פסקי דין על גלאקסי נסיעות ירושלים (1994) בע"מ | פסקי דין על יונגר אריה | פסקי דין על יונגר אסתר |
1943/02 בשא 23/04/2002
בשא 1943/02 גלאקסי נסיעות ירושלים (1994) בע"מ נ' יונגר אריה, יונגר אסתר
בעניין:
6
בתי המשפט
בית משפט השלום באר שבע
בש"א 001943/02
בת.א.
008139/01
בפני
:
כב'
הרשם, עידו
רוזין
02/06/2002
בעניין:
גלאקסי נסיעות ירושלים (1994) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד
אורית שוחט
המבקשת
נגד
1. יונגר אריה
2. יונגר אסתר
ע"י ב"כ עו"ד
משה קליין
המשיבים
החלטה
1.
בפני
בקשה לביטול
פסק דין
שניתן כנגד המבקשת ביום 28.01.02 בת.א. 8139/01.
2.
המבקשת טוענת כי ביום 05.02.02, עת הבחינה היא במחדל באי הגשת כתב הגנה מטעמה, פנתה טלפונית למזכירות ביהמ"ש לברר מה עלה בגורל התובענה, וגילתה כי ניתן
פסק דין
כנגדה בהעדר הגנה, ביום 28.01.02, ובעקבות הודעה זו - ביקשה לקבל עותק מפסק הדין.
המבקשת טוענת כי סיכוי הגנתה טובים, שכן תביעת המשיבים הינה רובה ככולה, חסרת יסוד לחלוטין, וכל מטרת המשיבים היא להתעשר על חשבון המבקשת שלא כדין.
לטענת המבקשת מדובר בתביעה שהינה מופרזת, מוגזמת ומשוללת כל יסוד משפטי ו/או עובדתי.
המבקשת טוענת כי הטעות לה טוענים המשיבים בתביעה שהוגשה נגדה, איננה באחריותה, שכן אין היא אחראית על הנפקת כרטיסי הטיסה עבור הנוסעים.
המבקשת טוענת עוד כי התביעה בעניין עגמת הנפש הינה מוגזמת ומופרכת, והסכום שנפסק הינו חסר פרופורציה והגיון.
לענין המחדל באי הגשת כתב הגנה, טוענת המבקשת כי עקב פיטורי הפקידה האחראית בסניף המבקשת בערד במועד המצאת כתב התביעה ומינוי מנהל חדש, לא הועברו מסמכי בי-דין לעיונם של היועצים המשפטיים של המבקשת.
המבקשת טוענת כי הבקשה למתן
פסק דין
הוגשה בחלוף 30 יום ולא בחלוף 45 יום כנדרש בתביעות בסדר דין מהיר, מיום קבלת כתב התביעה אצל המבקשת, ומשכך יש לבטל את פסק הדין שניתן.
לבקשה צורף תצהיר של מנהל המבקשת וכן תצהיר של מר יוסי ביטון, נציג חב' יוסי טורס בע"מ .
3.
המשיבים התנגדו לבקשה, וטענו כי אין כל הצדקה משפטית ועובדתית לביטול פסק הדין, וטענו כי המבקשת בבקשתה הודתה למעשה כי התרשלה בטיפולה בתביעה שהוגשה, וכי מסרה להם כרטיסי הטיסה שעל גביהם הודפס תאריך שונה מתאריך היעד.
המשיבים טוענים כי המבקשת מעלה טרוניה לגבי הסכום שנפסק ולא לגבי עצם אחריותה וכן כי מדובר בחיוב שעיקרו עוגמת נפש שלא
ניתן לכימות, ואין לומר שעצם הגשת התביעה ופסק הדין בעקבותיו, בסכום שנפסק, מצדיק ביטולו.
המשיבים טוענים כי אלמלא עוגמת הנפש שנגרמה למשיבים והתעלמות המשיבה מפנייתם, טרם הגשת התביעה, לא היתה מוגשת התביעה ולכן אין לקבל הטענה לפיה היות ומדובר בפיצוי שעיקרו עוגמת נפש - יש להורות על ביטול פסק הדין.
לעניין המועד שחלף מהגשת כתב התביעה ועד להגשת כתב ההגנה, טוענים המשיבים כי לא נפל פגם במתן פסק הדין שכן פסק הדין ניתן לאחר המועד הקבוע בחוק, ולאחר המועד שהיה בידי המבקשת להגיש כתב הגנה.
4.
בדיון שנתקיים בפני
, העלתי הצעה לסיומה של התובענה בהסדר, הצעה שלא נתקבלה ע"י המשיבים.
מנהל המבקשת נחקר על התצהיר שנתן בחקירה נגדית, ואומר כבר עתה כי החקירה לא העלתה דבר, וכי לא היה בה לגלות עובדות או פרטים חדשים.
יתירה מכך, מנהל המבקשת אף הודה בטעות שנגרמה, והוסיף וטען כי הפקידה שטיפלה במשיבים בסניף בערד, פוטרה.
5.
אחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בפרוטוקול הדיון ובמסמכים שצורפו, הגעתי למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין שניתן.
6.
