פסקי דין על בצלאל יצחק

5568/06 פ     11/03/2007




פ 5568/06 מדינת ישראל נ' בצלאל יצחק




10
בתי המשפט

פ 005568/06
בית משפט השלום נתניה
11/03/2007
תאריך:
כבוד השופטת, חנה שניצר זאגא

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
בצלאל יצחק
הנאשם
ב"כ המאשימה עו"ד עליזה שירן

ב"כ הנאשם עו"ד גב' קינן

הנאשם בעצמו
נוכחים:

הכרעת דין

1. כנגד הנאשם בצלאל יצחק
הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת שוטר הגורמת חבלה לפי סעיף 380 + 273 לחוק העונשין, העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק.
בהתאם לעובדות כתב האישום בתאריך 8.3.06 בצומת השרון לכיוון צפון, דפק הנאשם על חלונות כלי הרכב וביקש מהנהגים כסף.
שוטר אשר מילא תפקידו כדין, ניגש לנאשם וביקש ממנו לעלות למדרכה ולא להסתובב בין המכוניות ובתגובה הנאשם קילל אותו כמפורט בסעיף 3 לעובדות כתב האישום וכאשר נתבקש שוב לעזוב את המקום, תקף את השוטר, נטל את משקפיו וזרק אותם לריצפה, היכה בו באגרוף בפני
ו במכות בבטנו, משך אותו ושרט אותו.
בנסיבות אלה הגיע שוטר נוסף אשר מילא תפקידו כדין במטרה לאזוק את הנאשם ובתגובה הנאשם החל להשתולל תקף את השוטרים, קילל, ירק הכל כמפורט בסעיף 7 לעובדות כתב האישום.

2. התביעה הציגה ראיותיה באמצעות שלושה עדי תביעה ומוצגים והנאשם מסר בעדותו גירסה לגבי האירועים נשוא כתב האישום.
אין חולק כי הנאשם שהה בצומת ועסק בקיבוץ נדבות כשהוא אוחז בקופה, מסתובב בין המכוניות ופונה לנהגים.
התפתחות האירוע שנויה במחלוקת.
לטענת עדי התביעה, כאשר הבחינו בנאשם ובמספר נוסף של קבצנים הודיעו במערכת הכריזה כי עליהם לעלות למדרכה, לא להסתובב בכביש בין המכוניות ולא להפריע לתנועה ולנהגים בכלי הרכב.
הנאשם לא ציית להוראות וכאשר ניגש אליו אחד מעדי התביעה (שוטר מתנדב) ודפק על גבו על מנת להסב את תשומת ליבו, החל הנאשם לקלל בהמשך תקף את השוטרים.
הנאשם טוען כי הופתע מאחור על ידי עד התביעה וכי הותקף על ידי השוטרים במקום ובתגובה הגן על עצמו.

3. למקום האירוע הגיעה ניידת משטרה ובה שני מתנדבים ע.ת/2 טל בר שמעון וע.ת/3 מישל טויטו.
ע.ת/2 טל בר שמעון ערך דו"ח פעולה ת/4 ממנו עולה כי "תוך כדי נסיעה בכביש 4 לכיוון צומת השרון הבחנתי באדם דתי אשר מקיש על חלונות הרכבים אשר הגיעו לכיוון צומת השרון מכיוון דרום ביקשתי מהנ"ל במערכת הכריזה לעזוב את המקום ולפנות את הכביש, אך הוא בשלו והמשיך להציק לנהגים. המתנדב שהיה איתי טויטו מישל ירד מהניידת וביקש אותו לפנות את הכביש."
בהמשך המזכר מתאר העד כיצד שמע את צעקות חברו ע.ת/3 וראה את הנאשם תוקף אותו בפראות.
העד מציין כי למקום הזדמן איש שב"ס שניסה לעזור ולכבול את הנאשם, אך הוא המשיך להשתולל ולתקוף ורק לאחר שהוזעקה ניידת נוספת ובה שני שוטרים הצליחו להשתלט על הנאשם ולאזוק אותו.
בחקירה נגדית בבית המשפט עומת עם הגירסה שנמסרה בדו"ח הפעולה ונדרש לתאר את פרטי האירוע ומספר הניידות שהגיעו למקום.
לעניין הטענה של הנאשם כי הוא הוכה מכות נמרצות וידו נשברה, טען העד כי השתמשו בכוח סביר אך הנאשם התנגד לאיזוק והמשיך לתקוף גם כשידו האחת היתה אזוקה. (ראה עמ' 18 לפרו').

