פסקי דין על כהן יוסי | פסקי דין על וולף דב | פסקי דין על וולף אריה |

21530/05 א     06/03/2007




א 21530/05 כהן יוסי נ' וולף דב , וולף אריה




1
בתי המשפט

א 021530/05
בית משפט השלום חיפה
06/03/2007
תאריך:
כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר

בפני
:

כהן יוסי
ת.ז 051970200
בעניין:
התובע
כהן ניצה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . וולף דב
ת.ז 053567152
2 . וולף אריה
ת.ז 053567186

הנתבעים
2. נשר

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובע, הגיש תביעתו כנגד שני הנתבעים בגין חוב שחייבים לו לדבריו, בעבור ביצוע עבודות של הובלות עפר.
2. עובדות הרקע

2.1 התובע בצע הובלות עפר באמצעות משאית שלו במספר הזדמנויות בעבור שותפות מ. וולף ובניו. (ס' 3 לתצהיר ת / 1 ).. צורפו 3 חשבוניות שהונפקו מ"כהן נילי ושות' הובלות" ל"מ. וולף ובניו". החשבוניות הינן מיום 30.6.03 (בעבור הובלות בחודשים מאי יוני 2003), מיום 31.7.03 (בעבור הובלות במהלך חודש יולי 2003 ) וכן מיום 31.8.03 (בעבור הובלות במהלך חודש אוגוסט 2003 כשהאחרונה שבהן ביום 27.8.03). נתבע 1 איננו מכחיש כי העבודות אכן בוצעו בעבור השותפות, והגיע בעבורן הסכום שנדרש בחשבוניות. (עמ' 8 לפרטיכל).

2.2 סכומן הכולל של החשבוניות הוא 11,044 ₪ (כבר כולל מ.ע.מ). מתוך סכום זה שלם נתבע 2 ביום 24.11.03 את הסך של 6000 ₪. הסכום שולם מתוך חשבונו הפרטי, ולדבריו תוך התנאה שיתרת הסכום תגבה מנתבע 2. (ס' 5,6, לתצהיר
נ / 1).

2.3 עוד קודם לביצוע עבודות אלו, ובמהלך תקופה של 3 שנים עבד התובע ביחד עם האחים הנתבעים שעבדו כשותפים בעסק שהשאיר להם האב. (ס' 4 לתצהיר
ת / 1, עמ' 5 לפרטיכל). את כספו קבל תמיד במועד. (עמ' 6 לפרטיכל). התובע ידע לספר כי עבד עם הנתבעים עוד כשהאב היה בחיים. (עמ' 4 לפרטיכל).

2.4 התובע ידע לספר על מריבות שהיו בין האחים הנתבעים, שהחריפו לאחר פטירת האב ולאחר מכן לאחר פטירת האם. (האב נפטר ביולי 2000, האם מאוחר יותר). מהטעם הזה שלח הנתבע 1 את התובע לקבל את יתרת התשלום מנתבע 2.

2.5 את הזמנות העבודה מהתובע היה מבצע נתבע 1 . התובע ידע לספר כי נתבע 2 עבד בעסק כמפעיל השופל ולדעתו שני האחים היו שותפים. (עמ' 4 לפרטיכל). עובדה זו מאושרת בעדות הנתבע 1 שמציין כי האחים היו שותפים בשותפות תקופה של כ-20 שנה. כשההורים נפטרו החלוקה בין האחים בהכנסות ובהוצאות היתה בחלקים שווים, כאשר נתבע 1 הוא זה שניהל את העסק. (עמ' 7 לפרטיכל).

2.6 נתבע 1 טען בתצהיר הגנתו ובתצהיר עדותו הראשית כי עסק השותפות נסגר ביום 30.8.03. (ס' 3 לתצהיר נ / 1 ). במהלך הדיון ציין כי העסק נסגר ביום 31.8.03 . השינוי ביום שולי וחסר ערך לדיון הנוכחי. במהלך הדיון אף בקש להציג אישור מנהל חשבונות על כך, (עמ' 7,8 לפרטיכל) אלא שהצגתו התייתרה בשל כך שעובדה זו לא הוכחשה מעולם על ידי נתבע 2 . נתבע 2 לא טען כי בזמן ביצוע העבודות לא היתה קיימת שותפות בין האחים. נתבע 1 אישר כי השותפות נסגרה בסוף אוגוסט 2003 על אף שהסכסוך בין האחים פרץ קודם לכן. עוד ציין כי עד סגירת השותפות, העסק התנהל כרגיל. (עמ' 8 לפרטיכל).

