פסקי דין על אכרם חמאיסי | פסקי דין על יוסף דיאב ח'שיבון | פסקי דין על מחמוד חסן קאסם עואודה ואח' |

1657/02 בשא     08/04/2002




בשא 1657/02 אכרם חמאיסי נ' יוסף דיאב ח'שיבון,מחמוד חסן קאסם עואודה ואח'




1
בתי המשפט
בשא 001657/02
בבית המשפט המחוזי בנצרת
בתיק עיקרי: א 001023/01
08/04/2002
תאריך:
כב' השופטת הלמן אסתר

בפני
:

אכרם חמאיסי

ע"י ב"כ עו"ד עימאד חמאיסי

בעניין:
המבקש
- נ ג ד -
1. יוסף דיאב ח'שיבון

2. מחמוד חסן קאסם עואודה
3. עזבון המנוח דיאב מנסור ח'שיבון
ע"י יורשו יוסף דיאב ח'שיבון

ע"י ב"כ עו"ד מ. שאמא

4. רשם המקרקעין - נצרת

המשיבים
החלטה

בפני
בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 25/03/02 שבמסגרתו הוריתי על מחיקת כתב התביעה המתוקן וכתוצאה מכך על מחיקת התביעה כנגד עזבון המנוח דיאב מנסור חשיבון, (להלן: "המנוח") הנתבע מס' 3.

כתב התביעה המקורי כלל שלושה נתבעים בלבד, ועילתו הינה עסקת מכר שנערכה בין המנוח, אפוטרופסה של המנוחה סלימה חשיבון, שעל פיה נמכרו לתובע זכויותיה של המנוחה בחלקה 45 בגוש 17395 (להלן: "החלקה").

נתבע מס' 1 הינו בנה של המנוחה אשר נרשם כבעלים של החלקה מכח צו ירושה ומכר אותה לנתבע מס' 2.

התובע הגיש בקשה לצרף כנתבע נוסף את עזבון המנוח, באמצעות יורשו שהוא הנתבע מס' 1.
בבקשה לתיקון התביעה, שלא נתמכה בתצהיר, נטען כי הנתבע מס' 1 הינו יורשו היחיד של המנוח.

בהחלטה מיום 06/12/01 נעתרתי לבקשת התובע להגיש כתב תביעה מתוקן על ידי צירוף העזבון, ובלבד שיצורף צו ירושה או צו קיום צוואה של המנוח, במטרה לברר כי אכן הנתבע מס' 1 הוא יורשו היחיד.
התובע הגיש כתב תביעה מתוקן, ללא צירוף צו ירושה יחד עם הודעה כי התיקון המבוקש הוא בהסכמה ועל כן אין צורך בצו ירושה כמבוקש.

בעקבות כך, נדרשתי שוב ליתן החלטה ביום 31/12/01 שבה נדרש התובע לצרף צו ירושה במטרה לוודא כי אכן אין יורשים נוספים.

ביום 28/01/02 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בצירוף הודעה על צירוף צו ירושה ממנו עולה שנתבע מס' 1 הינו אחד היורשים של המנוח.
לאור גילוי זה, שעמד בסתירה לבקשה לצירוף העזבון, נדרש התובע, בהחלטתי מיום 29/01/02, לצרף את כל יורשי המנוח כנתבעים.

הישיבה שהיתה קבועה ליום 11/03/02 נדחתה לפי בקשת הצדדים ובהחלטת הדחייה נאמר כי ניתנת ארכה אחרונה לתובע לצרף את כל יורשי המנוח בטרם אורה על מחיקת כתב התביעה המתוקן.

בישיבה שנערכה ביום 25/03/02 בהעדרו של ב"כ המבקש, נמחק כתב התביעה המתוקן.
בטעות נרשם בפסק הדין כי המחיקה היא עקב אי צירוף צו הירושה כאשר בפועל היתה הכוונה לאי צירוף היורשים כנתבעים הדרושים לברור התובענה.

בפני
שוב בקשה מוסכמת, כאשר הפעם הסכימו הצדדים בינהם על ביטול פסק הדין המורה על מחיקת כתב התביעה המתוקן, והשארת העזבון כנתבע המיוצג על ידי אחד היורשים בלבד.

בבקשה נטען כי התובע לא קיבל את ההחלטות שניתנו ביום 29/01/02 וביום 17/03/02, ואף לא הוזמן לישיבה האחרונה, על אף הצהרת ב"כ הנתבעים לפרוטוקול בית המשפט.

לגופו של עניין, טוען ב"כ התובע כי הוא אינו מעוניין לתבוע את כל היורשים, ומסתמך על הלכת בית המשפט כפי שנקבעה בפסק הדין בע"א 2447/93 רימון מנסור מעיוף נ' ג'מיל מוסא אבראהים .תק-על 94(3), 2124.
פסק דין
מעיוף עסק בפרשנותם של סעיף 127(ב) לחוק הירושה התשכ"ה - 1965, ותקנה 27 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ויחסי הגומלין בינהם.

