Google

צבי יהודה - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על צבי יהודה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

7136/05 בל     26/02/2007




בל 7136/05 צבי יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי




1

בית הדין לעבודה
בית הדין האיזורי לעבודה ת"א - יפו
בל 007136/05


בפני
:
כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי

תאריך:
26/02/2007



בעניין:
צבי יהודה



ע"י ב"כ עו"ד
ד"ר שמואל וולפמן

תובע

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
אתי דקל

נתבע

פסק דין


התובע משמש כמרכיב ארונות סף (כגון: ארונות חשמל, טלפון וגז).

התובע עבד בעבודתו הנ"ל במשך כ- 18 שנים ועד אוגוסט של שנת 2003.

ביום 23.11.04 הגיש התובע את תביעתו לפקיד התביעות אצל הנתבע, בבקשה כי יכיר במחלה של מפרק יד ימין, ממנה הוא סובל כבר משנות ה- 90, כפגיעות זעירות מצטברות ("מיקרוטראומה") שנגרמו מעבודתו.

משסירב הנתבע לעשות כן, הוגשה התובענה הנוכחית.

התובע שימש כראש צוות ועובד ייצור, בהרכבת הארונות המוזכרים, בחברה בשם אורלייט. לדברי התובע הוא עושה שימוש ביד ימין להורדת ברזנטים המתוחים על ארונות הסף. הוא עושה תנועות חוזרות ונשנות 10 עד 20 פעמים בכל יום. בנוסף לכך, עבודתו כוללת הרכבת חלקים בתוך הארון, דבר הנעשה עם כלי עבודה (מברגים קטנים וגדולים, ו"בוקסות"). התובע אינו נעזר בפטישון או בכרסמים, משום שאין מדובר בחלקי מתכת, והארונות עצמם עשויים פיברגלס.
בנוסף על תנועות של הברגה אותם נאלץ התובע לעשות בעבודתו, לעתים תוך כיפוף גופו, הוא גם עוסק בהדבקת חלקים שונים בתוך הארון. לאחר השלמת הארון דרושה הרמתו לגובה הנעשית בשתי ידיים. מדובר בארון המכיל כבר את כל החלקים שהורכבו והוא שוקל 30 עד 40 ק"ג. הרמתו נעשית בעזרת עובדים נוספים ובמקרים של משקל יתר, בעזרת מלגזה.

בהסכמת הצדדים מונה "יועץ רפואי" פרופ' חיים שטיין שמו, שהתבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע למחלתו, בהקשר של הכרה בכך כ"מיקרוטראומה" או "מחלת מקצוע".

פרופ' שטיין חווה דעתו מן ההיבט הרפואי ביום 16.8.06, ומחוות דעתו ניתן ללמוד כי מחלתו של התובע הינה "התפתחות שינויים ניווניים במיפרקים" אשר הואצה כתוצאה מעבודתו, או בלשונו של היועץ הרפואי "תנאי העבודה גרמו במאמץ לשטפי דם קטנים ברקמות חיבור במפרק – וזה האיץ את הפגיעה במיפרק".

היועץ הרפואי השיב במפורט גם לשאלות הבהרה שהופנו אליו. ואולם, הוא לא שינה את טעמו. לדעתו חלק מהפגימה נובעת מתנאי עבודת התובע כפי שתוארו לעיל. דעה כזו אינה מצדיקה מינוי יועץ רפואי אחר או נוסף, כפי שביקשה ב"כ הנתבע.

בסיכומיהם מנסים ב"כ הצדדים, כל אחד מצידו הוא, לפרש את חוות דעתו של היועץ הרפואי. ואולם, הדברים שנאמרו בחוות הדעת (לרבות המענה ל"שאלות ההבהרה"), מובילים לדעתי למסקנה אחת ויחידה: יש להכיר בעבודת התובע כמי שהביא ל"תאונת עבודה" מסוג של "תאונת החמרה". כלומר, התובע סבל וסובל ממחלה במפרק יד ימין אשר הוחמרה בעקבות עבודתו. הדברים נאמרו במפורש ע"י היועץ הרפואי וזה וחזר עליהם גם במענה ל"שאלות הבהרה". אני מאמץ את דעתו של היועץ הרפואי ופוסק בהתאם.

הלכה פסוקה היא כי משלא נמצא טעם מיוחד לסטות מחוות דעתו של היועץ הרפואי, חייב ביה"ד לאמצה (ר' עב"ל 1301/04 דגני נ' ב"ל, סע' 7 לפס"ד מיום 20.6.06). שכן, היועץ הרפואי הוא "אורים ותומים המאיר את עיני ביה"ד בשטח הרפואי" (עב"ל 1035/04 ביקל נ' ב"ל, סע' 5 לפס"ד מיום 5.5.05).

במקרה דנן, לטעמי, חוות דעתו של היועץ הרפואי היא ברורה. מדובר בהחמרת מצב רפואי קיים, אשר ארעה כתוצאה מתנאי עבודה. תאונה מסוג זה של "החמרת מצב" הנובעת מתנאי עבודה היא אפשרית (השווה: עב"ל 290/05 כהן נ' ב"ל, סע' 6 לפס"ד מיום 19/3/06). היא גם אפשרית שעה שאותה "החמרת מצב" נובעת מ"פגיעות זעירות מצטברות" (מיקרוטראומה). הדבר מוביל לקבלת התביעה בחלקה.

השאלה באיזה רמה השפיעו תנאי העבודה על החמרת מצבו של התובע דנן, היא כבר שאלה ל"ועדה רפואית" שבודאי תדרש לענין. לדידי, שעה שיש השפעה כל-שהיא של תנאי העבודה הרצופים ואי אפשר לומר שהיא מזערית, די בכך כדי לראות במקרה כ"תאונת החמרה", וממילא לקבל את התביעה בהתאם.

הנתבע ישלם לתובע סך של 2,000 ש"ח בצרוף מע"מ, הוצאות שכ"ט עו"ד (חלקיות).

זכות ערעור: תוך 30 יום.


ניתן היום ח' באדר, תשס"ז (26 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

ד"ר יצחק לובוצקי
- שופט



ק/רוניתע/









בל בית דין אזורי לעבודה 7136/05 צבי יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/02/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים