פסקי דין על אגודת העיתונאים בתל-אביב | פסקי דין על רון קופמן | פסקי דין על וואלה תקשורת |

2857/06 ברע     12/03/2007




ברע 2857/06 אגודת העיתונאים בתל-אביב נ' רון קופמן, וואלה תקשורת בע"מ




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
ברע002857/06

בש"א 3471/07
בפני
:
כב' השופטת שרה דותן

תאריך:
12/03/2007


בעניין:
אגודת העיתונאים בתל-אביב





מבקשת

נ ג ד


1. רון קופמן

2. וואלה תקשורת בע"מ





משיבים

החלטה

בקשה של אגודת העיתונאים בתל-אביב
להצטרף לבקשת רשות לערער (בר"ע 2857/06) במעמד של "ידיד בית המשפט".
המבקשת היא עמותה רשומה, אשר על פי תקנונה, מטרותיה הינן לאגד את ציבור העיתונאים, לפעול כאיגוד מקצועי למען זכויות עיתונאים, קידום המקצוע, תנאי עבודתם ושכרם, זכויות היוצרים שלהם ויצוגם הנאות.
משיב 1 הינו עיתונאי, שהועסק בעיתון "הארץ" כשכיר בין השנים 2000-2005. במהלך תקופה זו פורסמו בעיתון כ- 700 מאמרים פרי עטו. במקביל פורסמו חלק ממאמריו של משיב 1, באתר האינטרנט של משיבה 2, מבלי שקדם לפרסומם אישור מטעמו וללא תשלום.
בשל פרסומים אלה, בהם ראה משיב 1 הפרה של זכויות היוצרים שלו, הוגשה על ידו לבית משפט השלום בתל-אביב תביעה כספית כנגד משיבה 2 (ת.א. 18380/06).
בתאריך 09.10.06 ניתנה על ידי כב' השופטת דליה מארק-הורנצ'יק החלטה, בה הכריעה בשאלה האם "זכות הוטו" המוקנית לעיתונאי לפרסום מאמר שכתב, שלא כחלק מעיתון, היא זכות קניינית אשר הפרתה מהווה פגיעה בזכות יוצרים ומקנה זכות לפיצוי כספי. לאחר בחינת טענות הצדדים, הגיעה כב' השופטת למסקנה כי זכות "הוטו" בסעיף 15(1)(ב) לחוק זכויות יוצרים היא זכות "שלילית" ואינה מעניקה קניין במאמרים.
משיב 1 לא השלים עם החלטה זו והגיש בקשת רשות לערער.
בבקשתה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" להליך זה, טוענת המבקשת כי השאלות המועלות בבקשה הינן שאלות עקרוניות הנוגעות לתנאי העסקתם של עיתונאים, ומשכך, ובתוקף תפקידה הציבורי היא מהווה גורם שיש לשמוע את עמדתו ביחס לשאלות שיידונו, וכי בצד עמדתם הפרטנית של הצדדים, ראוי לבית המשפט שתובא בפני
ו עם עמדה המתייחסת לשיקולים כלליים ועקרוניים הנוגעים לציבור הרחב.
משיב 1 מסכים להצטרפותה של המבקשת, ואילו משיבה 2 מתנגדת מאחר שלהשקפתה הבקשה מהווה ניסיון להעלאת טענות שלא הובאו בפני
הערכאה הדיונית ובכך לסייע למשיב 1 לשפר עמדות בשלב הערעור.
עוד נטען כי צירופה של המבקשת יאפשר שינוי והרחבת חזית, בניגוד לכלל לפיו ערכאת הערעור לא תדון בנימוק המועלה בפני
ה לראשונה.
המשיבה סבורה כי המבקשת אינה גוף ניטרלי והיא בעלת ענין בתוצאת ההליך, ומשכך אינה יכולה להיות ידיד "קלאסי", מה גם שאינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה להכרה כ"ידיד בית משפט".
בנוסף, מעלה המבקשת טענה העומדת, לכאורה, בסתירה לטענות הנוגעות להרחבת חזית ולפיה אין בטענות המבקשת תרומה מחדשת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי להעתר לבקשה.
כפי שצויין לעיל, המבקשת מאגדת בין שורותיה 1,300 עיתונאים אשר מטבע הדברים יש להם ענין בתוצאות ההליך, לנוכח השפעתו על היקף זכויות היוצרים שיש להם ביצירותיהם.
יתרה מכך, מדובר בהחלטה תקדימית עם השלכות רוחב. מכיוון שאין מדובר בנושא שגרתי, דווקא בהליך מעין זה ישנה חשיבות לקבלת עמדתם של גופים דוגמת המבקשת שיש בידם לסייע לבית המשפט בבירור המחלוקות ולהאיר את הסוגיה מזווית נוספת.
במ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג (1) 529, 553 דן כב' הנשיא א' ברק בשאלה דומה וקבע:
"המוסד 'ידיד בית-המשפט' מוכר בשיטות משפט שונות זה מאות בשנים (ראו s. krislov 'the amicus curiae brief: from friendship to advocacy' [29). עיקרו הוא סיוע לבית-המשפט בסוגיה כלשהי, על-ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון. במקור היה מוסד זה כלי להצגת עמדה ניטרלית בלבד בהליכים, תוך סיוע אובייקטיבי לבית-המשפט. אך בהמשך התפתח המוסד 'ידיד בית-המשפט' כצד להליך, שאינו דווקא ניטרלי ואובייקטיבי, אלא שהוא מייצג - מתוקף תפקידו או עיסוקו - אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני
בית-המשפט בסכסוך ספציפי. כך, באותם המקרים שבהם קיים גורם שלישי - שאינו מעורב בסכסוך עצמו - ניתן יהיה לצרפו כ'ידיד בית-המשפט', אם יהא בנוכחותו בהליך כדי לתרום לגיבושה של ההלכה בעניין מסוים, זאת על יסוד הצגת מלוא העמדות הרלוונטיות בעניין הנדון ותוך מתן ייצוג ופתחון פה ודעת לגופים מייצגים ומקצועיים". (ראה krislov, במאמרו הנ"ל [29], בעמ' 695-709).

בהמשך פסק הדין פורטו חלק מהמבחנים אותם יש להפעיל בטרם תתאפשר הצטרפותו של גורם זר להליך:
"אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. כל אלה אינם קריטריונים ממצים. אין בהם כדי להכריע מראש אימתי יהא מן הדין לצרף צד להליך כ'ידיד בית-המשפט', ומתי לאו. בה בעת, יש לשקול קריטריונים אלה, בין היתר, טרם יוחלט על צירוף כאמור".

מאחר שהשאלות הנדונות בהליך זה הינן משפטיות בעיקרן, ובהתחשב בתפקידה ומטרותיה של המבקשת, סבורה אני כי התקיימו בעניינה התנאים הן ביחס לתרומתה הפוטנציאלית להצגת העמדה המוצעת והן באשר לאינטרס הכללי אותו היא מייצגת.
יודגש, כי הן בענין קוזלי והן בע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (2) 241 אישר בית המשפט את הצטרפותה של הסנגוריה הציבורית כ"ידיד בית משפט" בשלב הערעור בהתחשב בערך המוסף של הצגת עמדתה.
יודגש, כי השאלה העומדת לדיון בבקשת הרשות לערער הינה בעיקרה משפטית, ומשכך ניתן יהיה להתייחס לטענותיה הנוספות של המבקשת, מבלי שתפגע זכותה של המשיבה 2 להשיב להן.

לסיכום: הבקשה מתקבלת.
בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה בדואר רשום לב"כ הצדדים

ניתנה היום כ"ב באדר, תשס"ז (12 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.


שרה דותן
, שופטת









ברע בית משפט מחוזי 2857/06 אגודת העיתונאים בתל-אביב נ' רון קופמן, וואלה תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/03/2007)