פסקי דין על אברהם בן משה מישון

2743/06 פ     27/02/2007




פ 2743/06 מדינת ישראל נ' אברהם בן משה מישון




1
בתי המשפט
פ 002743/06
בית משפט השלום פתח-תקוה
27/02/2007
תאריך:
כב' השופטת דבורה עטר

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
אברהם בן משה מישון
הנאשם
ב"כ המאשימה - עו"ד גל רוזנצוויג

הנאשם הובא על ידי הליווי ובאי כוחו עו"ד ערן צלניקר ועו"ד משה יוחאי

נוכחים:

הכרעת - דין

פתח דבר

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של החזקת נשק, לפי סעיף 144
(א) רישא לחוק העונשין התשל"ז-1977 ( להלן:"החוק") וקשירת קשר להרוס נכס בחומר
נפיץ, לפי סעיפים 499(א)(1) ו-456 לחוק .

2. אין חולק כי בין הנאשם לבין עיריית פ"ת התגלעו חילוקי דעות באשר לסוגיית פיצוי המגיע לנאשם בגין פינוי נכס שטען לבעלות עליו ( להלן:"המחלוקת").

3. על פי כתב האישום נטען כדלקמן:

א. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בחודש פברואר 2006 או בסמוך לכך פנה הנאשם לש.פ. עמו יש לו היכרות מוקדמת וציין בפני
ו כי ברצונו לפגוע במכוניתו של ראש העיר פ"ת מר יצחק אוחיון ( להלן:"ראש העיר") וזאת על רקע המחלוקת.

ב. באותה העת ביקש הנאשם מש.פ. כי ישיג עבורו נפצים שיאפשרו לפגוע במכוניתו של ראש העיר ( להלן:"הנפצים"). הלה הביע את הסכמתו לכך והשניים סיכמו כי ישובו וישוחחו בדבר.

ג. לאחר האמור לעיל החל ש.פ. לשמש כסוכן משטרתי ( להלן:"הסוכן").

ד. ביום 13.3.06 התקשר הנאשם לסוכן ושאלו "מה קורה עם שני הנפצים." בהתאם
להוראות מפעיליו השיב לו הסוכן כי העניין בבדיקה וכי יגיע אליו במהלך השבוע הקרוב.

ה. בהמשך לכך במועדים 19.3.06, 20.3.06 ו-21.3.06 שוחחו הסוכן והנאשם מספר פעמים בעניין הנפצים והסוכן שב ואמר לו כי ידאג להעבירם לידיו.

ו. ביום 26.3.06 בהתאם להוראות מפעיליו התקשר הסוכן לנאשם ואמר לו כי הנפצים נמצאים בידיו. השניים סיכמו כי יפגשו בסמוך לבניין העיריה בפ"ת על מנת שהסוכן יעבירם לידי הנאשם.

בסמוך לשעה 11:00 נפגשו השניים ברח' העלייה השניה בפ"ת. הסוכן מסר לנאשם את הנפצים שקיבל ממפעיליו ובאותו המעמד ביקש ממנו הנאשם כי יספק לו נפצים נוספים.

ז. ביום 2.4.06 החזיק הנאשם את הנפצים במחסן שבביתו ברח' הוותיקים בפ"ת (להלן: "המחסן" ולהלן: "הבית") .

4. הנאשם כפר בכל האמור בכתב האישום. טענתו בקליפת אגוז היתה כי הסוכן העליל עליו את המיוחס לו על מנת שיהא בסיס לחתום עמו על הסכם לשמש כ"עד מדינה", כדי להציל את עורו מנושיו וכן מענישה בגין עבירות אותן ביצע ( להלן:"העלילה").

הנאשם לא שלל כי הפגישה אכן התקיימה ואולם טען כי הסוכן העביר לרשותו שטרות כסף. כמו כן לא שלל כי הנפצים נמצאו במהלך חיפוש במחסן ואולם טען כי הוטמנו במקום שלא בידיעתו, על ידי הסוכן או על ידי מי מאנשי המשטרה. (עמ' 324 לפרוטוקול).

5. לאור כל האמור לעיל טעונה הכרעה האם הוכחו כל עובדות כתב האישום וכל יסודות העבירות המיוחסות לנאשם על פיו.

מהלך הדברים

6. מעדותם של הסוכן, של ראש מחלק סוכנים אשר עזרי (להלן:"עזרי") ושל מי ששימש כמפעילו הישיר של הסוכן, שי שרייבנד ( להלן:"שי") אשר העידו כעדי תביעה, עלה כי הסוכן נעצר בחודש ינואר 2006, בגין חשד לביצוע עבירות פליליות והחל לשתף פעולה עם המשטרה.

7. שי ציין כי תחילה שימש הסוכן כמקור מודיעיני. לאחר מכן החל בתהליך הכשרתו כסוכן
והופעל בפועל, החל מיום 19.3.06, מועד חתימת הסכם "עד מדינה" - ת/26 (להלן:"ההסכם").

8. עזרי פירט כי לאחר מעצרו, שלא במסגרת ההפעלה כסוכן, טרם חתימת ההסכם ומבלי שהובטחה לו כל טובת הנאה, החל הסוכן למסור לגורמים משטרתיים שונים, פרטים אודות אירועים בהם היה מעורב. הוא הוסיף ופירט כי בשלב מסוים הוחל תהליך הפעלתו
כסוכן בעניינו של הנאשם (להלן:"ההפעלה"). במסגרתו וגם טרם חתימה על ההסכם נדרש הסוכן לבצע על פי הנחייתם פעולות פליליות, במסגרת הכוונה להפעילו כסוכן ובחינת התאמתו לתפקיד.

9. הסוכן העיד כי דבר קיומה של המחלוקת היה ידוע לו. עוד העיד כי במהלך חודש פברואר שנת 2006 נפגש עם הנאשם בקופת חולים הממוקמת בקרבת העירייה (להלן:"הפגישה בקופ"ח") וכי באותה הפגישה דובר בין היתר על כך כי יספק לנאשם נפצים שישמשו להפעלת מטען שיוצמד לרכבו של ראש העיר. לדבריו, היה על הנאשם לדאוג להכנת המטען עם הנפצים ואילו תפקידו היה להפעילו באמצעות שלט רחוק כאשר איש לא נמצא ברכב.

10. ביום 19.2.06 הביא הסוכן לידיעת הגורמים המשטרתיים את כוונת הנאשם להטמין את המטען ברכבו של ראש העיר ואת הרקע לכך, כמפורט בדו"ח מידע - ת/27 ( להלן:"דו"ח המידע ") כדלקמן:

" הנדון: אלימות אמל"ח: כוונת פגיעה בראש עיריית פ"ת על ידי אבי מושון.
תוכן: בכוונתו של אבי מושון להטמין מטען ברכבו של ראש עיריית פ"ת . הרקע לכך הינו סכסוך בין מושון לראש עיריית פ"ת בעקבות פינוי הבסטה של מושון ממגרש בעיר. הערת המקור-ברשותו של מושון לבנות חבלה, לא ידוע אם אבי מעוניין לפגוע בראש העיר או להפחידו."

11. במסגרת ההפעלה הונחה הסוכן ליצור קשר עם הנאשם בעניין הנפצים הוא ניהל עימו מספר שיחות טלפוניות, ביום 16.3.06 ו-19.3.06 ואולם הנאשם היה עסוק ודחה את הסוכן בלך ושוב. ביום 21.3.06 יצאה הפגישה אל הפועל. כך עלה גם מעדותם של מנשה שערי (להלן: "שערי") אשר שימש כמפעילו של הסוכן ביחד עם שי ומעדותו של שי.

12. הסוכן העיד כי ביום 26.3.06 קבע עם הנאשם להיפגש בקרבת בניין העירייה על מנת להעביר לו את הנפצים (להלן:הפגישה"). הסוכן תיאר כי קיבל את הנפצים ממפעיליו והגיע למקום ברכבו. הוא פגש בנאשם, יצא מן הרכב והתלווה אליו כשהנפצים עטופים בנייר עיתון ומסרם לידיו.

עדות הסוכן

13. עדות הסוכן הינה העדות העיקרית עליה מבססת המאשימה את הוכחת המיוחס לנאשם בכתב האישום. ההגנה עתרה לבית המשפט לקבוע כי עדות זו מושתתת על אדנים רעועים
ולא ניתן לרכוש לה כל אמון. זאת כמפורט לעיל, כחלק מטענתה בדבר העלילה שרקם הסוכן כנגד הנאשם על מנת להפלילו בכל מחיר, במיוחס לו בכתב האישום. טענה זו הועלתה במהלך שמיעת הראיות ובסיכומים במכלול היבטים. לרבות טענות כבדות משקל באשר למזימה רבתי שנרקמה כנגד הנאשם, בה נטלו חלק מלבד הסוכן, גם אנשי המשטרה אשר השתתפו בהפעלה, בהליכי החקירה ואף גורמי התביעה.

סך כל טענות ההגנה וכלל הנתונים בעניינו של הסוכן, יהיו לנגד עיני בית המשפט בבואו להכריע בין הגרסאות, כפי שיפורט להלן.

14. באשר לסוכן המדובר במי שדרך הפשע אינה זרה לו. הוא אישר זאת במפורש בעדותו בבית המשפט וכך גם עלה מגיליון הרשעותיו הקודמות- ת/25. עברו הפלילי כולל עבירות של היעדרות מהשירות, משיכת שיק ללא כיסוי, שימוש בסם לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע והתחזות כעובד ציבור, אשר מפיו נמצאנו למדים כי במסגרת הקשר התחזה לשוטר.

עיון ברשימת המב"דים של גיליון הרישום הפלילי העלה כי תלויים ועומדים כנגדו מספר בלתי מבוטל של תיקים בחשד לביצוע עבירות מרמה בנסיבות מחמירות. ואולם עלה בנוסף כי המדובר בעבירות משנת 1995 , התיקים מצויים בפמ"מ מיום 11.5.97 והסוכן לא הורשע בגינם. בנוסף תלוי ועומד כנגדו תיק בגין חשד לביצוע עבירות של שוד מזוין, קשר לפשע, והחזקת סכין, מינואר 2006, התיק בגינו נעצר ויזם שיתוף פעולה עם גורמי החוק שהוביל לחתימת ההסכם.

15. עצם העובדה כי המשטרה בחרה לקשור קשר לשמש כסוכן עם מי שדבק בו חותם פלילי, לא היתה תמוהה בעיני, כטענת ההגנה. זאת בשים לב לתכלית הפעלת הסוכן ולנגישות הנדרשת ליעדי ההפעלה, המצויה מטבע הדברים, בידי מי שמעורב בעולם הפשע. עם זאת,
היות הסוכן בעל עבר פלילי , יהא לנגד עיני, בבואי להכריע בדבר מהימנותו.

16. אף יהא לנגד עיני כי המדובר במי שנחתם עמו הסכם לשמש כעד מדינה וכי בגין שיתוף הפעולה היה הסוכן זכאי לדמי מחייה חודשיים במהלך תקופת ההפעלה וכן לגמול כספי בתום מילוי חלקו , לרבות עדותו בבית המשפט. זאת בנוסף, לאי העמדה לדין בתיקי המב"ד המפורטים בו.

חציית קווים ושיתוף פעולה עם המשטרה, מתקיים לרוב על ידי מי שהחבל מתהדק על צווארו ולשם קבלת טובות הנאה בעבור כך, כפי שהיטיב לתאר שי בעדותו.
המחוקק קבע בסעיף 54א' לפקודת הראיות את הצורך להתייחס במשנה זהירות אל עדותו של עד מדינה, אשר הנו בעל עניין בהצלחת המשימה. ועל כן דרש קיומה של עדות מסייעת לעדותו, כתנאי להרשעת נאשם על פיה. מאידך עלה מלשון הסעיף כי אין מניעה לכך, שבית המשפט יסמוך על עדות כזו, כאשר מתרשם הוא מאמינותה וכאשר אכן נתמכת היא בראיית סיוע כאמור.
משכך, גם בעובדה זו, כשלעצמה, לא יהא כדי לפגום מאליה במהימנות הסוכן ואולם המדובר בנתון מהותי שיהא לנגד עיני בית המשפט בבואו להכרעה בדבר מהימנותו.

17. בעתירתה לבית המשפט לקבוע בדבר חוסר מהימנות הסוכן שמה ההגנה את יהבה גם באמור בחוות דעת פסיכולוגית ( להלן:"חוות הדעת") אשר נערכה במהלך תהליך בדיקתו
של הסוכן לשמש בתפקידו.
האמור בחוות הדעת חסה בצילה של תעודת החיסיון- ת/3. בעקבות עתירה לגילוי ראיה שהוגשה מטעם ההגנה, הורה בית המשפט על חשיפת חלקים ממנה ואלה הוגשו כראיה - נ/10. בית המשפט התיר העברת המידע לב"כ הנאשם בלבד ועל כן ההתייחסות בהכרעת הדין לאמור בחוות הדעת יהא בהפניה לסעיפיה.
כאמור לעיל נערכה חוות הדעת על מנת לבחון את מידת התאמתו של הסוכן לשמש בתפקידו זה ולעמוד בכל תנאי ההפעלה עד תום. עורכה ציין את התרשמותו מהסוכן , נתן דעתו לסך כל הנתונים שהובאו בפני
ו וביטא את המלצותיו בסעיף 16, כמפורט ברישא ובסיפא.
אין חולק כי בית המשפט הוא זה שיכריע במהימנות הסוכן, לאחר שעלה בידו להתרשם באופן בלתי אמצעי ממנו. ואולם סך כל האמור בחוות הדעת יהיה לנגד עיניו בבואו לדון בכך. ייאמר כי המצוין בסיפא של ס"ק (א) הושתת על המפורט בסעיפים 8, 9 ו-12 וכי נתונים אלה היו ממילא בפני
בית המשפט כפי שצוין בסעיפים 14 ו-16 דלעיל ובשים לב להיות הסוכן עד מדינה על כל המשתמע מכך.
בשולי עניין זה יצוין כי עלה שלפעילות הסוכן ובעיקר ביום הפגישה, התלוו אנשי יחידת העיקוב. בסופו של יום איש מהם לא הבחין ברגע מסירת הנפצים ואולם היה בעצם צירופם לפעילות שלא לעלות על פניו בקנה אחד עם טענת ההגנה כי לא היתה כל התייחסות מצד הגורמים המשטרתיים להמלצות הדו"ח. לא כל שכן בעת שלא נתבקשה חקירת מי מגורמים אלה בשנית, בעקבות חשיפת חלק מהאמור בדו"ח.