4. ע.ת/3 טויטו מישל מתאר בבית המשפט כיצד הגיע עם שותפו בניידת לצומת: "ראיתי בחור עובר בין המכוניות, קראנו לו במערכת כריזה לפנות את הצומת ולא להסתובב בין המכוניות, והוא פשוט התעלם והמשיך ללכת בין המכוניות, קראנו לו פעם שניה והוא שוב המשיך, חשבתי שהוא חירש, יצאתי מהניידת וניגשתי אליו והוא היה מאחורי הניידת, ניגשתי אליו וקראתי לו, הוא התעלם ממני ודפקתי לו על הכתף והוא הסתובב וקילל אותי, תפס אותי באפוד הזוהר עם הקופסא שהיתה לו ביד הוא ניסה להכות אותי." (עמ' 19 לפרו').
העד ממשיך ומתאר כי כאשר נאמר לנאשם כי הוא מעוכב לתחנה, הוא המשיך לצעוק להשתולל ולהאבק, לכן קרא לשותפו שישב בניידת לעזרה, כאשר הנאשם ממשיך להכות בו לקללו ואף חטף את משקפיו וזרק אותם.
למקום התקהלו אנשים נוספים והעד לא הצליח לאזוק את הנאשם ולכן הוזעקה במכשיר הקשר עזרה וכאשר הגיעו ניידות נוספות חלק מהמתקהלים התפזר, הנאשם נפל לכביש במהלך המאבק ורק אז הצליחו לאזוק גם את ידו השניה.
לטענתו, גם כשהנאשם היה על הריצפה הוא המשיך להשתולל ובעט בו באשכים (עמ' 20 לפרו').
העד מכחיש כי היכה את הנאשם: "בשום שלב לא הרבצתי לו חוץ מהמאבק עצמו שניסיתי לתפוס אותו לשים עליו את האזיקים, יותר מזה הוא חטף לי את המשקפיים מהפנים וזרק אותם לצד השני של הנתיבים, המשקפיים התעקמו ונשברו, השעון יד שלי נשבר והזכוכית נסדקה, הוא שרט אותי בפני
ם, בעורף ובמצח, נשך אותי ביד ... בשום שלב מאותו שלב לא רק של היכיתי אותו, פשוט ניסיתי לתפוס את היד השניה שלו ולשים את האזיק והוא כל הזמן נדנד אותה כדי שלא אצליח לשים לו את האזיק, כל אותו זמן עם הפנים, הידיים והשיניים, ירק וקילל, אלימות בצורה בלתי רגילה." (עמ' 20 ו- 21 לפרו').
בחקירה נגדית חזר העד על גירסתו לגבי האירועים, הכחיש מכל וכל את הטענה כי הנאשם הוכה והודה כי במהלך האירוע ובמהומה שנוצרה לא נלקחו פרטים של המתקהלים במקום ואף אין תיעוד לגבי הנזקים הנטענים למשקפיים ולשעון (עמ' 23, 24 לפרו').

