פסקי דין על יוסף נחום | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

22884/05 א     05/03/2007




א 22884/05 יוסף נחום נ' כלל חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט

בש"א 152033/07
ב-ת.א. 022884/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
05/03/2007
תאריך:
השופטת יעל הניג

בפני

יוסף נחום

בעניין:
המבקש -
התובע
נ ג ד
כלל חברה לביטוח בע"מ
המשיבה -
הנתבעת
החלטה

בקשה למחיקת סעיפים 4ב, 5ז2, 34, 35 ו- 36 מכתב ההגנה.

ואלה העובדות הצריכות לעניין
המשיבה הוציאה למבקש פוליסה חיים, הכוללת גם כיסוי בגין אבדן כושר עבודה. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע, נהג משאית במקצועו, איבד את כושר עבודתו כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה לו, ביום 5.4.02, עת החליק ונפל.

המבקש פנה למשיבה בדרישה לקבלת תגמולי הביטוח המגיעים לו עפ"י הפוליסה.

במכתב דחיית התביעה שנשלח על ידי המשיבה למבקש ביום 12.7.04 פירטה המשיבה את נימוקי הדחייה כדלקמן:
" ...
3. הריני להודיעך כי הפוליסה מסולקת החל מחודש 5/03. עם סילוק הפוליסה פקע הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה.
4. מבלי לגרוע באמור לעיל נוסיף, כי במסמכים שהועברו למרשתנו אין כדי ללמד על היותך במצב של אבדן כושר עבודה מוחלט כהגדרתו בפוליסה.
5. לפיכך אין שינוי בעמדתה של מרשתנו ודרישתך נדחית.
..."

בעקבות דחיית התביעה מן הנימוקים המפורטים לעיל, הוגשה התביעה שלפניי. בכתב ההגנה טענה המשיבה בסעיף 4ב, כי המבקש בוטח בכפוף לתנאי הפוליסה ועל בסיס מצגיו בעת שמילא את הצעת הביטוח והצהרת הבריאות; בסעיף 5ז2, כי יש לראות בהתנהגות המבקש אשם תורם בשיעור של 100%; בסעיף 34, טוענת המשיבה להפרת חובת הגילוי מצדו של המבקש; בסעיף 35 טוענת המשיבה לשינוי תחביב ו/או עיסוק מצד המבקש; בסעיף 36 לאשם תורם מצדו של המבקש.

מאחר ולטענת המבקש, טענות אלה לא בא זכרן במכתב הדחייה, הוגשה הבקשה למחיקתם של הסעיפים שצוינו בכתב ההגנה. הבקשה נסמכת על הנחיית המפקחת על הביטוח מיום 9.12.98, המורה למבטחת לפרט בפני
התובע את כל נימוקי הדחייה של תביעתו בהזדמנות הראשונה, ואם לא עשתה כן לא תוכל להעלות נימוקים נוספים.

בתגובתה מתנגדת המשיבה למחיקת הסעיפים. לטענתה אין ליישם את הנחיות המפקחת באופן דווקני וכי יש גם להגן על זכויותיה הדיוניות של המבטחת. כן היא טוענת, לקיומן של נסיבות חריגות המצדיקות העלאתן של טענות הגנה נוספות.

דיון
סעיפים 60-62 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, תשמ"א - 1981, מקנים למפקח על הביטוח סמכויות רחבות לברר ולדון, בתלונות הציבור. המפקח על הביטוח מוסמך להתערב ביחסים החוזיים שבין חברת הביטוח והמבוטח ובין היתר, להורות על הסדרים כלליים ולקבוע כללים מנחים המחייבים את חברות הביטוח (ראה: בג"צ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח , פ"ד נה(3) 625, 640-642).

הנחיית המפקחת על הביטוח מיום 9.12.98 קובעת:-
"3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "תובע" זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו...
4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.
5. על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענות המבטחת הדוחה את תביעתו ואולי אף יצליח לשכנע אותו לשנות את עמדתה, עליו לקבל את עמדתה המפורטת בכתב."

הנחיה זו הושלמה, במסגרת הנחייה, מאוחרת יותר, מיום 29.5.2002, שם נאמר, כי חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים, מעבר, לאלו שהובאו לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה רק במקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או באם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו נדחתה התביעה.

אישור בדבר תקפן המחייב של הנחיות המפקח על הביטוח, התקבל אך לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין (פורסם במאגר המשפטי נבו).

בפסק הדין דחה כבוד השופט א' רובינשטיין את בקשת רשות הערעור שהגישה המבטחת, ואימץ את החלטת המחוזי, לפיה מוסמך, המפקח על הביטוח להתערב, ביחסים החוזיים שבין חברת הביטוח והמבוטח ולהורות על הסדרים כלליים ולקבוע כללים מנחים המחייבים את חברות הביטוח.

נקבע, כי:-
"הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפני
ו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט."

עם זאת הוסיף בית המשפט וקבע, כי:-

"... ייתכנו נסיבות - אם גם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זעק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח - התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח"

מן הכלל אל הפרט
עיון במכתב הדחייה של המשיבה מעלה, כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי ולהורות על מחיקת סעיף 35 מכתב ההגנה, שכן לנטען בסעיף זה אין סימן וזכר במכתב הדחייה. המדובר בטענת הגנה חדשה העומדת בסתירה להנחיה ועל כן דינה להימחק. מאידך לא מצאתי להורות על מחיקת סעיף 34 לכתב ההגנה, הכולל טענות כזב ומרמה. כן לא מצאתי מקום למחוק את הנטען בסעיפים 5ז2 ו- 36 לכתב ההגנה. המדובר בטענות משפטיות, אשר מטבע הדברים, רשאית המשיבה להעלותן. מסיבה זו גם לא מצאתי מקום להורות על מחיקת סעיף 4ב, הכולל השלמה ופירוט לנטען בכתב התביעה.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום 5.3.2007, בהעדר הצדדים.
יעל הניג
, שופטת

קלדנית: שרון








א בית משפט שלום 22884/05 יוסף נחום נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/03/2007)