18. ההגנה ביקשה למצוא תמיכה נוספת לטענתה בדבר חוסר מהימנות הסוכן בעובדה כי המשיך לבצע עבירות פליליות במהלך ההפעלה. כך באשר לגביית חוב בסך של 2 מיליון ₪ אליו הופנה על ידי המכונה "אבי הפרסי" וכן באשר לאירוע שהתרחש באשקלון, כמפורט בתמליל ת/7א', אשר תיעד מפגש שנערך בין הנאשם לסוכן ביום 21.3.06, בהנחיית מפעילי הסוכן.

מסעיף 7 להסכם עלה כי הסוכן הוזהר במפורש שלא לבצע כל עבירות פליליות, החל ממועד חתימתו, 19.3.06. וכעולה מהתמליל ת/7א' התרחשו האירועים למצער שבוע קודם לכן וטרם חתימת ההסכם.
ואולם בצדק הקשתה ההגנה באשר להגדרת תקופת ההפעלה , טרם חתימת ההסכם ונמצאנו למדים מעדותם של שי ועזרי כי הסוכן שיתף פעולה עם גורמי המשטרה כמקור מודיעיני טרם חתימת ההסכם ואף החל בתהליך הפעלתו כסוכן טרם כך. כן עלה כי גם מקור מודיעיני, כפי ששימש הסוכן טרם ההפעלה, מוזהר שלא לבצע עבירות פליליות כאמור.
באשר לאירועים הנטענים דלעיל, המדובר במידע שנקלט בהקלטה , כאשר הסוכן מודע לקיומה. לא הובהר עד תום האם בעבירות פליליות עסקינן. הסברו של הסוכן כי נתקל במצבי דברים על פיהם לא יכול היה לחרוג ממנהגיו הקודמים והתרועע עם עבריינים על מנת שלא לחשוף עצמו כסוכן, סביר בעיני ולמותר לציין, בלבד שאין המדובר בביצוע עבירות פליליות.
ואולם מחמת הספק, אצא מנקודת הנחה כי אכן פעל הסוכן שלא כשורה, לא כל שכן בעת שטען כי מסר דיווח אודות שארע למפעיליו, בעוד שאלה הופתעו בעדותם לשמוע אודות כך. גם נתון זה יהיה לנגד עיני בית המשפט בבואו להכריע בדבר מהימנותו.

19. ההגנה טענה בפני
הסוכן ובפני
עזרי באשר לאי אמיתות גרסת הסוכן בחקירתו במשטרת ת"א, בעניין השוד בגינו נעצר. זאת ככל הנוגע לטענת הסוכן תחילה כי אין כל קשר בינו לבין רכב אשר נחשד בנטילת חלק בשוד בעוד שאשתו ציינה כי הרכב היה בביתם פרק זמן
של חודש טרם התרחשותו. הסוכן אישר כי גרסתו לא היתה גרסת אמת והסברו של עזרי כי הדבר נאמר טרם החלטתו לשתף פעולה עם המשטרה ועל פי האינטרסים שלו באותה העת, עולה עם הגיונם של הדברים. ואולם עצם אמירת דבר השקר הינו נתון שעל בית המשפט לשים לנגד עיניו.
עוד טענה ההגנה באשר לסתירה שבין גרסת הסוכן בהודעת הניקיון שמסר טרם הפעלתו כסוכן, לגרסתו בפני
שערי בדבר רצונו של הנאשם למכור לו 30 רימונים או לקנותם. בעניין זה נמצאה אי התאמה בין שתי הגרסאות אשר לא עלה בידי הסוכן להבהירה עד תום וגם קיומן של פירכות וסתירות בגרסת הסוכן, הגם שאינן מתייחסות לליבת האירועים נשוא כתב אישום זה , יהיו לנגד עיני.

20. ההגנה ביקשה לסתור את גרסת הסוכן באשר לנשק שהועבר אליו על ידי הנאשם בעבר והועבר על ידו לאבי קיסוס, על ידי עדותו של הלה, אשר העיד כעד הגנה ושלל עובדה זו.

המדובר בעד בעל עבר פלילי, הגם שלא מהעת האחרונה, כמפורט בגיליון ההרשעות הקודמות אשר הוגש - ת/45. אף עלה כי הורשע בין היתר, בגין ביצוע עבירה של שוד מזוין ונשיאת נשק שלא כדין, דבר המצביע כשלעצמו על כך כי עיסוק בנשק אינו זר לו.
טענת העד כי שימש כנהג בלבד בעבירת השוד בה הורשע לא עלתה לכאורה בקנה אחד עם המפורט בכתב אישום שהוגש מטעם המאשימה - ת/46 ואשר נתקבל מארכיון שב"ס. ההגנה התנגדה להגשתו בשל כך כי לא צורף אליו גזר הדין. ואולם לא הוגשה מטעמה כל ראיה נוגדת, בשים לב לכך כי בעד הגנה עסקינן.
מעבר לכך, ניכר היה כי יש בליבו של העד קיסוס על הסוכן בשל חציית הקווים. על כן התקשיתי ליתן אמון בכנותו ובאותנטיות גרסתו ולהעדיפה על פני גרסת הסוכן בעניין זה.

21. הסוכן ציין במהלך עדותו בבית המשפט כי "הראש שלו מעופף". ההגנה ביקשה למצוא בכך הוכחה לטענתה כי המדובר במי שלא חדל להשתמש בסמים כטענתו, טרם ההפעלה.

הסוכן לא הסתיר מפני מפעיליו כי השתמש בעבר בסמים ואולם עלה כי לא ציין בפני
הם או בעדות הניקיון כפי שאישר בבית המשפט, כי השתמש בעבר גם ב"קריסטל". הסוכן טען כי לא היה מכור לסם זה והשתמש בו באופן מזדמן.
אין חולק כי לא נערכו לסוכן בדיקות סמים טרם הפעלתו. שי ושערי העידו כי לאור ניסיונם בתחום, יכולים היו להיווכח אם אכן היה משתמש בהם במהלך תקופת ההפעלה ומצאתי הגיון בדבריהם, לאור מעורבותם באורח חייו במהלך תקופת ההפעלה.
בעדותו בבית המשפט לא התרשמתי כי העיד תחת השפעת סמים, כטענת ההגנה. ונהיר היה לי כי לא לכך כיוון הסוכן בעת שאמר כי "הראש שלו מעופף" אלא ביטא את תחושותיו וחוסר הריכוז, ככפי שיפורט בהמשך.
עדת ההגנה גב' שרונה חסון העידה כי בנוכחותה השתמש הסוכן בקוקאין ואף ניסה לשדלה לצרוך אותם יחד עימו, כחודש ומחצה טרם מעצרו של הנאשם. קרי עובר למסירת דו"ח המידע, בעת שהסוכן שימש כמקור מודיעיני וטרם חתימה ההסכם.
מפי העדה נמצאנו למדים כי עובדות אלה היו ידועות לנאשם ואף כי הלה מחה בפני
הסוכן אודות התנהגותו. דא עקא כי זכרו של עניין זה לא בא בעדותו של הנאשם או בחקירתו של הסוכן ויש בכך כדי לפגום במהימנות גרסתה.

22. כלל הנתונים הרלוונטיים יהיו לנגד עיני בית המשפט בבואו לבחון את מהימנותו של הסוכן. תידרש משנה זהירות וראוי יהיה לקבל את עדותו רק עד כמה שהיא משתלבת, באופן טבעי ומלא, בראיות אחרות וככל שתמצא לה ראייה מסייעת, כפי שיפורט בהמשך.

יפה לעניין זה האמור בע"פ 323/85 - סאלם זנון אלרמאק ואח' נ' מדינת ישראל
, פ"ד ל"ט (4), 57 ,עמ' 59-60:
"אין ספק, כי ההתייחסות לדבריו של עד מדינה מחייבת זהירות יתרה, ובמיוחד כאשר עדותו מגלה סתירות ופגמים אחרים וכאשר מתברר, כמו במקרה דנן, כי העד מסוגל היה בשלב מסוים של החקירה לשקר לחוקריו במצב נחושה. אולם אין בכל אלה כדי לשלול מבית המשפט את האפשרות להתיחס באמון לגירסתו הסופית של עד כזה, בתנאי שעולה מפסק הדין, שבית המשפט עד לפגמים האמורים והוא מראה בצורה המניחה את הדעת מדוע החליט לבסס את ממצאיו על אותה עדות חרף אותם הפגמים..."
כמו כן קביעת בית המשפט העליון בע"פ 79/73 - נסים לביא ו-3 אח' נ' מדינת ישראל
פ"ד כ"ח(2), 505 ,עמ' 514-515:
"...כל הטענות נגד עדות פילו הן טענות שכרגיל מושמעות נגד עד מדינה, שהוא ברוב המקרים אדם עם קופה של שרצים מאחוריו ואשר מעיד לאו דוקא מתוך רצון להפליל את חבריו, אלא כדי להינצל ממתן דין על מעשיו. הפגמים שבעדות כזו הם גלויים וידועים, ואף-על-פי-כן ניתן לבסס עליה הרשעה, אם בית-המשפט שוכנע לפי התרשמותו מהעד ולפי הסיוע שמצוי לעדותו, שהעד דיבר אמת בענינים החשובים להכרעת-הדין."
עוד נאמר בע"פ 4055 ,4325/93 - מופיד אסמר נ' מדינת ישראל
.תק-על 95(2),770, עמ' 775:
"הסניגור המלומד תקף את הסתמכותה של השופטת קמא על עדות עד המדינה - נאצר - דבר שלא היתה צריכה - לטענתו - לעשות. עמדתו אינה מקובלת עלי. השופטת קמא היתה מודעת וגם ציינה זאת בפתח הכרעת דינה (עמ' 129) לכך שקיימות סתירות בין הודעותיו של העד במשטרה - בינן לבין עצמן, ובינן לבין עדותו בבית המשפט. כמו כן, נתנה היא דעתה על הלחץ בו נתון עד מדינה, המניעו להפליל נאשמים אחרים "שאם לא כן - הוא עלול להיות מובא לדין בגין אותם ארועים עצמם לפי הסכם 'עד מדינה' שנחתם עמו" (שם).
היא הזהירה עצמה ונתנה דעתה לחשש המגמתיות, שבדברי עד כזה, שמצא ביטוי בפסיקה של בית משפט זה "...שהרי נתון הוא תחת לחץ נפשי כבד למלא אחר הציפיות שתלו בו..."(ראו: ע"פ 190/82 מרקוס נ' מ.י. וערעור שכנגד, פ"ד לז(290 ,225 (1 (והאסמכתאות המצויינות בפסק-הדין) מפי השופט (כתוארו אז) מ' אלון; ע"פ 258/83 מ.י. נ' אהרוני וערעור שכנגד, פ"ד מ(629 ,617 (1 מפי המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' בן-פורת).
ההתייחסות לדבריו של עד כזה מחייבת "זהירות יתרה, ובמיוחד כאשר עדותו מגלה סתירות ופגמים אחרים" (ראו: ע"פ 368 ,340 ,323/85 אלרמאק ואח' נ' מ.י., פ"ד לט(60 ,57 (4 מפי השופט בך). יחד עם זאת, רשאי בית-המשפט "להתייחס באמון לגירסתו הסופית של עד כזה, בתנאי שעולה מפסק הדין, שבית המשפט ער לפגמים האמורים והוא מראה בצורה המניחה את הדעת, מדוע החליט לבסס את מימצאיו על אותה עדות, חרף אותם הפגמים" (שם; וראו דברים ברוח דומה בע"פ 258/83 הנ"ל: "משננקטה הזהירות הנדרשת, אין לפגוע במשקלה ובאמינותה של עדות עד המדינה...". שם).
בית-המשפט רשאי להתייחס באמון לגירסת עד-המדינה אף שנמצאו בה ליקויים "כאשר הבחינה הכוללת של העדות והנסיבות נוטעות בלב השופט הכרה, כי לעניין גופו העומד לדיון ניתן לסמוך על העדות..."ע"פ אגבבא ואח' נ' מ.י., פ"ד מא(151 (1, 155 מפי השופט (כתוארו אז) בייסקי. כן רשאי הוא "לפנות אל כל יתר הראיות שהובאו לפניו, כדי לבחון את דברי העד לאור מכלול הראיות, או, כאמור בסעיף 53 [לפקודת הראיות], לפנות אל אותות האמת, המתגלים במשך המשפט" (ע"פ 869/81 שניר ואח' נ' מ.י. וערעור שכנגד, פ"ד לח(169 (4 בע' 229 מפי הנשיא שמגר).
אין גם כל פסול בכך שבית-משפט קמא היה מוכן לתת אמון רק בחלק מדברי העד, ויפים לכאן דברי הנשיא שמגר בע"פ 869/81 הנ"ל: "מכאן, כי אין יסוד לטענותיהם של הסניגורים המלומדים, כאילו ראה בית המשפט המחוזי להסתמך על עדות, אותה הגדיר כבלתי אמינה. נהפוך הוא, עדותו של עד המדינה הועברה בבחינה ובסינון קפדניים ביותר, ומה שאומץ על-ידי בית המשפט, בעקבות השוואת הדברים עם יתר הראיות, היו חלקים מן העדות, אותם ראה בית המשפט מפורשות כדברים אמינים" (שם)."

23. הסוכן והנאשם היו ביחסי חברות וניתן היה להתרשם כי הסוכן היה שרוי במצוקה והתקשה להחל בעדותו כנגדו. בישיבה הראשונה בה נשמעה עדותו היה אולם בית המשפט מלא מפה לפה, שלא כביתר המועדים. בהסכמת ההגנה שהו באולם מפעיליו של הסוכן, שי ושערי והתרשמתי כי לא בכדי עשו כן. גם נסיבה אישית כמפורט בת/36 שנותרה חסויה לבטח לא הקלה על עדותו.

