פסקי דין על גבריאל ביטון

3429/06 פ     20/02/2007




פ 3429/06 מדינת ישראל נ' גבריאל ביטון




1
בתי המשפט

פ 003429/06
בית משפט השלום פתח-תקוה
20/02/2007
תאריך:
כבוד השופטת נירה דסקין

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
לאה נהרי ועו"ד דיקלה פוגל

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
גבריאל ביטון
הנאשם
לאין זמיר

ע"י ב"כ עוה"ד
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה, ונהיגה ללא בטוח, המיוחסות לו בכתב האשום אשר תוקן במסגרת הסדר טעון.

במסגרת ההסדר היתה הסכמה לגבי החזרת המוצגים וכן שבנוסף לכל עונש שיגזר על הנאשם, יושת על הנאשם עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה לפי סעיף 275.

ב"כ התביעה מפנה לנסיבות לחומרא כמפורט בטעוניה ומבקשת לגזור על הנאשם עונש מאסר שיכול וירוצה בע"ש, בנוסף מבקשת ב"כ התביעה להורות על הפעלת פסילה מותנית התלויה ועומדת כנגד הנאשם וכן להשית עליו פסילה במצטבר וכן התחייבות כספית ומע"ת ממושך ומרתיע ובנוסף מע"ת על עבירה לפי סעיף 275 וקנס כספי גבוה.

הסניגורית מצידה מפנה לנסיבות המקילות כמפורט בטעוניה בפרוטוקול.
עוד טוענת הסניגורית כי עקרון אחידות הענישה דורש כי לא יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אף לא בעבודות שרות.

לשיטתה של הסניגורית ככלל אין גוזרים עונש מאסר בפועל בעבירה של נהיגה ראשונה בעת פסילה.

לטענתה בכל מקרה שחרג בימ"ש מרף זה לחומרא - ביטל ביהמ"ש המחוזי את עונש המאסר בפועל.

לענין רף הענישה המקובל הנטען על ידי ההגנה מפנה הסניגורית לאסופת פסיקה שהוגשה על ידה בשלב מאוחר יותר.

עוד מפנה הסניגורית לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולקשייו.

באשר לעונש הפסילה על תנאי טוענת הסניגורית כי אין מקום להפעילו באשר אין לו תחולה לעניננו.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני ב"כ הצדדים.

אומר תחילה כי רואה אני בחומרה את העבירות שבוצעו על ידי הנאשם.

החומרה נלמדת מעצם הנסיבות כפי שהן מפורטות בכתב האשום המתוקן ולפיהן ביום 13.06.06 הנאשם נפסל מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה ל - 3 חודשים החל מיום 13.07.06 וכן נדון לפסילה על תנאי.

למרות זאת ביום 09.08.06 נהג הנאשם ברח' בר כוכבא פ"ת משם המשיך ונהג ותוך כדי נהיגה דיבר בטלפון סלולרי. בהמשך עת עצר ברמזור אדום נעצר ע"י הבלש אלעד הורביץ. הבלש הזדהה בפני
הנאשם כאיש משטרה וביקש מהנאשם רשיון נהיגה, הנאשם השיב כי רשיון הנהיגה בביתו.

אין צורך להכביר במילים על החומרה הרבה הגלומה בנהיגה בזמן פסילה.

המדובר בעבירה אשר פנים רבות לחומרתה.

ראשית יש בה משום החצפת פנים מול החוק ומול ביהמ"ש.

שנית יש בכך כדי לסכן את בטחון המשתמשים בדרך.

ושלישית יש לעבירה זו גם פן כלכלי, וזאת נוכח הנזק העלול להגרם לצבור המשתמשים בדרך אם חלילה היתה קורות תאונה כאשר תאונה זו לא "מכוסה" ע"י בטוח כדין מה שמביא להגדלת הפרמיות והכבדה על צבור הנהגים.