5. ע.ת/1 השוטר עוזי שמר, ערך דו"ח פעולה ת/2 בו נרשמו פרטי האירוע תחת הכותרת "תקיפת שוטר".
בדו"ח נרשם: "הגענו למקום האירוע צומת השרון בעקבות תקיפת שוטרים הבחנו בקבצן נדבות במקום אשר תוקף את צוות המתנדבים ... הקבצן שכב על הכביש והשתולל הודעתי לו שהוא עצור ... כאשר הנ"ל סרב בתוקף למעצר המשיך להשתולל ואז כבלנו אותו באזיקים ו הכנסנו אותו לניידת ...
יש לציין מדובר בקבצן מוכר לנו עקב אירועים מרובים שהוא צועק ומקלל נהגים שינתנו לו נדבות כמו כן בעבר הוזהר על ידי לא לעמוד בתחום הצומת וגם אז קילל והשתולל ועשה תנועות גנאי. כמו כן סולק מהמקום באותו זמן והוזהר שלא יגיע לצומת הנ"ל מאחר והוא מסכן את עצמו ואת עוברי הדרך."
בדו"ח הפעולה ת/2 קיימת טבלה של זמנים לקבלת ההודעות, קוד הקריאה ותאור מהות הקריאה.
מהטבלה עולה כי האירוע החל ב- 8.3.06 בשעה 16:25 וישנו רישום של כל הקריאות עד השעה 16:47 אשר במהותן דיווח על תקיפה של אזרחים בצומת השרון, לאחר שנתבקשו לעזוב את הצומת: "אנחנו עברנו בצומת השרון בדרך לסטטי, שם ראינו את 2 הקבצנים בתחילה ביקשנו מהם לעזוב את המקום והם לא נענו, אנחנו ירדנו מהניידת אליהם וביקשנו שיעזבו ואחד הקבצנים החל לתקוף אותנו בבעיטות ונשיכות, ניסינו להשתלט עליו והקבצן השני ניסה להפריע לנו לעצור אותו."

6. בחקירה נגדית חוזר העד ומבהיר את הטבלה וסימני הקוד בדו"ח ת/2 ואף משרטט את מקום האירוע אליו הגיע (ת/3).
כאשר הגיע למקום הנאשם שכב על הכביש מאחורי ניידת המתנדבים וציין כי הוא מכיר את הנאשם מאירועים קודמים: "הוא קבצן והוא מציק לנהגים, דופק להם על החלונות, מפחיד אנשים, אנשים מתקשרים למשטרה ואנו מגיעים למקום ומרחיקים אותו מהמקום." (עמ' 12 לפרו').
העד נשאל מדוע לא הוזעקה תגבורת נוספת אם היו במקום קבצנים נוספים שלא היו מוכנים להזדהות וענה: "ההבדל היחיד בין הקבצן המדובר לבין הקבצנים האחרים שהם נדרשים לעמוד על המדרכה הם באופן טיבעי עומדים על המדרכה ולא על הכביש, לא מפחידים נהגים ולא מפריעים לתנועה, כאשר הקבצן הזה כל הזמן בכל אירועים מפריע לתנועה ומפחיד נהגים." (עמ' 13 לפרו').