2.7 נתבע 2 טען במהלך עדותו כי עבד ביחד עם נתבע 1 עד אפריל 2003 אך לא ניתן לכנות זאת כשותפות כיון שלטענתו נתבע 1 גנב לו כסף. (עמ' 10 לפרטיכל). אומנם ההורים הורישו להם עסק, אך לטענתו בפועל הוא היה העובד, ואחיו , נתבע 1, החזיק את ההכנסות אצלו, וחלק רק כשרצה, מה שגרם לנתבע 2 לעבוד בשכר נמוך. הנתבע 2 אישר שלא היה מקבל תלוש משכורת אלא קבל שכר לפועלו, שהוא ראה אותו כשכר דחוק ולכן התפוצץ העסק. (עמ' 10 לפרטיכל).

2.8 התובע הסביר כי במהלך חודש יוני 2003,כשבצע עבודה עבור הנתבעים (עבודה בגינה מגיע חלק הארי של החוב) , נתבע 1 הזמין את המשאית, ואילו נתבע 2 השתתף בהעמסת העפר על המשאית עם השופל. נתבע 1 היה מבצע בדרך כלל את ההזמנות ומתווכח על המחיר, ונתבע 2 היה צדדי יותר, עבד עם השופל. (עמ' 5, 6 לפרטיכל). נתבע 1 אישר במהלך עדותו כי נכון שהנתבע 2 עזר לתובע להעמיס חול על המשאית . (עמ' 8 לפרטיכל). יחד עם זאת , נתבע 2 טען כי אף פעם לא העמיס חול על משאית התובע.
3. דיון

3.1 התובע והנתבע אישרו כי העבודות בוצעו בפועל, וכי הסכום בחשבוניות מבטא נכונה את סכומן. העדרן של תעודות משלוח הוסבר על ידי התובע בכך שאלו נמצאות אצלו, אך אינן חתומות בגלל אופי העבודה שבוצע בשטח והאמון שהיה בין הצדדים. התובע עבד בהעברת חול מנקודה אחת לנקודה שניה במרחק של 500 מ' בין נקודה לנקודה, באותו אתר . היו מעמיסים את החול על המשאית, והוא היה נוסע מרחק של 500 מ' לשפוך בתחנת הכח, שם היה חסר מילוי. (עמ' 3 לפרטיכל). אי הצגת שטרי המטען במקרה זה אינם פוגמים בתקפות החוב.

3.2 ב"כ נתבע 2 טען כי התביעה היא למעשה תביעה של שותפות רשומה, ולכן אין התובע זכאי לתבוע בשם השותפות הרשומה. אלא שלא הוכח חד משמעית כי מדובר בשותפות רשומה. התובע נשאל במהלך חקירתו הנגדית אם מדובר בשותפות רשומה ותחילה הוא משיב "כן. אני ואשתי". לאחר מכן כשהוא נשאל אם השותפות רשומה ברשם השותפויות הוא משיב "אני לא יודע על מה אתה מדבר. זה עוסק מורשה. אביה של אשתי קנה לי את המשאית, ורצה שנהיה ביחד". (עמ' 4 לפרטיכל). שוב נשאל התובע אם רשם שותפות והוא משיב "כן. אני יודע ?" . התרשמתי שהתובע איננו בקיא ברזי הדקויות ואיננו ידע אם מדובר בשותפות רשומה אם לאו. ס' 66 (א) לפקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה 1975 קובע כי שותפות רשומה לפי הפקודה היא תאגיד, ויכולה לתבוע ולהיתבע בשמה הרשום. אלא שלצורך כך היה על נתבע 2 להראות באופן חד משמעי כי מדובר בשותפות רשומה. לא הובאה ראיה כזו. שותפות שאיננה רשומה, ואיננה מהווה אישיות משפטית, איננה יכולה לתבוע בשמה. לא ראיתי לכן מחסום כלשהוא למימוש התביעה בכך שהתובע תובע באופן אישי, בעבור הפעילות של השותפות שלא הוכח שהיא רשומה.

3.3 השאלה המרכזית לדיון הינה האם התקשרות נתבע 1 עם התובע לביצוע עבודת העפר מחייבת את השותפות מ. וולף ובניו ואת שותפיה.

