פסקי דין על שמילה יזהר | פסקי דין על (המאגר הישראלי לביטוחי רכב )הפול

50974/04 א     18/03/2007




א 50974/04 שמילה יזהר נ' (המאגר הישראלי לביטוחי רכב )הפול




1
בתי המשפט
א 050974/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18/03/2007
תאריך:
כב' השופט חאג' יחיא

בפני
:
שמילה יזהר

בעניין:
תובע
עו"ד ברזילי ישראל

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
(המאגר הישראלי לביטוחי רכב )הפול
נתבע
עו"ד רפפורט צבי

ע"י ב"כ עו"ד
פסק - דין
א. מבוא
[כל ההדגשות אינן במקור אלא אם צוין אחרת ]
1. 1. יזהר שמילה [להלן:"התובע"] יליד 1975, בעת שרכב על קטנוע ביום 20.11.2003 נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה ב- חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"א-1975 [ להלן " חוק הפיצויים"] .

2. 2. אין מחלקות בין הצדדים בשאלת האחריות , כמו כן אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי [ להלן:"המל"ל"] כתאונת עבודה על כל המשתמע מסעיף 6 (ב) לחוק הפיצויים , וזאת אף ניתן ללמוד מנספח 7 לתצהיר עדותו הראשית של התובע [ להלן:"ת/2"] .

3. 3. כל ניסיון להביא את הצדדים לעמק השווה בתיק לא צלח , התנהל דיון הוכחות ולבסוף הוגשו סיכומים .

ב. הנכות הרפואית
4. 4. כאמור, התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, ועל פי סעיף 6ב לחוק הפיצויים ,הנכות שנקבע על ידי המל"ל הינה נכות מחייבת על פי דין .

5. 5. המל"ל קבע את נכותו של התובע בעקבות התאונה בשיעור 20% בהתאם לסעיף 35[1]ג' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה),תשט"ז-1956 [ להלן: "תקנות המל"ל"] :

מחלות העצמות והפרקים
(1) ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר
[ג] קיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה 20%

ג. תקופת אי כושר
6. 6. לתובע אושרו תקופות אי כושר כדלקמן :
א. א. אי כושר מוחלט מיום התאונה ועד ליום 19.2.2004.
ב. ב. 50 % מיום 20.2.2004 ועד ליום 30.9.2004.
ג. ג. 20% מיום 1.10.2004 ועד ליום 28.2.2005 .
ד. ד. נכות צמיתה החל מיום 1.3.2005 בשיעור 20% .

ד. עיסוק התובע
7. 7. התובע טוען בתצהיר העדות הראשית מטעמו : " בשנים 99-98 למדתי בבית הספר הגבוה להכשרה מקצועית התוכנה והמחשבים -"סיון" קורס טכנאי מחשבים ואף עבדתי בתחום זה כ- 3 שנים בחברת "אלדור" עד שפיטרו אותי בשל צמצומים . בשנים 2002-2001, במקביל לעבודתי בחברת "אלדור", למדתי קורס ניהול רשתות תקשורת במכללת מדיאטק וסיימתי את הקורס בהצלחה . לאחר שפוטרתי מחברת "אלדור" חיפשתי מקום עבודה חדש בתחום המחשבים אבל מאחר ולא מצאתי, לא רציתי לשבת באפס מעשה עד שאמצא עבודה בתחום שלי ועבדתי באופן זמני כעובד כללי בבניין באמצעות חברת כוח אדם במשך כחודש-חודשיים . בהמשך עבדתי כטכנאי מחשבים בחברת "דירן",שם עבדתי כשלושה חודשים כעובד זמני,אולם מאחר ולא היה תקן למשרה קבועה פוטרתי . שוב לא רציתי לשבת באפס מעשה עד שאמצא עבודה בתחום שלי, ואזכיר גם שהייתי לפני חתונה , מצאתי עבודה זמנית כשליח בחברת א.י.לביא בע"מ עד שכאמור אחזור לעבודה בתחום שלי . בתאריך 29.10.2003 התחלתי לעבוד כשליח בחברת א.י.לביא בע"מ זה היה כשלושה שבועות לפני התאונה שכרי החודשי בעבודה זו אמור היה להגיע ל-4,000 ₪ ברוטו . בשל התאונה וההגבלות שנותרו לי בעקבותיה לא הייתי מסוגל לשוב לעבוד בחברת א.י לביא בע"מ כשליח . רק בחודש 4/05 הצלחתי לשוב לעבודה והתחלתי לעבוד כטכנאי מחשבים בחברת או.אמ.סי בע"מ ומאז ועד היום אני עובד בחברה זו " .