7. גירסת הנאשם:
בחקירתו במשטרה ת/1 טוען הנאשם כי ע.ת/3 טויטו מישל הפתיע אותו מאחור וזרק לו את הקופסא ואת הכיפה "והרביץ לי ואז הגנתי על עצמי והחזרתי ואז השוטר השני הגיע אני לא יודע את השם שלו ונתן לי גם מכות ואז הוא כבל אותי באזיקים והמשיך להרביץ לי ואני הבאתי לו מכות והוא המשיך להרביץ לי עם האזיקים ואיים עלי ... והכניס אותי בכוח לאוטו למרות שביקשתי טיפול אמרתי להם שאני לא יכול להזיז את היד הם לא הקשיבו לי ..." (עמ' 1 להודעה שורות 9-18).
הנאשם מכחיש בעדותו במשטרה כי שמע את השוטרים אשר אמרו לו להתפנות מהכביש, אך מודה כי קילל את השוטר "לך תזדיין" לטענתו לאחר שהרביץ לו.
בעדותו בבית המשפט טען כי עמד בצומת וקיבץ נדבות: "כשהייתי עם הגב הרגשתי שמישהו נותן לי אגרוף מאחורה ודוחף אותי. נפלתי על הריצפה, הוא הקים אותי ואזק לי רק את יד שמאל." (עמ' 27 לפרו').
הנאשם טוען כי קיללו אותו והרביצו לו והמשיכו לתקוף אותו גם כשהיה אזוק ביד אחת עד שהגיע השוטר עוזי שמר ע.ת/1 ואזק אותו בשתי הידיים.
הנאשם מכחיש כי זרק את המשקפיים של עד התביעה על הריצפה או כי נתן לו מכת אגרוף או תקף אותם בבעיטות וביריקות, אך מודה כי: "כשהם כבר היו ארבע נלחצתי. השתוללתי לכל הכיוונים ... נכון, אני נשכתי אותו ..." (עמ' 29 לפרו').

8. בחקירה נגדית חזר הנאשם ועמד על גירסתו לפיה עמד בצומת, כאשר שוטרים הגיעו בלי הודעה מוקדמת ותקפו אותו: "נכון, הוא תקף אותי ישר." (עמ' 31 לפרו').
לשיטתו, כל עדי התביעה שהעידו בבית המשפט, שיקרו לפחות בחלק מהדברים, כל רצונו היה לקבל טיפול רפואי לאחר שנחבל בידו והגירסה שמסר במשטרה לפיה כיוון בעיטות לעבר הביצים של השוטר, נאמרה כי הכריחו אותו למסור גירסה כזו. (עמ' 32 לפרו').

9. בתום שמיעת הראיות, עיון בפרוטוקול והמוצגים שוכנעתי כי התביעה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת עובדות כתב האישום ויסודות הוראות החיקוק, מעבר לספק סביר.
התרשמות בלתי אמצעית מעדי התביעה שהופיעו בפני
, מובילה למסקנה כי מדובר בגירסה המשקפת את שארע בפועל.
העדויות היו מהימנות, לא נמצאה בהן סתירה מהותית כלשהי ולא התרשמתי כי מדובר בעדים המנסים להעצים את עדותם או לסטות מאופן ההתרחשות על מנת להדוף את גירסת ההגנה לתקיפת הנאשם.
עדי התביעה 2 ו- 3, מתנדבים בשירות המשטרה, פעלו במסגרת תפקידם כדין על מנת למנוע סיכון בנתיב תחבורה ואילו הנאשם אשר נתבקש לעזוב את המקום הגיב בהשתוללות רבתי, אלימות מילולית ופיזית אשר תוצאותיה באו לידי ביטוי בתיעוד הרפואי שצורף.

