פסקי דין על אליעזר מזרחי ואח' | פסקי דין על עיריית פתח-תקווה ואח'

1901/06 עתמ     13/03/2007




עתמ 1901/06 אליעזר מזרחי ואח' נ' עיריית פתח-תקווה ואח'




1
בתי המשפט
עתמ001901/06
בבית המשפט המחוזי בתל - אביב יפו
בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
13/03/2007

כב' השופטת מיכל רובינשטיין
, סגנית נשיא
בפני
:

1. אליעזר מזרחי
2. רשת החינוך מישקולץ גני ילדים ותלמודי תורה
בעניין:
העותרים
פיני זינגר ואח'
,
רח' אורלוב 77, פתח-תקווה
ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
1. עיריית פתח-תקווה
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח-
תקווה
שניהם ע"י ב"כ עו"ד יחזקאל ריינהרץ
,
רח' משה דיין 14, פתח-תקווה
3. ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז
ע"י ב"כ הפרקליטות - מחוז מרכז
4. החברה להגנת הטבע
ע"י ב"כ עוה"ד ד. אלון ואח'

,
רח' היצירה 3, רמת-גן
5. ד"ר שוקי עמרני - הממונה על מחוז מרכז
ע"י ב"כ הפרקליטות - מחוז מרכז

המשיבים
פסק דין
1. העותרים מס' 1 הינם קבוצת דיירים המתגוררים סמוך לגן ילדים ברחוב סלאנט 16, פתח-תקווה, חלקה 124 בגוש 6385. העותרים מס' 2 הינם עמותת רשת חינוך "מישקולץ", רשת חינוך דתית, המפעילה גני ילדם לילדי העיר פתח-תקווה (להלן: "מישקולץ"), אשר הגישה בקשה לעיריית פתח-תקווה ולוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח-תקווה להקצות את המבנה הציבורי שברח' סלאנט 16, פתח-תקווה (חלקה 124 בגוש 6385; להלן: "הנכס") לטובת גן ילדים למשפחות ברוכות ילדים ולפעילות בין השעות שבע וחצי עד ארבע אחר הצהריים.

העותרים טוענים כי עיריית פתח-תקווה מסרה לשימושה של החברה להגנת הטבע, המשיבה מס' 4, את הנכס הנ"ל אשר שימש כל השנים כגן ילדים. היא עשתה כן מבלי שנקטה בהליכים על פי "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" שפורסם על ידי המנהל הכללי של משרד הפנים.
עוד טוענים העותרים כי לא התקיים שימוע והעותרים לא הוזמנו לדיון למרות שהגישו התנגדויות. כן נטען כי למרות פניית מישקולץ לנסות ולהתמודד עם השימוש בנכס, התעלמה עיריית פתח-תקווה מפניה זו.

העתירה הוגשה ב- 13.07.06 ובאותו מועד נטען על ידי העותרים כי יש נחיצות ודרישה רבה ודחופה לגן ילדים בנכס ובאזור האמור בו מתגוררות משפחות עם ילדים וכי עיריית פתח-תקווה דוחה את הליכי ההקצאה על מנת שמישקולץ תפסיד עוד שנת לימודים והמקום יישאר בשימושה של החברה להגנת הטבע, שלא כדין. עוד נטען בהקשר זה כי קיימת מצוקה של מקומות לגני ילדים ומישקולץ נאלצת למקם גני ילדים בדירות מגורים פרטיות, בזמן שניתן להפעיל בנכס גן ילדים תקין ופעיל גם בד בבד עם החברה להגנת הטבע, שכן הגן פועל בשעות הבוקר עד השעה ארבע, ואילו לאחר מכן ניתן להפעיל את פעילויות החברה להגנת הטבע.

העותרים הגישו התנגדות להקצאת הנכס לגוף ציבורי אחר, היינו לחברה להגנת הטבע, וביקשו להקצות את המבנה, כאמור, למישקולץ. נטען על ידי העותרים כי הקרקע הנידונה הופקעה ונרשמה על שם עיריית פתח-תקווה ביום 20.07.1949. היא הופקעה ממשפחת הרב ציטרון ללא תמורה ובתנאי כי תוקדש למטרות חינוכיות-דתיות. עוד נטען כי היתר הבניה שהוצא למקום היה ל"גן ילדים", ושהיית החברה להגנת הטבע בנכס מהווה סטייה מהיתר הבניה וכן שימוש שלא כדין.

אשר לוועדה המחוזית, נטען כי הפיקוח והאישור של ההקצאות נעשה אצל הממונה על המחוז, כמו גם הפיקוח על הליכי רישוי ופיקוח, כאשר העומד בראשה הוא יושב ראש הוועדה המחוזית והממונה על המחוז. למרות פניות, הן למחלקת הפיקוח והן לממונה על המחוז, לא נעשה דבר.