ה. הנכות התפקודית ותקנה 15 ב'
מוקד המחלוקת בין הצדדים הינו בין השאר בשאלת המשמעות התפקודית לנכות הרפואית שנקבעה לתובע וכך נטען :
8. 8. לשיטתו של ב"כ התובע : אין מקום לספק כי, פגיעתו של התובע כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים, הניתוחים הרבים שעבר ומהתייחסותה של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לפגיעתו של התובע,ומגובה הנכות שהעניקה לו- כי נכותו של התובע קשה ומשמעותית ביותר,ובמיוחד למי שעובד בשתי ידיו .

9. 9. עוד טוען ב"כ התובע כי , רופאי הועדה הרפואית, היו בדעה כי יש להוסיף לתובע אחוזי נכות בהתאם לתקנה 15 . מכאן טוען ב"כ התובע כי אין רלוונטיות לקביעת ועדת הרשות לעניין אי הפעלת תקנה 15 שכן לדידו האחרונה הינה וועדה מנהלית וככזו קביעתה לעניין תקנה 15 אינה רלוונטית לא לחיוב ולא לשלילה להבדיל מקביעת רופאי הוועדה הרפואית .

10. 10. עוד נטען רבות על ידי ב"כ התובע לעניין הפעלת תקנה 15 , ושלסיום בית המשפט נתבקש לקבוע כי נכותו הרפואית של התובע הינה גם נכות תפקודית בשיעור הנכות הרפואית ושיעורה זהה לעניין הפגיעה או הגריעה מכושר השתכרותו של התובע .

11. 11. ב"כ התובע ממשיך וטוען כי, על קשייו במומו ובהקשר לדרישות התעסוקתיות ממנו ניתן ללמוד בסעיף 13 לתצהירו של התובע , ושם נטען כי, "עבודתו כטכנאי מחשבים כרוכה בעבודות כפיים בעיקר, תנועתיות רבה של כף היד בשתי הידיים, מאמץ פיסי קשה, בעיקר עבודות סבלות,הרמת חפצים כבדים ואחיזתם כמו למשל :מחשבים,מסכים,רכיבים וחלקים שונים של מחשבים וכיוצ"ב, פריקה וטעינת סחורה, סידור הסחורה במחסן,הורדת סחורה מגובה וסידורה על מדפים גבוהים וכו', הרכבת מחשבים וחלקים של מחשבים ופירוקם, עליה וירידה במדרגות תוך כדי הרמת מחשבים ו/או מסכים וכו'" [ ההדגשות במקור] .

12. 12. לעומת זאת ,ב"כ הנתבעת בדעה כי ,יש לקבוע כי נכותו התפקודית של התובע מינימלית עד אפסית, ולתובע אין כל בעיה תפקודית לחזור לעבודה רגילה למרות נכותו . לדידו של ב"כ הנתבעת הדברים מקבלים משנה תוקף , ראשית בהתנגדותו של ב"כ התובע להגשת דו"ח ועדת הרשות לעניין תקנה 15 ממנה ניתן ללמוד כי הנכות אינה תפקודית, וכלה בעדויות שנשמעו בבית המשפט .

13. 13. הנה כי כן , ב"כ הנתבעות משליך את עיקר יהבו על הטענה כי אין לראות בתובע כמי שנפגע כושרו לעבודה בהתאם לשיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו, לא שכן כעולה מעדותו בחקירתו הנגדית :
" ש. אמרת להם שאתה לא מסוגל לעשות כל מיני עבודות, או שאתה יכול להסתדר .
ת. אני יכול להסתדר בעבודה שהם מציעים לי " . [ ההדגשות במקור ].

14. 14. עוד טוען ב"כ הנתבעות לעניין זה כי , גם ממקומות בהם התובע טוען כי פוטר, מתברר כי לא פוטר עקב בעיות רפואיות או עקב מגבלה כלשהיא וכפי שאומר התובע בעמוד 8 :
"ש. מה כתוב במכתב הפיטורין .
ת. סיום עבודה .
ש. למה .
ת. אין סיבה .
ש. לא כתוב למשל שאתה היית מוגבל בעבודה .
ת. לא " .
וכן :
" ש. אם מיטל מסרה שהיית עובד חרוץ .
ת. אמת, אני לא נוטה לזלזל במקום העבודה שלי " .

