פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ | פסקי דין על אקוסטיקיר | פסקי דין על אברהם עמר | פסקי דין על יהודה ליפשיץ | פסקי דין על מתי הראל | פסקי דין על סמי טובלי | פסקי דין על אברהם אלפסי | פסקי דין על אהרון דניאל | פסקי דין על אברהם לוי |

506/92 א     11/09/2003




א 506/92 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אקוסטיקיר בע"מ,אברהם עמר ,יהודה ליפשיץ ,מתי הראל ,סמי טובלי ,אברהם אלפסי ,אהרון דניאל ,אברהם לוי




בעניין:

1




מדינת ישראל


בית משפט השלום
ב
א
י
ל
ת
א
000506/92


בפני
:
כב' השופטת ד.בלטמן-קדראי
-סגן נשיא
תאריך:
11/09/2003





בעניין:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד:
שרון כהן

התובע



נ
ג
ד



1. אקוסטיקיר בע"מ
-
ניתן

פסק דין

2. אברהם עמר

-

ניתן

פסק דין
3. יהודה ליפשיץ

-

ניתן

פסק דין
4. מתי הראל

-

ניתן

פסק דין
5. סמי טובלי

-
ניתן

פסק דין

6. אברהם אלפסי

ע"י ב"כ עוה"ד: יוסי אביטל

7. אהרון דניאל
ע"י ב"כ עוה"ד: נחמיה יעקב

8. אברהם לוי
-

ניתן

פסק דין






הנתבעים



פסק דין
כלפי נתבעים 6 ו- 7


1
.
הבנק התובע תבע בתיק זה חברה בע"מ, הנתבעת 1 ושבעה ערבים לה מכח כתבי ערבות.
נגד נתבעים 1-5 ו- 8 כבר ניתנו פסקי דין, ובפסק זה יש להכריע בתביעה נגד נתבעים 6 ו- 7.

2
.
התביעה הוגשה באפריל 1992 ועניינה חובות נתבעת 1 שנצברו עד למועד הגשתה. בעת הגשת התביעה נתבעים 6 ו- 7 לא אותרו בכתובות שפורטו בכתבי הערבות מכוחם נתבעו, ולפיכך נמחקה התביעה נגדם מחוסר מעש.


בנובמבר 1998 ביקש התובע להחיות ההליכים נגד נתבעים אלה, ובקשתו נעתרה ביום 17.03.1999 ע"י כב' השופט רון.


ביום 27.02.2000 הגיש נתבע 7 בקשה לביטול ההחלטה להחייאת ההליכים, ובקשתו נדחתה בהחלטת כב' השופט רון מיום 03.05.2000.


כל זאת בואר על מנת להבהיר במקצת את משך הזמן שארך למן הגשת תובענה זו ועד להכרעה בו, אך גם בהתחשב בטענות ב"כ הנתבע 7 בסיכומיו על פיהן הליך זה פגום ובטל מעקרא נוכח בטלות ההחלטה בדבר החייאת ההליכים.


ראיתי לנכון כבר בפתח הדברים לדחות טענה זו ולו רק מטעמים אלה:

2.1
משדחה כב' השופט רון הבקשה לביטול החלטת ההחייאה, אין מקום לחזור ולהעלות בפני
מותב זה בשלב הסיכומים השגות להחלטה. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו, ובאם נפלה שגגה בהחלטה קודמת, על הנתבע לטעון לכך, אם יידרש לכך, בפני
ערכאת הערעור.

2.2
החלטת החייאה איננה יותר מאשר ביטול ההחלטה בדבר מחיקתה של התביעה מחוסר מעש, ובית המשפט וודאי מוסמך לבטל החלטות קודמות בעלות מנהלתיות שניתן בהעדר. לנתבע 7 אין מעמד כלשהו בבקשה לביטול מחיקה מחוסר מעש, כשם שאין לו זכות לטעון טענה נגד עצם העובדה שתובע בחר להגיש נגדו התביעה.
אין לפיכך מניעה מלדון בתביעה ולבחון באם הוכחה.

3
.
נתבע 6 התגונן מפני התביעה בטענות התיישנות, שיהוי והגנות מכח חוק הערבות תשכ"ז - 1967, והתיקונים לו (תיקון תשנ"ב ותיקון תשנ"ח).

