Google

אלי בראון - אביר יעקב - כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ

פסקי דין על אלי בראון | פסקי דין על אביר יעקב - כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ

4320/05 הפ     24/01/2007




הפ 4320/05 אלי בראון נ' אביר יעקב - כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ





בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים
הפ 004320/05
בפני
:
כב' השופט נֹעם סולברג

בעניין:
אלי בראון

ע"י ב"כ עו"ד
אפרים גביש

המבקש
- נ ג ד -
אביר יעקב - כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד
ליאת רותם

המשיבה
פסק דין
ישוב ב'אזור' המתנהל באמצעות אגודה שיתופית - היש בכוחה של האגודה השיתופית לגבות "מסי ישוב" מאת תושבים שאינם חברי אגודה?

עיקרי העובדות
1. המבקש הינו תושב הישוב כוכב יעקב שבחבל בנימין (להלן - הישוב). ביום 29.12.1998 רכש המבקש זכויות בבית מגורים בישוב, ובחודש 6.2001 עבר להתגורר בו.
המשיבה הינה אגודה שיתופית אשר התאגדה בשנת 1984, והיא מנהלת את חיי הישוב מן הבחינות השונות - תרבות, בטחון, גינון, בית-כנסת ושירותי דת, תברואה, וכן מייצגת את הישוב אל מול הרשויות והגורמים הממשלתיים השונים (להלן - האגודה). מבין כלל 412 המשפחות החיות בישוב, בני הזוג של כ-249 מתוכן הינם חברי האגודה, והיתר - חלקם בעלי בתים וחלקם גרים בשכירות - אינם. מטבע הדברים, רק חברי האגודה רשאים לבחור ולהיבחר לוועד ההנהלה של האגודה (להלן גם - ועד האגודה), ורק להם נתונה זכות ההצבעה באסיפות החברים של האגודה. ברם, מסי הישוב נגבים מכלל התושבים, מבלי שנעשית הבחנה בין חברי האגודה לבין אלה שאינם. מעת שהמבקש עבר לגור בביתו החדש בישוב, החלה האגודה לחייבו בתשלומים החודשיים. הלה הביע נכונות לשלם עבור צריכת המים והוצאות השמירה, ואף שילם מספר פעמים; אולם את תשלום מסי הישוב סירב לשלם. חובו - לכאורה - לאגודה, הלך וגדל, וביום 12.7.2004 עמד על סך של 11,568 ₪. מאז ועד עתה, ניתן לשער כי החוב טפח עוד.

2. ביום 19.12.04 הגישה האגודה תביעה בסדר דין מהיר לגביית החוב מאת המבקש, בבית משפט השלום בירושלים. המבקש טען להגנתו, בין היתר, כי האגודה דורשת ממנו לשלם את המסים הללו בחוסר סמכות. בדיון שהתקיים ביום 16.5.05 בפני
כבוד השופט מ' בר-עם הושגה הסכמה דיונית, לפיה "תמציא התובעת [האגודה] לידי הנתבע [המבקש]... את כל המסמכים הרלוונטיים לביסוס סמכותה החוקית לדרוש תשלומי מיסים מאנשים המתגוררים בתחום הישוב... ולאחריה יהא רשאי הנתבע לפנות בעתירה מתאימה, בתקיפה ישירה כנגד סמכותה של התובעת, ככל שיבקש לעשות כן...". האגודה המציאה לידי המבקש העתק של חלקים נרחבים מתוך תקנון המועצות האזוריות, אשר נקבע על-ידי מפקד האזור בהתאם לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979 (להלן - התקנון).
משלא נחה דעתו של המבקש, לאחר שעיין בתקנון, באשר לסמכותה של האגודה לגבות ממנו את מסי הישוב, הגיש המרצת פתיחה זו.

