פסקי דין על ו.ש.ר.נכסים והשקעות בע"מ | פסקי דין על אבטחה ברמה - אלי פדרמן | פסקי דין על רביב אילן | פסקי דין על חדד אלי | פסקי דין על שי משה |

16032/05 א     11/01/2007




א 16032/05 ו.ש.ר.נכסים והשקעות בע"מ נ' אבטחה ברמה - אלי פדרמן בע"מ, רביב אילן, חדד אלי, שי משה




8
בתי המשפט
א 016032/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
ו.ש.ר.נכסים והשקעות בע"מ

בעניין:
התובעת
פרדלסקי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . אבטחה ברמה - אלי פדרמן בע"מ

2 . רביב אילן

3 . חדד אלי

4 . שי משה
הנתבעים
רוב

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

מבוא

תביעה כספית בעניין חיוב דמי שכירות.
הנתבעת 1 חברה פרטית (להלן: "הנתבעת") שכרה מאת התובעת, אף היא תאגיד משפטי (להלן: "התובעת"), יחידה מסחרית ברח' ז'בוטינסקי 129 ברמת גן (להלן: "המושכר") לפי הסכם מיום 20.4.03 (להלן: "ההסכם") לתקופת שכירות שתחילתה ביום 1.6.03 ועד ליום 31.5.04 (להלן: "תקופת השכירות") בתוספת אופציה ל-12 חודשים נוספים (להלן: "תקופת האופציה"). לפי האמור בכתב התביעה הפרה הנתבעת את ההסכם שעה שנטשה את המושכר טרם סיום תקופת השכירות ותקופת האופציה שמומשה.

התביעה הופנתה כנגד שלושה נתבעים נוספים, אשר ערבו לקיום ההסכם ע"י הנתבעת ולאחר שאלה נדונו לחובה בהעדרם, עומדת לברור הגנתו של הנתבע 2 בלבד.

ערבותו של הנתבע 2 (להלן: "רביב") להסכם בעת חתימתו אינה שנויה במחלוקת ובהסתמך על כך עותרת התובעת לחיובו בחובות הנתבעת ככל שאלה נוצרו עד ליום 30.6.04, בסך של 24,283 ₪, מתוך היקף החוב הכולל (כולל חובות דמי שכירות, דמי אחזקה וחובות שוטפים לרשויות), בסך של 74,465 ₪.

כנגד דרישה זו מעלה רביב מיגוון של טענות חלופיות, הכוללות טענה לפקיעת ערבותו, להפטרתו נוכח חילופי הערב הנוסף ולכישלונה של התובעת מלהוכיח את חובו.

אתייחס לטענות אלה על פי סידרן:

א. פקיעת הערבות

בעניין זה טוען רביב כי על פי נספח א' שצורף לעדותו (להלן - "נספח א'") הופטר זה מחבותו על פי ההסכם.
קיומו של נספח א' ותוכנו כמפטיר את רביב אינו מוכחש ע"י התובעת אלא שלדבריה היה תוקפו של זה מותנה בתשלום כל חובות דמי הניהול והארנונה עד לתאריך 2.2.04 ולאחר שאלה לא שולמו, לא הוקם ההפטר. הואיל וכך, לטענת התובעת, חב רביב לטענת התובעת כערב, למלוא התחייבויות הנתבעת, אלא שלפנים משורת הדין הסתפקה זו, בהיקף מופחת כלפיו הכולל את החיובים שנוצרו עד ל - 30.6.04, ולא מעבר לכך.

שאלת הפטרו של אילן מחבותו צריך שתוכרע אם כן על בסיס נספח א' אודות נפקותו ניצים הצדדים. התובעת טוענת כי התנאי בדבר תשלום חובות דמי הניהול והארנונה כנקוב בנספח א', לא מולא ואילו רביב טוען שתי טענות חלופיות; הראשונה כי התשלומים שולמו ולכל הפחות לא הוכח כי אלה לא שולמו והשניה הינה כי גם אם לא שולמו מנועה התובעת מלהסתמך על טיעון זה לאחר שלא פנתה אליו ולא התרתה בו בדבר קיומם.
השאלה הראשונה העומדת להכרעה הינה אם נותרו חובות ארנונה או דמי ניהול שלא שולמו ל - 2.2.04. ואולם נוכח הודעת ב"כ התובעת ולפיה כלפי רביב לא נדרשו כלל דמי ניהול, מצטמצמת הקביעה הנדרשת לשאלת קיומו של חוב הארנונה לבדו למועד הרלבנטי. (מעבר לנדרש יצוין כי גם לולא קביעה זו המסתמכת על שילובם של עקרונות הלוגיקה והמשפט נכשלה התובעת בהוכחת קיומו של חוב דמי ניהול בהעדר ראיה לכריתתו של הסכם ניהול ונוכח היותו של נספח ט' בגדר עדות שמיעה בלבד). לטענת התובעת הוכח קיומו של חוב ארנונה למועד הרלבנטי, שכן שיקים שנמסרו ע"י הנתבעת וחוללו כללו את חיוב דמי הארנונה לתקופה שקדמה למועד הקובע. עוד הוגש מטעם התובעת מוצג ת/1 שהוא תדפיס חיובי הארנונה שנעשה בעיריית רמת-גן ולפיו נותר במועד הקובע חוב ארנונה.

