פסקי דין על עו"ד אלי זהר בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ | פסקי דין על זי. ז. גיבור | פסקי דין על החברה לנאמנות של בנק הספנות לישראל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

717/97 פשר     05/07/2006




פשר 717/97 עו"ד אלי זהר בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ נ' זי. ז. גיבור בע"מ,החברה לנאמנות של בנק הספנות לישראל בע"מ,כונס הנכסים הרשמי




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פשר 000717/97
בשא 26567/05


בפני
:
כב' השופטת אלשיך ורדה


05/07/2006



המבקש:
עו"ד אלי זהר
בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ




-- נ ג ד --


המשיבים:
1. זי. ז. גיבור בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד שביט
, בר און
, גלאון
, צין. נוב
, יגור ושות'


2. החברה לנאמנות של בנק הספנות לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד יוסף בנקל
, ראב"ד
, מגריזו
, בנקל ושות'

3. כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עוה"ד יריב שי ישינובסקי



החלטה

עסקינן בבקשת המנהל המיוחד לגבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ- בפירוק (להלן: "המנהל המיוחד" ו"החברה", בהתאמה) להעביר את הכספים המצויים בקופת הפירוק לידי מחזיקי אגרות החוב של החברה (להלן: "בעלי האג"ח") , וזאת בהמשך להסדר מיום 21/11/2004 (להלן: "הסכם היתרה") אשר במסגרתו אמורים בעלי אגרות החוב לקבל את יתרת הכספים המצויים בקופת הפירוק וזאת לאחר ביצוע שורה של תשלומים בהם חבה הקופה.

מנגד עומדת זי. זי. גיבור בע"מ (להלן: "המשיבה"), אשר רכשה בזמנו את נכסי החברה ופעילותה, ואשר טוענת כי היא זכאית לשיפוי מאת החברה בגין כספים אותם חויבה המשיבה לשלם לעובדים, בקשר להעסקתם על ידי החברה בטרם כניסתה להקפאת הליכים , וזאת בהתאם להוראות ההסכם למכירת פעילותה של החברה (להלן: "הסכם המכר") אשר נחתם בין החברה בהיותה בפירוק זמני ובין המשיבה עוד ביום 6/5/1998.


1. ביום 11/9/2005 ניתן כנגד גיבור מחשבים, הנמצאת בבעלות המשיבה,

פסק דין
בבית הדין לעבודה, בתביעה אשר הגישו עובדי גיבור מחשבים. אותו

פסק דין
קבע כי המשיבה מחויבת לשלם לעובדי גיבור מחשבים פיצויי פיטורין גם בגין תקופת העסקתם לפני הפירוק הזמני.

2. בעקבות החלטה זו פנתה המשיבה אל המנהל המיוחד לשיפוי הכספים, וזאת על סמך הסכם המכר אשר נערך ביום 6/5/1998 בין החברה בהיותה בפירוק זמני, על ידי המנהל המיוחד בתפקידו אז, לבין המשיבה, ואשר במסגרתו נמכרה למשיבה פעילותה של החברה כ"עסק חי".

בסעיף 11.5 להסכם המכר נקבע כהאי לישנא:

"הרוכשת אינה נוטלת על עצמה כל התחייבות שהיא שיש לחברה ו\או למפרק הזמני כלפי מי מן העובדים בגין תקופת העסקתם על ידי החברה ו\או המפרק הזמני עד למועד פיטוריהם כאמור בסעיף 11.1 לעיל".

עוד נקבע באותו סעיף כי :

"החברה תשפה את הרוכשת על פי דרישתה הראשונה בכתב, בגין כל נזק, הוצאה או הפסד שייגרמו לה עקב דרישה או תביעה מכל סוג שהוא שתוגש על ידי מי מבין העובדים, בגין או בקשר עם העסקתם על ידי החברה ו\או החברות הבנות ן\או המפרק הזמני, לרבות עקב סיום העסקתם כאמור."
(ההדגשה אינה במקור- ו.א)

3. על פסק הדין האמור הגישה המשיבה ערעור בבית הדין הארצי לעבודה.

4. ביום 31/5/2006 ניתנה בתיק זה החלטת ביניים, בה הוריתי למנהל המיוחד להבהיר על סמך מה מבקש הוא להעביר את יתרת הכספים לידי מחזיקי אגרות החוב על אף האמור בסעיף 11.5 להסכם המכר אשר מקנה למשיבה זכויות מהותיות.

עוד הוריתי למנהל המיוחד להבהיר האם נמצא מקור מימון אשר יאפשר את הצטרפותו לערעור שהגישה המשיבה בבית הדין הארצי לעבודה, וזאת באשר למנהל המיוחד יש אינטרס להיות מעורב בהליך הערעור, שכן ייתכן שקופת הפירוק היא זו שתאלץ לשאת בעלויות הנובעות מהחלטת בית הדין הארצי.

5. המנהל המיוחד, חזר בתשובתו והפנה אל הסכם היתרה שאושר ביום 21/11/2004, ולפיו לאחר ביצוע שורה של תשלומים ספציפיים (אשר הוגדרו באותו הסכם), תועבר היתרה מקופת הפירוק אל מחזיקי האג"ח. עוד ציין המנהל המיוחד כי באישורו של הסכם זה הושלמו למעשה הליכי הפירוק וכל שנותר הוא להעביר את יתרת הכספים על פיו לידי מחזיקי אגרות החוב. המנהל המיוחד אף הוסיף כי אין כל מקורות או כספים פנויים אחרים, ועל לא כן לא תוכל קופת הפירוק לשאת בכל תשלום בגין תביעת העובדים.