15. 15. ער אני לנטען ע"י ב"כ הנתבעות כי מלבד טענותיו של התובע , הוא לא טרח להביא עדים שיעידו על תפקידו או יותר נכון על מגבלותיו הנטענות וכי אין ספק שהתובע יכול היה להביא על נקלה עדים רבים אך הוא בחר, משיקוליו הוא שלא להביאם ,וכי עובדה זו צריכה לעמוד לו לרועץ בקביעת המשמעות לאי הבאת העדים כאמור בהתאם להלכה הפסוקה בעניין זה .

16. 16. המונח "נכות תפקודית" מבטא מוגבלות או הפרעה בתפקודו של אדם שנפגע גופנית. מוגבלות זו יכול שתהא זהה או שונה מן הנכות הרפואית, כאשר הכוונה היא למידת השפעתה של הנכות על התפקוד בכלל. דהיינו, מידת הפגיעה בכושר התפקוד בתחומי החיים השונים (ר' ע"א 432/80 שושן נ' אוטוקרס, פ"ד לז (1) 178, 185 וכן ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פ"ד נב (3) 792 ,שם ביהמ"ש קבע כי הפסד כושר השתכרות הנפגעת יהיה 50% בעוד שנכותה הייתה 15}.ר' גם ד' קציר "פיצויים בשל נזק גוף" (מהדורה חמישית - התשס"ג 2003) עמ' 179.

17. 17. אחוזי הנכות אינם מהווים בהכרח ראיה לאבדן מקביל של הכושר לתפקוד יומיומי לרבות הכושר לבצע עבודה, הכל תלוי בטיב העבודה והפגיעה, טיבו של הנפגע, מהות הפגיעה וגורמים נוספים. בנסיבות אלו, הנכות הרפואית כשלעצמה אינה מהווה בהכרח ראיה לשיעור הנזק, אלא אם כן מתווספת לה ראיה, כי המום ביכולתו של הנפגע כרוך בהפסד השתכרות, או שיש סכנה כי יגרם לו בעתיד הפסד כזה.

18. 18. לנסיבותיו האישיות של הנפגע חשיבות רבה באשר לשאלה אם נכותו הרפואית טומנת בחובה גם הגבלה תפקודית בכושרו להשתכר ואם כן באיזה שיעור.יובהר, כי קביעת שיעור הנכות התפקודית אינה מהווה סוף פסוק באשר לשיעור הפגיעה בכושר השתכרותו של הנפגע המסוים. ייתכן שגריעת כושר ההשתכרות עולה או נופלת משיעור הנכות התפקודית, בהתחשב במקצועו ויתר נתוניו של הנפגע, בזיקה לעיסוקו, לעבודתו, לגילו, ולמצבו הרפואי בכללותו, ללא קשר לתאונה. הנכות התפקודית אמורה לשקף את הגריעה מכושר ההשתכרות אלא אם הוכח אחרת (ע"א 722/86 יונס -המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ"ד מג 875, 878).

19. 19. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לעניין זה , ולאחר ניתוח חקירתו של התובע בשים לב , כי הנכות הוענקה בשל פגעיה בשורש כף יד שמאל , שוכנעתי כי המשמעות התפקודית שיש לייחס לנכותו הרפואית היא כגובה הנכות הרפואית .

20. 20. מכאן הגעתי למסקנה כי לצורך חישוב הפסד השתכרותו של התובע יש להעמיד את נכותו הרפואית על 20% כנכות פונקציונאלית על כל המשתמע מכך .

ו. שאלת הנזק
כאב וסבל :
21. 21. התובע יליד 22.6.1975 , עפ"י נכות 20% ו- 8 ימי אשפוז אני פוסק לו את הסך של : 35,840 ₪ .

הפסד השתכרות לעבר :
22. 22. מיום התאונה קרי 20.11.2003 ועד היום עברו 40 חודשים . המוסד לביטוח לאומי שילם דמי פגיעה לתקופות שמיום 21.11.2003 ועד ליום 23.2.2004 על בסיס שכרו הרבע שנתי דאז בסך 12,998 ₪ .
23. 23. בתקופה אי הכושר , מיום התאונה ועד 19.2.2004 : [12,998 /3 ] * 3 חודשים = 12,998 ₪ .
24. 24. בתקופה מיום 20.2.2004 ועד ליום 30.9.2004 = [12,998 /3 ] * 7 חודשים * 50% נכות = 15,165₪ .
25. 25. בתקופה מיום 1.10.2004 ועד ליום 28.2.2005 = [12,998 /3 ] * 5 חודשים*20% נכות =4,333 ש"ח .
26. 26. באשר לתקופה שמיום תום אי הכושר ועד היום , הנכות שנקבעה 20% לצמיתות , אני קובע על דרך האומדנא פיצויי על סך 20,000 ₪ .
סה"כ הפסד השתכרות לעבר : 52,496 ₪ .[ לסכום זה יש להוסיף ריבית מאמצע התקופה].