הסוכן התקשה לרכז את מחשבותיו . משנשאל מה הוביל אותו לשמש כסוכן משטרתי ביקש לערוך הפסקה בדיון על מנת לשוחח עם ב"כ המאשימה. משנתבקש להשיב על שאלות ביקש שוב ושוב: "אני רוצה לדבר עם המפעילים שלי להיזכר בכמה דברים. לגבי כמה שאלות". הסוכן לא זכר את התייחסותו לנאשם בעדות הניקיון ושב וביקש לעבור על כל החומר להיזכר ואז לענות.
ואולם לא ראיתי עין בעין עם ההגנה כי היה בכך כדי להוות תמיכה לטענת העלילה. נהפוך הוא. לו היה מדובר במי שבהחלטיות העליל על הנאשם לבטח היה מעלה בבית המשפט גרסה מובנית וקוהרנטית, למצער ככל המתייחס למועד הפגישה בה הועברו הנפצים, על מנת להשלים את המזימה שרקם ולזכות בטובות ההנאה לשמן בנה לטענת ההגנה, את העלילה.
עדותו של הסוכן לא קלחה. הוא לא היה להוט להעיד כנגד הנאשם, לא שש לנדב פרטים , ענה באופן לקוני ובלט כי התקשה להישיר מבטו כלפי הנאשם, שהיה חברו הטוב, כפי שהתקשה לעשות גם בעימות שנערך ביניהם ובעת שהנאשם שב ודרש ממנו כי יסתכל בעיניו. עם זאת, אז כמו עתה היה החלטי ועקבי בכל הנוגע לגרסתו כי נתבקש על ידי הנאשם להעביר לו את הנפצים על מנת להטמין מטען ברכבו של ראש העיר. גם בדו שיח שהתפתח בינו לבין הנאשם בבית המשפט ובעת שהלה טען בפני
ו כי הינו משקר, עמד הסוכן על דעתו כי אמת דיבר וזכה לאמוני.
לא נעלם מעיני כי הסוכן לא זכר פרטים בעלי חשיבות באשר למהלך הפגישה ועובר לה. ככל הנוגע לשאלה מי עטף את הנפצים בעיתון בעת קבלתם מהמפעילים טרם הפגישה , היאך שב עם העיתון בידו וכן היכן הטמין הנאשם את הנפצים לאחר שנמסרו לחזקתו. ואולם הסוכן לא השלים פרטים אלה, כפי שהיה סביר בעיני כי יעשה לו אכן היה עסקינן בעלילה, אלא אישר כי אינם זכורים לו.
כמו כן לא הסתיר הסוכן את חלקו באירוע וציין כי הוא זה שאמור היה להפעיל את המטען ולא הנאשם. אף בכך היה כדי לחזק את התרשמותי בדבר אמיתות הגירסה.
אף התמיכה הראייתית הניכרת לה זכתה גרסת הסוכן, כפי שיפורט בהמשך, לא הותירה כל ספק בליבי כי אין המדובר בעלילה.

24. מעדותם של עזרי ושי עלה כי בשירותיו המודיעיניים של הסוכן נעזרו גם גורמים משטרתיים אחרים. ההגנה טענה כי לנוכח חוסר מהימנות הסוכן והאמור בחוות הדעת נמנעו גורמים אלה , בסופו של יום, לעשות שימוש במידע שהועבר אליהם או להפעילו. למעט מפעיליו בימ"ר מרכז אשר שמו למטרה להפליל את הנאשם בכל מחיר והיוו חלק מאותה העלילה.

לא הובאה מטעם ההגנה כל ראיה להוכחת טענה כבדת משקל זו. אף אם אצא מנקודת הנחה כי לא הוגש כתב אישום במחוז אחר, חרף שיתוף פעולה של הסוכן, לא יהא בכך כשלעצמו כדי להוות ראיה כי כתב האישום לא הוגש בשל חוסר מהימנותו.
טענת ההגנה אף נשמטה מאליה לאור כתב האישום שהוגש כראיה מטעמה נ/6. מכתב אישום זה עלה כי הסוכן הופעל גם במחוז דרום ואמור היה להעיד כעד תביעה בכתב האישום שהוגש לאור הפעלתו. עוד עלה כי כתב אישום זה הוגש לבית המשפט לאחר חתימה על ההסכם ובמשתמע לאחר עריכת חוות הדעת וכן עלה כי ההסכם נחתם על דעתן של פרקליטות מחוז מרכז, מחוז דרום ומחוז ת"א.

25. הפרשייה נשוא תיק זה הוגדרה בהסכם כ"תכנון וניסיון לרצח ראש עיריית פתח תקווה"
בעוד שעל פי דו"ח המידע ועדויות הסוכן עלה כי היתה כוונה לפגוע ברכבו, כשאיש אינו מצוי בו.
ההגנה ביקשה למצוא בכך תמיכה נוספת לטענת העלילה ואף לכך כי במזימה נטלו חלק מלבד הסוכן גם גורמי משטרה, לרבות עזרי אשר חתם על ההסכם.
בפני
הסוכן טענה ההגנה כי העצים את שארע על מנת שיהא בסיס מוצק לחתימה על ההסכם ומתן טובות הנאה בעקבותיו. ואולם לו היה ממש בטענה, הרי שלבטח היה טוען כאמור כבר במועד מתן דו"ח המידע. דא עקא כי מדו"ח המידע עלה שהסוכן ציין שהמדובר במטען לרכבו של ראש העיר וכן כי לא ידוע לו האם הנאשם מעוניין לפגוע בראש העיר או להפחידו. הוא אף ציין כי אמור היה להפעיל את המטען כשאין נוסעים ברכב.
לא מן הנמנע כי הסוכן לא התעמק בחלק זה של ההסכם, הגם שהתקשיתי לאמץ את גרסתו כי הקל ראש בכל האמור בהסכם, לרבות ככל הנוגע לתגמול כספי שאמור היה לקבל. זאת אף לנוכח האמור בחוות הדעת. מנגד, יכולתי לשער מדוע מצא מקום להמעיט בערך התמורה שקיבל לחציית הקווים, בעיצומה של עדותו כנגד חברו.
בכל מקרה לא מצאתי בנוסח ההסכם אישוש לטענת ההגנה בדבר העלילה . לא כל שכן בעת שההסכם לא נחתם בנוגע לשיתוף פעולה בעניין זה בלבד, אלא בגין מספר פרשיות נוספות הנוגעות גם למחוזות אחרים.
אף עלה כי לסוכן לא היה חלק בניסוח ההסכם. זאת לאור הסברו של עזרי כי הוא זה שפירש את דברי הסוכן כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם וכי לדידו כאשר מבקשים אמצעי לחימה בנוגע לאישיות מסוימת, הרי שניתן להסיק מכך כי הכוונה לפגוע בה.

26. חיזוק נוסף לטענת העלילה מצאה ההגנה בעובדה כי לא בא בדו"ח המידע זכרם של הנפצים, אלא עניין זה הוזכר על ידי הסוכן אך ורק לאחר חתימה על ההסכם. דא עקא כי מעדותו של שי עלה שעניין הנפצים הועלה בפני
ו על ידי הסוכן כבר ביום 13.3.06, עוד בטרם חתימה על ההסכם. זאת מבלי שנעלם מעיני כי עדותו של שי בעניין זה הינה אך ורק באשר לעצם אמירת הדברים ולא לאמיתות תוכנם.

27. יצאתי מנקודת הנחה כי החבל התהדק מסביב לצווארו של הסוכן, אף לנוכח חובותיו הכלכליים וביקש למצוא מוצא בשיתוף פעולה עם המשטרה כטענת ההגנה. ואולם הגם שכך, לא נמצא כל מניע מדוע יעליל דווקא על הנאשם. מי שהיה עימו ביחסי חברות, היה לו לעזר במצוקותיו הכספיות והגן עליו מפני הנושים המתדפקים על דלתו.

גם הנאשם התקשה ליתן הסבר מניח את הדעת לדבר. הסברו כי היה בלבו של הסוכן עליו לנוכח כך שפגע בכבודה של אחותו הינו הסבר כבוש, בלתי סביר ולא זכה לאמוני.
התרשמותי זו התחזקה מכך כי הגם שלא נותרה אבן שב"כ הנאשם לא הפכו בחקירתם הנגדית את הסוכן, לא נטענה בפני
ו גרסה זו כלל , לרבות הילך נפשו בעקבותיה.
אף לא הובאה כל ראייה בעניין מטעם ההגנה, הגם שהנאשם טען כי ניתן להעיד בעניין זה את גיסו המיועד של הסוכן והטענה נותרה בעלמא.

יתירה מכך, מההקלטה ת/35 עלה כי הנאשם אמנם התקשר אל הסוכן וציין בפני
ו כשהוא משועשע על השמועה שגונבה לאוזניו שאחותו עובדת במקום מפוקפק. ואולם עלה בנוסף כי הסוכן התייחס לכך בביטול ובשוויון נפש וטען בפני
הנאשם כי הוא מזמינו לאותו המקום על מנת שיווכח כי העניין אינו כצעקתה. ובכל מקרה עלה כי המדובר בשיחה שהתנהלה למצער חודש לאחר שנמסר דו"ח המידע ואף בשל כך לא ניתן היה לקשור בין העניינים.

עדות הנאשם

28. התקשיתי ליתן אמון בנאשם ולא מצאתי כי היה בגרסתו כדי לשקף את שהתרחש כהווייתו. המדובר בנאשם אינטליגנטי, מעורה ומתוחכם אשר ניכר היה לכל כי לא העיד בפשטות. תחת להשיב לגופם של הדברים, לרבות באשר למתועד בהקלטות אשר היווה תמיכה לגרסת הסוכן, הרבה במלל. בין אם בהקשרם של הדברים ובין אם לאו, חזר וסיכם את שסבר כי יהיה בו כדי לעלות בקנה אחד עם קו ההגנה המובנה שבחר להעלות. לרבות באשר לדבריו בתמליל ת/9 כי יתבע את העיריה על ידי עו"ד לוי, העובדה כי הסוכן קיבל טובות הנאה תמורת עדותו ורקימת העלילה כנגדו . ולדוג' עמ' 322 לפרוטוקול - וכפי שיפורט בהמשך.

בשל כך אף התקשיתי להתרשם כי דרישתו מהסוכן להישיר את מבטו לעברו בעימות, כמו גם בבית המשפט, היתה ספונטנית וכנה. אלא התרשמתי כי היתה מתוכננת לשמש כבסיס לקו ההגנה שהעלה הנאשם בבית המשפט, כי עסקינן בעלילה.
התרשמותי זו מהנאשם , התחזקה לנוכח עדותו של ויקטור חלילי ,חברו, אשר העיד כעד הגנה. הלה תיאר את הפגישה שנערכה בעירייה במסגרת ניסיונות הבאת המחלוקת אל סיומה ואת העובדה כי הקליטו את מהלכה . הוא תיאר כי הנאשם שהיה מודע לכך כי הישיבה מוקלטת "שתל" את כל השתלשלות העניינים במחלוקת, על מנת שיהא להם תיעוד בבוא היום לכשיידרש להגיש תביעה באשר לכך. זאת כפי שהתרשמתי שנהג בעימות במשטרה ובעדותו בבית המשפט.
והדברים יובאו בלשון אומרם ומדברים בעד עצמם:

"אם תשמעו את הקלטת תוכל לשמוע איך הנאשם מנסה לשתול בה את כל השתלשלות האירועים בשנים האחרונות ואת כל הדברים שנוחים לו מבחינה משפטית.
ש.כשאתה אומר לשתול מה הכוונה?
ת.אני חששתי כל הזמן שאם נגיע יום אחד לבית המשפט יבואו אנשים ויכחישו את הדברים.רצינו כי בקלטת הזו יושתלו כל הדברים שהיו רלוונטיים לאותה העת ושראש העיר לא מכחיש אותם.
ש. מה אתה מתכוון בלשתול, שיבוא לכלל תיעוד?
ת. כן בוודאי" (עמ' 316 ש' 2 ואילך).

29. גרסתו של הנאשם בבית המשפט בעניינים מהותיים, לרבות העובדה כי הועברו לידיו בפגישה שטרות כסף ולא נפצים, היות התיק בו נמצאו הנפצים במחסן תיקו של הסוכן והדיבוריות שנמצאו בו שייכות לו וכן הטענה כי הנפצים הושתלו במחסן על ידי הסוכן או מי מאנשי המשטרה היתה כבושה, אשר בלא הסבר מניח את הדעת ניטל ממנה בשל כך משקלה.

הנאשם נחקר לראשונה במשטרה ביום 2.4.06 כמפורט בת/1. משנשאל באשר להימצאות הנפצים במחסן טען כי נמצאו בתיק ובתוכו דיבוריות אשר היה זרוק במחסן. עוד ציין כי קיימת גישה חופשית למקום וכי מספר רב של אנשים המכירים אותו קופצים מעל לחומה על מנת לקחת חפצים המאוחסנים במחסן.

הנאשם נשאל במפורש למי שייך התיק בו נמצאו הנפצים והשיב : " אני יגיד לך את האמת אני לא זוכר. הרבה חברים באים שמים דברים שלהם במחסן הזה. זה מחסן פתוח ואני לא זוכר כי זה שנים שם לא התייחסתי לזה, אין לי גישה יומיומית לשם למחסן". (עמ' 2 ש' 25)

לו היה ממש בטענת הנאשם כי התיק והדיבוריות שייכים לסוכן, או כי הסוכן הטמינם במחסן על מנת להפלילו, אין ספק כי היה טוען זאת במלוא פה כבר באותה העת.

כך הדבר באשר לטענת הנאשם כי הועברו שטרות של כסף ולא נפצים. הנאשם זיהה בת/1 את תמונתו של הסוכן ואישר כי הינו ביחסי חברות עימו. טרם הוברר לו מה הראיות אשר נצברו כנגדו, שמר הנאשם על עמימות. הוא שלל כי שוחח עם הסוכן אודות הנפצים. הוא ציין כי נפגש עימו במהלך החודש האחרון ואולם לא מצא מקום לפרט את מועד הפגישה או את נסיבותיה. כמו כן לא ציין כי באותה הפגישה הועברו לידיו שטרות של כסף.

הנאשם נחקר פעם נוספת ביום 5.4.06 - ת/2. רק בתשובה לשאלה ישירה , האם ביקש דבר מה מהסוכן, בשלב כלשהו, מצא מקום לציין כי המדובר בכסף. ואולם עדיין לא טען כאמור במפורש בעת שנשאל אודות הפגישה גופה.