טענות הצדדים
3. המבקש טוען כי הכספים שהאגודה מבקשת לגבות ממנו אינם 'מסי ישוב' אלא הם 'מסי האגודה'. הכספים יופקדו בקופת האגודה, וייעשה בהם שימוש לצרכיה של האגודה. במצב דברים שבו המבקש איננו חבר באגודה ואינו רשאי לבחור ולהיבחר לאגודה, קרי, אין ביכולתו להשפיע על מהלכיה, הרי שגביית כספים ממנו לצרכיה של האגודה אינה עולה בקנה אחד, לטענתו, עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית. לראיה כי זהו אכן מצב הדברים, הראה המבקש כי בבחירות שהתקיימו לוועד האגודה ביום 10.2.2005 השתתפו אך ורק חברי האגודה, ורק הם יכולים היו לבחור ולהיבחר. לשיטת המבקש, ועד האגודה אוחז את החבל משני קצותיו: מחד גיסא מנהל את הישוב באמצעות מוסדות האגודה בלבד, כאשר הסמכות לקבלת ההחלטות מצויה בידי האגודה ובידי ועד האגודה; מאידך גיסא מבקשת האגודה להציג כלפי כלל התושבים מצג שלפיו ועד האגודה משמש גם כוועד מקומי, כדי שיהיה מוסמך לגבות תשלומים גם ממי שאיננו חבר האגודה.
את התשלומים המוניציפליים טוען המבקש כי הוא משלם ממילא למועצה האזורית מטה בנימין, אשר בתחום סמכותה מצוי הישוב, ולוּ בשל כך אין ניתן לתבוע ממנו תשלומים נוספים.
המבקש מוסיף וטוען כי מעולם לא הוחתם על-ידי מי מנציגי האגודה על מסמך כלשהו המחייבו לשאת בתשלומים כלשהם כלפי האגודה.

4. האגודה טוענת כי יש לדחות את הבקשה על הסף, וכן טענות לגופו של עניין.
לטענתה האחת, יש לדחות את הבקשה על הסף משום חוסר ניקיון כפיו של המבקש, אשר פנה לבית משפט לקבלת סעד בעוד הוא עושה דין לעצמו ואינו משלם את חובותיו לישוב מזה תקופה ארוכה.
אין לקבל טענה זו, בשים לב לכך שהמבקש טוען כי השתת התשלומים הללו עליו נעשתה שלא בסמכות, ועל כן איננה כדין. לשון אחר, היא גופא השאלה שבמחלוקת.
טענתה השניה של האגודה היא כי יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר והמבקש לא מיצה את ההליכים שיכול היה לנקוט במישור המינהלי בטרם יפנה לבית המשפט. על-פי טענה זו של המשיבה, היה על המבקש לפנות אל הממונה על ביצוע התקנון מטעם מפקד האזור (להלן - הממונה), בדרכים הקבועות בתקנון (סעיפים 97א(א), (ד)), ולבקשו להורות כי ייבחרו מקרב תושבי הישוב שאינם חברי האגודה נציגים שיכהנו בוועד המקומי, בנוסף לוועד האגודה.
גם אם יימצא טעם בדברים אלה, ספק בעיניי אם יש בהם כדי להכשיר השתת תשלומים בלא סמכות, אם אכן לא היתה סמכות להשיתם. כך או כך, אין בטענה זו כדי לדחות את התביעה על הסף, שכן כדי להכריע בה יש לבחון ולהכריע בשאלות עובדתיות הנוגעות לבחירות שהתקיימו לרשות המקומית בישוב בשנת 2003. יש אפוא לדון בבקשה לגופה.

5. לגופו של עניין טוענת האגודה כי ועד האגודה בישוב משמש גם כוועד מקומי, ושני כובעים יש לאותו הרכב של חברים. בכובעו כוועד מקומי רשאי הוא, על-פי התקנון, לגבות מסי ועד מקומי. כיון שכך, הרי שמסי הישוב נגבים כדין. המשיבה מטעימה כי המיסים הנגבים מכלל תושבי הישוב, חברים באגודה ושאינם חברים, הם משולמים לקופת הישוב ומשמשים לכלל צרכיו השונים.
עוד טוענת האגודה כי כל תושב המבקש להתגורר בתחומיה, מתבקש במסגרת תהליך הקליטה למלא טופס קליטה, ובו מובאת בפירוט רשימת התשלומים אשר תושבי הישוב נדרשים לשלמם. כל תושב שנקלט בישוב חותם בטופס זה כי הוא מתחייב לשלם את התשלומים המפורטים בו. את הטופס אשר עליו חתום המבקש, לא הצליחה האגודה לאתר, אף-על-פי-כן היא טוענת כי חתם על טופס כזה.

