פסקי דין על אבנר כהן | פסקי דין על אחים שרבט חברה לבנין בע"מ

4728/98 א     19/09/2002




א 4728/98 אבנר כהן נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ




בתי המשפט
א 004728/98
בית משפט השלום נצרת
19/09/2002
תאריך:
כב' השופט יוסף בן חמו

בפני
אבנר כהן
ת.ז. 059046929
בעניין:
התובע
נגד
אחים שרבט חברה לבנין בע"מ
הנתבעת
פסק דין

התובע מבקש בתביעתו לפצותו עבור:

1. קיומם של ליקויי בנייה בדירה שרכש מהנתבעת.

2. פיצויים בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מאיחור במסירת הדירה לתובע.

רקע עובדתי
התובע רכש אצל הנתבעת, "אחים שרבט חברה לבניין בע"מ" (להלן: "הנתבעת") דירת מגורים בגבעת רם בכרמיאל בבנין 331, דירה המסומנת במספר e16 (להלן: "הדירה").
על פי תנאי החוזה היה אמור הנתבע לקבל את החזקה בדירה לידיו ביום 18/7/95.
הדירה לא נמסרה לתובע במועד הנקוב.
התובע פנה לבית המשפט השלום בחיפה בתביעה כספית ובתביעה לצו עשה - מתן צו שיורה לנתבעת למסור לו את החזקה בדירה.
בית משפט השלום בחיפה דן בבקשה למתן צו עשה כבקשה למתן צו עשה זמני. במסגרת הדיון עלתה שאלת הסמכות המקומית.
כב' השופט וגנר קיבל את הטענה של סמכות מקומית והורה על העברת התיק לבית משפט השלום בנצרת אך נתן סעד זמני כפי שנראה לו בנסיבות העניין והוא כי מאחר ומדובר באי מסירת החזקה עקב חוב ניטען של 20,500 ₪, על המבקש להפקיד סכום זה בקופת בית המשפט וכנגד זה תמסור הנתבעת את מפתחות הדירה לתובע.
לאחר קבלת החזקה בדירה, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה וביקש להוסיף ולתבוע עבור ליקויי בנייה רבים שנגרמו לו לטענתו לאחר שקיבל את החזקה. באישור בית המשפט הוגש כתב תביעה מתוקן.

בהסכמת הצדדים מונה, כמומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר יהושוע בר זיו, על מנת שיבדוק את הטענות בדבר איכות הבנייה ויתן את חוות דעתו.

המומחה קבע בחוות דעתו, כי סכום העלויות הישירות של ליקויי הבנייה והפגמים מסתכם בסך השווה בש"ח ל - 6,725$ לסכום זה יש להוסיף מע"מ כחוק וכן עלות פיקוח הנדסי בשיעור של 5$ מערך העבודות, שווה ל - 8,250 $.

המומחה לא נחקר בבית המשפט.

אני מקבל את חוו"ד של המומחה מטעם בית המשפט, ככל שהדבר מתייחס לקיומם של נזקים בדירה אך הכל כפוף לאמור להלן:
ב"כ הנתבעים טוען כי הנזקים המפורטים בסעיף 2 בעמ' 1 לחוות הדעת שהוערכו בסכום של 1,800$ (רטיבות במשטחים של רצפת חדר שינה, ריצפת ממ"ד, ואזור אמבטיה), אינם ברי פיצוי מאחר ולא נטענו בכתב התביעה. ולא הוגשה כל בקשה לתיקון כתב התביעה.

אני דוחה את טענתם של הנתבעים. כאשר מומחה נדרש להגיש חוות דעת ולהצביע על ליקויים ככל שישנם, ובמהלך הבדיקה שהוא מבצע מתגלים ליקויים שונים, ובכללם ליקויים שלא ניטענו בכתב התביעה, גם ליקויים אלה הינם ברי פיצוי למרות שלא ניטענו בכתב התביעה.
ב

פסק דין
בעניין ע"א 893/88, חברת יצחק נימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואחרים, נקבע:
"משנתמנה מומחה מטעם בית המשפט אין הוא מוגבל בקביעותיו דווקא לאמור באותו מסמך. לא יעלה על הדעת שמומחה כזה יגלה ליקויים וחובת הליקויים לא תחול על המערערת. אילו כך סברה המתלוננת היה עליה לעורר טענה זו למינוי המומחה ולא בדיעבד"...