בהמשך החקירה צפה הנאשם בקלטת המתעדת את הפגישה. משנתבקש לתאר את שהתרחש השיב תחילה בניסיון לקבל מידע: " מה אתה רוצה לשמוע?" ובהמשך השיב:
"אהלן , מה העניינים וזהו. לא זוכר את ההמשך מפגש רגיל." ( עמ' 3 ש' 17 ואילך). לו אכן הועבר כסף באותה הפגישה מדוע אין הנאשם מתאר זאת מיוזמתו בעת שנשאל במפורש אודות מהלכה.

הנאשם עדיין אינו טוען כאמור בעת שהוטח בפני
ו במפורש כי הועברו לו במהלך הפגישה נפצים, הגם שטבעי היה כי יעשה כן לו אכן היה ממש בגרסתו. הוא אף אינו טוען זאת משנשאל במפורש מדוע הלכו הצידה. גם אז כל שמצא מקום לומר היה כי שוחחו ביניהם ולא הזכיר כל העברת כסף.

30. האופן בו התנהל הנאשם בעימות, תוך שהינו מתעמת עם החוקר, עומד על דעתו, מסרב להיכנע לתכתיביו ושב ובודק האם הינו מתעד את כל הנאמר היה זהה לאופן התנהלותו בבית המשפט מבלי שניתן היה להסותו או להסיטו מדרכו באופן שיתרכז בשאלות לגופן.

אף בשל כך התקשיתי ליתן אמון בגרסת הנאשם בבית המשפט כי לא ניתנה לו ההזדמנות לפרט את גרסתו בחקירה במשטרה ועל כן לא ציין כי הועבר לו על ידי הסוכן כסף, או כי אמר דברים בחקירה אשר לא נרשמו. ולא כל שכן בעת שהודעותיו של הנאשם במשטרה הוגשו בהסכמה ולא נטען דבר באשר לאמור בהן או באשר לנסיבות גבייתן.

בתחכום, מתוך ראיית הנולד ונקודות התורפה שבגירסתו, אף ציין הנאשם מיוזמתו בעדותו בבית המשפט כי אם יתמה בית המשפט מדוע חתם על הודעתו במשטרה, חרף התנהלות החקירה, הרי שעשה כן מאחר ולא ניתן היה שלא לחתום לנוכח המהומה ששררה שם ולנוכח התנהגות השוטרים במהלך גבייתה (עמ' 338 שורה 14 לפרוטוקול). גם בכך היה כדי לחזק את התרשמותי בדבר עדות הנאשם ומגמתיות הגרסה.

גם בעובדה כי לא עלה בידי הנאשם ליתן הסבר מניח את הדעת באשר לאמרות שנשמעו מפיו ומפי הסוכן בהקלטות, היה כדי לחזק את התרשמותי בדבר חוסר מהימנות גרסתו, כפי שיפורט בהמשך.

31. יצוין כי לא נעלם מעיני שהנאשם שהה במועד הפגישה בעירייה וביקש מהסוכן להגיע לשם. ואולם לא יהא בכך כדי להצביע כי יש ממש בגרסתו כי הועבר בפגישה כסף ולא נפצים. בה בעת שכעולה מת/4, גודלם של הנפצים הינו כגודלה של עט וכן כי כפי שהעיד ראש העיר והיה לבטח ידוע לנאשם אשר שהה בתחומי העיריה באותה העת, לא היתה קיימת בדיקה לאיתור מתכות בכניסה לעירייה.

התמיכה הראייתית לעדות הסוכן בבית המשפט

עדותם של ראש העיר ונהגו מר יעקב כהן

32. כמפורט לעיל מסר הסוכן את המידע המודיעיני באשר לכוונתו של הנאשם לפגוע ברכבו של ראש העיר.
ראש העיר אשר העיד כעד תביעה סיפר כי ביום 06 .20.3 זומן לפגישה עם מפקד משטרת פתח תקווה. באותו המעמד צוין בפני
ו כי הוא מצוי תחת איום חמור של מאן דהוא אשר סרבו לפרט בפני
ו את שמו. עוד נאמר לו כי שירותי האבטחה יתוגברו וכי עליו לפקוח את עיניו ולהיות ערני .
לדבריו, בעת שנשאל על ידי מפקד התחנה האם הינו חושד במישהו השיב כי אינו מאוים ואולם מצא מקום להביא לידיעתם את שארע בין הנאשם לנהגו מר יעקב כהן (להלן: "הנהג") כפי שפירט בבית המשפט.
ראש העיר ציין כי התקיימה ישיבה בעניין המחלוקת, בה נטלו חלק הוא, הנאשם, בא כוחו, חברו ויקטור חלילי והיועצת המשפטית של העיריה (להלן:"היועמ"ש"). הוא סיפר כי במהלך הישיבה הביע את עמדתו כי לנאשם מגיע פיצוי ואילו היועמ"ש התנגדה לכך.
ראש העיר הוסיף וציין כי נמסר לו על ידי הנהג שהנאשם פנה אליו וטען בפני
ו כי לא התכוון לדבריו אלא "משחק משחק כפול". קרי, בפני
ו מאשר כי הוא זכאי לפיצוי ואולם בפועל תומך בדעתה של היועמ"ש אשר התנגדה לכך. ראש העיר העיד כי התקשר מיוזמתו לנאשם וביקש להבהיר לו כי לא היתל בו וכי אם יגיש תביעה משפטית יעיד מטעמו ויעמוד מאחורי הבטחתו למתן הפיצוי.
ראש העיר התבקש להסביר בבית המשפט את פשר דבריו בהודעתו במשטרה מיום 3.4.06 בתשובה לשאלה מדוע פרש את דבריו של הנאשם כאיום. והשיב: " ובשביל זה החלטתי לספר את האינפורמציה הזו למשטרה, ראיתי בזה תגובה לא נכונה מצד הנאשם וחששתי מאד מה שעלול להיות התרגום שלו לטקסט הזה שהוא אמר, לכן לא הסתרתי מהמשטרה את כל מה שנאמר לי על ידי הנהג." ( עמ' 46 לפרוטוקול ש' 5 ואילך).

33. הנהג העיד אף הוא באשר לנסיבות פניית הנאשם אליו. הוא פירט כי הנאשם טען בפני
ו שמקור מוסמך בעירייה הבהיר לו כי אמנם ראש העיר מאשר בפני
ו שהנו זכאי לפיצוי ואף מצהיר כי יעזור לו לקבלו ואולם בפועל מביע עמדה שונה בפני
היועמ"ש ותומך בעמדתה שלא לאפשר מתן כל פיצוי כאמור.
בחקירתו הנגדית אישר כי הנאשם לא איים בפני
ו על ראש העיר ואף לא היה כל סממן של אלימות בדבריו. הוא אישר כי ציין בהודעתו במשטרה שצריך היה להרגיע את הנאשם ואולם טען כי המדובר בהסבר על מנת להעמיד אותו על טעותו ולא בשל אופן התנהגותו.

34. זהות המאיים לא נמסרה לראש העיר. המדובר בנושא משרה ציבורית אשר בא במגע עם אנשים רבים ולבטח נקרים לדרכו מצבי דברים בהם נקלעים בני שיחו לסערת רגשות ומגיבים בהתאם. ואולם, ראש העיר מצא מקום להביא לידיעת המשטרה את שארע עם הנאשם דווקא. אמנם טען בבית המשפט , כי לא חש מאוים ואולם מנגד הדגיש כי חש שהנאשם הגיב באופן בלתי מותאם ואף חשש מהפרשנות המוטעית שנתן להתנהגותו ולדבריו בעניין המחלוקת ועל כן סיפר זאת למפקד התחנה. יהא בכך כדי ליצוק תוכן נייטרלי לעדות הסוכן ולשמש תמיכה של ממש לגרסתו.

35. הנאשם לא חלק על קיומה של השיחה עם הנהג וניסה לציירה כשיחה תמימה. בעוד שבפועל עלה מהתמליל ת/7א' המתעד פגישה בינו לבין הסוכן מיום 21.3.06, כי גם באותה העת עדיין סבור היה הנאשם כי לא יקבל כל פיצוי בעניין המחלוקת. זאת חרף הבטחתו של ראש העיר כי יתמוך במתן פיצוי כאמור ( עמ' 8).

המתועד בהקלטות - לרבות אמרות חוץ של הנאשם, כסיוע לעדות הסוכן

36. במהלך ההפעלה ובהוראת מפעיליו יזם הסוכן שיחות טלפוניות עם הנאשם. כמו כן נפגש עמו ביום 21.3.06 ובמועד הפגישה. כל שיחות הטלפון והפגישות תועדו.

37. הצדק עם ההגנה כי לא כל מהלך השיחה הוקלט כדבעי ואין חולק כי מוטב היה לו היה הדבר נעשה במלואו. ואולם היה בנשמע בהקלטות כדי להוות תמיכה לגרסת הסוכן ובאמרות מפי הנאשם סיוע לה. בעדותו בבית המשפט הרחיב הנאשם בתשובותיו, בחר להתמקד באופן ההקלטה, התמלול , באופן החקירה ובכלל הראיות שעלו בקנה אחד עם גרסתו. ואולם לא העלה כל הסברים מניחים את הדעת באשר לפשר הנשמע ולכלל נקודות התורפה , וגרסת הסוכן לא נסתרה.

הפגישה ביום 21.3.06

38. בהוראת מפעיליו נפגש הסוכן עם הנאשם ביום 21.3.06, על מנת לשוחח עימו בעניין אספקת הנפצים. השיחה הוקלטה ותומללה בת/7א'.

39. א. הסוכן העיד כי מלבד שני הנפצים להכנת המטען לרכבו של ראש העיר, ביקש
ממנו הנאשם כי יארגן לו 20 נוספים. תמיכה לכך ניתן היה למצוא בת/7א' " אני מסדר לך, אני סידרתי לך את העניינים שביקשת מה עם העניינים החשובים ההם? השתיים האלה? אמרת לי שאתה רוצה 20." ( עמ' 5)

באשר להקשר הנאמר ניתן ללמוד מהמשך השיחה. הסוכן מציין בפני
הנאשם את כל אותם המועדים בהם הונחה ליצור עימו קשר באשר לנפצים והנאשם טען בפני
ו כי הוא עסוק. ( ראשית עמ' 6 ).

אמנם כלל השיחה לא היתה זכורה לסוכן לאשורה, ואולם גם טרם רוענן זכרונו ציין כי השיחה נסובה אודות הפרסום במקומון בגין האיום על ראש העיר וכי הנאשם ציין בפני
ו כי היה עצור ושוחרר.

ב. באשר לדברי הסוכן "... השתיים האלה, אמרת לי אתה רוצה 20" השיב הנאשם בחקירתו הנגדית בציניות: "אני חייב להודות שתפסת אותי זה רק נפצים ולא שום דבר אחר". (עמ' 302 שורה 26 לפרוטוקול). ובהמשך כמנהגו הלך סחור סחור ואולם בחינת דבריו לגופם, העלתה כי לא נמצאה תשובה לשאלה.

40. הסוכן נשמע משוחח עם הנאשם אודות המחלוקת ( עמ' 6). ולאחר שיחתם אודות הכתבה במקומון באשר לחשדות שהועלו כנגד הנאשם והחקירות שהתנהלו בענין, נשמע הסוכן אומר:"ומה אתה חושב לעשות עם כל המצב הזה?" הנאשם השיב לו: " כלום מה אני יכול לעשות, אני יתבע אותם בבית משפט שיזיינו אותם נמאס לי מהם". הסוכן שואל: "אז לא בתוקף בינתיים אה?" תשובת הנאשם לא נשמעת ואולם הסוכן ממשיך ושואל: "אתה רוצה שיירגע קצת המצב וזה" ובהמשך "אתה רוצה רק את האלה וזהו?" ו-"למי אני רץ לסדר את זה לאבא שלי?".

ת/7א' תומלל על ידי אביתר נוי. חלק מהאמור בקלטת לא תומלל ונרשם כשיחות חולין לרבות החלק בו נשמע הנאשם מציין בתשובה לשאלת הסוכן מה בכוונתו לעשות בעקבות הפרסום במקומון ומשיב כי בכוונתו לתבוע את העיריה כמפורט לעיל. חלק זה תומלל על ידי החוקר עמנואל כהנדלקר כמצוין במזכר ת/8.

גם מכך ביקשה ההגנה ללמוד על מגמתיות המשטרה ורצונם בהפללת הנאשם עד כדי הסתרת מידע הפועל לטובתו. טענה המצריכה קביעה מרחיקת לכת כלפי אביתר נוי אישית. זאת בעוד שבפועל עלה כי החוקר כהנדלקר אשר האזין לקלטת פעם נוספת תמלל חלק זה, אשר לא תומלל קודם לכן כחלק משיחות חולין.

41. טענה כבדת משקל שהעלתה ההגנה בסיכומיה ואף היתה שזורה לכל אורך עדותו של הנאשם הינה כי יש בדברי הנאשם שיתבע את העיריה , כדי להשמיט את הקרקע מתחת לסך כל מהימנות הסוכן. שכן בלתי הגיוני שיבקש מהסוכן לארגן לו נפצים בעוד שבפועל בכוונתו לנקוט בדרכים חוקיות בלבד למיצוי זכויותיו במחלוקת, באמצעות עו"ד נמרוד לוי. זאת אף כפי שבא לידי ביטוי בעדותו של הלה ובעדותו של ויקטור חלילי.

אכן עלה במפורש כי הנאשם פעל באופן חוקי לפתרון המחלוקת. ואולם בכך כשלעצמו אין כדי לשלול מאליו את קשירת הקשר עם הסוכן להניח מטען ברכבו של ראש העיר ופעולה מקבילה באפיקים שונים. בין אם לנוכח תחושתו של הנאשם כי ראש העיר היתל בו והמחלוקת אינה עומדת בפני
פתרון לטובתו כלל וכלל , כפי שעלה מהתמליל בטוענו כי לא מוכנים לשלם לו למצער 70,000$ (תחתית עמ' 8) או מכל מניע אחר, לרבות כפי שציין עזרי: " תאמין לי, אני מכיר הרבה שעושים פעולות כפולות ומשולשות כדי להסתיר." (עמ' 49 לפרוטוקול ש' 9).

וביתר שאת לנוכח כך כי הסוכן נשמע שואל במפורש באותה העת, האם התוכנית אינה בתוקף בינתיים או האם הנאשם מבקש להשהות את הוצאתה אל הפועל , דברים שיש בהם כדי להוות תמיכה לגרסתו כי במקביל לפעולה החוקית, ביקש הנאשם את אספקת הנפצים.

השיחה אודות עו"ד לוי לא היתה זכורה לסוכן ואולם לא שוכנעתי כי בחר שלא לזכור אותה כחלק מהעלילה. שכן בצדק טען כי אל מול דברים אלה של הנאשם קיימות שיחות אחרות המאששות את גרסתו בדבר הקשר שנרקם ביניהם לאספקת הנפצים. ובלשונו: "תוציא רוורס את הדברים, את הנפצים הוא קיבל בעיריה לראש העיר, תוציא את השיחות שדיברנו שם , מה שקורה והוא אמר לי "זה לפה", הוא יכול להגיד שהוא יזיין אותם בתביעה זה לא סותר". (עמ' 151 לפרוטוקול שורה 3).

42. אף לא ייעלם מעיני כי הסוכן הוא זה שנשמע מציע לנאשם לפעול "טורבו" ואילו הנאשם דוחה זאת ומזכיר בשנית את עניין התביעה. עניין זה בא בכלל טענת ההגנה כי הנאשם לא גילה כל עניין בקבלת הנפצים ומי שהיה להוט לספקם היה הסוכן כחלק מהעלילה אותה רקח.

אכן הסוכן אשר נמצא בעיצומה של ההפעלה הוא זה שבהוראת מפעיליו משקיע מאמץ לספק את הנפצים. כמו כן, בפועל נמצאנו למדים כי לנאשם לא אצה הדרך והוא דוחה אותו בלך ושוב בשל עניינים אחרים בהם היה טרוד.

ואולם לא מצאתי לקבוע כטענת ההגנה כי יש בכך כדי להשמיט מאליו את הקרקע מתחת לכלל גרסת הסוכן, לרבות באשר לכך כי במועד הפגישה בקופ"ח היה הנאשם להוט לקבלם לידיו, או באשר לקיומן של שיחות טלפון אשר לא הוקלטו והתקיימו מיוזמת הנאשם לשם כך.

מה היו טעמיו של הנאשם להאיץ בסוכן תחילה ובהמשך לא, ניתן אך לשער. בין אם המדובר בפרסום במקומון, או בכל הקשור לתהפוכות שארעו מאותה העת והפגישות שקויימו בעיריה בשאלת המחלוקת ובין אם בשל עניינים אחרים דוחקים יותר כעולה מהשיחה שהתקיימה ביניהם בפגישה, כפי שיפורט בהמשך ובה מבקש הנאשם כי הסוכן יעביר לו נפצים נוספים ואקדח . בעניין זה ייאמר בנוסף כי שלושה ימים לאחר הפגישה, ביום 29.3.06 היה זה הנאשם אשר התקשר אל הסוכן ושאל אותו האם אירגן לו את שביקש.

הפגישה ביום 26.3.06

43. גם השיחה שהתנהלה בין הנאשם לסוכן עובר לפגישה ובמהלכה תועדה בצילום ובשמע ותומללה בת/9.

44. א. בעדותו הסביר הסוכן כי ביקש להיפגש עם הנאשם על מנת להעביר לו את
הנפצים ושאל אותו מתי הוא מתפנה. כמו כן כי הנאשם שאלו "יש תוצאות?..." קרי, האם השיג לו את שני הנפצים.הוא הסביר בנוסף כי נקט בשמות קוד באומרו "אני רוצה להביא לך את ה'שני מכוניות' " וכי התכוון להבאת הנפצים, שכן אינו מכנה אותם בשיחה טלפונית בשמם המפורש. בתשובה לכך נשמע הנאשם אומר "נו תביא" ( עמ' 1ו-2).

ב. באשר לדבריו "יש תוצאות" ? טען הנאשם תחילה כי אכן המדובר על מכוניות. משהופנה לכך כי טען שהמדובר בכסף התפתל בתשובתו והינה מובאת כלשונה ומדברת בעד עצמה:

"ש. אתה תיארת שמדובר על כסף?
ת. איפה אמרתי?
ש. במפגש בעיריה?
ת. במפגש בעיריה היה צריך לתת לי 50,000 ₪ וזה שזה לא מתומלל כי זה לא נאה לכם. וכשהוא בא עם העיתון אני שואל אותו אם זה בעיתון ואומר לו לבוא עם זה רגיל וזה נשמע כאילו אני בא להסתיר משהו אבל אני אומר לך שתשאל את שרון כמה פעמים בפתח תקוה הורידו אותו אנשים מהאוטו ולקחו לו את האוטו והוציאו לו כסף מהכיסים והוא היה בלחץ כי רצה להעביר כסף כשהיה לו למי שיותר הלחיץ אותו.
ש. אז אתה טוען כשאומר לך הסוכן שהוא רוצה להעביר לך שתי מכוניות הכוונה שהוא יביא איתו שתי מכוניות לפתח תקוה?
ת. יש לו כמה חברים בקרית מלאכי שהוא מסתובב איתם קבוע שמשום מה לא הוזכרו בתיק זה בכלל. חברים אלה לא פעם באו איתו במכנויות והשאירו אצלי ולקחו. הוא אומר בשיחה אחרת שהוא הולך להביא לי 50,000 ₪ ואחר כך שיסדר לי שתי מכוניות וזה באותה שיחה אבל משטרת ישראל הנכבדה בחרה משום מה, לא ברור כי ידעו בדיוק לאן זה מוביל.
ש. אתה אומר שהיה צריך להביא לך שתי מכוניות?
ת. כן.
ש. ואתה אומר לו שיביא? איך?
ת. תשאל אותו על האנשים האלה אם לא פעם בא אליי הביתה עם האנשים האלה."
(עמ' 326 שורה 14 לפרוטוקול).
הגם שלא נתתי אמון בגרסת הנאשם באשר למאורעות אותו היום הרי שאף ממנה עלה כי נהגו לשוחח בשמות קוד . שכן טען כי באומרו "מכוניות" כיוון הסוכן לכסף. יהא בכך כדי להוות תמיכה לגרסת הסוכן כי באומרו "מכוניות" התכוון לנפצים.
השימוש בשמות קוד עלה גם בשיחה שהתקיימה ביום 29.3.06 לאחר העברת הנפצים - ת/10. הנאשם התקשר אל הסוכן וביקש ממנו "טפל בענין הזה". והסוכן נשמע שואל אותו: "של האוטו"? הסוכן הסביר כי המדובר באקדח. ועלה כי כך טען גם בפני
שי, כפי שהעיד הלה.
באותה השיחה נשמע הסוכן משתמש במפורש במילה "כסף" וטען כי גם בעניין זה נקט בשם קוד. הוא לא שלל כי השתמש בשם הקוד "כסף" גם בנוגע לנפצים ואולם לא קשר שיחה זו לאירוע נשוא כתב האישום.
גם הנאשם לא טען כי המדובר בכסף שהועבר במהלך הפגישה, אלא בכסף שהועבר בהזדמנות אחרת למכונה "קישקשתא".
מי שקשר בהחלטיות שיחה זו לדבר אספקת הנפצים היה שי ופירש כי באומרו "כסף" כיוון הסוכן לנפצים. זאת הגם שעלה על פניו כי אין לקשור בין הדברים שכן על פי השיחה המדובר בכסף שסופק בשעות הערב ואילו הנפצים סופקו בשעות הבוקר.
המדובר כאמור בשיחה שנערכה ביוזמתו של הנאשם ולא מיוזמת המפעילים בעקבות אספקת הנפצים. לשומע מן הצד הדברים אינם ברורים מאליהם ואולם הנאשם והסוכן מבינים זה את זה והשיחה ביניהם קולחת. עלה כי הנאשם טרוד בעניינים אחרים, הדחופים יותר עבורו ככל הנראה. הוא נשמע מעדכן את הסוכן בדבר מצבו "אתה לא יודע מה אני עובר, איזה ייסורים" ומברר עימו האם פעל ונפגש עם מאן דהוא, בהמשך למסוכם ביניהם במועד הפגישה. משנענה בשלילה בודק האם באפשרותו של הסוכן להיפגש עם אחרים.
בחלק זה של השיחה מזכיר הסוכן את הכסף שהועבר למכונה "קישקשתא", הנאשם משיב לו כי המדובר בהיסטוריה ובסיומה של השיחה מבקש ממנו כאמור כי יטפל בעניין ומדגיש כי הינו ממתין למוצא פיו.
לא ניתן לקבוע לאשורו ממהלך השיחה במה המדובר כשנאמר "כסף". על פניו לא עלה כי המדובר בהעברת הנפצים, הנאשם לא טען כי המדובר באותה העברה של כסף ואף הסוכן לא קשר שיחה זו לאירוע נשוא כתב האישום, והכל כמפורט לעיל.
על כן לא יהא בכך כדי להשמיט את הקרקע מתחת לעדותו של הסוכן באשר לעצם השימוש בשמות קוד, או באשר לכך כי נקט בשם הקוד "כסף" בכוונו לנפצים בשיחה אחרת שהתנהלה בין הצדדים. ולא כל שכן בעת שכאמור לעיל מאשר למעשה גם הנאשם את עצם השימוש בשמות קוד.

45. אין חולק כי הסוכן הגיע למקום ברכבו ואולם הפגישה עם הנאשם התקיימה מחוצה לו. הסוכן טען כי הדבר נעשה ביוזמת הנאשם מפאת חששו כי ייתפסו בכף על ידי המשטרה. ההגנה טענה מנגד כי הסוכן יזם את היציאה מן הרכב כחלק מהעלילה שרקם ועל מנת שלא יתועד במצלמת הרכב כי אינו מעביר לנאשם נפצים אלא כסף. תמיכה לטענה זו מצאה ההגנה בעובדה כי הסברו של הסוכן לפשר היציאה מן הרכב אינו מתועד בהקלטה.

אכן חלק זה של העדות לא בא לידי ביטוי מפורש בהקלטה. ואולם עלה בנוסף כי חלק מהשיחה לא ניתן היה לתמלול. ובכל מקרה עלה במפורש בניגוד לטענת ההגנה כי הסוכן מציע לנאשם להיכנס אל הרכב באומרו לו" כנס כנס בפני
ם אז תעלה " (עמ' 5) ומי שמורה לו לצאת מן הרכב ו"להביא את זה איתו בעיתון" הוא דווקא הנאשם. היה בכך כדי להוות התנהגות מפלילה מצידו של הנאשם ולהוות תמיכה לגרסת הסוכן כי לא הועבר במפגש דבר מה כשר, כמו כסף, אלא נפצים.

46. א. הסוכן תיאר בנוסף כי הנאשם שאל אותו בהקשר לנפצים "איפה זה בעיתון
תביא את זה איתך". כמו כן, כי הנאשם נשמע אומר "אוטוטו" והכוונה כי אוטוטו יהיה מוכן המטען ואז ייצור עמו קשר על מנת שיפעילו ( עמ' 5 ו-6).

נטען על ידי ההגנה, כי לכל אורך הדרך וחרף העובדה כי הסוכן היה מודע לכך שהינו במהלך הפעלה וקיימת חשיבות כי יתועד בהקלטה דבר הקשר לאספקת הנפצים, לא אמר זאת במפורש לנאשם. גם בכך מצאה ההגנה תמיכה לטענה כי עסקינן בעלילה.

הסברו של הסוכן כי לא היה מקובל ביניהם לשוחח על עניינים מעין אלה בשיחה טלפונית נמצא הגיוני בעיני. ובאשר לשיחה שקיימו פנים מול פנים עלה מחלק זה של התמליל כי עם העברת הנפצים, עת נשמע הסוכן אומר לנאשם "קח,קח, תפוס." הוא מנסה לתעד זאת באומרו לנאשם "מה אתה רוצה לעשות עם זה?" משהביע הנאשם תמיהה על עצם השאלה, משנה הסוכן את נוסחה ואומר לנאשם כי יודיע לו כשיהא מוכן " אתה רוצה לעשות תגיד לי" והנאשם משיב לו ..."אוטוטו"