נתבע זה לא הגיש סיכומים מפני התביעה, למרות אורכות שניתנו לו ואשר עכבו מתן פסק זה, ודי בכך בכדי להביא לקבלת התביעה נגדו.
אף לגופו של עניין, יש לדחות את טענת ההתיישנות בשים לב לכך שנקיטה בהליכים עוצרת את מירוץ ההתיישנות.
עילת התביעה גובשה באפריל 1992, התביעה הוגשה כבר אז, ואף אם ניתן למנות את השנים בן מחוקה הייתה התביעה בעניין תקופת ההתיישנות, לא חלפו בשום שלב שבע שנים ללא הליכים משפטיים.
אף בטענת השיהוי אין ממש ללא הצגת טיעון מפורט לעניין נזקים שנגרמו כתוצאה מהשיהוי הנטען.
אף מכח הגנות ערב יחיד בחוק הערבות לא מנוע התובע מלפעול נגד הנתבעים, בכפוף לכך שלא ינקוט נגדם בהליכי הוצל"פ עד למיצוי הליכים כאמור נגד הנתבעת 1, וראה לעניין זה הוראת סעיף 5 לתיקון תשנ"ב לחוק הערבות, כמפורט בסיכומי ב"כ התובע ובאסמכתא להם.


לפיכך, קיבלתי התביעה נגד נתבע 6, והנני מחייבת אותו בתשלום מלוא סכום התביעה.

4
.
תביעת הבנק נגד הנתבע 7 נסמכת על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלת סכום (נספח ה' לתצהיר עדות ראשות של עדת התביעה), על פיו הערבים ערבים לכל אשראי שקיבלה נתקבל נתבעת 1 מהבנק.
על כתב זה, שנערך כבר ביום 29.12.1988, חתומים ארבעה ערבים, האחרון בשם אהרון דניאל
, שהוא שמו של הנתבע 7.
חתימות שלושת הראשונים מאומתות ע"י פקיד בנק, ואילו חתימת נתבע 7 איננה מאומתת ואף לא נרשם לצידה מועד חתימתה.
כל ארבעת הערבים חתמו שש פעמים שונות חתימות על גבי כתב הערבות, במקומות הדורשים לחתימה.
נתבע 7 הכחיש בהגנתו את פרטי התביעה מחוסר ידיעה, וטען כי לא חתם על כתב הערבות נשוא התביעה נגדו וכי החתימה הנחזית להיות חתימתו על גבו מזוייפת.
כן טען, לחילופין, כי אם החתימה חתימתו, אזי אין לה משמעות ללא קבלת הסברים מפקיד הבנק אודות חתימתו.
עוד טען כי לא קיבל במהלך השנים התראות כלשהן לגבי חובות בחשבון, ובכך נהג כלפיו התובע בחוסר תום לב.
5
.
על התובע הנטל להוכיח את התביעה ואת עילתה כלפי הנתבע 7.

התובע ריכז ראיותיו לפלוגתא המרכזית מול הנתבע 7 – שאלת חתימת כתב הערבות, ולכן העיד מטעמו את פקידת הבנק שרשמה בכתב ידה את שם הנתבע על גבי כתב הערבות [להלן: "
עדת התביעה"]. פקידה זו אף הצהירה, על פי מסמכי הבנק, אודות פרטי התביעה, לרבות סכום החוב הנתבע ועוד.
בחקירתה לא ידעה עדת התביעה למסור פרטים מרחיבים אודות נסיבות היווצר החוב ועוד. לב"כ הנתבע ביקורת רבה כלפי העדה וכלפי התובע, בסיכומיו, בגין העדות החסרה, ובעיקר אף בגין כך שבמהלך הראיות לא הגיש התובע מסמכים הקשורים לחוב, למרות שעדת התביעה נדרשה להגישם עובר לניהול הראיות.
בסיכומי ב"כ הנתבע טענות בדבר פגמים בעדות עדת התביעה, אך לא הועלתה בם טענה כלשהי על פיה פגמים אלה פוגמים בהוכחת מרכיבי התביעה לעניין החוב של נתבעת 1.
טוב כי כך, נוכח כך שגירסה יחידה לעניין החוב נשוא התביעה היא גרסת עדת התביעה. לנתבע 7 אין גרסה סותרת, והגם שעדת התביעה לא יכלה לבאר פרטים שונים למרות שלא הוגשו כל מסמכי החשבון של נתבעת 1, עדיין הגרסה היחידה המוכחת לעניין קיומו של חוב היא גרסת התובע.