3.4 התובע טען שהתקשר עם השותפות מ. וולף ובניו, שפעלה לאורך שנים. נתבע 1 אישר זאת, וטען כי השותפות נסגרה רק ביום 30.8.03 או 31.8.03. נתבע 2 לא טען שלא היתה קיימת שותפות נכון ליום ההתקשרות וביצוע העבודות .

3.5 ס' 14 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה 1975 קובע את כוחו של שותף לחייב את השותפות-
14. "כוחו של שותף לחייב את השותפות
כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל ענין של עסקי השותפות; ופעולותיו של כל שותף כשהוא עושה בדרך הרגילה עסק מן הסוג שעושה השותפות שהוא חבר בה, יחייבו את השותפות ואת שותפיו, זולת אם למעשה אין לו הרשאה לפעול בשם השותפות באותו עסק והאדם שעמו נשא ונתן יודע שאין לשותף הרשאה לכך, או שאינו יודע, או אינו מאמין, שהוא שותף. "

מטרתו של סעיף זה הינה להגן על צד ג', המתקשר עם שותף מהשותפות בדרך העסקים הרגילה. פעולתו של נתבע 1 נעשתה במהלך העסקים הרגיל של השותפות, מסוג העסקים שעשתה השותפות שהיה חבר בה, ובהמשך להתקשרויות קודמות מסוג זה עם התובע. לכן, התקשרות הנתבע 1 עם התובע, מחייבת את השותפות של מ. וולף ובניו ואת שותפיה.

3.6 ס' 20 לפקודת השותפויות קבוע את האחריות האישית של שותף בשותפות בגין חיוביה של השותפות , כדלקמן -

20. השותפים חבים יחד ולחוד

(א) כל שותף חב, יחד עם שאר השותפים ולחוד, בכל החיובים שהשותפות חבה בהם בהיותו שותף, לרבות בכל דבר שהשותפות חבה בו לפי סעיפים 18 ו-19 בהיותו שותף, ואם נפטר השותף יהא עזבונו חב כאמור באותם חיובים במידה שעדיין לא סולקו.
(ב) לא יינתן צו של הוצאה לפועל נגד שותף, מכוח היותו חב לחוד בחיוביה של השותפות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם פורקה השותפות, או אם הנושה בה קיבל

פסק דין
נגדה בשל החיוב ופסק הדין לא קויים במלואו; במקרה אחרון זה יהא שותף שפרע זכאי לסעד בשיעור יחסי מן השותפות ומשאר השותפים".

מבנה השותפות מאופיין בכך שקיימת אחריות אישית של כל שותף בשותפות כללית בגין חובותיה של השותפות שהוא חבר בה. אם התפרקה השותפות אין צורך ב

פסק דין
כנגד השותפות עצמה, וניתן לפעול כנגד השותף בהוצאה לפועל, אם קיים

פסק דין
כנגדו.

3.7 לכן, מרגע שנקבע כי השותפות מ. וולף ובניו חייבת לתובע הסכום של 5701 ₪, יש לראות את השותפים, הנתבעים 1,2, כחבים בסכום זה ביחד ולחוד.

3.8 הנתבע 1 טען כי לשם פרעון יתרת החוב על התובע לפנות אך ורק לנתבע 2, שכן הוא שלם כדי חלקו. (ס' 7 לנ / 1 ). אלא שהחוק קובע את חוב השותפים כחוב שהוא ביחד ולחוד, ולכן לתובע זכות לפנות למי מהנתבעים שיבחר. בין הנתבעים לבין עצמם יכולה לקום זכות שיפוי, לפי ההתחשבנות ביניהם ביחסי השותפות. לא הוכח כי תשלום הנתבע 1 לתובע היה מותנה בכך שהתובע לא ידרוש ממנו את יתרת התשלום.

3.9 המסקנה המתבקשת לכן כי הנתבעים 1,2 חבים ביחד ולחוד ביתרת החוב.
4. לסיכום

4.1 על נתבעים 1,2, ביחד ולחוד, לשאת ביתרת החוב לתובע , שהינו סך של 5701 ₪, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 22.12.05 ועד היום. בנוסף ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בסכום שכ"ט ב"כ התובע בשיעור של 20%+ מ.ע.מ., וכן בסכום האגרה.

4.2 התשלום בתוך 30 יום מהיום.

4.3 המזכירות תעביר העתק

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום ט"ז באדר, תשס"ז (6 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.
ר. למלשטריך-לטר
, שופטת
קלדנית: שלומית ב.








א בית משפט שלום 21530/05 כהן יוסי נ' וולף דב , וולף אריה (פורסם ב-ֽ 06/03/2007)