אך טבעי הוא, שלא כל ליקויי שרק בעל מקצוע או מומחה יכול לאתרו, יכול גם כל אדם מהשוק לאתרו.
התובע לא יכול היה לדעת על חלק מהליקויים שאותם יכול לאתר ולדעת רק מומחה.
ברגע שהסכימו הצדדים למינויו של מומחה מטעם בית המשפט, ניתן לראות בכך גם בכך מכללא גם הסכמה לכך שקביעותיו המקצועיות של המומחה בתחום המינוי שניתן לו ע"י בית המשפט יחייבו את הצדדים.
לא יתכן לפטור קבלן הבונה דירה, מליקויי בנייה רק בגלל שקונה "סביר" שאיננו מומחה לא יכול לאתרם.

ב"כ הנתבע הוסיף וטען כי מן הדין להתעלם מסכום הפיצוי ע"ס 500$ הקבוע בסעיף 4.4 לחוות דעת המומחה, מאחר והדלת שהותקנה הינה דלת אשר יש לה תו - תקן כדין.

העובדה שלדלת יש תו - תקן איננה פוטרת את הנתבע מאחריות.

לבסוף טענה הנתבעת כי יש להתעלם מסכום הפיצוי אשר נקבע בסעיף 5.3 לחוות הדעת ביחס להחלפת האמבטיה כיוון שלדברי נציג הקבלן האמבטיה הוזמנה ע"י הדייר. החלפת כל האמבטיה עלותה 1,200$, ולחילופין לזכות את התובע רק עבור ליקוי בהרכבה, לחילופין הסכום המקסימלי שניתן לזכות את התובע הוא 1,800 ₪ שזהו הסכום שהתובע דרש בתביעתו עבור ראש נזק זה.
אני דוחה גם טענה זו, גם העבודות הנוספות שבוצעו בדירה בוצעו ע"י הקבלן והקבלן הרי דורש תמורה עבור העבודות הנוספות האלה, ועל כן הוא נושא באחריות על כל הנזקים שנגרמו בעבודות הנוספות, עם העבודות הנוספות בוצעו ברשלנות, במקרה זה גם עם האמבטיה הוזמנה ע"י התובע.
זכות הנתבעת לבצע את התיקונים בעצמה
סוגיית זכותו של קבלן לבצע תיקונים כתחליף לתשלום פיצוי נדונה בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 472/95, 258/95, זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פד"י נ(2). עפ"י האמור בפסק הדין יש חשיבות, בין היתר, לשאלה אם הנתבעת הכחישה את קיומם של הליקויים וכן לשאלה האם פנייתה של הנתבעת בהצעה לתקן את הליקויים ניתנה במועד סביר.

במקרה שלנו הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה קיומם של ליקויים, ראה סעיף 11 לכתב ההגנה.
"מוכחש האמור והנטען בסעיף 13 לכתב התביעה".

הנתבעת גם לא פנתה לתובע בשום שלב בהצעה לתקן את הליקויים. הפעם הראשונה בה הציעה הנתבעת לתקן את הליקויים הייתה בכתב הסיכומים שהוגשו לבית המשפט. שם הציעה הנתבעת, כהצעה חלופית, לאפשר לה לתקן את התיקונים ובכך לדחות את תביעת התובע לפיצוי. (ראה סעיף 2.9 לסיכומים של הנתבעת).

הנתבעת טוענת כי היא פטורה מתשלום כספי לתובע עבור הליקויים אותם קבע מומחה בית המשפט, מחמת שלא ניתנה לה הזדמנות נאותה לתקנם.
הנתבעת טוענת שידעה לראשונה אודות הליקויים רק מתוך חוות דעת המומחה מטעם התובע שצורפה לכתב התביעה המתוקן.

אין אני מקבל טענה זו של הנתבעת. עצם הגשת כתב התביעה המתוקן מהווה הודעה כדין לנתבעת על קיומם של הליקויים ולמרות זאת הנתבעת מעולם לא פנתה לתובע שיאפשר לה לבצע תיקונים, בין לאחר הגשת כתב התביעה שנסמכה על חוות דעת של המומחה ובין לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.
בנסיבות אלה נראה לי, שזכותו של התובע לקבל מן הנתבעת פיצוי כסף לבצע את התיקונים בעצמם.

מסירת הדירה
אין מחלוקת כי הדירה נמסרה לתובע באיחור, בהתייחס לתאריך המופיע בחוזה.
בחוזה נקבע כי מועד המסירה לא יאוחר מיום 31/8/96, אך בפועל הדירה נמסרה לתובע בחודש יולי 1998, לאחר שניתן צו של בית המשפט.