באשר למימון הצטרפותו של המנהל המיוחד להליכי הערעור, הודיע המנהל המיוחד כי ביום 6/6/2006 הודיע לו ב"כ החברה לנאמנות של בנק הספנות לישראל, כי הבנקים ומחזיקי האג"ח אינם מכנים לשאת במימון השתתפות המנהל המיוחד, ויחד עם זאת עומדים על זכותם לקבל את היתרה בהתאם להסכם היתרה.

המנהל המיוחד הוסיף כי דרישה שהעלה המוסד לביטוח לאומי להכיר בו כנושה בדין קדימה, עכבה את העברת היתרה לידי מחזיקי האג"ח במשך למעלה משנה, וכי אלמלא אותה דרישה (אשר בסופו של יום נסוג המל"ל ממנה), היתה היתרה מועברת לבעלי האג"ח זה מכבר, והליכי הפירוק היו מגיעים לסיומם.

6. תמהה אני מנין הגיע המנהל המיוחד לכלל מסקנה כי עם אישור הסכם היתרה מוצתה האפשרות להעניק למשיבה שיפוי על פי הסכם המכר. הסכם המכר בין החברה לבין המשיבה, נעשה במסגרת הליכי חדלות הפירעון, ולאחר שמונה המנהל המיוחד כמפרקה הזמני של החברה (בתפקידו אז).

סעיף 11.5 לאותו הסכם קובע בצורה מפורשת, כי למשיבה עומדת זכות לשיפוי בגין כספים אותם עשויים לתבוע עובדי החברה לשעבר. במצב דברים זה, היה זה מתפקידו של המנהל המיוחד אשר אמון על הקופה, להותיר בה עתודות כספיות מתאימות לשם עמידה בהתחייבויותיה המותנות.
זאת ואף זאת; במסגרת הבקשה לאישור הסכם היתרה ציין המנהל המיוחד כי הוגשה תביעת חוב על ידי שני עובדים בכירים בחברת גיבור מחשבים בע"מ אשר נדחתה על ידיו, ואולם לא הוזכרה כלל זכאותה המותנית של המשיבה לקבלת שיפוי מאת החברה, וזאת על אף שכאמור לעיל היה המנהל המיוחד צד להסכם המכר אשר קבע את זכות מהותית זו של המשיבה.

7. הסכם היתרה הושג לאחר מו"מ אשר התנהל בין בעלי האג"ח ובין הבנקים, ובמסגרתו ויתרו הבנקים על הכספים לטובת מחזיקי האג"ח על אף קדימותם בדין (כפי שסבר המנהל המיוחד), תמורת ויתורם של בעלי האג"ח על טענות שונות לגבי גובה החוב המובטח לבנקים. הנה כי כן, אלמלא אותו הסכם היו הכספים הנותרים בקופת הפירוק מיועדים לבנקים, אלא שגם זכותם זו הייתה נסוגה מפני זכותה של המשיבה, ומכאן שאין להסיק כי דין אחר חל לאור חתימתו של ההסכם.

8. אין ממש בטענתו של המנהל המיוחד לפיה אלמלא העיכוב בהעברת היתרה היו הכספים מועברים זה מכבר. די בכך שבפועל טרם חולקו הכספים, ואוסיף כי גם לו היו כספים אלו מחולקים, הרי שניתן היה לדרוש השבתם בשל שגגה שנפלה, ולהעבירם לידי הזכאים להם על פי דיני חדלות הפירעון.

9. אם לסכם; הסכם היתרה נדחה מפני זכותה המהותית של המשיבה לקבלת שיפוי מאת החברה, ועל כן אינני נעתרת לבקשת המנהל המיוחד להעביר את הכספים לידי מחזיקי האג"ח כבר עתה.

10 אשר להעדר מקור למימון הצטרפותו של המנהל המיוחד אומר רק זאת; אמנם, המנהל המיוחד מציין בתגובתו כי לדידו מושתת פסק הדין של בית הדין לעבודה על שגגה משפטית ועובדתית, בכך שהכיר בזכויות עובדים אשר חורגות מהדין החל בפירוק, אולם מכיוון שלא נמצא כל מימון להצטרפותו, הרי שאין לו מה להוסיף בעניין. על כך כל שנותר לי הוא לקבוע כי בהעדר מימון מטעם בעלי האג"ח חרף פנייתו של מנהל המיוחד, ולמרות שלבעלי האג"ח אינטרס מובהק לכך שיתקבל הערעור, הרי שבהינתן החלטה אשר תוביל לצמצום הכספים המצויים בקופת הפירוק, לא יהא להם להלין אלא על עצמם.

11. סוף דבר; עד שתתקבלנה תוצאות הערעור לא יועברו כל כספים אל מחזיקי האג"ח, ועל כן יוותרו הכספים בשלב זה בקופת הפירוק. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום ט' בתמוז, תשס"ו (5 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.


אלשיך ורדה
, שופטת
תפארת








פשר בית משפט מחוזי 717/97 עו"ד אלי זהר בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ נ' זי. ז. גיבור בע"מ,החברה לנאמנות של בנק הספנות לישראל בע"מ,כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 05/07/2006)