לטענת העותרים, על המקום חלה תוכנית מתאר פתח-תקווה/2000 הקובעת כי השימושים המותרים על פיה הם ייעוד שטחים לבנייני ציבור שבתוכם יותרו השימושים הבאים: מוסדות חינוך על מתקניהם, מועדון נוער ומועדוני מבוגרים, בתי תרבות, מוסדות בריאות ועוד, הכל כמפורט בסעיף 3.12.2 לתכנית. על כן, השימוש שנעשה במקום על ידי החברה להגנת הטבע ומשרדיה מהווה "שימוש חורג" ואינו תואם את תוכנית המתאר.

לאור האמור לעיל, נטען כי ההקצאה אינה כדין ויש לבטל אותה וליתן סעדים כמבוקש בעתירה, היינו: הקצאה לגן ילדים לרשת החינוך מישקולץ.

2. שמעתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי אף בכתבי הטענות ובכל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות;

כאמור, הנכס נשוא העתירה מצוי בפתח-תקווה, רח' סלאנט 16 בחלקה 124, גוש 6385, הוא בנוי במקום עוד משנות הארבעים. אין מחלוקת כי גן הילדים שהוזכר בהחלטת מועצת העיר מאותה עת הינו גן הילדים שהיה בנכס. ייעוד הקרקע עליה מצוי הנכס הוא שטח בנוי ציבורי (שב"צ) והחלטת מועצת העיר לעניין הקדשת שטח למטרה חינוכית לא התייחסה לנכס אלא לשטח של 750 מ"ר הסמוך אליו (כלשון ההחלטה: "להקדיש את עודף השטח ממגרש 125 בגוש 6385 עליו בנוי גן ילדים 'בלומה' בשטח של 750 מ"ר בערך למטרה חינוכית..." (חלקה 125 נרשמה בטעות והכוונה היתה לחלקה 124). ואכן, על עודף השטח נבנה בשנת 1961 בית הספר התיכון "ישורון", ולאחר שבית הספר "ישורון" עבר לחלקה סמוכה, נבנה במקום מבנה ששימש את תנועת הנוער בני-עקיבא וכן בית כנסת "ישורון".

המשיבות 1-3 טוענות כי למעשה התחייבות מועצת העיר התייחסה לשטח הסמוך לנכס, ולא לנכס עצמו, אולם גם אם מדובר בנכס עצמו, הרי אין ספק שפעילות המשיבה מס' 4, החברה להגנת הטבע, היא בגדר פעולה חינוכית המקיימת את ההתחייבות. פעילות המשיבה 4, החברה להגנת הטבע, כוללת הפעלת חוגים, ארגון סיורים בעיר פתח-תקווה, ארגון טיולים ברחבי הארץ, הרצאות וכו'. העירייה רואה בפעילות ערך חינוכי ותרבותי המשתלב היטב במערך הפעילויות החינוכיות והתרבותיות של עיריית פתח-תקווה. החברה להגנת הטבע פעלה במשך שנים ארוכות במבנה עירוני הידוע כ"בית שפירא", אשר במהלך שנת 2000 הפך למוזיאון ומקום משכן לתערוכות, ובעקבות כך החליטה העירייה להעביר את החברה להגנת הטבע לפעול בנכס. מלבד החברה להגנת הטבע פועל במקום גם אגף התרבות של העירייה.

אשר לעניין ההקצאות; בג"צ 3638/99 אמנון בלומנטל ואח'

נ' עיריית רחובות, פ"ד נד(4) 220, קבע כי על משרד הפנים לגבש נוהל לעניין ההקצאות על ידי הרשויות המקומיות, ואכן נוהל כאמור הופץ על ידי מנכ"ל משרד הפנים והעירייה החלה להיערך לביצוע ההקצאות בהתאם לנהלים החדשים. בין הנכסים לגביהם החלה היערכות להקצאה, היה הנכס נשוא העתירה.

בתאריך 31.01.05 התקיימה ישיבה של וועדת ההקצאות, אשר דנה בהקצאת הנכס לחברה להגנת הטבע לתקופה של שלוש שנים שלאחריה תבחן בשנית הקצאת הנכס. בהתאם להוראות, פורסמו בסוף חודש מאי, תחילת חודש יוני, הודעות בדבר בקשת החברה להקצות לה את הנכס ובהודעות צויין כי קיימת אפשרות לגופים ציבוריים אחרים להתנגד ולבקש להקצות להם את הנכס. התנגדות העותרת מס' 2, מישקולץ, התקבלה בעיריית פתח-תקווה ביום 21.06.05. לאחר קבלת כל המסמכים ממישקולץ וטיעוניהן פורסמו בסוף חודש דצמבר 2005 הודעות בדבר בקשת מישקולץ והחברה להגנת הטבע להקצאת הנכס, וכן הודעה בדבר זכות הציבור להתנגד להקצאות כאמור.