ב. ב"כ המאשימה הקשה ושאל את הנאשם , הכיצד עולה גרסתו כי התכוון למכוניות, בקנה אחד עם דבריו לסוכן "כי יביא את זה איתו בעיתון" ( עמ' 5) והשיב כדרכו המיתממת:
"ת. היתה שיחה קודמת לשיחה זו שלא הקלטתם. בשביל זה הסברתי לבית המשפט על הפלאפונים. אנחנו יכולים בשניה לדבר מכמה מכשירים שונים יש את הכרטיס הזה - צ'יפ. הם בחרו את האדם הכי נוכל ושקרן ואני אומר לבית המשפט ששינו את החקירה הזו. לא כולם עושים עבודתם נאמנה אבל יש כאלה שהמטרה מקדשת את האמצעים ולא משנה מה עושים והיתה שיחה קודמת שהבטיח שיביא לי כסף ועובדה שלא נגעתי בעיתון זה כי הוציא כסף מהכיס. הוא הוציא חבילה של כסף - 5,000 ₪. למה לא דיברתי איתו על העיתון כי ראיתי שקיבלתי מה שרציתי" (עמ' 327 שורה 7 לפרוטוקול).
כמו כן, נתבקש הנאשם להסביר מדוע נשמע אומר לסוכן "איפה זה? בעיתון תביא את העיתון איתך"? לאור טענתו כי הסוכן החזיק את הכסף שהביא בפגישה בכיסו. גם באשר לכך השיב הנאשם כמנהגו, באריכות, כשהוא סוקר את כלל הראיות שסבר כי עומדות לזכותו ואולם הסבר מניח את הדעת לא נמצא בתשובתו.
ובלשונו:
" תחזיר את התמונה אחורה. תראה איך העיתון עבה. אם היה בו נפצים הוא היה דק. הנפצים זה חוט. גם הנפצים הם מאוד דקים. הנפצים שבתמונה של בית המשפט. הקוטר שלהם הוא כמו של העט שאני מחזיק. הוא היה יכול לשים בעיתון אחד. למה שם את זה בעבה? מה איכפת לי ממה שבעיתון ועובדה שאני לא שואל אותו על העיתון ולא מקבל את העיתון אחרי זה. אמרתי לו בעיתון. אז למה לא לקחתי את העיתון? למה אין טביעות אצבעות שלי על העיתון? זה מוציא מהכלים. עוצרים אותי בבית שלי וברגע שהם לוקחים את הנפצים אני אומר להם שיקחו טביעות אצבע ואם הם ימצאו טביעות שלי אז אני לוקח באחריות ואודה בכל התיק וגם אחר כך כשאני נעצר הם מסבירים לי על מה אני נעצר. אז יותר מזה אני אומר להם שהם נפחו את כל הפרשה בתקשורת ככה שכל מי שישמע יבהל. אהוד בן יהודה שם את הידיים על הראש ואמר לי שמזה אני לא יכול לצאת. אמרתי לו שלא ידאג שכמו שזה פורסם כך זה ימחק. אמרו אחר כך שאבי מושון מואשם שהחזיק נפצים וניסיון לפגוע לראש העיר ברכב. והסיבה שבגללה קיבלתי את ההעמדה לדין וגם שבית משפט זה מבוהל ממני ואני בטוח במאה אחוז שכולם מבוהלים ממני חוץ מהמשפחה שלי - לא יתכן שהם באים, תופסים שיחה שלנו על מכוניות או על כסף ובאים להפוך אותה למה שהם רוצים. אבל מה? בדרך נס, ואני מנחש, אני אומר לו "מה אתה חושב לעשות עם כל המצב הזה?" (ת/8) ואז אני אומר לו שאני הולך לתבוע אותם. אני יודע שהוא לא מקליט אותי. הוא הוציא את הכסף מהכיס ולצערי הקטע הזה לא תועד כי כנראה היתה מכונית שהסתירה ומשום מה כל העוקבים אף אחד מהם לא ראה שהוא מוציא 5,000 ₪ מהכיס ואני מכניס לכיס ובשביל זה אמרתי לו שהעיתון נראה עבה ושאלתי אותו על העיתון ולא עניין אותי העיתון לאחר שקיבלתי את הכסף. הייתי אומר לו "תן לי את העיתון" כי הכסף בעיתון. אבל לא מעניין אותי מהעיתון כשהכסף כבר אצלי בכיס. הוא הולך עם העיתון וחוזר איתו. וגם לא נשכח שבבית המשפט הסוכן אמר ששאל אותו עוה"ד שלי "תגיד לי איפה אבי שם את הנפצים" הוא ענה שלא זוכר. למה אני זוכר הכל והוא כלום??? הוא לא זוכר כלום כי לא היו דברים מעולם. ומי ששם את הנפצים, אני לא רוצה להגיד שזה ימ"ר רמלה, אבל ללא כל ספק זה שרון פרץ להוציא את עצמו מהצרות שהוא נכנס אליהם. והוא הרגיש שגם גלגל ההצלה האחרון שלו נושר לו שזה אני. והוא לא מקיים את מה שהבטיח ואני אומר לו "מה? אחותך התחילה לעבוד איפה הכבוד שלך" והוא נפגע ואמר לי "איך אתה מדבר" אמרתי לו שהוא עושה לי בושות עם אנשים שהוא מבטיח ולא מקיים. אני מצטער שזה לא מופיע בקלטות ואם הם היו אז בית המשפט היה שולח אותי ישר הביתה. הם פרסמו כי אבי מושון ניסה לרצוח את ראש עירית פתח תקווה וקיבל נפצים." (עמ' 327 שורה 8 לפרוטוקול).

47. א. הסוכן ציין כי כאשר הנאשם נשמע שואל "עוד משהו, אפשר לארגן עוד" בכוונתו
לארגן עבורו נפצים נוספים. כמו כן כי לאחר שהשיב לו "תן לי לבדוק את זה", אומר לו הנאשם "תעבוד תעבוד" ( עמ' 7). הסוכן הופנה בנוסף לשאלתו "למה עוד למי?" (עמ' 7) והשיב כי הכוונה לעוד נפצים.

בהקלטה נשמע הנאשם משיב באופן העולה בקנה אחד עם גרסתו של הסוכן והדברים מדברים בעד עצמם: "למה עוד אני אגיד לך אחי זה רק לפה זה רק לפה, אם עכשיו אני רוצה לעשות עוד כמה דברים קטנים שיהיה אחי, אין לי כ...אם מביאים לי חומר נפץ אין לי אחד כזה עדיף שים לב מה אני אומר לך שזה יהיה אצלי אצלי, זה תחת היד שלי , נגיש, לא מאשר, שים לב כמה לחץ הפעלנו על הדבר הזה אחי, שים לב כמה לחץ, שים לב כמה לחץ הפעלנו על זה".

הסוכן הבהיר בעדותו בבית המשפט (עמ' 21 ) כי "לפה" הכוונה לנפצים המיועדים לעניין העירייה שבקרבתה הם שוהים.

ב. האמור בתמליל הצריך הסבר משכנע מצידו של הנאשם שיהא בו כדי להוות גרסת נגד מהימנה לעדות הסוכן הנתמכת בו. באשר למשפט "עוד משהו אפשר לארגן עוד" טען הנאשם כי המדובר בכסף. באשר להמשך המשפט "תעבוד תעבוד כי מביאים לי עוד חומר נפץ" לא השיב לגופם של הדברים אלא השיב בציניות "נתפסתי, תפסת אותי, אני מבקש חומר נפץ, אני אומר לו אין לי אחד כזה, אנו משנים את השיחה למשהו אחר, אנו מדברים שוב בגוף שלישי". (עמ' 337 שורה 16 לפרוטוקול).

גם בהמשך לא העלה כל הסבר ולו בכלליות, מדוע דיבר על "חומר נפץ", אלא התחמק , היתמם ואך טען כי הוא מנוע מלומר דבר אודות אותם אנשים הקשורים בענין. וכדבריו:
"ת. תראה מה הוא שאל אחרי זה? אל תגיד שאני אומר את זה, הוא מכניס נושא אחר, (מרים את קולו). אני אומר משהו אחר, ולא נעים לך לתמלל את זה. תשאל אותו מה הוא אמר, שהוא יביא את האנשים, למה אני? למה הסכמתם שהוא ישחק אותה מסכן כזה, שקשה לו שאשתו... לא יודע מה, לקחתם נוכל שהתקפל על הדוכן וכל דבר הוא לא זוכר, אתם מצפים ממני שאני אענה. אני מודיע לכם עכשיו, זה לא קשור חד משמעית. אני לא מתכוון לענות על שום שאלה בעניין הזה.
ש. למה אתה מזכיר את המילה חומר נפץ?
ת. ריבונו של עולם"... (עמ' 338 שורה 19 לפרוטוקול).
ההגנה בחרה שלא להביא עדים מטעמה בעניין זה. היא ביקשה למצוא תמיכה לגרסת הנאשם כי הינו מנוע מלפרט בעניינים אלה מעצם העובדה כי נחקר מאן דהוא בשם אבי רוחן על ידי החוקר אביתר נוי ומקו החקירה שנקטה המשטרה בעניין זה. ואולם עדותו של החוקר נשמעה אך ורק באשר לנסיבות גביית ההודעה. באשר לתוכנה משלא העיד הנחקר, נותר הנסתר על הנגלה. בכל מקרה העולה מהתמליל בעניינו של נחקר זה, על פניו, אינו יכול להועיל לנאשם. בה בעת שהנאשם מפרט בפני
הסוכן, כי הוא מקווה שהלה "יתנפנף" ואם לאו, יערוך עימו פגישה ו"נותן לו עיני עינך" ( עמ' 7).
הנאשם נדרש ליתן הסבר לדברי הסוכן ולאמור בהקלטה "אני אגיד לך זה רק לפה זה רק לפה" (עמ' 7) ולא עלה בידו להפריך את גרסת הסוכן כי המדובר בנפצים שהועברו בפגישה לשם פגיעה ברכבו של ראש העיר:
"ת. מדובר פה על כסף, וכשאני אומר לו רק לפה, יש פה בפ"ת יותר משלושה אנשים שהוא הזכיר שהוא חייב להם כסף, יש עוד יותר משלושה אנשים וזו אחת הסיבות שאמרתי לו שיצא מהאוטו, שלא יפחד שיקחו ממנו את הכסף ואמרתי לו זה רק לפה לפה. הכוונה רק לפה לסגור פינות לחובות שפה, לחוב שלי, וגם להרגיע אנשים. הוא ברח מקרית מלאכי וחי אצלי בפ"ת בבית יום יום, מפחד להסתובב, הוא י וצא רק בלילה כשהוא יוצא איתי לבלות.
ש. אם כך, למה אתה אומר "אם עכשיו אני רוצה לעשות עוד כמה דברים, אחי, אין לי כ..."
ת. אמרתי כבר מלכתחילה כי השיחה מחולקת לכמה עמודים ונושאים שונים, גם פה אנו משנים נושא, זה היה בגוף שלישי, בתחילת העמוד אנו מדברים על פלוני אלמוני אחר כך כשאני אומר לו תעבוד תעבוד זה על כסף, והוא אומר לי למי עוד? זאת אומרת למי עוד להביא כסף, ואני אומר לפה ואחרי זה כשאני אומר לו אם אני רוצה לעשות עוד כמה דברים קטנים, זה לא קודים כפי שאתה ושרון ניסיתם לצייר, כמו מאפיה סצליאנית. נכון שבסנדק יש קודים אצלנו אין מאפיה, יש סלנג של רחוב, אנו לא מלומדים, מה לעשות? אם אני נשפט פה על זה שאני לא מלומד, המצב שלי יותר חמור.
יש דברים שהמשטרה בחרה להוריד, כמו עוד כמה דברים, וחלק מזה זה העובדה שאין לי כסף והם כתבו רק את האות כ'. עוד פעם הוא משנה נושא וזה לא מופיע."

48. א. הסוכן נשמע אומר "בסדר מתי אתה מזיז את זה פה..." ובהמשך "כשאתה
מסדר את זה אני מסדר לך את זה". והנאשם משיב לו "אז מי יסדר לי את זה, אבא שלי יסדר לי את זה" ( עמ' 8). עלה כי כפי שהסביר הסוכן בעדותו שוחחו אודות הנפצים ועל כך כי הנאשם יודיע לו אימתי ייכנס לפעולה על מנת להפעילם.

המתועד בהמשך עלה בקנה אחד עם גרסת הסוכן כי נדרש לארגן לנאשם נפצים נוספים. שכן הנאשם ציין בפני
ו ... "אני אומר לך תכין עוד זה לא מספיק ואחד דחוף". והסוכן משיב : "למה לעוד, אבל לפה גם". חלק מדברי הנאשם אינם ברורים ואולם הוא נשמע אומר "תגיד לי מה אני אשלם" כשהסוכן משיב לו "עזוב בסדר, עזוב את הכסף נדבר ביי" ( עמ' 9).

ב. הנאשם נשאל הכיצד המינוח בו נקט "אחד דחוף" עולה לשונית בקנה אחד עם טענתו כי המדובר בכסף. וחוסר הגיוניות תשובתו עולה מאליו לא כל שכן בעת שלא טען כאמור בהודעתו במשטרה (ת/2 עמ' 8 שורה 17):

"ת.בטח שזה כסף. כל השיחה לפני כן אני והוא דיברנו על כסף, על עוד כמה נושאים, על חובות שלו, ועל חובות של הארנונה, "תביא לו עוד אחד כזה" הכוונה לכסף, אולי 10,000 ש"ח לא זוכר את אותה סיטואציה.
ש. אחד זה כסף?
ת.אולי הביא לי חבילה, אז התכוונתי שיביא לי עוד חבילה. " (עמ' 303 לפרוטוקול שורה 28 ואילך).

הנאשם שב וטען כי הסוכן אמור היה להעביר לו כסף בעבורו ובעבור נושים אחרים. משכך, התבקש להסביר מדוע ביקש הוא לשלם לסוכן "תגיד לי מה, אני אשלם?" ואילו הסוכן הוא זה שאומר לו "עזוב את הכסף" ( עמ' 9). הנאשם השיב כי דיבר עם הסוכן בציניות וכוונתו היתה "מה אני אשלם את החובות שלך"? (עמ' 340 לפרוטוקול) . גרסה מיתממת שלא עלתה בקנה אחד עם הגיונם של הדברים.

49. תמיכה לגרסת הסוכן וההסברים שהעלה בבית המשפט באשר לנשמע בקלטת מצאתי בעובדה כי מיד בסמוך לאחר הפגישה נשמע הסוכן מדווח על שהתרחש בה ומעלה הסברים באשר לנאמר בה באופן זהה לעדותו בבית המשפט. הוא הדגיש כי אמר לנאשם "שהוא צריך להזיז את העניינים" והנאשם השיב לו "מי יסדר לי אבא שלי". כמו כן ציין בפני
בני שיחו כי רק הוא אמור לספק לנאשם את הנפצים ולהפעיל את המטען ובלשונו: "אתה מבין עם אף אחד הוא לא יעשה את הענין הבנת". וכן כי ביקש ממנו נפצים נוספים באומרו לו "תביא לי עוד, תביא לי עוד" .

סיוע נוסף לגרסת הסוכן- הימצאות הנפצים במחסן

50. העובדה כי הנפצים נמצאו בחיפוש במחסן הבית אינה שנויה במחלוקת. יהא בכך כדי להוות סיוע נוסף הנדרש לעדותו של הסוכן שהינו עד מדינה, באשר להעברתם לידי הנאשם במועד הפגישה.

לא נעלם מעיני שהחיפוש נעשה כשבוע לאחר מועד הפגישה. באשר לכך העיד עזרי כי לא מצאו מקום מבחינת צרכי ההפעלה לעצור את הנאשם לאלתר. אף עלה כי מאחר והנפצים היו מעוקרים , באופן שחסה תחת תעודת החיסיון, לא קמה סכנה מיידית מהם.

כמפורט לעיל בסעיף 29, גרסת הנאשם כי הנפצים הוטמנו במחסן על ידי הסוכן בתיק השייך לו ואשר הכיל דיבוריות השייכות לו, היתה גרסה כבושה ולא זכתה לאמוני.

יצויין בנוסף כי הנאשם טען בחקירתו הראשונה במשטרה ת/1 כי אין לו גישה יומיומית אל המחסן. דא עקא כי נראה בסמוך לאחר הפגישה על ידי העוקב מס' 460,נכנס אל המחסן ויוצא ממנו. בעוד שמפלטי השיחות של הטלפון הנייד של הסוכן, ת/40, עלה כי הלה עזב את תחומי העיר פתח תקווה מיד לאחר הפגישה.