לטענת הנתבעת הדירה לא נמסרה לתובע בשל חוב כספי שנותר התובע חייב, חוב לחברת החשמל (סעיף 3, לתצהיר גדי כהן), וכן חוב בגין עבודות נוספות (כמפורט בסעיף 2 (ב') לתצהיר מר גדי כהן).
הנתבעת מסתמכת בטענתה על סעיף 7.1 לחוזה המכר, שם נקבע כי מסירת החזקה בדירה לתובע הינה חיוב משולב לתשלומים שהיה על התובע לשלם לנתבעת בגין הדירה, ומשלא שילם התובע את כל מחיר הדירה, לא הגיע הזמן למסירת החזקה.

ב"כ הנתבע ציין כי נספח ב' לתצהיר התובע איננו מהווה אישור לתשלום מלוא התמורה, הנספח הוא רק פירוט הסכומים ששילם הדייר עד אז מתוך כלל חובותיו ואיננו מציין את החובות שהיו ושטרם שולמו.

לעומתו, טוען התובע כי נספח ב' לתצהירו מהווה "מצב חשבון" של הרוכש, שהוכן ע"י הנתבעת וממנו עולה שהתובע שילם את מלוא התשלומים שהוא חב בהם.

התובע הוסיף וטען כי על פי חוזה המכר שנחתם בין הצדדים, התובע היה אמור להזמין שינויים ותוספות בטופס הזמנה מיוחד שייחתם על ידי הרוכש ובו יפורטו מחירי השינויים והתוספות שיוסכם לבצעם.
טופס כזה לא נערך בין הצדדים. לא ראיתי שום פניה בכתב של הנתבעת לתובעת בו היא מתנה את מסירת הדירה בתשלום התמורה עבור השינויים והתוספות.

לגבי התשלום עבור התוספות אין ספק שבוצעו תוספות ושהתובע חייב לשלם עבורם.

התובע אישר בחקירתו הנגדית כי הנתבעת ביצעה עבודות נוספות בדירה, (ראה עמ' 10 שורה 22+ עמ' 11 שורות 5,9,12).
התובע אישר גם כי קיבל מכתבי דרישה מאת הנתבעת (עמ' 12, שורה 27) והגיב עליו באמצעות ב"כ ביום 11/1/98.

תחילה הכחיש התובע, כי נדרש לשלם את יתרת חובו, אולם בעדותו (בעמ' 13 לפרוטוקול שורות 13 - 16), התברר כי הוא סירב לסגור את החשבון ולא שילם את החוב, מאחר והדירה לא הייתה מוכנה. מכך ניתן להסיק שהתובע היה מודע לחובה לשלם עבור התוספות.

כמו כן, (בעמ' 13 שורות 25+28 + עמ' 14 שורות 1-11), הודה התובע שמנהלת החשבונות של הנתבעת הסבירה לו שהוא חייב כסף והוא לא התכחש לכך.
בעמ' 14 שורה 16, הודה כי לפי דעתו הוא צריך לשלם עבור החשמל.

בחקירתו החוזרת הבהיר התובע כי שיחתו עם מנה"ח, הגב' שולה, הייתה עוד לפני שהיה צריך לקבל את חזקת הדירה, (ראה עמ' 15 שורות 11+12).

מהאמור עולה, כי העבודות הנוספות שבוצעו על ידי הנתבעת היו בהסכמת התובע די בהסכמתו בידיעת התובע לעצם ביצוע העבודות, והודאתו שהעבודות אכן בוצעו, כדי לחייבו בתשלום עבור אותם עבודות.

אני קובע שהנתבע אכן חייב עבור העבודות הנוספות סך של 20,500 ₪.

בהתאם לסעיף 12.1 לחוזה המכר שסוכם בין הצדדים, עצם ביצוע העבודות הנוספות והשינויים, עשוי לדחות את מועד מסירת החזקה בדירה, וזאת בלי לפגוע בחובת התובע בתשלום חובותיה של הנתבעת.