העירייה ערכה בירורים ובדקה את הטענות ולאחר שהוברר לה כי החלטת מועצת העיר משנת 1949 אינה מונעת את הקצאת הנכס לחברה להגנת הטבע, התקיימה ביום 13.10.06 ישיבה נוספת של וועדת ההקצאות בה צויינו הבקשות וההתנגדויות לבקשות, ובתום הישיבה התבקשו נציגי מינהל התרבות להעביר לאגף הנכסים דו"ח בדבר הפעילות בנכס בחודשים האחרונים לצורך בדיקה והקצאת הנכס. בתאריך 28.11.06 התקיימה ישיבה נוספת של וועדת ההקצאות בה הוחלט כי תיערך בדיקה אקראית של שימושים ונכסים, לרבות הנכס נשוא העתירה, כשלאחריו יוכן דיווח לעניין נחיצות ההקצאות.

בעת הגשת העתירה טרם ניתנה החלטה בנושא ההקצאה ועלתה הטענה של המשיבים כי העתירה הינה עתירה מוקדמת, אלא שבין לבין נפלה החלטת וועדת ההקצאות מיום 22.01.06 והוחלט בה להמליץ על הקצאת המבנה נשוא העתירה לחברה להגנת הטבע. כמו כן, נדחתה התנגדות מישקולץ ונקבע כי פעילות החברה להגנת הטבע היא בגדר פעילות חינוכית חשובה לכלל האוכלוסייה ומתן אפשרות לפעילותה בנכס מאפשרת איזון רצוי בין פלחי החברה העירונית.
בנסיבות העניין, נראה כי המשיבים 1 ו-2 פעלו בהתאם להנחיות משרד הפנים על פי נוהל ההקצאות. וועדת ההקצאות בחנה את הבקשות והן את ההתנגדויות, והחלטתה הינה בגדר הסביר.

הכלל הוא כי במסגרת החלופות כדין אין בית המשפט ממיר את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו "תמיד יש לזכור כי בית משפט זה לא יחליף את שיקול דעתם של הרשויות בשיקול דעתו אלא יבחן, אם שיקול הדעת של הרשויות עומד באמות המבחן שנקבעו. ראה לעניין זה בג"צ 636/86 נחלת ז'בוטינסקי, מושב עובדים, נ' שר החקלאות, פ"ד מא(2) 701, 708; דיון נוסף 16/61 רשם החברות נ' כרדוש, פ"ד טז(2) 1209, 1218". ("המשפט המנהלי הישראלי", רענן הר-זהב, עמ' 435 וראה הערות השוליים שם). משמעותו של כלל זה היא שכל עוד שיקול הדעת של הרשות הוא כדין, תעמוד החלטת הרשות, אפילו אם בית המשפט סבור כי אין זו ההחלטה הטובה ביותר.

יש לציין כי בניגוד לטענת העותרים השימוש בנכס לצורכי החברה להגנת הטבע אינו בגדר "שימוש חורג" המצריך היתר. כל שהציגו העותרים היה רישיון בניה שניתן בשנת 1962 על ידי המפקח על הבניה (ולא על ידי הוועדה המקומית פתח-תקווה, וזאת מכוח סמכותו לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (פיקוח על הבניה), תשכ"ב-1961), כאשר "שימוש חורג" מוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, שבא מכוח חוק אחר.
זאת ועוד, רישיון הבניה עליו מסתמכים העותרים הינו רישיון אשר ניתן בשנת 1962 כאשר הנכס נבנה עוד בשנות הארבעים, היינו מדובר ברישיון אשר הוקצה לאחר למעלה מעשור שנים, ואשר אישר בדיעבד את השימוש בנכס כגן ילדים. בכל מקרה, גם אם רישיון הבניה האמור מהווה היתר בניה, הרי שהשימוש בנכס לצורכי החברה להגנת הטבע אינו שימוש העולה בגדר "שימוש חורג", שכן שני השימושים כלולים בקטגוריה של מוסדות חינוך כמפורט בתוכנית פתח-תקווה/2000 החלה על הנכס נשוא העתירה.

כמו כן, אני קובעת כי השימוש בו עושה החברה להגנת הטבע בנכס האמור, כפי שפורט לפני, הוא בגדר "שימוש חינוכי". גם אם מדובר ב"משרדי החברה להגנת הטבע", הפעילות היא של החברה המשתלבת עם שאר פעילויות החינוך והתרבות של עיריית פתח-תקווה, וזוהי בגדר פעילות חינוכית. ההיתר שהוצא בשנת 1949 לגן הילדים, אינו בתוקף נכון להיום.
עם זאת, יש לציין כי ההקצאה עדיין טעונה את אישור משרד הפנים, כך שלמעשה היא טרם נסתיימה.

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי החלטת המשיבים הינה סבירה בנסיבות העניין, ודין העתירה להדחות.

העותרים ישלמו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ פלוס מע"מ צמוד מהיום למשיבים 1-3, וסך של 15,000 ₪ פלוס מע"מ צמוד מהיום למשיבה מס' 4.
המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לבאי-כוח הצדדים.

ניתן היום כ"ב באדר, תשס"ז (12 במרץ 2007) בהעדר הצדדים
מיכל רובינשטיין
, סגנית נשיא








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1901/06 אליעזר מזרחי ואח' נ' עיריית פתח-תקווה ואח' (פורסם ב-ֽ 13/03/2007)