הפסד השתכרות לעתיד :
27. 27. לשיטתו של ב"כ התובע כי יש לפסוק לתובע פיצויי בהתאם לשכר הממוצע במשק, בניכוי מס עפ"י גריעה של 20% משכרו בהיוון עד גיל 67 , שכן נטען כי יש לראות בתובע כבחור צעיר חרוץ ובעל מוטיבציה וכושר לעבודה, העובדה כי מיד בתחילת דרכו התעסוקתית הצליח להשתלב במקום עבודה 3 שנים ולהשתכר קרוב לשכר הממוצע במשק, ובהתחשב גם במקצוע שרכש יש לראותו כמי שהוא בעל פוטנציאל להשתכר בגובה השכר הממוצע במשק .

28. 28. עוד נטען, כי אשר למקומות העבודה שלאחר התאונה ברור שאין הם משקפים את פוטנציאל השתכרותו שכן אלה היו השתכרויותיו במומו, מום משמעותי לכל הדעות, ואין הן משקפות את כושרו מלפני התאונה .

29. 29. ב"כ הנתבעות טען לעומת זאת כי , אין הצדקה בנסיבות המקרה לעריכת נוסחה או חישוב מסוג כלשהוא שכן , זהו המקרה הקלאסי בו יפסוק פיצוי גלובלי שכן לא נראה שיש לנכות השפעה על כושר עבודתו של התובע , ובנסיבות המקרה מוצע להעמיד את הפיצוי בגין התקופה מיום תום אי הכושר ועד לעתיד בסכום גלובלי על סך 50,000 ₪ .

30. 30. לא למותר לציין כי ,ניצב אני מול קושי רב ,לקביעת הפסד השתכרותו של התובע לעתיד , שכן מחד אין להתעלם מקיומה של הנכות 20% בגין פגיעה בכף יד , ואף קושי זה מתגבר נוכח סוג עיסוקו והשכלתו של התובע כטכנאי מחשבים ומאידך העובדה כי התובע כיום עובד כטכנאי מחשבים בחברת או.אם.סי בע"מ והוא משתכר שכר השווה לשכרו הרבע שנתי שנקבע במל"ל .

31. 31. יחד עם זאת , ער אני לנטען על ידי התובע בתצהירו בסיפא של סעיף 12 בזו הלשון : " אני מבקש לציין כי בגלל התאונה שקרתה לי ושבגללה הייתי מושבת במשך זמן רב וגם בשל המגבלה הקשה בידי השמאלית התקבלתי לעבודה בתור עובד מתחיל והשכר המשתקף בתלושים אינו משקף שכר של עובד ותיק ובריא בתחום הזה אלא שכר של עובד מתחיל ומוגבל " . טענה שכזאת לא זו בלבד שלא נתמכה בשום ראייה אלא בחקירתו של התובע : [ עמ' 8 לפרוטוקול ]
ש. כשהתקבלת[י.ח ] לעבוד בחברה התקבלת כעובד רגיל על בסיס משרה מלאה .
ת. נכון .
ש. לא אמרו לך תעבוד חצי משרה או שלושת רבעי משרה .
ת. נכון .
ש. גם לא אמרו לך תקבל פחות כסף, בגלל שהייתה לך כמה שנים תאונת דרכים .
ת. לא .
ש. מפנה אותך לסעיף 12 לתצהירך, אתה אומר שהשכר שלך בחברה אינו שכר של עובד ותיק ופעיל, אלא שכר של עובד מתחיל ומוגבל, גם השכר שלך הוא לא שכר של מישהו מוגבל כי אמרת שקיבלת שכר כמו שאר העובדים .
ת. קיבלתי שכר כמו שאר העובדים, כי כולם מקבלים שם את אותו שכר פחות או יותר, התקבלתי כטכנאי מחשבים .

32. 32. הלכה היא שנפגע מעשה נזיקין זכאי להיות מפוצה על הנזק שנגרם לו, כאשר נזק זה מחושב על פי ההפרש אשר בין הסכום שהתובע יכול היה להשתכר אילולא התאונה והמום ממנו סבל בעקבותיה, ובין הסכום אותו משתכר התובע במומו . ראה בעניין זה את ת.א {תל-אביב - יפו } 32948/97 עקיס יצחק נ' אוניקובסקי מעוז בע"מ ואח' תק- של 2004(2),5566, עמ' 5572 .