נופך נוסף של חומרה מוצאת אני בעובדה שזמן קצר לאחר שהורשע הנאשם ונדון כאמור בין השאר לפסילה בפועל ופסילה על תנאי לא נתקררה דעתו ושבועות ספורים לאחר שנגזר דינו, תוך העזת פנים הוא נוהג בזמן פסילה, ותוך כדי נהיגה מדבר בטלפון ובהמשך מנסה להתחמק מיד החוק ומוסר אינפורמציה לא נכונה באשר לשאלת הרשיון.

לכל אלה הוסף את גליון הרשעותיו המכביד.
נתתי דעתי לגזרי הדין אליהם מפנה הסניגורית המלומדת.

כידוע, קיימת קשת רחבה של פסיקה וכל מקרה נדון לנסיבותיו וכך גם המקרה שלפני.

בכל הכבוד הראוי לא ניתן לקבוע באופן גורף כי אין לגזור עונש מאסר על מי שהורשע לראשונה בנהיגה בזמן פסילה.

בע"פ 324/98 אברהים בן אולימאן אלאעסם נדון ערעורו של מי שהורשע בנהיגה בזמן פסילה בפעם שניה, ונדון בין השאר ל - 12 חודשי מאסר בפועל. הסניגור טען כי התקופה ארוכה מדי וטענה דומה לזו שנטענה בפני
ולפיה "לא נשמע כדבר הזה בהליכים מאותו סוג...".

ביהמ"ש העליון אומר:

"אין בכל הכבוד, ממש בטענות הסניגור. עונש כפי שהוטל על המערער, הוא עונש שמוטל בנסיבות דומות: ואם היה יסוד לטענה כי בגין נהיגה בזמן פסילה לא מטילים עונש מאסר של שנים עשר חודשים, כי אז הגיע הזמן שכך ייעשה נוכח חומרת העבירה ושכיחותה. העונש כן מבטא התחשבות בנסיבות מקילות, שהרי אלמלא כן היה מקום לשקול עונש מאסר ועונשים אחרים ברמת ענישה גבוהה יותר, המתקרבת לעונשים המירביים." (הדגשות לא במקור).

אעיר כי במאובחן מהמקרה שלפני - שם היה מדובר בהרשעה שניה של נהיגה בזמן פסילה - ודהיינו נסיבות חמורות יותר - אך כך גם הענישה שהושתה חמורה בהרבה מזו המתבקשת על ידי התביעה בתיק שלפני מה גם שגם לגביה ציין בית המשפט העליון כי העונש מבטא התחשבות בנסיבות מקילות, שלולא כן היה מקום לגזור ענישה מחמירה יותר!

בע"פ 7603/05 האני בולבול נ' מ"י דן בית המשפט העליון בערעור על פס"ד של בית המשפט המחוזי אשר דחה ערעור על גז"ד שנתנה סג"נ כבוד השופטת וישקין.

גם באותו ענין מדובר היה במי שעברו התעבורתי מכביד מזה של הנאשם שבפני
.

הנהיגה בזמן פסילה שם היתה בנסיבות בהן נפסל הנאשם מלהחזיק רשיון נהיגה בגין תאונת דרכים קטלנית.
אין ספק שנסיבות חמורות ביותר ובהרבה מנסיבות הנוגעות לתיק שלפני.

אך כך גם היתה הענישה - 18 חודשי מאסר בפועל.

כך או כך אומר בית המשפט העליון:

"... רק עונש של מאסר בפועל עשוי להרתיע את המערער מלהפר עוד את החוק..."

יודגש כי בתי המשפט מצווים לראות לנגד עיניהם את הקטל בכבישים ותרומתם של בתי המשפט למלחמה בתאונות דרכים תהיה בהטלת עונשים מכבידים.

לענין זה ראה דברי כבוד השופט טירקל ברע"פ 2842/96 כחלון נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון כרך 96 (2) 481, וכן ע"פ 674/99 טויטו נ' מ"י, תקדין עליון כרך 99 (2) 1470 דברי כבוד השופטת בייניש (כתוארה אז).

בית המשפט העליון גם הביע דעתו באשר לחומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה.