מהאמור בפסק הדין מעיוף למד ב"כ התובע כי הוא רשאי, אם רצונו בכך ומשיקולים השמורים עימו, שלא לצרף את כל יורשי המנוח בתביעת העזבון, על אף שהוא מודע לכך שפסק הדין שינתן יחייב את היורש שצורף בלבד.
בפרשת מעיוף נדונה תוצאתו והשלכותיו של

פסק דין
שניתן כנגד יורש אחד, מבלי שהוברר באותה עת כי קיימים יורשים נוספים שעלולים להפגע מקביעותיו.
בית המשפט המחוזי דחה בקשת עותר שלא היה צד להליך להורות על ביטול פסק הדין או לקבוע שהוא אינו מחייבו, וביהמ"ש העליון אישר קביעה זו.

בית המשפט העליון (מפי כב' השופט חשין) הציב שלוש שאלות הטעונות הכרעה:

"שלוש הן השאלות הצורכות הכרעה:
(1) האם חייב היה המשיב לצרף את כל היורשים לתביעתו משנת 1981?
(2) אם חייב היה, ולא צירף - מה מסקנה מתחייבת מכאן?
(3) האם התנהגות המערער לוכדת אותו ברשת של שיהוי או השלמה המונעים אותו מקבל סעד הצהרתי?"

על השאלה הראשונה השיב בית המשפט בחיוב. דהיינו, סעיף 122 לחוק הירושה מצווה על צירוף כל היורשים, אלא אם כן ניתן אישור בית המשפט ליורש אחד לייצג את האחרים:

"נמצא לנו, איפוא, שהמשיב לא עשה כמצווה עליו ולא צירף לתביעתו
משנת 1981 את כל היורשים".

בפתרון השאלה השנייה, דהיינו מה המסקנה מכך שתובע לא צירף כנדרש את כל היורשים נעזר בית המשפט בהוראת תקנה 27 לתקנות סדר הדין האזרחי, וקבע כי

פסק דין
שניתן לאחר שהתובע לא קיים את מצוות המחוקק איננו משולל תוקף בשל כך, והינו תקף כלפי מי שהיה צד לו, ובנסיבות מסויימות גם כלפי יורש אחר אשר השהה את צעדיו.
זאת בפרט כאשר, בעת הדיון היו כרוכות בסוגיה זכויותיו של צד ג' שכבר רכש את המקרקעין ועלול היה להיפגע מביטול פסק הדין. (ראה בפסק דינו של כב' השופט גולדברג אשר הסכים לתוצאה ולא להנמקה שבפסק דינו של כב' השופט חשין).

מסקנתו של ב"כ התובע כי תקנה 27, לאור הלכת מעיוף מתירה לו לתבוע מקצת היורשים לפי נוחיותו איננה מתחייבת מפסק הדין, ואף איננה נובעת ממנו להשקפתי.

ראה בהקשר זה בהחלטתו של כב' השופט נ. ממן בת"א (נצרת) 616/98 עזבון המנוח עבד אלכרים סלים אחמד ז"ל נ' עזבון המנוחה אסמא אברהים אלזועבי ז"ל תק-מח 99(2), 4257 ,עמ' 4260 באומרו:

"יחד עם זאת, אם יש בידי הצדדים אינפורמציה מהימנה אודות קיומם
של יורשים, אין הם רשאים להתעלם מהם ועליהם לעשות כל הדרוש
כדי לצרפם. לכן, אני דוחה את טענת ב"כ התובעים שניתן לוותר ביודעין
על נוכחות יורשים שניתן לכלול אותם בכתב התביעה. אמנם, בית
המשפט הדן בתובענה רשאי ליתן לתובע אישור שלא לכלול את כל
היורשים, אך אין לעשות שימוש ברשות זו מקום שאין מניעה לצרף
את כל היורשים הנוגעים בדבר".

עיון בסעד המבוקש כנגד העזבון מעלה כי אין כל טעם ענייני שיצדיק הגשת התביעה כנגד העזבון באמצעות אחד היורשים.

על פי סעי 10(ב) לכתב התביעה מבקש התובע לחייב את העזבון לפצותו על נזקיו בסכום של 874,000 ₪.
תביעה זו כנגד העזבון הינה בנוסף לתביעה שהוגשה כנגד הנתבע מס' 1 אישית.
אין כל טעם לנהל הליך כאמור כנגד העזבון, מבלי לצרף את כל היורשים הנוגעים בדבר, כאשר צפוי מראש שהתובע לא יוכל לממשו, שכן חיוב העזבון בתשלום הנזק הנתבע הוא פגיעה בזכויות יתר היורשים, שלכל הדעות אין לפגוע בקניינם מבלי שהיו צד להליך זה.

לאור האמור, על אף שבקשה זו הוגשה בהסכמת הצדדים, אני מורה על דחייתה.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו בניסן תשס"ב (8 באפריל 2002) בהעדר הצדדים.

הלמן אסתר
- שופטת









בשא בית משפט מחוזי 1657/02 אכרם חמאיסי נ' יוסף דיאב ח'שיבון,מחמוד חסן קאסם עואודה ואח' (פורסם ב-ֽ 08/04/2002)