10. אינני מקבלת את טענת ההגנה כי הנאשם פעל מתוך הגנה עצמית ואף לא את הטענה כי יש לזכותו מן הטעם של הגנה מן הצדק.
הנני דוחה את גירסתו העובדתית לפיה הותקף על ידי מספר שוטרים ללא סיבה ו/או הודעה מוקדמת.
בעדותו בבית המשפט נמצאו סתירות בין הגירסה שמסר במשטרה לבין טיעוניו לגבי האירועים.
חובתו של אזרח כאשר איש מרות פונה אליו כדין, לציית ולא היה כל מקום לתגובתו של הנאשם אף לא לשיטתו אם חש מבוהל ומאויים.
טענת הגנה עצמית תעמוד למי שנקלע על לא עוול בכפו למצב של צורך לעמוד על נפשו או למנוע נזק חמור מעצמו שאז מותר לו לנקוט באמצעים ראויים להדיפת הסכנה גם אם בדרך יעשה מעשים האסורים על פי החוק הפלילי.
התשתית העובדתית שהוכחה בפני
רחוקה מאוד מסיטואציה זו ולא היה לנאשם אשר בפני
יסוד להאמין כי מה שעשה היה דרוש לבטחון חייו או להגנתו לא מבחינה סובייקטיבית ובוודאי לא מבחינה אובייקטיבית.
כל שהיה עליו לעשות בתחילת האירוע, לציית לכריזה של השוטרים ואחר כך לפניה של השוטר אישית אליו ולא להפריע לנהגים בצומת.
נאשם זה מודה כי הוא נוהג לעמוד בצמתים וע.ת/1 אף העיד כי הוא מוכר לו מאירועים קודמים וכי הנאשם הוזהר כבר מספר פעמים להימנע מהפעולות בהן נקט עובר להתרחשויות נשוא האישום אשר בפני
.
הנאשם יכול היה לציית כאמור או לסגת מן המקום, אך בתגובה בחר לפעול בדרך תוקפנית באלימות מילולית בוטה, באלימות פיזית שלוחת רסן, בגרימת נזק לרכוש ולגוף, כאשר אין ספק שהסייג בבסיס טענת ההגנה לפיו הנאשם לא עשה בדרך הגנתו, פגיעה יותר ממה שהיה דרוש לעשותו במידה המתקבלת על הדעת - לא חל.
במכלול הנסיבות שהוכחו בפני
, פגיעתו של הנאשם לא באה במנותק מן האירועים שקדמו לפגיעה וכל נסיונו להאחז בעובדה כי נפגע ונזקק לטיפול רפואי, אינה יכולה להעניק לו הגנה, שכן הכניס עצמו ביודעין למצב שגרם לפגיעתו.

11. לא מצאתי לקבל את טענת ההגנה לפיה לא קמה עילה ממשית למעצרו של הנאשם, אשר נקט באלימות מילולית, אך האלימות הפיזית באה רק לאחר שנאזק, כפי שטענה ב"כ הנאשם בסיכומיה.
הנני דוחה מכל וכל את הטענה כי מדובר בהתנהגות בלתי ראויה של השוטרים או "בהתנהגות בלתי נסבלת של רשות" ולפיכך, לא קם בסיס כלשהו בוודאי לא בסיס נאות לטענה של הגנה מן הצדק.

12. סוף דבר, מבין שתי הגירסאות שבאו בפני
, גירסת התביעה הוכחה וגירסת ההגנה הופרכה.
הנני קובעת כי בתשתית העובדתית כפי שמצאה ביטויה במארג הראיות כנגד הנאשם, הוכחו יסודות העבירות מעל לספק סביר ולפיכך הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ניתן היום כ"א באדר, תשס"ז (11 במרץ 2007) במעמד הצדדים.
חנה שניצר זאגא
, שופטת
ב"כ הנאשם:
אבקש לדחות את הטיעונים לעונש.
מלכתחילה חשבתי לבקש תסקיר שיבחן ביטול הרשעה, אך התברר לי קיים תיק אחד פתוח, אני אבקש מחברי לדחות את הדיון לחודש ספטמבר, על מנת לשקול לצרף תיקים. אשקול את מהות התיקים אם יש בהם ראיות.

ב"כ המאשימה:
לנאשם עוד שני תיקים שהוא מנהל בת"א. אין התנגדות לדחיה.

החלטה

1. בנסיבות, כמפורט בטיעוני ב"כ הנאשם, הנני נעתרת לבקשה לדחיית המועד לטיעונים לעונש.

2. נדחה לטיעונים לעונש ליום 9.9.07 שעה 8:30.
הנאשם מוזהר בדבר חובת התייצבותו.

ניתנה היום כ"א באדר, תשס"ז (11 במרץ 2007) במעמד הצדדים.
חנה שניצר זאגא
, שופטת

יפה אטלן








פ בית משפט שלום 5568/06 מדינת ישראל נ' בצלאל יצחק (פורסם ב-ֽ 11/03/2007)