פסקי דין על יוסי נחמני | פסקי דין על משה אלבס | פסקי דין על משה אלבס אחזקות | פסקי דין על אבי שיף החזקות | פסקי דין על אברהם שיף | פסקי דין על א.ד.מ. אלקטרוניקה |

4014/07 עב     13/03/2007




עב 4014/07 יוסי נחמני נ' משה אלבס , משה אלבס אחזקות בע"מ , אבי שיף החזקות בע"מ , אברהם שיף , א.ד.מ. אלקטרוניקה בע"מ




1


בית הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
עב 004014/07


בפני
:
כב' השופטת אפרת לקסר

נ.צ. – מר דוד מנחם (עו')
נ.צ. – גב' הדסה שליסל (מע')
תאריך:
13/03/2007



בעניין:
יוסי נחמני

המערער (התובע)

נ ג ד


1. משה אלבס

2. משה אלבס אחזקות בע"מ
3. אבי שיף החזקות בע"מ

4. אברהם שיף

5. א.ד.מ. אלקטרוניקה בע"מ

המשיבים (הנתבעים)

פסק דין


1. לפנינו ערעור, במעמד צד אחד, על החלטתה של כב' הרשמת ריכטמן מיום 22/2/2007, (להלן: "החלטת הרשמת"), בבש"א 3328/07, (עב' 2437/07), המקבלת, באופן חלקי את בקשת המערער להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי המשיבים וזאת, עד לסך של 1,411,877 ₪.

להלן החלטת הרשמת:
"לאור החלטת ערכאת הערר מיום 18.2.07 יושת בזאת עיקול זמני על כספי ונכסי נ' 2, 3, 5 במחזיקים 1, 11, 24, 25 - 38 שבכותרת עד לגובה של 1,411,877 ₪.
התובע יפקיד בביה"ד ערבות בנקאית וכן ערבות צד ג' בטוחה בסך 141,187 ₪ לשיפוי כל נזק שיגרם לנתבעות במידה והתביעה תדחה. בתוך 10 ימים.
צו העיקול יפקע במידה והנתבעות תפקדנה סך של 1,411,877 ₪ בקופת ביה"ד בתוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה.
המזכירות תודיע למבקש".





2. עיקרי טענות המערער:
א. א. טעתה כבוד הרשמת כאשר הורתה על הטלת עיקול זמני על נכסי המשיבים 2, 3, 5 בלבד ולא על נכסי המשיבים 1 ו – 4 וזאת, ללא כל נימוק.
ב. ב. טעתה כבוד הרשמת כאשר הורתה כי העיקול הזמני יושת על כספי ונכסי המשיבים המוחזקים אצל חלק מהמחזיקים בלבד: אצל המחזיקים 1, 11, 24, 38-25 ולא אצל יתר המחזיקים שצויינו בבקשה להטלת העיקול הזמני.
גם בענין זה לא נימקה הרשמת את החלטתה.
ג. ג. טעתה כבוד הרשמת כאשר הורתה כי כתנאי לקיום צו העיקול הזמני על המערער להפקיד ערבון בסך של 141,187 ₪.
ד. ד. לטענת המערער, החלטת הרשמת ניתנה בעקבות

פסק דין
של כבוד השופטת טרכטינגוט בתיק עב' 2764/07, (להלן: "פסק הדין הקודם"), אשר ניתן בערעור על החלטה קודמת של הרשמת, (החלטה מיום 17/1/01). על פי פסק הדין הקודם, הוכח קיומו של חשש סביר המתייחס לכל המשיבים, שאי מתן צו העיקול הזמני יכביד על ביצוע פסק הדין כשיינתן. לדידו, כבוד הרשמת בהחלטתה ובעובדה שהורתה על הטלת העיקול הזמני רק על נכסי חלק מהמשיבים, התעלמה מקביעה זו בפסק הדין הקודם.