דיון והכרעה
6. התקנון הינו הוראת החיקוק החלה על המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, ולמעשה הוא מקבילה דומה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח - 1958 (להלן - הצו), החל בתחומיה הריבוניים של מדינת ישראל. סעיף 96 לתקנון קובע, כנקודת מוצא, כי "כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי". הוועד המקומי - כך בתקנון וכך גם בצו - הינו גוף אשר נבחר על ידי כלל בעלי זכות הבחירה הרשומים בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו ישוב (להלן - בעלי זכות הבחירה בישוב) (סעיף 105). לוועד המקומי מסורות הסמכויות הנתונות למועצה האזורית, והוא יעשה בהן שימוש ככל שהמועצה לא עושה זאת, וככל שאין סתירה להחלטותיה של המועצה (סעיף 112). לשון אחר, הוועד המקומי הינו זרוע - עצמאית - של המועצה האזורית, בניהול הישוב בתחומו.
בסמכותו של הוועד המקומי גם להטיל מסים על כלל תושבי הישוב שבתחום הנהלתו, בנוסף למסים המשתלמים למועצה האזורית (סעיף 114).

7. מחוקק המשנה, הן בצו והן בתקנון, ער היה לכך שישובים רבים בארץ מתנהלים על-ידי אגודות שיתופיות, המאגדות את תושבי הישוב. על-כן נקבע חריג לאמור בסעיף 96, הוא סעיף 97(א) לתקנון הקובע כי: "בכפוף לאמור בסעיפים 97א ו- 97ב, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות של הישוב (להלן - האגודה השיתופית), יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב". זהו מצב של "זהות הוועדים", כאשר כתר ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, וכתר הוועד המקומי, מונחים שניהם על ראשו של אותו הרכב של אנשים. ישוב שיתופי מוגדר בסעיף 1 של התקנון כ"קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 18 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך התקנון".

8. בישוב המתנהל על-ידי ועד ההנהלה של אגודה שיתופית מכח סעיף 97(א), עשוי לקרות שייתגוררו בו תושבים רבים אשר אינם חברי האגודה. הללו אינם יכולים ליטול חלק בבחירות לוועד האגודה, וכתוצאה מכך - גם לא לבחור ולהיבחר לוועד המקומי. מחוקק המשנה נתן דעתו לאפשרות זו, וקבע הסדרים לפתרונה. על פי סעיף 97א(א), רשאי כל תושב לבקש מאת הממונה להורות כי ייבחרו לוועד המקומי של הישוב, בנוסף לחברי וועד האגודה, גם נציגים של תושבים שאינם חברי האגודה (להלן - נציגות). הממונה ייענה לבקשה זו במידה שלפחות 10% מבין בעלי זכות הבחירה בישוב אינם חברי אגודה (סעיף 97א(ד)).
במצב דברים שבו מספר בעלי זכות הבחירה בישוב שאינם חברי אגודה, עולה על מספר חברי האגודה, או ש-20% מכלל בעלי זכות הבחירה בישוב הגישו בקשה על-כך לממונה, לא ייסתפק הממונה בהוספת נציגים לוועד ההנהלה של האגודה, אלא יורה על קיום בחירות לוועד מקומי נבדל מוועד ההנהלה של האגודה (סעיף 97ב).

