פסקי דין על דב פרידמן | פסקי דין על ועד מקומי שערי תקוה במועצה האזורית שומר

57130/04 א     18/01/2007




א 57130/04 דב פרידמן נ' ועד מקומי שערי תקוה במועצה האזורית שומר




1
בתי המשפט
א 057130/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18/01/2007

דב פרידמן
התובע
מ. פלטר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
ועד מקומי שערי תקוה במועצה האזורית שומר
הנתבע
ד. פרידמן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד

1. צבי פרידמן

2. איבון פרידמן
ע"י ב"כ עו"ד בן דוד
צדדי ג'
פסק דין
מבוא

בפני
י הונחה תביעה כספית על סך של 58,588 ₪ שהוגשה על ידי התובע דב פרידמן
(להלן: "דב") כנגד הוועד המקומי בשערי תקווה (להלן: "הוועד המקומי"). האחרון הפנה הודעת צד ג' כנגד צבי ואיבון פרידמן
(להלן: "פרידמן
").

תמצית טענות הצדדים

בכתב התביעה טען דב לגביית תשלומי חובה הימנו שלא כדין על ידי הוועד המקומי ביחס למגרש המצוי בשערי תקווה (להלן: "המגרש"), הגם שזה לא היה בבעלותו ולפיכך עתר זה להשבתו.

הוועד המקומי בהגנתו, אינו מכחיש את הגביה הנטענת ואף את גבייתם בשגגה אלא שלדבריו, מנוע דב מלהעלות את השגותיו כלפי הוועד המקומי לאחר שהשתהה בתביעתו ולאחר שבשל מעשיו הבלתי הוגנים נגרמה הטעות בגבייתם. מכל מקום, סבור הוועד המקומי כי אין להטיל את השבת הכספים עליו אלא, ככל שתתקבל הטענה , תוטל חובת על פרידמן
. אלה האחרונים הצטרפו בהגנתם לטענות הוועד המקומי הן לעניין ההתיישנות והן לעניין מעשיו הבלתי הוגנים של דב שבשלהם נגרמה הטעות בגביית תשלומי החובה.

העובדות המוסכמות

מרבית העובדות הדרושות להכרעה בפני
אינן שנויות במחלוקת:

1 ביום 06/10/1981 רכש דב מגרש בשטח של 466 מ"ר ביישוב שערי תקווה (להלן:"מגרש 201").
2. ביום 10/05/1981 רכשו פרידמן
מגרש בשטח של 466 מ"ר ביישוב שערי תקווה (להלן: "מגרש 259").
3. רישומי הזכויות במגרשים בפנקסי הוועד המקומי משקפים את הרישומים שנעשו על ידי חברת יהודה ושומרון (להלן: "החברה").
4. עד ליום 30.3.90 היה פרידמן
רשום כבעל הזכויות במגרש 259.
5. בתחילת 4/90 נעשה שינוי ברישום באופן שהזכויות במגרש 259 נרשמו על שם דב.
6. בסוף שנת 1996 הוסב רישום הזכויות במגרש 259 על שמם של פרידמן
.
7. בתקופה זו או בסמוך לה (סוף שנת 1995) פנה הועד המקומי לדב בבקשה להשיב לו את תשלומי החובה שניגבו ממנו בין השנים 1989 ל- 1995, מתוך טעות.
8. דב סירב לקבל את החזר תשלומי החובה מאת הועד המקומי תוך שהוא טוען לזכויות במגרש 259.
9. במהלך שנת 1999 החל דב בניהול הליכים משפטיים למימוש זכויותיו הנטענו במגרש 259.
10. בחודש פברואר 2001 חזר בו דב מניהול ההליכים המשפטיים בעניין זכויותיו במגרש 259 לאחר שסבר כי לא יעלה בידו להוכיחן.