לפיכך, הוכחה התביעה לענין החוב הנטען בה.

6
.
הנתבע 7 העלה מפני התביעה מספר טענות הגנה עובדתיות חלופיות, וסברתי כי לא ניתן לאפשר העלאתן יחדיו.

זה אשר טוען נחרצות כי לא חתם מעולם על מסמך איננו יכול לטעון לצד טענה זו, כי אם חתם, אזי לא קיבל הסבר על מה חתם.
הנתבע 7 טוען כי לא חתם, משמע - אין הוא יודע כלל איזה הסבר קיבל זה אשר חתם וממי קיבל את אותו הסבר.
הטענה לגבי העדר הסבר מספק הינה טענה עובדתית, שעל הטוען אותה לטעון אותה כעובדה ולא כהסקת מסקנות ממראה חתימות על גבי מסמך. אין להתיר לזה אשר טוען שלא נכח במקום ומצהיר כי איננו יודע דבר אודות האירועים בו, לטעון לגבי אירועים שהיו באותו מקום.
לפיכך, משטען הנתבע 7 כי לא הוא אשר חתם על כתב הערבות, נחסמה דרכו מלטעון כי לא קיבל הסבר נאות לגבי חתימתו.

נוכח כך, אין מקום לדון בהתפלפלות הרבה בסיכומים מטעם הנתבע 7 לגבי חובות תום הלב של בנקים ועוד, טענות שהיה מקום לדון בן לו נשמעה מפי הנתבע 7 גרסה אודות התנהגות התובע במעמד החתימה.

יש לדון לפיכך, בגדר פסק זה, בשאלה האם הוכח כי הנתבע 7 חתם על כתב הערבות, ובאם אומנם כך, האם נגרעת חבותו מכוח ערבותו בגין אי משלוח מכתבי התראה לנתבע 7.

7
.
לעניין החותם על הערבות נשמעו ראיות אלה:

עדת התביעה, אשר לא זכרה, מטבע הדברים, את אירוע החתימה או את הנתבע 7, אך העידה כי פרטיו מולאו בכתב ידה וכי לעולם ממלאת היא פרטים על פי תעודת זהות שמציג לה החותם, וכי כך היה גם במקרה זה.
עדה זו לא ידעה להסביר מדוע לא אימתה חתימת הנתבע ומדוע לא רשמה את תאריך החתימה.

הנתבע העיד אף הוא וטען כי לא חתם מעולם על כתב הערבות.
הנתבע אישר כי הכיר את החברה החייבת, הנתבעת 1, ואת בעליה ומנהלה - מר עמר אברהם (נתבע מס' 2, ואף היה בקשרים קרובים עם אחיו – מר יצחק עמר, שהיה שותפו לדירה). טען הוא כי עבד אצל הנתבעת 1 כשכיר.
הנתבע 7 אישר כי חתם כערב למשכנתא אותה קיבל עמר יצחק והסביר זאת בקשרים האישיים ביניהם.


כמו כן, העיד הגרפולוג, מר יצחק חג'ג', שמונה כמומחה על ידי בית המשפט, ואשר על פי קביעתו בחוות הדעת מיום 09.07.2001, החתימות על כתב הערבות הן חתימותיו של הנתבע 7 בסבירות גבוהה ביותר.
המומחה בחקירתו הציג את דפי העבודה אשר ערך, והבהיר חוות דעתו על פי קווי החתימה והשוואות שערך, והבהיר כי קביעתו לגבי זהות החתימה הינה בדרגת וודאות עליונה.
יש אף לציין כי חוות דעתו של המומחה הינה משלימה. חוות הדעת המשלימה נערכה לאחר שנמצאו אצל התובע, לאחר בדיקה, דוגמאות חתימה של הנתבע מהעת הרלוונטית (שנת 1988) בחשבונות אחרים ובערבויות אחרות שנתן.
כמו כן, נשמעה עדותה של המומחית מטעם ההגנה, גב' אורה כבירי, גרפולוגית אף היא, אשר הגישה חוות דעת מיום 23.09.2002 על פיה החתימות על כתב הערבות אינן של הנתבע 7.