רביב התנגד להגשת מוצג ת/1 נוכח העדר איזכורו בתצהיר גילוי המסמכים והספק העולה ביחס לזיקתו למושכר. מוצג ת/1 הוגש וסומן בכפוף להסתייגות זו וסבורני כי הצדק בנקודה זו עם רביב, ולו מן הטעם ולפיו לא גולה המסמך בהליך גילוי המסמכים. לצורך ההכרעה כאן יש להתעלם, אם כן, מקיומו של ת/1 ולהתייחס לשאלה אם יש בנתונים שהוצגו בראיות התובעת כדי ללמד על קיומו של חוב ארנונה למועד הקובע.

גירסת התובעת בענין זה הוצגה באמצעות עדותו של אבי שפר (להלן: "שפר") אשר טען לקיומו של חוב ארנונה למועד הרלבנטי וגירסתו זו נתמכה בנספח ו' לעדותו. גירסה זו לא הופרכה בחקירתו הנגדית והגם שדרך הצגת ראיות התובעת בנקודה זו לוקה בחסר עדיין יש בה כדי להטות את הכף כנדרש ע"פ מאזן ההסתברות. בהקשר זה ראוי לציין כי, בידי רביב פתוחה הייתה הדרך להזים עדות זו באמצעות זימונו של פקיד העירייה לעדות או מסירת תעודת עובד ציבור והימנעותו מלעשות כן, יש בה כדי להחליש את משקל גירסתו ולחזק את הגירסה הנגדית . לפיכך על פי מאזן ההסתברות יש לקבוע כי הוכח קיומו של חוב ארנונה ל - 2.2.04.

כאמור, מסתמכת התובעת על קיומו של חוב הארנונה המוכח, כבסיס לקביעה ולפיה לא מילא רביב אחר התנאי הנקוב בנספח א' לעדותו באופן השולל את נפקותו לצורך הפטרו מערבותו להסכם.

מכאן יש לבחון את טענתו המישנית של רביב ולפיה מנועה התובעת מלהסתמך על אי תשלום חוב הארנונה הואיל וזו לא התרתה באילן על קיומו.

ב"כ התובעת טען כי לא היתה על האחרונה כל חובת מישלוח התראה בעניין חוב הארנונה מה גם, שאין זה צודק להטיל עליה חובה מסוג זה . סדר הדברים מחייב, לדעתו, את הסקת המסקנה ההפוכה דווקא היינו, זו המטילה את חובת "החיזור" והבירור על הערב.
דומני כי אין צורך בהכרעה בשאלה על מי היתה החובה לוודא פרעונה של יתרת החוב. הדיון בעניין מתייתר כיוון שהתובעת עצמה מודה בעקיפין בחובתה לעשות כן. הודאה עקיפה זו עולה מנספח ד' לעדותו של שפר. האחרון, ניסה להתריע בהודעתו מיום 16.3.04 על קיומו של חוב אלא שזה נכשל במסירת ההתראה בשל טעות שנפלה בציון כתובתו של רביב .
יש לקבוע, איפוא, כי לפי הודאת התובעת היה עליה להודיע לרביב על קיום החוב והימנעותה מלעשות כן הינה בגדר מחדל.
השאלה הנוספת היא אם קיומו של מחדל מסוג זה עולה כדי יצירת מחסום או מניעות כלפי התובעת. סבורני כי כישלונה זה של התובעת אינו עולה כדי יצירת מניעות כלפיה. מחדלה אינו תוצאה של חוסר תום לב אלא של טעות וככזו אין בה, לטעמי, כדי לחסום את תביעתה. יודגש בהקשר זה כי בנספח א' עצמו לא נקבע כל מנגנון המסדיר את העברת המידע לקיומו של החוב ולכן לטעמי לא נכון להתייחס לנתון זה כמכריע. לכל היותר, יכול רביב לטעון בהקשר זה להפטרו מכל חיובי הריבית וההצמדה שנוצרו לאחר מועד ההתראה שלא הובאה לידיעתו.
עולה מכל האמור לעיל כי הוכח קיומה של יתרת חוב ארנונה למועד הקובע שלניכחה לא התקיים התנאי הקבוע בנספח א' ולפיכך לא הופטר רביב מערבותו על פי ההסכם.
מסקנתי, אם כן, הינה כי רביב ערב להסכם.