9. דומה כי מערכת חקיקה זו מבקשת למצוא את שביל הזהב בין עקרונות יסוד משפטיים לבין הצורך לאפשר ניהול תקין וסביר של ישובים. ההוראה בדבר "זהות הועדים", הקבועה בסעיף 97(א) לתקנון, תכליתה למנוע מצב שבו בישוב קטן אחד תהא מלכות נוגעת בחברתה; ניהול ענייניה הפנימיים של האגודה, אשר אמור להעשות על-ידי ועד ההנהלה של האגודה, במקרים רבים אינו ניתן להפרדה מניהול העניינים המוניציפליים השוטפים של הישוב, אשר אמור לכאורה להעשות על ידי הוועד המקומי. גם כעובדה היסטורית, עוד קודם לחקיקה שהסדירה את השלטון המקומי בישראל, נטלו על עצמן האגודות השיתופיות את הדאגה והטיפול גם בהיבטים המסווגים כיום כ'מוניציפליים' בישובים בהן פעלו (ראו ס' אוטולנגי "ועד ישוב שיתופי המכהן גם כרשות מקומית" מחקרי משפט ד (תשמ"ו) 22, 24; בג"צ 753/87 בורשטיין נ' שר הפנים, פ"ד מב(4) 462, 468 (1989)). שני התחומים עשויים להיות שלובים זה בזה, והנחת שני הכתרים על ראש אחד, לבד מכך שהיא יעילה וחסכונית מהיבטים רבים, יש בה גם כדי לאפשר את המשך קיומה ותפקודה של האגודה כיישות אפקטיבית שביכולתה להגשים את מטרותיה. ברם, במידה וישנם בישוב תושבים רבים שאינם חברי אגודה, אין ניתן להתעלם מעצם קיומם, ואין לאפשר מצב שבו הם יהיו נטולי זכויות. "חופש הבחירה של האזרח את נציגיו לשלטון המקומי והעומדים בראשו... נמנה עם זכויות היסוד האזרחיות" (בג"צ 233/86 בן יצחק נ' שר הפנים, פ"ד מ(4) 505, 511 (1986)). ברם, זכויות אלה אינן זכויות מוחלטות (ראו עניין בורשטיין הנ"ל, עמוד 474). מחוקק המשנה איזן בין זכויות אלה לבין שמירה על מעמדה הלגיטימי של האגודה השיתופית, ושל תפקודו היעיל של ועד ההנהלה שלה. נקודת האיזון שנמצאה באה לידי ביטוי בקביעת המקרים אשר בהם תקום החובה לצרף נציגות מבין התושבים שאינם חברי האגודה לוועד המקומי, והמקרים שבהם יהיה צורך לבטל את זהות הוועדים, ולקיים בחירות לוועד מקומי נבדל ונפרד מן הוועד המנהל של האגודה, כאמור בסעיפים 97א ו- 97ב לתקנון (91א ו- 91ב לצו).

10. בענייננו, האגודה נתאגדה בשנת 1984, כ"אביר יעקב - אגודה שיתופית להתישבות קהילתית מסורתית בע"מ". ביום 15.10.2002 נענה רשם האגודות השיתופיות לבקשתה לשנות את שמה, ומאז היא רשומה כ"אביר יעקב כפר שיתופי להתישבות חקלאית דתית בע"מ". שינוי זה הכניס את האגודה תחת כנפיה של הגדרת המונח "ישוב שיתופי" שבסעיף 1 לתקנון, שכן אחת מן החלופות המנויות בסעיף היא "כפר שיתופי". מעדותו של מר איציק אדרי, מזכיר הישוב, למדנו כי השינוי נעשה בדיוק לצורך זה, קרי, כדי שהישוב יהיה ישוב שיתופי לצורך התקנון, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שאמורות היו להתקיים בנובמבר 2002, ונוכח הגידול במספרם של תושבי הישוב שאינם חברי אגודה. מה היה המצב בבחירות שקדמו לכך אין אנו יודעים, ולא הובאו ראיות על כך. נעמיד הדבר על חזקתו, ונניח כי גם אז היתה האגודה ישוב שיתופי, מכח החלופה האחרונה המנויה בסעיף הנ"ל.
נמצא אפוא כי בישוב כוכב יעקב יכול לחול סעיף 97(א) הנ"ל, ומי שמכהנים כוועד ההנהלה של האגודה השיתופית, יכולים לכהן גם כוועד המקומי של הישוב. אולם בכך לא תמה הדרך, ויש לבחון האם נתמלאו התנאים לתחולת הוראות 97א ו- 97ב. כן יש לבחון מה בפועל נעשה בעניין זה לקראת הבחירות האחרונות ובמהלכן.