3. כלל ידוע הוא, כי סעד זמני הינו סעד שניתן על פי שיקול דעתו של בית הדין קמא ולפיכך, ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות אלו.
רק במקרים נדירים, משעל פניה מתבססת החלטת הערכאה קמא על טעות שבדין או בעובדות, או כאשר שיקול דעת בית הדין קמא הופעל שלא כהלכה או באופן מופרך, במידה כזו המצדיקה התערבות, רק אז תתערב ערכאת הערעור בהחלטת בית הדין קמא בנדון, (דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק ואח' נ' אורלי פרט פד"ע כט 244 וכן בר"ע 150/90 כ.א.מ. שרותי שמירה בע"מ נ' מיכאלי ציפורה ואח', החלטה מיום 6.5.99 (טרם פורסם), וכן דב"ע כג/128-9, ניסים סבח ואח' נ' אי.פי.סי.קי. הנדסה חשמל ובקרה בע"מ פד"ע כה 243).

כב' הרשמת לא נימקה את החלטתה. בהעדר כל נימוק באשר לאי הטלת העיקול הזמני על נכסי המשיבים 1 ו- 4 וכן באשר להעדר כל נימוק לגבי ייחוס העיקול למספר מחזיקים בלבד ולא לאחרים, לא ברור כלל מה הסיבה להחלטתה זו של כב' הרשמת ולא ניתן כלל לבחון האם שיקול דעתה הופעל כדין.

העדר כל נימוק באשר לאי הטלת העיקול על נכסי המשיבים 1 ו- 4 והעדר הנימוק באשר להטלת העיקול הזמני רק על הנכסים והכספים המופקדים אצל חלק מהמחזיקים מהווה פגם משפטי בהחלטת הרשמת המצדיק את קבלת הערעור בנדון.

4. באשר להחלטת הרשמת כי כתנאי למתן צו העיקול הזמני על המערער להפקיד בבית הדין ערבות בנקאית וערבות צד ג' בטוחה בסך של 141,187 ₪:
בעניין זה קובעת תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, (להלן: "התקנות"):
"364 (א). בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב). בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת ערבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות העניין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת ערבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות העניין צודק וראוי לפטור מהפקדת הערבון.
(ג). סכום הערבון לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים מיוחדים שיירשמו, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור או להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר". (ההדגשה שלי – א.ל.).

טענת המערער בעניין זה הינה, כי על פי החלטת הרשמת הוא חוייב להגיש לבית הדין בנוסף להתחייבותו העצמית וערבות צד ג' גם ערבון נוסף – ערבות בנקאית בסך 141,187 ₪ וזאת בסכום גבוה – חריג ביותר, ללא כל טעם מיוחד, כנדרש על פי תקנה 364(ג') לתקנות.




5. לא מצאנו בהחלטת הרשמת כל נימוק ו/או טעם מיוחד המצדיק מדוע יש להורות על הפקדת ערבות בנקאית בסכום כה גבוה.
כמצוטט לעיל, תקנה 364(ג) קובעת, כי במקרה והערבון שנקבע על ידי בית הדין עולה על 50,000 ₪, על בית הדין לנמק זאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". לפיכך, גם בהקשר זה נפל פגם בהחלטת הרשמת.

6. אשר על כן, הערעור מתקבל. הבקשה להטלת עיקול זמני – בש"א 3328/07 מוחזרת לכבוד הרשמת על מנת שתשקול שנית את החלטתה ותנמקה כדין.
המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ המערער בלבד.


ניתן היום 13 במרץ, 2007 (כ"ג באדר תשס"ז) בהעדר הצדדים.



נ.צ. – מר דוד מנחם
(עו')

נ.צ. – גב' הדסה שליסל
(מע')

אב"ד – א. לקסר, שופטת

קלדנית: אורית משולם.











עב בית דין אזורי לעבודה 4014/07 יוסי נחמני נ' משה אלבס , משה אלבס אחזקות בע"מ , אבי שיף החזקות בע"מ , אברהם שיף , א.ד.מ. אלקטרוניקה בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/03/2007)