ב. חילופי הערב

השאלה הנוספת הינה אם הופטר רביב מחבותו נוכח הפטרו של הערב שערב להסכם יחד עמו והחלפתו בערב אחר.
אין מחלוקת בין הצדדים כי אכן הערב הנוסף להסכם לצידו של אילן היה אלי פדרמן וכי זה שוחרר מערבותו ובמקומו צורף הערב אדי חדד לפי הסכם מיום 3.6.04. בטענתו זו נסמך בא כוחו של רביב על האמור בסעיף 5 ג' לחוק הערבות ולפיו כשחל בחיוב הנערב שינוי משתנה חיובו של הערב לפי השינוי. לטעמי, הוראה זו אינה רלוונטית למקרה שבפני
נו שכן לא חל כל שינוי בחיוב הנערב. טענתו הנוספת של ב"כ הנתבע הינה לתחולת סעיף 55 ג' לחוק החוזים, (חלק כללי) תשל"ג - 1973 (להלן:"החוק"), הדן בהפטרתו של חייב אחד מבין מספר חייבים כגוררת את הפטרתו של האחר, זולת אם משתמעת מהדברים כוונה אחרת. אכן סעיף 55 ג לחוק דן במצב בו הופטר אחד החייבים מן החיוב וההשלכה שיש להפטרו זה על החייב הנוסף שלא הופטר. באותו עניין עוסק גם סעיף 6 ב' לחוק הערבות תשכ"ז-1967 העוסק בפקיעה של ערוב
ה כמרעה את מצבו של הערב והשלכותיה. הרציונאל העומד בבסיס הוראות חוק אלה נועד למנוע מצב בו יופר עקרון ההסתמכות של הערב באופן המרע את מצבו ביחס למה שיכול זה היה לצפות בעת מסירת הערבות. מבלי להתייחס כלל לטענה הנוספת ולפיה מעצם ההגדרה של הערבות כערבות "לחוד", סבורני כי באופן מהותי לא הורע במקרה זה מצבו של רביב כתוצאה משינויי זהות הערב הנוסף. רביב לא יצר כל תשתית עובדתית שיש בה כדי להוות בסיס לקביעה מסוג זה ולפיה היה כושר הסולבנטיות של הערב הראשון טוב מזה של הערב החלופי. הואיל וכך לא מצאתי כי יש במהלך זה שנעשה על ידי התובעת כדי להוות בסיס להפטרו או להקטנת חיובו של אילן.

ג. הוכחת חובו של רביב

השאלה האחרונה הנדרשת להכרעה הינה זו הנוגעת למידת הצלחתה של התובעת בהוכחת חובו של רביב.
כאמור בחלקה הראשון של ההכרעה, מוגבלת חבותו של רביב ליתרת חוב הארנונה עד למועד 30.6.04. יתרת חוב זו המפורטת בעדותו של שפר ולא נסתרה כאמור מתייחסת למועד שמתחילת תקופת השכירות ועד ליום 30.6.04. ביתרת חוב זו על רביב לשאת ללא סייג.

מסקנה

לאור הנימוקים והשיקולים המפורטים לעיל כמיכלול, הנני לקבוע כי התביעה כלפי נתבע 2 הוכחה במלואה.
סוף דבר

הנתבע 2 יישא כלפי התובעת בחיובים כמפורט:
א. סך של 24,283 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
ב. הוצאות משפט (שכר עדים ואגרה), ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתן היום 11.1.07 בהעדר הצדדים.
עותק פסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום.

יעל אחימן
, שופטת

בכפוף לשינויי ניסוח ועריכה.
ראיות: 1.1.07
סיכומי התובעת: 1.1.07
סיכומי הנתבעים: 3.1.07








א בית משפט שלום 16032/05 ו.ש.ר.נכסים והשקעות בע"מ נ' אבטחה ברמה - אלי פדרמן בע"מ, רביב אילן, חדד אלי, שי משה (פורסם ב-ֽ 11/01/2007)