נקבע לא מכבר כי שניים הם השיקולים אותם צריך לשקול ביהמ"ש בבוחנו בקשה לביטול
פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, ואלו הם:-
האחד - מהי הסיבה שגרמה לכך שהמבקש לא הגיש הגנתו או לא הופיע במועד הדיון;
והשני - מהם סיכוי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין והמבקש יורשה להתגונן במשפט.
לעניין השיקול הראשון - אומר כבר עתה כי המסירה אכן בוצעה כדין למשרדי המבקשת בסניפה בערד, וחזקה על אישור המסירה כי הוא תקין ומשקף את מסירת ההזמנה, וכי הנטל להפריך חזקה זו מוטל על כתפי המבקשת, שלא הרימה נטל זה.
להוכחת טענת המבקשת בעניין זה קיים התצהיר, והתצהירים שהוגשו מטעם המבקשת בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין, אכן פירטו עובדות מסירת ההזמנה, ואי הגשת כתב ההגנה במועד, ובמצב דברים זה - השתכנעתי כי אכן המסירה בוצעה כדין, ואינני מקבל את הטענה כי הפקידה שפוטרה לא העבירה את המסמכים לטיפול הואיל והוברר בדיון כי הפיטורין נעשו לפני ההמצאה של כתב התביעה.
לעניין השיקול השני והחשוב - אחר שעיינתי בטענות בעלי הדין, מצאתי כי יש לבטל פסק הדין שניתן, שכן למבקשת עומדות טענות כבדות משקל נגד התובענה שהוגשה נגדה, ומן הראוי לבחון טענות הצדדים לגופו של עניין.
הלכה ידועה היא כי אין לסגור שערי ביהמ"ש בפני
המבקש, ובעניין זה ראה בע.א. 146/85 ציון גמליאל נ. מנורה חב' לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מ"א (3) 746, בעמ' 749, לפיו:-
"בעניין זה נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסויימת ונטו לבטל
פסק דין
שניתן בהעדרו של בעל דין, על מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכויי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בית המשפט".
ראה עוד בע.א. 84/81 צבי גולדפרב נ. אילן גולדפרב ואח', פ"ד ל"ו (3) 253, 263:-
"אמנם, שומה על בית המשפט לעמוד על המשמר ולהקפיד על קיום הוראות הפרוצדורה על פרטיהן ודקדוקיהן ולמנוע את הזלזול בהן - אך החובה לעשיית דין לגופם של הסכסוכים קודמת".
מצטרף אני, במלוא הענווה, אף לדברי כב' הנשיא ברק, בע.א. 31/88 סביאחת נ. פקיד השומה, פ"ד מ"ה (3) בעמ' 264, לפיהם:-
"החלטתו של השופט קמא אינה החלטה שניתנה "שלא כהלכה", לא נשקלו במסגרתה שיקולים פסולים ולא נלקחו בחשבון נתונים מוטעים, ונראה כי מן הדין היה שלא להתערב בה. מצד שני, דחיית הערעור כאן תגרום למערער עוול, בכך שיחוייב בסכומי כסף גדולים... משום שהדבר יקרה שלא באשמתו...".
7.
אכן בפסק הדין שניתן בתובענה זו חוייבה המבקשת בהתאם לעתירות שבכתב התביעה, ועתירות אלה יש לבחון ולבדוק היטב, שכן בשלב זה לא השתכנעתי שעוגמת הנפש שנגרמה, אם נגרמה, מזכה בפיצוי - כפי שנפסק.
כמו כן יש להבהיר כי לא נגרם כל נזק כספי בפועל, שכן גם הנזק המפורט בסעיף 16 א' לתביעה הומר במתן כרטיס טיסה חלופי.
8.
לענין הטענה כי פסק הדין ניתן שלא במועד, הרי שאני מקבל טענות המשיבים בעניין זה, שכן פסק הדין נחתם וניתן ביום 28.01.02 כאשר המסירה בוצעה למעשה ביום 06.12.01 ולפיכך חלף המועד הקבוע בחוק.
9.
לא מצאתי לעשות צו להוצאות, היות והמשיבים האריכו וסירבלו הדיון שלא לצורך, שכן ניתן היה להסכים על ביטולו של פסק הדין שניתן מחמת אי הגשת כתב הגנה, ליתן יומה של המבקשת בדין, ולברר הטענות והעובדות כנדרש - אך היות והמשיבים מצאו שלא לעשות כן, אין אני עושה צו להוצאות.
10.
בשולי הדברים - אני מציע לב"כ בעלי הדין לבוא בדברים ביניהם, בנסיון לסיים התובענה בהסדר.
11.
המבקשת תגיש כתב הגנה בהתאם למועדים שנקבעו בחוק.
12.
מזכירות ביהמ"ש תשגר עותק ההחלטה לב"כ בעלי הדין.
ניתנה היום י"א באייר, תשס"ב (23 באפריל 2002) בהעדר הצדדים.
________________
עידו רוזין
,
רשם
שם הקלדנית: אתי אביטן.
בשא בית משפט שלום 1943/02 גלאקסי נסיעות ירושלים (1994) בע"מ נ' יונגר אריה, יונגר אסתר (פורסם ב-ֽ 23/04/2002)