11. מבין כלל 824 תושבי הישוב בעלי זכות הבחירה, 497 בלבד הם חברים באגודה, קרי, מבין כלל תושבי הישוב כ-40% אינם חברי האגודה. זהו המצב כיום, כפי שהעיד מזכיר הישוב, מר איציק אדרי. אין אנו יודעים אל נכון מה היה המצב הדמוגרפי בישוב מן ההיבט הזה לקראת הבחירות האחרונות שהתקיימו בישוב לרשות המקומית, בראשית 2003. לא הובאו על כך ראיות ישירות. אולם דומה כי ניתן להסיק על כך בעקיפין, מתוך המסמכים שהוגשו על-ידי האגודה.
המסמך הראשון הינו הודעה שפרסם מנהל הבחירות של המועצה האזורית מטה בנימין, אזור כוכב יעקב, הנושאת את הכותרת "הודעה בדבר הגשת רשימות מועמדים לנציגות מטעם התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית" (נספח א' להודעת האגודה מיום 16.1.2006). ההודעה איננה נושאת תאריך, אולם עיון בה מלמד כי היא פורסמה בסוף שנת 2002, לקראת הבחירות שעתידות היו להתקיים בתחומי הישוב כוכב יעקב ביום 25.2.2003. תוכן ההודעה הינו פרסום על דבר קיום הבחירות ומועדן, והזמנת הציבור להגיש רשימות מועמדים. הבחירות שנקבעו היו בחירות "לנציגות בועד המקומי מטעם בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית" (סעיף 1 להודעה); משמע, אין מדובר בבחירות לפי סעיף 97ב לתקנון, שהן בחירות לוועד מקומי נבדל מוועד האגודה, ואשר אותן יש לקיים כפי שמקיימים בחירות לוועד מקומי של ישוב שאינו שיתופי. מדובר בבחירות לפי סעיף 97א לתקנון, לבחירת נציגות מקרב התושבים שאינם חברי אגודה בלבד, שתכהן בוועד המקומי בנוסף לחברי הוועד המנהל של האגודה.
אגב: את טענתו של המבקש כי מדובר בבחירות שנועדו להתקיים רק בשכונת תל ציון, לבחירת הגוף הנקרא "מנהלת ההקמה לשכונת תל ציון", אינני מקבל. הדבר אינו עולה בקנה אחד לא עם תוכן ההודעה, לא עם אף הוראת חוק ולא עם הגיונם של הדברים.

12. המסמך השני הינו מכתבה של הסגנית הבכירה למפקח הארצי על הבחירות אל ב"כ האגודה מיום 25.12.2006, שנכתב לצורך הליך זה. בהתייחסה לבחירות שנערכו באזור הבחירה של כוכב יעקב בשנת 2003, היא מציינת כי "במסגרת הליכי הבחירות הוגשה בקשה לקיים בחירות לנציגות, כמשמעותן בסעיף 97א לתקנון", וכי אכן ננקטו צעדים לעריכת בחירות כאלה.
משני מסמכים אלה, אשר תוכנם לא נסתר, ובהסתמך על חזקת תקינות המעשה המינהלי, אתה למד כי לעת ההיא באזור הבחירה של כוכב יעקב מספר התושבים בעלי זכות הבחירה שאינם חברי אגודה לא עלה על מספרם של חברי האגודה. אילולי כך, היה על הממונה לקיים בחירות לוועד המקומי כפי שהן מתקיימות בישוב שאינו שיתופי, על-פי הוראת סעיף 97ב(1) לתקנון. עוד אתה למד כי לא הוגשה בקשה על-ידי 20% מבעלי זכות הבחירה בישוב לקיומן של בחירות על-פי סעיף 97ב(2).

13. כפי שעולה ממכתבה הנ"ל של הסגנית הבכירה למפקח הארצי על הבחירות, ומעדותו של מר איציק אדרי, זה היה סדר האירועים בנוגע לבחירות לשלטון המקומי באזור כוכב יעקב: הבחירות במועצה האזורית מטה בנימין התקיימו ביום 26.11.2002. כמפורט לעיל, לקראת בחירות אלה, ביקשה האגודה השיתופית לשנות את שמה אצל רשם האגודות השיתופיות. הליך שינוי השם התארך, והבחירות לוועד המקומי בכוכב יעקב נדחו עקב כך בשלושה חודשים. לקראת מועד הבחירות החדש שנקבע, ביקש אחד מן התושבים שאינם חברי אגודה כי לוועד המקומי של הישוב תיבּחר, בנוסף לחברי הנהלת האגודה, גם נציגות, לפי סעיף 97א לתקנון. בקשתו נענתה, והודעה על כך פורסמה. דא עקא, בסופו של דבר לא הוגשו מועמדים לשמש כנציגים בבחירות אלה, ועקב כך הבחירות לנציגות בוטלו, בהתאם להוראת סעיף 144 לתקנון (המקביל לסעיף 173 לצו).

