר, משאישורו של הסדר הנושים תלוי אך בסוגיה זו:

"ספק גדול אם עמדת תנובה בסוגיית האופציות תואמת את הדין. אכן, מחזיקי אופציות הינם בגדר קבוצה שונה מבעלי מניות השליטה, ולכן ויתורם של האחרונים על המניות אינו מחייב בהכרח את תנובה. אלא מאי? דומה, כי יש טעם רב בטענת הנאמנים כי להבדיל ממחזיקי מניות בפועל, הרי שתנובה אינה אוחזת אלא בזכות חוזית. אוסיף ואעיר לנו בזכות אובליגטורית אשר הולדתה בהתחייבות עבר.
מכאן מתבקשות, לכאורה, מספר מסקנות אשר אינן נוחות לתנובה:

א. מאחר ועסקינן בזכות חוזית, הרי שלכאורה היא עשויה ליפול במסגרת של "חוזים ללא רווח" המוכרים כאחד הסוגים האפשריים של נכס מכביד. במצב בו זכות חוזית שכזו מונעת את מכר החברה וגיבושו של הסדר נושים, הרי, לכאורה, בקשה להכריז עליה כנכס מכביד אינה משוללת יסוד. עם זאת, וככל בקשה לויתור על נכס מכביד, הרי שהיה על הנאשמים להגיש בקשה נפרדת ומנומקת בעניין זה טרם מעשה, ולא לנסות לערוך "ויתור אגב אורחא" במסגרת אישור הסדר הנושים.

ב. צודקים הנאמנים בטענתם, כי קיימות אף קיימות דרכים לכמת אופציה לכדי חיוב כספי, דבר שיתכן מאד והיה נעשה לו היתה האופציה מוכרות כנכס מכביד. במצב זה, היה שווי האופציה מצטרף לתביעת החוב של תנובה.

ג. סוגיה נוספת נוגעת לתום-הלב ולאינטרס של עמידת תנובה על קיום בענין של זכויותיה לפי עסקת האופציה, זאת כאשר נראה על-פניו כי עמדתה זו מבשילה את מכר החברה ומביאה למצב בו תהיה האופציה (והמניות שעליה היא חלה) לחסרת כל ערך מניה וביה. קשה להשתחרר מהמחשבה כי עמידתה זו של תנובה על האופציה קשורה בקשר בל-ינתק להתנגדותה לעצם קיומו של ההסדר, ויתכן ונועדה להקשות עליו עוד יותר, אף אם תדחה יתרת טענותיה.
די אם אעיר, בעניין זה, כי בניגוד לעצם ההתנגדות להסדר ושיקולי הכדאיות שמאחוריה, הרי שבכל הנוגע לעמידה על קיום בפועל של האופציה עולה ספק גדול לגבי האינטרס הלגיטימי שמאחורי העמדה דנן.

לסיכומה של נקודה זו: על-פניו, ספק גדול אם צודקים תנובה וכונס הנכסים הרשמי בכל הנוגע להסכם האופציה, ודומה כי לו אושר ההסדר היה גם היה מקום להחמירו בנשיה כספית."

לאור כל האמור בהחלטתי זו, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מניעה לאשר את הסדר הנושים לרבות בסוגיית בטלותו של האופציות שהיו רשומות בקשר לחברה, וזאת בכפוף להמרתן לנשייה כספית על פי סולם הנשייה, הכל כפי האמור בהחלטתי הקודמת. יש להדגיש כי הצדדים, לרבות ובעיקר תנובה, טענו בהרחבה בסוגיה זו, ולכן נוכח קוצר הזמן, ובמיוחד דחיפות הנושא לא מצאתי מקום וצורך לשוב ולהתיר הגשת כתבי טענות בסוגיה, שכן את שהיה לצדדים לומר בעניין זה, אמרו.

לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את המבוקש, לרבות בקבלת בש"א 16160/06 על סעיפיה. המנהלים המיוחדים יתמנו כנאמנים לביצוע ההסדר. ההתחייבות הכספית אשר הפקידו לצורך מילוי תפקידם כמנהלים מיוחדים תשמש אף לצורך תפקידם כנאמנים.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.
היום ד' בטבת, תשס"ז (25 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.

_______________
אלשיך
ורדה, שופטת
סגנית נשיא









פשר בית משפט מחוזי 1032/06 עו"ד בניהו לאבל ורו"ח אליעזר שפלר בתפקידם כמנהלים מיוחדים של חברת שמיר נ' מס הכנסה, מס ערך מוסף, המוסד לביטוח לאומי ואח' (פורסם ב-ֽ 25/12/2006)