השאלה היא האם חוב של 20,000 ₪ מצדיק איחור במסירת דירה למשך שנתיים
ימים.
כמדומני שהתשובה לכך שלילית.
עיקרון תום הלב חל גם כאשר באים לפרש חוזה שנערך בין הצדדים.
מנסיבות המקרה עולה, כי סכום החוב (20,000 ₪), הינו סכום נמוך מאוד יחסית
למחיר הכולל של הדירה.
אין מחלוקת שהתובע שילם את כל התמורה המקורית עבור הדירה, שהוא הסכום
של כ - 300,000 ₪ (בצירוף הפרשי הצמדה).
לא יכול להיות ספק שהנזק שנגרם לתובע כתוצאה מכך שלא מסרו לו את הדירה
לתקופה של שנתיים ימים, בגין חוב של 20,000 ₪, עולה לאין שיעור על הנזק שנגרם
לנתבעת מאי התשלום של יתרת החוב.
על כן, החלטתה של הנתבעת שלא למסור את הדירה בזמן כה ארוך, בגין חוב זניח
יחסית לא כך בתום לב.
ראה לעניין זה

פסק דין
בעניין סב"ם שיטות בנייה מתוחכמות בע"מ נ' דויד רוקח
ע"א 765/90 נקבע שם ע"י כב' השופט מלץ :
" להשקפתי, הצדקת איחור של 12 חודשים במסירת הבית באיחור הקל ביותר
בתשלום יתרת החוב הקטנה תוך נסיון להיתלות באמור בסעיף 41 א' הנ"ל, איננה
מתיישבת עם עקרון תום הלב".
לענין עקרון תום הלב ראה גם : את פסק הדין בע"א סרסון נ' שיכון עובדים פד"י לח
(2) עמ' 237 מפי השופט אלון :
" עקרון תום הלב שבסעיף 39 לחוק החוזים, בא להורות על קיומו וביצועו של חיוב
מחיובי החוזה בדרך עשיית הישר והטוב ומתוך רצון לקיים את כוונתם של
הצדדים לחוזה לפי רוחו של החיוב ולא לפי אותיותיו הטכניות והפורמליות, שבהם
הוא נוסח...
וראה גם

פסק דין
בע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב, פד"י מ (4) עמ' 533.
בעניינו יש לזכור שהייהת מחלוקת לפחות בשלבים הראשונים לגבי התשלומים לגבי
התוספות וזה נראה לי שאכן המערערת פעלה מחוסר תום לב ובדרך של התחכמות.

התובע טוען לפיצוי עבור האיחור בדירה לפי חישוב של 480$ לחודש, על פי הסכם שכירות שצורף.
בנסיבות מקרה זה, נראה לי שיש לפצות את התובע עבור חלק מהתקופה, דהיינו, עבור 18 חודשים מתוך 24 חודש של איחור במסירה.

לאחר תום הדיונים הגיש התובע בקשה להורות על בדיקה נוספת של הדירה, לטענתו, נתגלו ליקויים חדשים של ליקויי רטיבות שלא היו קודם לכן.
הנתבע התנגד לבקשה.
אני סבור שמאחר והתובע טוען לליקויים שנתגלו לו רק לאחרונה ושלא ניתן היה לגלותם לפני כתב הגשת התביעה המתוקן, עומדת לתובע הזכות להגיש תביעה בגין ליקויים חדשים אלה גם מכח הוראות סעיף (4) לחוק מכר הדירות.
כיוון שניתן להפעיל מתוך יעילות הדיון, אני דוחה את הבקשה לבדיקה נוספת וזאת מבלי לפגוע בזכותו של התובע לתבוע בתביעה נפרדת וחדשה על נזקים חדשים שנתגלו לו אם אכן יש כאלה, ושלא היה יכול לגלותם קודם.

התובע ביקש לפצותו גם על עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מאי המסירה במועד וכל הכרוך בכך.
בנסיבות העניין, אני קובע פיצויים בגין מרכיב זה בסך 10,000 ₪.

סוף דבר

א. אני מחייב את הנתבעת לשלם את הסכום שנקבע בחוות הדעת של השמאי דהיינו 8,250$.

ב. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע כפיצוי עבור האיחור במסירת הדירה סך של 8,100$.

ג. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין עוגמת הנפש סך של 10,000 ₪.

ד. אני קובע שהתובע ישלם לנתבעת בגין התוספות סך של 20,500 ₪. הנתבעת רשאית לקזז סכום זה מתוך הסכומים בהם היא מחוייבת על פי

פסק דין
זה.

ה. אני מורה להחזיר לתובע את הערבון שהפקיד בקופת בית המשפט.

ו. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪.

ז. הסכומים הנקובים בדולרים ישולמו לפי השער היציב של הדולר ביום פסק הדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים העתק פסק הדין.

ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ג (19 בספטמבר 2002) בהעדר הצדדים.

יוסף בן חמו
, שופט

מירית









א בית משפט שלום 4728/98 אבנר כהן נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/09/2002)