14. שכונת תל ציון הינה שכונה הסמוכה לישוב. אף שמתנהלים בה חיי קהילה נפרדים לחלוטין מאלה של הישוב, נכללת שכונה זו מבחינה מינהלית בתוך התחום המוניציפלי של הישוב. כפי שהעיד מר איציק אדרי, האגודה מהווה אמצעי אשר באמצעותו מתבצעים עניינים טכניים ופרוצדוראליים רבים הקשורים בהקמתה של השכונה. זכויות "בר רשות" מטעם ההסתדרות הציונית בבתי מגורים בתל ציון מוקצות דרך האגודה. האגודה אחראית לענייני הביטחון בתל ציון, ובאמצעותה מתנהל הקשר בין תל ציון לבין גורמי ממשלה שונים. כאמור, מנהל הבחירות של המועצה האזורית מטה בנימין, אזור כוכב יעקב, פירסם בשלהי שנת 2002, הודעה בדבר קיום בחירות לנציגות, אולם בהעדר מועמדים לא התקיימו הבחירות. המציאות שנוצרה היא כי לתושבי תל-ציון לא היה כל ייצוג בוועד המקומי. המועצה האזורית מטה בנימין, בתאום עם רשויות הישוב, החליטה כי ראוי שלתושבי השכונה תל ציון, שכאמור היתה אז בהקמה, תהיה הנהגה מקומית, אף אם לא תהיינה לה סמכויות מכח הדין, והקימה את מנהלת ההקמה של תל ציון. לא נמסרו לבית המשפט פרטים על דרך הקמתה של מנהלת זו ועל אופן פעולתה, ודומה גם כי אין הדבר נוגע לענייננו. אולם ברי כי אין בקיומה כדי להשליך על פעולתו של הוועד המקומי של אזור כוכב יעקב.

15. זהו אפוא המצב המשפטי בכל הנוגע לשלטון המקומי בישוב כוכב יעקב:
הישוב מתנהל על-ידי ועד מקומי, על-פי סעיף 96 לתקנון. הואיל והישוב הינו ישוב שיתופי, קיימת זהות ועדים, וועד האגודה הוא הוא הוועד המקומי, בהתאם להוראת סעיף 97(א). לקראת הבחירות לנציגות שנקבעו ליום 25.2.2003 לא הוצגו מועמדים, ועל כן, בהתאם לסעיף 144 לתקנון לא התקיימו הבחירות. כיון שכך, נותר על כנו המצב הקודם, ועד האגודה המשיך לבדו לכהן גם כוועד המקומי. ככזה, בסמכותו להטיל תשלומי מס על כלל התושבים בישוב, בהתאם לסעיף 114 לתקנון. כנדרש על-פי סעיף זה, אישרה מליאת המועצה האזורית מטה בנימין את שיעור המס שהוטל על-ידי הוועד בשנים הרלונטיות להליך זה (נספח ד' לכתב ההגנה).

16. הבחירות שנערכו בישוב ביום 10.2.05, כעולה מנספח ט' להמרצת הפתיחה, הינן בחירות לוועד ההנהלה של האגודה, אשר אמורות להערך על-פי תקנון האגודה מעת לעת. בחירות אלה הן עניינה הפנימי של האגודה, וברור כי רשאים לבחור ולהיבחר לוועד ההנהלה של האגודה חבריה בלבד (ראו סעיף 23(א) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975). ההרכב הפרסונאלי של הוועד שייבחר בבחירות הללו, ישמש גם כוועד המקומי, כנ"ל. אין אפוא כל פגם בכך שלמבקש אין אפשרות לבחור ולהיבחר בבחירות אלה, כל עוד אין הוא חבר באגודה (ולדבריו הוא אף אינו מעוניין להיות חבר באגודה).

17. המבקש טוען כי זהות הוועדים עברה ובטלה מן העולם מאז פסק הדין בעניין בורשטיין הנ"ל. אין הדבר כן. סעיף 97(א) הנ"ל לתקנון, וכמוהו סעיף 91 לצו, ברור מיללו. אמת, ב

פסק דין
בורשטיין נקבע כי מצב דברים שבו אין לבעלי זכות הבחירה בישוב שאינם חברי אגודה כל ייצוג וכל יכולת להשפיע על הנעשה בישוב, איננו מצב חוקי. ברם, בעקבות