לאחר ששמעתי העדים הנ"ל, הגעתי למסקנות אלה:

7.1
חוות דעתו של המומחה חג'ג' הינה חוות דעת אובייקטיבית, בהיותו מומחה שמונה על ידי בית המשפט ולא על ידי מי שנשכר על ידי מי מהצדדים.

לכן, קיימת העדפה בסיסית לחוות דעתו על פני חוות דעת המומחים מטעם הנתבע.

7.2
חג'ג' הוכיח אף למעשה כי הינו אובייקטיבי, כאשר בבדיקה ראשונית נמנע מלקבוע קיומה של התאמה בהעדר חתימות מהעת הרלוונטית, וקביעתו הנחרצת באה רק לאחר המצאות חתימות מתאימות.

7.3
למומחה חג'ג' אף יתרון נוסף על פני המומחית, כבירי, נוכח מומחיותו הכוללת בדיקת מסמכים והשוואות כתבי יד (עבד בעבר במחלקה לזיהוי פלילי, ועוד), בעוד שעיקר מומחיותה של הגב' כבירי הינו בניתוח תכונות אופי מתוך כתבי יד.

7.4
המומחים הסבירו קביעותיהם לבית המשפט, ונימקו כל אחד מסקנותיו. כן הוצגו דפי העבודה ששימשו אותם.

לאחר שעיינתי במוצג במ/1, שהגיש המומחה חג'ג', ובו דוגמאות החתימות המוגדלות על פיהן קבע את אשר קבע, ראיתי אף אני דמיון רב בין החתימות אשר הביאוהו למסקנה כי הנתבע 7 אמנם חתם בעצמו על כתב הערבות נשוא התביעה.

ראיתי אמנם את השינויים בין החתימות השונות עליהם העידה המומחית כבירי, אך סברתי כי אלה אינם מאפיינים את החתימות השונות וכי בעצם קיומה של שונות מסויימת שאיננה מאופיינת דיה בחלק מהחתימות, אין בכדי לסתור את הדמיון הרב ואת התרשמותי כי החתימות כולן של הנתבע 7.

7.5
לפיכך, העדפתי את קביעתו של המומחה של בית המשפט על פני חוות דעת הגרפולוגית של ההגנה, והנני קובעת כי שוכנעתי שהנתבע 7 חתם על כתב הערבות בחתימתו.

8
.
מסקנתי זו מתחזקת אף מאלה:


שוכנעתי כי קיימת היתה זיקה בין הנתבע 7 לבין נתבעת 1, נוכח הודאתו של נתבע 7 בקשר שבינו לבין החייבת ומנהליה.

הוכח שהנתבע 7 הסכים ליתן ערבות לבן משפחת מנהל הנתבעת 1, משמע, הסכים לסכן עצמו כלכלית בקשר למשפחה הנ"ל. אמנם מתן ערבות ספציפית לאחיו של מנהל הנתבעת 1 איננו מחייב כי הסכים לערוב לנתבעת 1, אך בנסיבות הענין יש בכך חיזוק נוסף לפרשת התביעה.

ראיתי אף בכך שהנתבע 7 לא הציג מיוזמתו למומחה חג'ג' חתימות משנת 1988 שנדרשו לצורך קביעת ממצאים בעניינו, משום מעשה התחמקות המחזק את התביעה. חתימות אלה הומצאו למומחה על ידי התובע, לאחר שנמצאו במסמכי חשבונות אחרים שניהל הנתבע 7 אצל התובע. יקשה להניח שלאדם אין בחפציו מסמך כלשהו עליו מופיעה חתימתו.


חתימת הנתבע 7 לא אומתה על ידי פקידת הבנק, אך מששוכנעתי כי זו חתימתו, כבר אין לעובדת אי אישורה רלוונטיות כלשהי.