הסוכן ציין בכנות היתה לו גישה חופשית אל הבית לרבות מפתח ואף לא שלל כי המחסן אינו נעול. כמו כן ציין בנוסף כי לא חשש מפני הכלבים אשר היו רגילים לחברתו.
(עמ' 175).

משנשאל האם השאיר במקום תיק לא התקשה, כפי שסביר היה כי יעשה, לנחש את קו החקירה של ב"כ הנאשם והשיב בשלילה: " לא. אני יודע איפה אתה רוצה ללכת רוצה לבוא ולומר שאני שמתי את הנפצים במחסן" (עמ' 175). על כן לא מצאתי לקבוע כטענת ההגנה כי היה בכך משום אימרה מפלילה של הסוכן התומכת בטענת העלילה ולא היה בכך כדי לפגום במידת האמון שרכשתי לו כי הנפצים לא הוטמנו במחסן על ידו.

אף אם יש ממש בטענות הנאשם באשר למחסן, הרי שהעובדה כי לאחרים היתה גישה למחסן, חרף היות הבית מוקף חומה או כי אוחסנו במקום חפצים השייכים לאחרים אינן ממין העניין. מאחר והנאשם טען במפורש כי הנפצים הוטמנו במחסן על ידי הסוכן או מי מאנשי המשטרה. באשר לאלה האחרונים ייאמר כי אף לגרסת הנאשם היו משוחררים בחצר הבית במשך רוב שעות היום כלבים ששמרו על הבית ועל כן אפשרות הגישה אליו על ידי זרים מוטלת בספק.

באשר לעבירה של קשירת קשר להרוס נכס בחומר נפיץ

51. לאור קביעותי העובדתיות כי הסוכן נתבקש על ידי הנאשם לספק לו נפצים על מנת להטמין מטען ברכבו של ראש העיר ולפוצצו ואף לאור קביעתי כי הנפצים הועברו במועד הפגישה, הוכחו מאליהן כל יסודות עבירה זו.
באשר לעבירה של החזקת נשק

52. כמפורט לעיל, אין חולק כי הנפצים נמצאו במחסן ביתו של הנאשם.

ההגנה טענה כי הנפצים אינם באים בכלל הגדרת "נשק" בסעיף 144(ג) לחוק כמיוחס לנאשם בכתב האישום, אלא מהווים "חומר נפץ" אשר החזקתו אסורה על פי חוק חומרי נפץ ואכרזת הממשלה המגדירה מה בא בגדרו ( נ/9).

משכך, טענה ההגנה כי לא עבר הנטל אל כתפי הנאשם להפריך את החזקה הקבועה בסעיף 144(ד) לחוק כי הנפצים הוחזקו על ידו, על פי מאזן ההסתברויות, אלא די בספק שעורר בעניין זה.

53. להוכחת טענתה כי בנשק עסקינן, סמכה התביעה ידיה על חוות הדעת ת/4, שערך ארנון שושני ( להלן:"שושני"), קצין מעבדת חבלה באזור ת"א והמרכז. ואילו ההגנה הגישה מטעמה את חוות דעתו של מר יוסף שרון, נ/8 (להלן: שרון") ועתרה לבית המשפט לאמץ את מסקנותיה.

54. ההגנה התנגדה להגשתה כראיה של חוות הדעת שערך שושני, בטענה כי הוגשה טרם מיצוי זכות העיון בחומר החקירה, בשים לב לכך כי הנפצים טרם נבדקו על ידי מומחה מטעמה.

חוות הדעת הוגשה במועד הראשון בו העיד שושני. עדותו הופסקה על מנת שישקול את עמדתו באשר להבאת הנפצים לבית המשפט או למקום אחר עליו יורה, למען בטיחות הכלל. כעולה מהפרוטוקול, הנאשם היה מיוצג באותה העת על ידי סניגור אחר, ואולם בשל הוראת הנאשם שלא לייצגו בפועל, לא נטען כנגד הגשת חוות הדעת, בעת הגשתה. בדיון הנדחה טען ב"כ הנאשם כי חוות הדעת לא הוגשה בהסכמתו וביקש להעלות את טיעוניו שלא לקבלה כראיה במועד הדיון בו יתייצב שושני למתן עדותו. באותו המועד הוחלף הייצוג וב"כ הנאשם טענו כי הינם מתנגדים לקבלתה של חוות הדעת כראיה בשל פגיעה בזכות העיון, כמפורט לעיל.

ראשית ייאמר כי היה על ב"כ הנאשם להעלות טענותיו טרם הוגשה חוות הדעת כראיה , לאור קביעת בית המשפט כי לא ישוחרר מן הייצוג. ובכל מקרה, בינתיים הנפצים נבדקו על ידי שרון ואף הוגשה חוות הדעת נ/8. לא נתבקשה חקירה נוספת של שושני ולא נפגעה זכותו של הנאשם למיצוי הגנתו.

55. לפי לשון החוק, כ"נשק" ייחשבו המוגדרים בסעיף 144 (ג) כדלקמן:

" (1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

(2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949;

(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה. "

56. מחוות דעתו של שושני , עלה כי הנפצים משמשים לייזום מערכות פיצוץ באמצעות הפעלה חשמלית וכי בכוחם לגרום לפגיעה גופנית בעת התפוצצותם בכפוף להימצאות כל מרכיביהם.

כך עלה גם מחוות דעתו של שרון בציינו כי הנפץ " משמש אמצעי ייזום בשרשרת הניפוץ של מטעני חבלה וחומרי נפץ..." עוד עלה כי נפץ יכול לפצוע אדם ולהזיק לו , הגם שלא לכך יועד ( עמ' 392 לפרוטוקול ש' 8 ואילך).

57. ב"כ המאשימה הציג בפני
שרון שתי חוות דעת אשר לטענתו ניתנו על ידו במסגרת תפקידו כראש מעבדת החבלה המשטרתית של מחוז הצפון. חוות הדעת ת/44 לא היתה חתומה על ידו והלה לא אישר כי ערכה . ואולם, די היה באמור בחוות הדעת ת/43, אשר העובדה כי נערכה על ידי העד לא היתה שנוייה במחלוקת כדי להוות תמיכה לאמור בחוות הדעת שהוגשה בתיק זה ולעדותו של שרון, כי בכוחו של הנפץ להתפוצץ ולפצוע אף אם יחובר לסוללה של 1.5 וולט (עמ' 394). שכן מסקנתו של שרון בת/43 היתה כי נמצאו כתמי דם וכן פיסות אלומיניום המתאימות לשרידי נפץ לאחר התפוצצותו.

58. נמצאנו למדים כי עובדתית שני המומחים אינם חלוקים ביניהם ויישום מסקנותיהם על הוראות החוק ייעשה ממילא על ידי בית המשפט בלבד .

59. לא היה שנוי במחלוקת כי הנפצים אכן עונים על ההגדרה של "חומר נפיץ" כמשמעו בסעיף 144(ג) (3) לחוק ולמעשה כך הדבר גם באשר לסייפא של הסעיף כי בכוחם להזיק לאדם.

טענת ההגנה כי הגם שכך, הנפץ לא יועד להזיק לאדם ועל כן לא ייחשב כנשק על פי החוק, אינה עולה בקנה אחד עם לשון הסעיף, אשר אינו דורש תנאי כאמור אלא מכליל בגדרו "חומר נפיץ שבכוחו להזיק לאדם."

מעבר לכך ייאמר כי לנוכח העובדה שאין חולק כי הנפצים מהווים אמצעי ייזום בשרשרת הניפוץ של מטעני חבלה וחומרי נפץ, הרי שיבואו בגדר ההגדרה הרחבה של "נשק" בחוק גם מכח ס"ק (1) ו- (2) , בהיותם משמשים למצער אביזר לכלים המפורטים בו.

60. היות הנפצים "נשק" על פי אחת מחלופותיו של החוק עלה במפורש מהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, בב"ש (מחוזי נצ') 1330/06 - מדינת ישראל
נ' עמיר מולנר, תק-מח 2006(1), 5630 , 5632 (2006) ובהחלטת בית המשפט המשפט העליון בערר שהוגש על החלטה זו, כפי שיפורט להלן.

באותו העניין נמצא המשיב מחזיק על גופו בנפרד, בנפץ חשמלי, מעגל מודפס ומכשיר טלפון סלולרי. הוא הועמד לדין בין היתר בגין עבירות בנשק, לפי סעיף 144, הרישא של ס"ק (א) ו- (ב).

בית המשפט המחוזי (כב' הש' בן דוד) קבע במפורש כי נפץ מהווה "נשק" על פי ההגדרה הרחבה שבסעיף 144 לחוק.
בהקשר לעבירת הנשק אשר יוחסה למשיב, החזקת נשק ונשיאתו נותר ספק בליבו האם נושא הנפץ עובר עבירה לפי הרישא של הסעיפים, כמפורט בכתב האישום או על פי הסיפא, קרי החזקה או נשיאה של אביזר של נשק.

בית המשפט בא לכלל מסקנה כי הנפץ הינו אביזר אשר תכליתו הבלעדית הינה כאמור יזום תהליך שיביא לפיצוצו של חומר נפץ אם יחובר אליו ויופעל ולצורך זה בלבד הוא מכיל את חומר הנפץ שבו במשקל של 2 גר' . ועל כן מצא כי קיימת תשתית ראייתית לביצוע עבירות על פי הסיפא של הסעיפים ולא הרישא.

בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו של המשיב בתנאים והמדינה עררה על החלטה זו. בהחלטתו ( בש"פ 1711/06 - מדינת ישראל
נ' עמיר מולנר, תק-על 2006(1), 2526 (2006), התייחס בית המשפט העליון ( כב' הש' חיות) גם לקביעת בית המשפט המחוזי בשאלה האם הנפץ הינו "נשק" או "אביזר" לנשק כמשמעותם של ביטויים אלה בסעיף 144 לחוק. בה בעת שלא היה חולק למעשה כי הנפץ בא בגדר אחת מחלופות אלה.
נקבע כי השאלה תבחן בהליך העיקרי ואולם בית המשפט העליון ציין כי על פי הראיות הלכאוריות הקיימות ובשים לב לחוות הדעת ממנה עלה כי בכוחו כשלעצמו לגרום לפציעתו של אדם, לא נשלל כי הינו מהווה כשלעצמו "נשק" ולא "אביזר", כפי קבע בית המשפט המחוזי.
ובלשון בית המשפט לכך כדלקמן:
" השאלה האם הנפץ הינו "נשק" או "אביזר" בלבד כמשמעותם של ביטויים אלה בסעיף 144 לחוק העונשין, ראוי לה שתתלבן על כל היבטיה בהליך העיקרי (לעניין זה ראו למשל: ע"פ 9511/01 קובקוב נ' מדינת ישראל
פ"ד נו (2) 687; ע"פ 398/82 שטרית נ' מדינת ישראל
פ"ד לז (1) 668). מכל מקום, על פי הראיות לכאורה הקיימות בשלב זה אין לשלול את המסקנה שהנפץ עונה להגדרת "נשק" כאמור, והדברים עולים לכאורה מהודעותיו של שיינפלד אשר ציין מפורשות בחוות דעתו מיום 3.2.2006 כי מלבד שימושו של הנפץ לייזום חומרי נפץ ומטעני חבלה, בכוחו אף לגרום לפציעה כשלעצמו."
באשר לכך יצויין בנוסף כי בסופו של יום אכן הורשע אותו הנאשם במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות בנשק במסגרת ת.פ.1021/06 בבית משפט המחוזי בנצרת, בפני
כב' הש' נחמה מוניץ.

61. בעתירתה לקבוע כי אין בנשק עסקינן אלא בחומר נפץ אשר החזקתו אסורה מכח חוק חומרי נפץ, סמכה ההגנה ידיה על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (כב' הש' רוטלוי) בתפ"ח 10385/98 מ"י נ' גבסו ( פורסם באתר משפטי "נבו").

ראשית יצויין כי טענת ההגנה בהשלמת סיכומיה בכתב כי קביעת בית המשפט התייחסה לכך כי רימון יד אינו בא בגדר נשק בחוק, אינה מדוייקת. שכן נקבע במפורש כי הנאשם זוכה מביצוע עבירה של סחר בנשק, קרי סחר ברימון ההלם והכרעת הדין התייחסה אך בנוגע לחפצים אחרים אשר נתפסו במחסן חנותו של הנאשם, ורימון יד לא בא בכללם.

ולגופם של הדברים, מהכרעת הדין עלה כי באותו המקרה המדובר היה בחזיזים וזיקוקים, אשר נתפסו במחסן חנותו של הנאשם. נקבע כי המדובר במוצרים מסחריים הנמכרים לכל מאן דבעי ועליהם מצויות הוראות הפעלה, אף לנוכח המפורט בחוות דעתו של מומחה התביעה.

המוצרים הוגדרו על ידי בית המשפט, כצעצועים פירוטכניים ונקבע על ידו כי יהא ביכולתם לגרום לנזק גופני לזולת, רק בעקבות שימוש בלתי מושכל בהם. זאת אף לנוכח האמור בחוות דעת התביעה אשר סייגה יכולתם זו.

לאור כך נבחנה שאלת היותם "נשק" על פי החוק ותכליתו ובית המשפט בא לכלל מסקנה, כי התכלית של שמירה על בטחון הציבור תבוא לכלל מימוש גם בשורת חוקים מחוץ לחוק העונשין אשר יבטיחו איסור ייצורם, מכירתם או אחסנתם ללא רישוי.

בנוסף צויין בהכרעת הדין כי לגבי חלק מהמוצרים פירט המומחה כי לא יכול לחוות דעתו באשר למידת הסכנה הנשקפת מהם ובאשר לאחרים כי למעשה אינם מתפוצצים אלא גורמים הבזקי אור ועשן ולא הוכח עד תום כי יכולים להיחשב כחומר נפיץ כלל.

הכרעת בית המשפט ניתנה בנסיבותיו הספציפיות של התיק שהיה בפני
ו כמפורט לעיל ונמצאנו למדים איפוא כי גם על פניו אין הנדון דומה לראיה.

62. טענת ההגנה כי חוק חומרי נפץ הינו החוק הספציפי המסדיר את האיסור הפלילי שבהחזקת הנפצים וכי חוק העונשין נסוג מפניו בהיותו חוק כללי, אינה מתקבלת על ידי.