פסק דין
זה שונה הצו, ונוספו לו סעיפים 91א ו-91ב, וכן סעיפים 97א ו-97ב נוספו לתקנון, והם מאפשרים ייצוג הולם בוועד המקומי לתושבים אלה שאינם חברי אגודה. זהו המצב החוקי כיום, וכפי שאמרנו לעיל הוא מגשים איזון ראוי בין האינטרסים והזכויות השונות. כך גם פוסקים בתי המשפט [ראו למשל: בג"צ 6303/04 שלמה יהושוע נ' שר הפנים, פ"ד נט(3) 487 (2004); ע"א (נצרת) 2196/02 ועד מקומי רמות נ' משה לוי (ניתן ביום 28.4.2003)]. אכן, זהות ועדים אין פירושה כי הישוב ינוהל על-ידי ועד האגודה ואין בלתו. פירושה הוא כי קיימת זהות פרסונאלית בין הרכב ועד האגודה לבין הרכבו של הוועד המקומי. הרכב האנשים המהווה את ועד האגודה נושא עמו כובע נוסף, הוא כובע הוועד המקומי. ודוק: ועד האגודה אמון על ניהול ענייניה הפנימיים של האגודה, בעוד הוועד המקומי אמון על ניהול ענייניו המוניציפליים של הישוב, כאמור בסעיף 96 לתקנון. מדובר בשני גופים שונים שאף שלעיתים עשויה להיות חפיפה בין תחומי פעילותם, הריהם תחומי פעילות ואחריות שונים. כך למשל גביית מסים מכלל תושבי הישוב, עבור שירותים הניתנים לכלל תושבי הישוב, כפי שהדבר בישוב כוכב יעקב, הינה ללא ספק פעולה שבגדר סמכותו של הוועד המקומי, ולא של ועד האגודה. דומני כי לכך גם התכוון כבוד השופט ד' מינץ בהחלטתו (בש"א 3739/05 (שלום י-ם) שובע יהודה נ' אביר יעקב (ניתן ביום 10.5.2005)), ואין בה דבר שיכול לסייע למבקש בטענותיו.

18. אינני רואה עוד צורך לדון בסוגיית צירופו של המבקש לאגודה "בעל כרחו", שהצדדים נגעו בה במהלך העדויות ובסיכומיהם. זכרהּ לא בא בכתבי הטענות והיא הועלתה רק בשלב מאוחר. בנוסף לכך, לפי הנטען, נדון העניין אצל רשם האגודות, ואין ניתן לדון בו בלי שהרשם יהיה צד לדיון. ממילא, מעת שקבענו כי גביית המס על-ידי הוועד המקומי נעשית כדין, אין עוד צורך להכריע בשאלה זו.
מן הטעם האחרון, אין גם צורך להכריע בשאלה העובדתית האם חתם המבקש על השאלון למועמדים, הכולל התחייבות לתשלום המסים, אם לאו.

19. במהלך השנים האחרונות, מאז הבחירות שנערכו במועצה האזורית מטה בנימין בשנת 2002, פרץ היישוב וגדל, ומשפחות רבות הצטרפו אליו. משפחות רבות מאלו שהצטרפו אינן חברות אגודה, כך שחברי האגודה מהוים כיום רוב קטן בלבד מקרב כלל תושבי הישוב. גם מספר התושבים בשכונת תל ציון גדל. לא מן הנמנע כי בפעם הבאה שייערכו בחירות לשלטון המקומי באזור כוכב יעקב, קרי, ביישוב כוכב יעקב ובשכונת תל ציון, רובם של בעלי זכות הבחירה באזור זה לא יהיו חברי האגודה. או אז, אם שכונת תל ציון לא תוכר כיישוב נפרד, יתנהל השלטון המקומי באזור כוכב יעקב באמצעות ועד מקומי שאיננו זהה לוועד האגודה, בהתאם להוראות סעיף 97ב(1).
סוף דבר
20. ועד ההנהלה של האגודה משמש כדין גם כוועד המקומי באזור כוכב יעקב, והוא מוסמך לגבות מיסים מתושבי הישוב, אף אם אינם חברים באגודה.

המרצת הפתיחה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשפט, וכן ישלם למשיבה שכר טירחת עו"ד בסך של 7,500 ₪ בצרוף מע"מ.

ניתן היום, ה' בשבט תשס"ז (24 בינואר 2007), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

נֹעם סולברג
, שופט








הפ בית משפט מחוזי 4320/05 אלי בראון נ' אביר יעקב - כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/01/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים