פסקי דין על גבריאל ביטון |

411/07 רעפ     17/01/2007




רעפ 411/07 גבריאל ביטון נ' מדינת ישראל





בבית המשפט העליון

רע"פ 411/07

כבוד השופט ס' ג'ובראן

בפני
:

גבריאל ביטון

המבקש:

נ ג ד


מדינת ישראל

המשיבה:

בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 1255/06 מיום 5.12.06, שניתן על-ידי כבוד השופטים ז' הווארי, ג' לוי וא' הלמן

בשם המבקש : בעצמו
החלטה

המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום בנצרת (ת.פ 3391/03) בגין עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 16.7.03 נמצא המבקש כאשר הוא מחזיק על גופו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 1.0917 גרם נטו שהיו מחולקים לתשע מנות.

בית-משפט השלום בנצרת (כבוד השופטת כ' רוטפלד-האפט) הרשיע את המבקש על-פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וכן בעבירות נוספות, אותן ביקש לצרף לתיק, של החזקת סכין, ניסיון לפריצה לבניין, התפרצות לדירה, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ותקיפת בת-זוג ואיומים כלפיה. לאור העובדה, כי המבקש עבר תהליך מוצלח של גמילה מסמים במסגרת קהילה טיפולית ומאחר ושירות המבחן סבר כי חל שיפור משמעותי במצבו, גזר בית-המשפט על המבקש, ביום 13.4.05 עונש של צו מבחן לתקופה של שנתיים.

ביום 28.6.06 הפקיע בית-משפט השלום את הצו שהוטל על המבקש לאור בקשת שירות המבחן ממנה ניתן ללמוד, כי המבקש סיים את הטיפול בהוסטל שבו היה מצוי בעת הטלת הצו ולאחר מכן ניתק קשר עם שירות המבחן ואף נפתחו כנגדו תיקים פליליים חדשים. בעקבות הפקעת הצו, גזר בית-המשפט את דינו של המבקש בשנית בגין העבירות בהן הודה בהליך הקודם וכן בגין עבירות נוספות של התפרצות לדירה במטרה לבצע גניבה, גניבה ותקיפה שבהן הודה ושאותן ביקש לצרף לתיק. העונש שהוטל על המבקש כלל מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים בניכוי ימי מעצרו וכן 12 חודש מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים והתנאי שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים ו/או עבירת אלימות ו/או כל עבירת רכוש.

על גזר-דינו של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בנצרת.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים ז' הווארי, ג' לוי וא' הלמן) דחה את הערעור בציינו, כי למבקש ניתנה הזדמנות להיגמל מסמים, אך הוא לא השכיל לנצל אותה וחזר לבצע עבירות בתקופת המבחן. בית-המשפט המחוזי קבע, כי העונש שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי ומאוזן שנגזר לאחר שקילת כל השיקולים הראויים ובחינת נסיבותיו האישיות.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני
י, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי יש להקל בעונשו לאור הליך הגמילה שעבר ובהתחשב בעובדה שכעת הוא מקבל טיפול בעזרת תחליף הסם "מתדון" ורצונו להשתקם.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני
שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, המבקש לא העלה בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, או כל עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123.

יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני
בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).

דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. בית-משפט השלום בא לקראתו של המבקש בהטילו עליו עונש של צו מבחן בלבד וזאת לאור המלצת שירות המבחן ולאור מאמציו הכנים להשתקם ולעבור הליך של שינוי. בית-המשפט אף ציין כי המבקש זכה ביושר להזדמנות נוספת מצד החברה וכי הוא מקווה, כי ימשיך בדרך השיקום ויתקדם בחייו להישגים נוספים. בנסיבות אלו אין בידי אלא להצטרף לדבריו של בית-משפט השלום בפתח גזר-דינו מיום 28.6.06, לפיהם מלווה אותו תחושת צער כאשר הוא נדרש לגזור את דינו של המבקש בשנית. למרות תחושה זו אין מקום להתערב בעונש שהוטל על המבקש, אשר לאור ריבוי העבירות בהן הורשע, עברו הפלילי והעובדה כי עבר עבירות נוספות בתקופת המבחן, הינו עונש ראוי.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, כ"ז בטבת תשס"ז (17.1.07).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07004110_h01.doc תו
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
1
2
1









רעפ בית המשפט העליון 411/07 גבריאל ביטון נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 17/01/2007)