33. 33. בפסיקת פיצויים בגין הפסד כושר ההשתכרות הכלל הוא כי יש לשום או לקבוע כמה היה אדם משתכר ללא מומו, כמה ישתכר במומו, והפיצוי הוא כדי ההפרש בין שני סכומים אלה .ע.א 2061/90 אילנה מרצלי נ' מדינת ישראל , פד"י מ"ז (1)עמ' 802 בעמ' 822 ."הכלל שנקבע לעניין זה הוא - שכאשר ניתן ההפרש לקביעה, על פי הראיות שבמשפט - על בית המשפט לקבוע אותו ולחשב הפסדו של הנפגע בעתיד, על פיו .בע.א 722/86 אחמד יונס נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, פד"י מג(3)875 . נקבע: אם ניתן להוכיח בכמה קטן כושר השתכרותו לאור הנתונים המובאים בפני
ו יפסוק בית המשפט על פי נתונים אלה .

34. 34. אין ראייה חותכת בפני
י כמה התובע משתכר כיום [ שכן לא צורפו תלושי שכר לשנת העבודה 2006 ] וכמה יכול להשתכר, ובקיבוץ כל הטענות אלה הגעתי למסקנה כי יש לחשב את הפיצוי על נזקי העבר והעתיד על פי שכר של התובע ערב התאונה כמו שנקבע במל"ל ,כאשר ההפחתה שנגרמה בגין התאונה הינה כשיעור הנכות הרפואית קרי 20 % .

35. 35. בהתחשב בקיומה של אפשרות כי ייגרם לתובע הפסד השתכרות בעתיד, או חלילה היפלטות ממקום עבודתו , ובהעדר כל קריטריון אחר לקביעת הפסד השתכרותו לעתיד ובשים לב לנכותו הפונקציונאלית ולטיב מקצועו של התובע לזה תתווסף האפשרות כי נכות זו תעמוד לו לרועץ בקידומו בעבודה ותחת מטריית המדיניות המשפטית בה מצדד בית המשפט שגורסת כי בהעדר ראייה אין מנוס מפסיקת פיצויי על דרך האומדנא, אני מעריך את הפסדו החודשי של התובע בגין ראש הנזק של הפסד השתכרות לעתיד על סך 750 ₪ לחודש , מכאן החישוב יהיה כדלקמן :
750 ₪ * 259.8414 [מקדם היוון ל 35 שנה ] = 194,880₪

עזרה
36. 36. הלכה פסוקה היא כי רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בגין עזרת הזולת, אף מבלי שהובאה ראיה לכך, והוא אף יכול לערוך אומדנא ובלבד שהשתכנע כי העזרה שהושטה לנפגע ניתנה לו מעבר לזו המקובלת בין בני משפחה.(ע"א 93/73 ושני נ' קראוז, פ"ד כח (1) 277; ע"א 370/93 מלכה נ' אטקין, פ"ד מ"ד (4) 1), בהתחשב בפגיעותיו של התובע ובהעדר ראיות , אין מנוס מפסיקת פיצויי בגין ראש נזק דנן על דרך האומדנא , ומכאן אני פוסק לתובע את הסך של 35,000 ₪ וזאת בגין העבר והעתיד .
סיכום
37. א. כאב וסבל 35,840 ₪ .
ב. הפסד השתכרות לעבר 52,496 ₪ .בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופות
ג. הפסד השתכרות לעתיד 194,880 ₪ .
ד. עזרה הזולת לעבר ולעתיד 35,000 ₪ .
________________________________________
סה"כ 318,216 ₪ .
38. 38. ניכויים
יש לנכות תשלומי הביטוח הלאומי בסך של 238,975 ₪, וכן ריבית על תשלומי העבר בסך של 5553 ₪ , ותשלומים תכופים ,אם היו, וזאת בשערוך מלא כולל ריבית והצמדה נכון למועד מתן פסה"ד.
39. 39. סוף דבר
אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים שפורטו לעיל ,בניכוי תשלומי מ.ל.ל. ותשלומים תכופים,וליתרה יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ כדין .

ניתן היום כ"ח אדר תשס"ז 18 מרץ 2007 בהעדר הצדדים .
________________
ע.ג. חאג' יחיא
, שופט
לצדדים בדואר .








א בית משפט שלום 50974/04 שמילה יזהר נ' (המאגר הישראלי לביטוחי רכב )הפול (פורסם ב-ֽ 18/03/2007)