לענין זה ראה דברי כבוד השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י כפי שצוטטו בהסכמה על ידי סג"נ כבוד השופטת וישקין ב - ת 7075/03 (מושא ע"פ 7603/05) והמתייחסים לנהיגה בזמן פסילה:

"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור. בסופו של דבר, בית המשפט הסתפק בהטלת 12 חודשי מאסר בפועל על המבקש בחופף לתקופה זהה שנגזרה עליו בגין הפעלת עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי כנגדו. בנסיבות הענין, ונוכח החומרה העולה מעבריינותו החוזרת ונשנית של המבקש, העונש שהוטל עליו אינו חמור כלל ועיקר". (הדגשה לא במקור).

גם כאן יש להבחין מהמקרה שלפני משום שכנגד הנאשם שלפני לא תלוי ועומד עונש מאסר מותנה, מאידך התביעה גם אינה עותרת לענישה זהה לזו שנגזרה שם ואף לא לענישה דומה או מתקרבת לה בחומרתה.

עמדת התביעה במקרה שלפני הינה הוגנת ביותר ומביאה בחשבון את הנסיבות המקילות שאם לא כן היה מקום לענישה מחמירה בהרבה.

למרות שלכתחילה היה מקום לגזור ענישה מחמירה מזו שהתבקשה על ידי התביעה הרי בסופו של יום לא יגזר על הנאשם עונש מחמיר ממה שהתבקש וזאת נוכח הנסיבות המקילות.

ראשית מביאה אני בחשבון את ההודיה. בכך שהודה חוסה הנאשם תחת צילה המגונן של מטרית הכלל לפיו "מודה ועוזב ירוחם".

עוד נתתי דעתי לטענות הסניגורית באשר לטיבן של הרשעותיו הקודמות, לגילו של הנאשם אשר התחתן לפני כשנה, למצבו הכלכלי, לעובדה שהוא נזקק לרשיון נהיגה לצורך פרנסתו וכמובן לעובדה שזו לו הרשעתו הראשונה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

לאחר ששקלתי מכלול טעוני ההגנה מחליטה אני שלא למצות את הדין עם הנאשם, שאם לא כן הענישה שהיתה ראויה לכתחילה היתה צריכה להיות מחמירה בהרבה.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 5 חודשי מאסר בפועל אשר יכול - ובכפוף לחוו"ד של הממונה על עבודות שרות - ירוצו בעבודות שרות.

2. קנס בסך 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר למקרה שהקנס לא ישולם.

לפנים משורת הדין ישולם הקנס ב - 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים שהראשון שבהם ישולם עד ליום 15.03.07 והיתרה בכל 15 לחודש לאחר מכן.

אי עמידה בתשלום מהתשלומים תעמיד היתרה לפרעון מידי.

3. 10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים מהיום עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

4. לפנים משורת הדין ומחמת הספק באשר לתחולת עונש הפסילה המותנה לא אורה על הפעלת עונש הפסילה המותנה.

5. 12 חודשי פסילה בפועל מלקבל ו/או להחזיק רשיון נהיגה.
הפסילה תחול במצטבר לכל פסילה קיימת.

6. 12 חודשי פסילה על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

7. 3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים מהיום עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

8. הנאשם יחתום עוד היום עד השעה 15:00 על התחייבות כספית בסך של 7,500 ש"ח שלא לעבור במשך שלוש שנים מהיום עבירה בה הורשע.

במידה וההתחייבות לא תחתם יאסר ל - 60 יום בגינה ובמקרה כזה יובא בפני
או בפני
שופט תורן לתזכורת התחייבות תוך 24 שעות ממאסרו.

9. מוצגים - מוצג 652/06: מפתחות יוחזרו לנאשם.

טלפונים מסוג טוקמן יושבו לנאשם כנגד תצהיר שרכשם.

שאר מכשירי הטלפון יושבו כל אחד לבעליו בכפוף להצגת תצהיר ו/או מסמך המוכיח בעלות.