מדברי הצעת החוק של חוק חומרי נפץ ( הצ"ח 162 3.5.53 ) עלה כי תכלית חקיקתו היתה הסדרת הפיקוח על חומרי הנפץ אשר היתה מסורה עד לאותה העת למספר רשויות על פי חוקים שונים. קם הצורך להגדרת סמכויות של רשויות אלה, אף לאור ההתפתחות הכלכלית וקביעת סמכויות ההולמות את התנאים החדשים והגדרתם במדוייק. כך באשר לענייני ייצור חומרי נפץ, החסנתם והמסחר שבהם. מכח כך הוגדרה כעבירה החזקת חומר נפץ שלא על פי חוק זה, כמפורט בחלקו העונשי.

אמנם החזקת הנפצים מהווה עבירה גם מכח חוק חומרי נפץ. ואולם אף לאור האמור לעיל ותכליתו של חוק העונשין אל מול תכליתו של חוק חומרי נפץ, לא יעלה על הדעת כי האיסור הפלילי באשר לעבירה זו יוצא מגדרו של חוק העונשין. לא כל שכן בנסיבותיו של תיק זה ובשים לב למהות ההחזקה. ובגזירה שווה לא יעלה על הדעת כי החזקה ללא רישוי של כלי יריה, כמשמעו בחוק כלי היריה, לא תהווה עבירה על פי חוק העונשין, בה בעת שבוצעה לתכלית עבריינית. שהרי תכלית חקיקתו של חוק העונשין הינה להגן על הציבור מפני מעשים אלה.

63. מששוכענתי כי הנפצים מהווים "נשק" כמשמעו בחוק, קמה החזקה כי הוחזקו על ידי הנאשם .

באשר לכך נפסק בע"פ 4495/03 - עזרא וואהב נ' מדינת ישראל
. תק-על 2004(1), 3536 על ידי כב' הש' נאור כדלקמן:

" לעניין החזקת נשק יצר המחוקק חזקה שבדין הקבועה בסעיף 144(ד) לחוק העונשין, שצוטטה לעיל. חזקה זו, נפסק, "מעבירה לכתפי הנאשם את נטל השכנוע, ומשמעות הדבר היא שעליו להביא הוכחה לסתירת החזקה במידה הנדרשת מתובע במשפט אזרחי ואין הוא יוצא חובת ההוכחה בהבאת ראיה שיש בה אך כדי לעורר ספק סביר" (ע"פ 4941/90 מדינת ישראל
נ' אלוש, פ"ד מו(4) 181).

כפי שהוסבר שם, מידת ההוכחה עשויה להשתנות ממקרה למקרה ובקביעתה יש להתחשב, בין היתר, גם ביכולתו האובייקטיבית של הנאשם להוכיח על רקע הנסיבות העובדתיות הקונקרטיות את העובדה השלילית הנדרשת לסתירת החזקה. (להבדל בין החזקה שבסעיף 144 לבין מקרים בהם אין חזקה כלל - ראו ע"פ 843/78 אבו קסיס נ' מדינת ישראל
, פ"ד לג(3) 349, דברי השופט י. כהן).

64. טענת הנאשם כי הנפצים הוטמנו במחסן על ידי הסוכן, לא התקבלה על ידי. הן לאור האמון שרכשתי לסוכן והן לנוכח דחיית כלל גרסת הנאשם ובעניין זה כמפורט בסעיפים 29 ו- 50 דלעיל. כמו כן לא מצאתי לקבוע כי יש ממש בטענת העלילה ולקבוע לאורה כי הנפצים הוטמנו במחסן על ידי מי מאנשי המשטרה כחלק ממנה.

65. למעשה לא הביא הנאשם כל ראיה מטעמו שיהא בה כדי לתמוך בגרסה זו ולהרים את הנטל המוטל על כתפיו. ההגנה טענה בדבר שורת מחדלי חקירה והוסיפה וטענה כי קיומם יפעל לזכותו של הנאשם ויוביל למסקנה כי קם ספק בגרסת הסוכן וביתר ראיות התביעה ואף כדי להוביל למסקנה בדבר סתירת החזקה כי הנפצים הוחזקו על ידי הנאשם. ואולם טענתה לא התקבלה על ידי כפי שיפורט להלן.

מחדלי החקירה

66. חלק ממחדלי החקירה להם טענה ההגנה התייחסו למידת האמון שרכשו המפעילים לסוכן ועל כן לא מצאו מקום לבדוק את גרסתו. לרבות באשר לאי בדיקת פלט השיחות, בהתייחס למועד הפגישה בקופ"ח ולאחריה עד לחתימת ההסכם ואיכון מכשיר הטלפון שלו . כמו כן באשר לאי עריכת חיפוש ברכב לאחר הפגישה על מנת לוודא כי לא נותרו בו הנפצים, אף לנוכח העובדה כי הסוכן חזר כשהעיתון בידו. עוד נטען באשר להימנעות מחקירת השאלה האם קיימת בכניסה לעיריה בדיקה לאיתור מתכות, בשים לב לכך כי עלה בידי הנאשם להיכנס לעיריה מיד לאחר הפגישה כשהנפצים ברשותו.

מחדלי חקירה נוספים עליהם הצביעה ההגנה נגעו להימנעות רשויות החקירה מלבדוק את טענות הנאשם. באשר למחסן בו נמצאו הנפצים ובאשר לאי עריכת בדיקת טביעות אצבע על הנפצים. כמו כן כן טענות באשר לאי תפיסת התיק בו היו הנפצים.

67. באשר למחדלי חקירה נקבע על ידי בית המשפט העליון בע"פ 5386/05 - בילל אלחורטי נ' מדינת ישראל
, תק-על 2006(2), 2372 , 2377 כדלקמן:

"נאמר לא אחת כי בבסיס חובת החקירה, המוטלת על הרשויות, עומדת החובה לפעול לחקר האמת והחובה להביא לדין את האשם האמיתי בביצועה של העבירה. חובת הרשויות למיצוי הליכי חקירה כראוי, מהווה גם חלק מזכות הנאשם למשפט תקין והוגן, בהיותו אמצעי לחשיפת האמת...

...במקרים שבהם נתגלו מחדלים בחקירת המשטרה, בית המשפט צריך לשאול עצמו האם המחדלים האמורים כה חמורים עד שיש לחשוש כי קופחה הגנתו של הנאשם, כיוון שנתקשה להתמודד כראוי עם חומר הראיות העומד נגדו או להוכיח את גרסתו שלו...

... על פי אמת מידה זו, על בית המשפט להכריע מה המשקל שיש לתת למחדל לא רק כשהוא עומד לעצמו, אלא גם בראיית מכלול הראיות ... העדרה של ראיה, שמקורו בחקירת המשטרה, ייזקף לחובת התביעה בעת שיישקל מכלול ראיותיה, ומאידך גיסא, הוא יכול לסייע לנאשם כשבית המשפט ישקול האם טענותיו מקימות ספק סביר ...

... נפקותו של המחדל תלויה בתשתית הראייתית שהניחה התביעה ובספקות אותם מעורר הנאשם, והשלכותיו תלויות בנסיבותיו של כל עניין ועניין...

...מהאמור עולה, כי על מחדלי החקירה להימדד בדרך כלל במישור הראייתי ...עוד קבעה הפסיקה, כי התביעה אינה חייבת להציג בפני
בית המשפט את 'הראיה המקסימאלית', אלא "על התביעה להוכיח את המוטל עליה ב'ראיה מספקת', 'ואין נפקא מינה אם היה לאל ידה להשיג טובה הימנה' (עניין מליקר, וראו האסמכתאות דשם) וגם אם יכלה התביעה להשיג ראיות טובות יותר, אין הדבר מוביל לזיכוי הנאשם, אם בראיות שהוצגו יש די להרשעה מעבר לספק סביר.

כך סיכם את הסוגיה בית המשפט בעניין מליקר: "כישלונו של הגורם החוקר באיסוף הראיות - ואפילו נעשה הדבר במודע- אינו בא במקומה של הראיה שאפשר והייתה מושגת; וכוחו מצומצם בהקשר זה, להיעדרה של ראיה תומכת או סותרת ראיה אחרת, שבעל דין סומך עליה את טענותיו ."

68. אין חולק כי על הרשות החוקרת לפעול ללא לאות למיצוי החקירה , כחלק מזכותו של הנאשם למשפט הוגן ולחשיפת האמת. ואולם גדר החקירה נקבע על פי יריעת המחלוקת באותה העת. ובענייננו, גרסת הנאשם בעדותו בבית המשפט כי התיק שייך לסוכן או כי היה זה הסוכן אשר הטמין את הנפצים במחסן,כחלק מעלילה שרקם כנגדו, לא נמסרה על ידו בעת חקירתו במשטרה.

משכך, לא ניתן לקבוע כי פעולות החקירה הקשורות בעניינים אלה ואשר את ההימנעות מביצוען מגדירים כיום ב"כ הנאשם כמחדלי חקירה, נגעו באותה העת ליריעת המחלוקת. ועל כן והגם שלא מן הנמנע כי יכולה היתה המשטרה להציג בפני
בית המשפט ראיות נוספות הרי שלא ניתן לקבוע כי המדובר במחדלי חקירה כלל .

מעבר לנדרש יצויין כי הוצא פלט שיחות יוצאות מהטלפון הנייד של הסוכן ממועד חתימת ההסכם ואף נערך איכון של מכשיר הטלפון הנייד שלו בהתייחס למועד הפגישה, כעולה מת/40. באשר לעניין זה יצויין בנוסף כי לאור האמור לעיל בנוגע לכבישת הגרסה הרי שכחלק מהנטל המוטל על כתפי הנאשם לסתירת החזקה לא היתה כל מניעה כי יביא בפני
בית המשפט מטעמו ראיות נוספות בעניין זה .

אף יצויין כי בית המשפט יצא בהכרעת הדין כמפורט לעיל, מנקודת הנחה כי יש ממש בתיאור הנאשם את המחסן ולא היה בכך כדי לעורר ספק בגרסת התביעה כמפורט בסעיף 50 דלעיל.

כמו כן ייאמר כי בכל מקרה לא היה בסך כל טיעוני ההגנה באשר לחסר בחקירה כדי להעיב על סך כל ראיות התביעה , אשר משקלן המצטבר מכריע ומוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

69. ההגנה התמקדה במחדל החקירתי הנוגע לעובדה כי לא ניטלו מהנפצים טביעות אצבע להשוואה.

עלה כי החוקר כהנדלקר פנה לשושני וביקש לברר אפשרות נטילתן והלה השיב לו כי הדבר אינו ישים מאחר ונגעו בהם אחרים בלא כפפות. עובדה אשר התבררה בסופו של יום כמוטלת בספק.

ההגנה טענה בלשון קשה בדבר חוסר מהימנותו של שושני בנקודה זו. והכיצד גיבש במפגיע את מסקנתו. חרף כך כי מעדותם של יפת , הבלש שמצא את התיק במחסן ושל החבלן דני עמיר אשר טיפל בנפצים בשטח, לא עלה כי נגעו בהם אחרים בלא כפפות.

70. לאור דחיית טענת העלילה ומעורבותם של הגורמים המשטרתיים ברקיחתה, לא מצאתי לקבוע באשר לזדון של שושני באי עריכת הבדיקה. ואולם מצאתי כי היה מקום לנסות ולמצות אפיק חקירתי זה, לא כל שכן לנוכח בקשתו המפורשת של הנאשם במהלך החקירה.

על כן יצאתי מנקודת הנחה, כעתירת ההגנה, כי לו נערכה בדיקה לאיתור טביעות אצבע לא היו נמצאות על גבי הנפצים טביעות אצבעותיו של הנאשם. ואולם גם בעובדה זו כשלעצמה לא יהא כדי להשמיט מאליה את הקרקע מתחת לטענת הסוכן כי הנאשם קיבלם לידיו, או כדי לסתור את החזקה. זאת הן לאור כלל האפשרויות מדוע לא יימצאו טביעות אצבע כאמור, חרף כך כי הנאשם קיבל את הנפצים לחזקתו ובעיקר לאור האמון שנתתי בגרסת הסוכן כי אכן העבירם.

71. ולסיכום, יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"פ 7494/04 - אילן כהן נ' מדינת ישראל
. תק-על 2004(4), 747 ,עמ' 748:

" אכן, אפשר שהחוקרים היו יכולים להניח בפני
בית המשפט ראיות טובות יותר, לדוגמה, טביעות אצבע שאולי נותרו על התיק ואריזות הסם...

...כל אלה היו לנגד עיניו של בית משפט קמא, ועם זאת אנו שותפים לדעתו כי חרף אותם מחדלי חקירה, די היה בראיות שהובאו לבית המשפט כדי להוכיח, ומעבר לכל ספק סביר, כי נוכחות המערער בזירה לא היתה תמימה, והוא נמנה על הקושרים ועל אלה שנתנו את ידם לביצוען של העבירות."

סוף דבר

72. לאחר ששוכנעתי כי הוכחו בפני
מעבר לכל ספק סביר עובדות כתב האישום המקימות את העבירות המיוחסות לנאשם על פיו וכל יסודות עבירות אלה, אני מרשיעה את הנאשם בביצוען.

ניתנה היום, ט' באדר, תשס"ז (27 בפברואר 2007) במעמד הצדדים.

דבורה עטר
, שופטת

ב"כ הנאשם: מבקשים לדחות מועד שמיעת הטיעונים לעונש, על מנת ללמוד את הכרעת הדין.

ב"כ המאשימה: אינני מתנגד לדחיה, ובלבד שהסניגור יסכים כי יסכים להארכת המעצר בבית המשפט העליון אשר תתחייב מהדחייה.

ב"כ הנאשם: אנו נסכים להארכת המעצר עד ליום 25.3.07 .

ב"כ המאשימה: מבחינתנו לא נתנגד ואנו משאירים לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לכך כי ההליך כולו, לרבות מתן גזר הדין אמור להסתיים עד למועד המוסכם להארכת המעצר.
החלטה

נדחה לשמיעת הטיעונים לעונש ליום 5.3.07 בשעה 11.30.
הנאשם יבוא לדיון באמצעות ליווי / שב"ס .

ניתנה היום, ט' באדר, תשס"ז (27 בפברואר 2007) במעמד הצדדים.

דבורה עטר
, שופטת
קלדנית: אלינור









פ בית משפט שלום 2743/06 מדינת ישראל נ' אברהם בן משה מישון (פורסם ב-ֽ 27/02/2007)