עד כאן העובדות המוסכמות.
הגדרת המחלוקת:

הצדדים שבפני
י נחלקים ביחס לשאלת תום ליבו של דב ככל שהדבר נוגע להליכים המשפטיים שנוהלו על ידו בעניין מגרש 259, ואולם סבורני כי אלה האריכו יתר על המידה בהדגשת מחלוקת זו, כיוון שזו איננה רלוונטית להכרעה שבפני
.
הרלוונטי לענייננו הוא כי התשלומים ששילם דב הוטלו עליו בטעות, הוועד המקומי היה נכון בתקופה מסויימת להשיבם, דב סירב לקבלם במועד שהוצע לו, נכשל בהוכחת זכויותיו לגבי מגרש 259 ובעקבות זאת, שינה את טעמו ועתר להשבת החיובים.
השאלה העומדת, אם כן, להכרעה הינה: האם בנסיבות המתוארות לעיל זכאי פרידמן
להשבת הסכומים בהם נשא או שמא איבד זה את זכויותיו מחמת שיהוי או התיישנות או חוסר תום לב או שלושתם כאחד. לאחריה, ובהנחה כי התשובה תהא חיובית, תתעורר שאלת זכאותו של הוועד המקומי לשיפוי מאת פרידמן
.
דיון בטענת ההתיישנות והשיהוי:

שאלת ההתיישנות עומדת להכרעה בפני
בהיבט מצומצם מאוד של הדברים, כיוון שאין חולק כי מאז ביצוע התשלום האחרון על ידי דב, שהוא המועד המאוחר ביותר להגדרת יצירת העילה, חלפו למעלה מ- 7 שנים, אלא שדב טוען כי אין למנותה מאז. לפי טענתו, יש למנות את תקופת ההתיישנות רק משנת 2001, שהוא המועד בו הופסק ניהול ההליכים המשפטיים על ידו ביחס לזכויותיו במגרש 259.

סבורני כי לא נכון למנות את תקופת ההתיישנות מהמועד בו בחר דב להפסיק את ניהול ההליכים המשפטיים, כיוון שלא ניהולם או הפסקתם הם היוצרים את עילת התביעה. קביעת המועד המוצע על ידי דב כ"מייצב" את נקודת הזמן למירוץ ההתיישנות, הופך את הרציונאל שמאחורי החוק לפלסתר ומרוקן אותו מתוכנו.
העיקרון העומד מאחורי הגבלת התקופה לניהול הליכים משפטיים מבוסס על התפיסה המעניקה עדיפות לדינמיקה של חיי המסחר ותואמת את האינטרס הציבורי הכולל שעניינו, בין היתר, בשחרור הפרטים בחברה מאירועים שהתרחשו בעבר על מנת לפנות משאבים לצרכי ההווה והעתיד. אינטרס ציבורי זה אינו מתיישב עם טיעונו של דב, שכן לפיו לו היה דב בוחר להמשיך ולנהל את ההליכים המשפטיים עשר שנים נוספות, היו הוועד המקומי, ובעקבותיו פרידמן
, נותרים חשופים לאורך שנים לסיכונים אותם ביקש המחוקק למנוע באמצעות הוראות חוק ההתיישנות. החלטתו של דב לחדול מניהול ההליכים המשפטיים היא החלטה שרירותית, חד צדדית, שנעשתה על ידיו במועד שבו נוח היה לו לקבלה ושימוש בה כנקודת המוצא למניעת תקופת ההתיישנות, משמעותה הפיכתם של הצדדים האחרים ל"בני ערובה" לשרירות הלב של הסובייקט, במקרה זה דב.

מסקנתי, אם כן, הינה כי יש לדחות את טענתו של דב ולקבוע כי זה מנוע מבירור תביעתו נוכח קיומה של התיישנות.

לנוכח קביעה זו מתייתר הצורך בדיון בשאלת תום הלב, הגם שלפי התרשמותי לו הייתה זו נדרשת, לא היה הדבר מיטיב עם טענותיו של דב.

לנוכח הנימוקים והשיקולים כמפורט לעיל, דין התביעה לדחייה.

סוף דבר.
התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע הוצאות הדחייה בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
הודעת צד ג' נדחית.
התובע ישלם לצד ג' הוצאות הדחייה בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתן היום יום חמישי 18 ינואר 2007 בהיעדר הצדדים.

עותק פסק הדין יישלח לבאי כוח הצדדים בדואר רשום.

יעל אחימן
, שופטת

בכפוף לשינויי ניסוח ועריכה סופיים
ראיות:16.10.06
סיכומי תובע: 23.10.06
סיכומי נתבע: 17.12.06
סיכומי צד ג' : 16.1.07








א בית משפט שלום 57130/04 דב פרידמן נ' ועד מקומי שערי תקוה במועצה האזורית שומר (פורסם ב-ֽ 18/01/2007)