נדחה לקבלת חוו"ד של הממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר ליום 24.05.07 שעה 11:30.

מס' הטלפון של הנאשם: 311880-0524.

מובהר לנאשם כי לא יקבל הזמנה נוספת וכי חובה עליו להתייצב במועד הדיון.

המזכירות תשלח העתק גזר דין לממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר.

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ז (20 בפברואר 2007) במעמד הצדדים

נירה דסקין
, שופטת

{קלדנית - רוני ט.}

הסניגורית: הנאשם פסול עד תום ההליכים מחודש אוגוסט, מבקשת שהפסילה תחל מיום ההחלטה של השופטת נד"ב בגין תיק זה. הפסילה היא שוב... הוא פסול עד תום הליכים במסגרת הבקשה לשחררו. היתה בקשה למעצר עד תום הליכים. הוא שוחרר ללא תנאים. רק שהיה את ההסכמה שלי, שאני הסכמתי שהפסילה תחל מיום מתן ההחלטה בב"ש זו היתה הסכמה מלאה. מבקשת שהפסילה תחל במסגרת ב"ש 3254/06 החל מיום 16.08.06.

עו"ד נהרי: בית המשפט הנכבד סוברני אליבא דקולי אלמא ממתי תחל הפסילה, אם בית משפט הביע דעתו והחליט שתחילת מנין הפסילה מיום גזה"ד הרי שבשקלול כל רכיבי הענישה כך בית משפט ראה לנכון לקבוע, לא סבורה שיש להביא במנין ימי הפסילה רטראוקטיבית את הפסילה שהיה נתון בה במסגרת תנאי השחרור.

החלטה

בגזה"ד הובהר באופן חד משמעי כי לכתחילה היה מקום לגזור על הנאשם ענישה מחמירה מזו שתגזר בסופו של דבר.

בנסיבות אלה, מוצאת אני כי אין כל מקום להקל ברכיבי הענישה מעבר למה שנקבעו בגזה"ד אשר לטעמי ולשיטתי הינו מקל עם הנאשם, וזאת בהתחשב בנימוקים כפי שפורטו בגזה"ד.

בסעיף 5 לגזה"ד נאמר באופן מפורש וחד משמעי ולאחר שבית המשפט שקלל את כל הנסיבות, כי עונש הפסילה בפועל יחול במצטבר לכל פסילה קיימת, שמע מיניה שהפסילה בפועל תחל מהיום, וכאמור תחול במצטבר לכל פסילה אם ישנה כנגד הנאשם.

בקשת הסניגורית לקבוע כי הפסילה תחושב רטרואקטיבית איננה מתקבלת על דעתי, וזאת משום שיש בה כדי לרוקן מתוכן את התכלית שעמדה לנגד עיני בית משפט בבואו לגזור את דינו של הנאשם ואשר לענין רכיב ענישה זה היתה כי האשם לא יורשה לנהוג בכבישי ישראל לפחות ב - 12 החודשים הקרובים (ובמידה ויש נגדו עונש פסילה אחר בתוקף, אף מעבר לכך).

הבקשה נדחית.

לכשתודע זכות הערעור לאחר קבלת חוו"ד הרי היא תתייחס כמובן גם לרכיב זה בהחלטתי.

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ז (20 בפברואר 2007) במעמד הצדדים

נירה דסקין
, שופטת

{קלדנית - רוני ט.}

הסניגורית: הופקד פקדון במסגרת הב"ש בסך 15,000 ₪ מבקשת שהקנס יקוזז מתוך הפקדון.

החלטה
במידה והופקד פקדון בתיק הב"ש השייך לתיק זה, הרי שסכום הקנס יקוזז לאלתר מסכום הפקדון, והיתרה תוחזר לנאשם.
ניתנה היום ב' באדר, תשס"ז (20 בפברואר 2007) במעמד הצדדים

נירה דסקין
, שופטת

{קלדנית - רוני ט.}








פ בית משפט שלום 3429/06 מדינת ישראל נ' גבריאל ביטון (פורסם ב-ֽ 20/02/2007)