9
.
לפיכך, קיבלתי טענת התביעה, על פיה חתם הנתבע 7 על כתב הערבות, והוכחה אפוא תביעת התובע כלפי נתבע זה מכוח כתב הערבות, בגין חוב בסך 50,452.03 ש"ח מיום הגשת התביעה.

10
.
טוען בכל זאת הנתבע 7, כי נוכח חלוף הזמן מאז חתימתו על הערבות, ומשלא נשלח אליו מכתב התראה כלשהו, פטור הוא מהחיוב על פיו.


אמנם, התובע לא הוכיח כי פנה לנתבע 7 בהתראה או דרישה כלשהי עד להגשת התביעה ועד להמצאתה לו.

ב"כ התובע מנמקת זאת בסיכומיה, בכך שהנתבע עבר כתובת ולא עידכן בקשר לכך את התובע. אף אם כך (אמנם הוכח כי הנתבע עבר כתובת, וכי לכן אף לא הומצא לו מלכתחילה כתב התביעה, אלא לאחר שנמחקה התביעה), עדיין מוטלת היתה על התובע חובה לנסות ולאתר את הנתבע 7, ולפנות אליו בדרישות בקשר לחובה של הנתבעת 1 ולצורך במימוש ערבותו לה.

חובה זו הינה חובת זהירות, ואף חובה מתחום דיני תום הלב, שכן לא יעלה על הדעת כי התובע ישב בשב ואל תעשה שנים רבות, כאשר חלוף הזמן גורם נזק יום-יומי לנתבע 7 – שהוא לפחות מרוץ הריבית, אך איננו גורם לנזק כלשהו לתובע – אלא דווקא מעשירו ברווחי הריבית.

התובע לא הוכיח כי עשה מאמץ כלשהו לאתר את הנתבע 7 מאז הגשתה של התביעה, וממילא לא קיים את חובת הזהירות המוטלת עליו, והשתהה שלא כדין באיתור נתבע זה.

לפיכך, אחראי התובע לנזקים שנגרמו לנתבע 7 בתקופת ההשהיה עד לאיתורו.


על הנתבע 7 להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהשיהוי של התובע.
הנתבע 7 לא הוכיח נזק כלשהו, פרט לצמיחתה של הריבית. נזק זה רשאי הנתבע 7 לקזז מחובו שעל פי כתב הערבות.

הנני קובעת, לפיכך, כי יש לקזז מתביעת התובע כלפי הנתבע 7 את חיובי הריבית מאז הגשת התביעה ועד למועד הגשת ההליך הראשון בתיק על ידי נתבע 7, יום 27.02.00 (הגשת בש"א 1111/00).
בתביעה תבע התובע לחייב את הנתבעים בריבית בנקאית נהוגה לגבי כל התקופה מאז הגשת התביעה. לפיכך, ונוכח כך שקבעתי כי לנתבע 7 נגרם נזק, הנני מורה כי מרכיב זה של התביעה כלפי נתבע 7, מקוזז כנגד נזקיו לגבי התקופות שצויינו.

11
.
קבעתי כי הנתבע 7 חתם על כתב הערבות.

קבעתי כי התובע השתהה יתר על המידה איתורו של הנתבע 7, ונמנע מלדרוש ממנו במועד את פרעון חובו.


לפיכך, הנני מחייבת את נתבע 7 לשלם לתובע את סכום התביעה. סכום זה יישא ריבית בנקאית הנוהגת אצל התובע, כמפורט בסעיף 7ג' לכתב התביעה, רק מיום 27.02.2000.


הנתבעים 6 ו- 7 יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות התביעה, וכן בשכר-טרחת ב"כ התובע בסך 20,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.


ניתן היום, י"ד באלול, תשס"ג (11 בספטמבר 2003), בהעדר הצדדים.

ד. בלטמן קדראי, שופטת
סגן נשיא
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

000506/92א
136 קרן שטרית






א בית משפט שלום 506/92 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אקוסטיקיר בע"מ,אברהם עמר ,יהודה ליפשיץ ,מתי הראל ,סמי טובלי ,אברהם אלפסי ,אהרון דניאל ,אברהם לוי (פורסם ב-ֽ 11/09/2003)