פסקי דין על אדוט יעקב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1994/05 בל     19/03/2007




בל 1994/05 אדוט יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בל 001994/05


בפני
:
השופטת מרגלית פיקרסקי


19/03/2007



בעניין:
אדוט יעקב





התובע

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי

ע"י עו"ד דורון ירושלמי





הנתבע


פסק דין


1. ביום 8.12.2004 הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן - "הנתבע"), תביעה להכיר בליקויי השמיעה ובטינטון מהם הוא סובל, לטענתו, כ"מחלת מקצוע", שהיא בגדר "פגיעה בעבודה", כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"), ולחילופין כי נפגע בדרך של מיקרוטראומה.

2. ב"כ הנתבע הסכימה למינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי, משלא היתה מחלוקת שהתובע עבד עבודה ממושכת בחשיפה לרעש שעוצמתו לא פחתה מ- 85 דצ'.

עובדות המקרה נקבעו בהחלטת ביניים מיום 28.5.06, ואלה הן כלשון ההחלטה :
"א) התובע הינו יליד 1970.
ב) התובע עובד בתחנת הכוח ב"בתי הזיקוק" החל מחודש פברואר 1993 עד היום.
מאז החל בעבודתו ועד היום הוא עובד באותו תפקיד, כמפעיל שטח בתחנת הכוח.
ג) העבודה בתחנת הכוח מתבצעת בשתי משמרות, 12 שעות כל משמרת.
התובע עובד לסירוגין משמרת יום ומשמרת לילה.
ד) במסגרת עבודתו, היה התובע חשוף לרעש מזיק של לא פחות מ- 85 דצ'.
ה) התובע עובד לאורך כל תקופת עבודתו עם מגיני אוזניים.
ו) לטענת התובע הרגיש בצפצופים באוזניים מספר שנים, אולם רק במהלך שנת 2004 פנה לטיפול רפואי".

3. התובע ייחס את ליקויי השמיעה והטינטון מהם הוא סובל, לטענתו, לתנאי עבודתו בבתי הזיקוק בחשיפה לרעש בעוצמה מזיקה.
הנתבע טען מנגד, כי אין קשר סיבתי בין הליקויים בשמיעה והטינטון מהם סובל התובע, והיותו חשוף לרעש בעוצמה מזיקה.

4. לענין הקשר הסיבתי בין הליקויים בשמיעה והטינטון מהם סובל התובע, לטענתו, לבין תנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק, מינה בית הדין את ד"ר י' פלוטקין, מומחה למחלות א.א.ג , כמומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.

5. המומחה התבקש להשיב על השאלות המקובלות, הן לעניין 'מחלת מקצוע', הן לעניין פגיעה בדרך של מיקרוטראומה.
בחוות דעתו מיום 27.7.06, קבע המומחה, כי על פי בדיקת השמיעה שהומצאה לו אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לרעש מזיק, לבין ליקוי השמיעה הקל ממנו סובל התובע.
המומחה הסביר בחוות דעתו, כי לתובע שמיעה תקינה באוזן ימין בכל התדרים ואילו באוזן שמאל השמיעה תקינה, למעט ליקוי הולכתי קל בתדר בודד של 4000 הרץ.
המומחה הוסיף וציין, כי חשיפה לרעש מזיק אינה גורמת לליקוי הולכתי, אלא לליקוי תחושתי עיצבי "שמיקומו האנטומי בשבלול האוזן הפנימית".
כן ציין המומחה בחוות דעתו, כי שמיעת התובע בתדרי הדיבור בשתי אוזניו, תקינה, וכי לא התקיימו במקרה זה התנאים להכיר בליקויי השמיעה כפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

6. התובע ביקש להציג למומחה מספר שאלות הבהרה, שכולן כאחת התייחסו לבדיקת שמיעה מיום 16.11.04, שלטענת התובע לא היתה התייחסות אליה בחוות דעתו של המומחה.
בית הדין התיר הצגת שאלות ההבהרה למומחה, הגם שצויין בהחלטה מיום 13.12.06, כי המומחה אכן התייחס לבדיקת השמיעה מיום 16.11.04.

7. המומחה התבקש להשיב על שאלות ההבהרה הבאות :
"(א) בהתייחס לבדיקה מיום 16.11.04 ממכון "אורתופון"; האם נכון כי לבדיקת שמיעה זו אין שום ליקוי הולכתי ?
(ב) האם נכון שיש שנץ בתדר 4000 הרץ דו צדדי ?
(ג) האם נכון שעקומת שמיעה זו אופיינית לחבלה אקוסטית ו/או נזק ממקור רעש?
(ד) האם יש בתשובותיך לשאלות אלה, כדי לשנות את חוות דעתך ?"

בחוות דעתו המשלימה מיום 11.2.07, השיב המומחה על שאלות ההבהרה, כדלקמן:
"א. בבדיקת השמיעה מ- 16.11.2004 ממכון "אורתופון" קיים ליקוי הולכתי של 25/15 דציבל באוזן שמאל בלבד בתדר 4000 הרץ. הפער בין תוצאת בדיקת מוליכות האויר ומוליכות העצם בתדר הנדון מבטאת ליקוי מכני (=הולכתי) ולא תחושתי עצבי.
ב. אם הכוונה בשאלה הינה, כי קיים ליקוי תחושתי עצבי דו צדדי דמוי שנץ (שקע) בתדר 4000 הרץ, התשובה הינה לא.
ג. הפירוט לגבי בדיקת השמיעה מ- 16.11.2004 נמצא בתשובתי א' לביה"ד מ- 27.7.2006 :
לתובע באוזן ימין שמיעה תקינה, בשמאל ליקוי הולכתי מינימלי של 25/15 דציבל בתדר הבודד 4000 הרץ, אין כאן שום רמז לחבלה אקוסטית ו/או נזק ממקור רעש.
ד. לאור כל האמור לעיל, אין שום הצדקה לשנות את חוות דעתי".

8. מחוות דעתו המקורית של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה, עולה בעליל כי לדעת המומחה הליקוי הקל ממנו סובל התובע באוזן שמאל בלבד, הוא ליקוי הולכתי שלא נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש.
בדיקות השמיעה של התובע אינן מצביעות על חבלה אקוסטית או נזק ממקור רעש.
שמיעת התובע בתדרי הדיבור בשתי אוזניו תקינה, ודי בכך כדי לדחות את תביעתו ככל שהיא מתייחסת ל'מחלת מקצוע'.
המומחה אף קבע, כי לא התקיימו התנאים להכיר בליקוי השמיעה הקל ממנו סובל התובע באוזן שמאל, כפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

9. חוות הדעת של המומחה מפורטת מנומקת ומבוססת על ידיעותיו המקצועיות.
מסקנות המומחה מלמדות באורח נחרץ וחד משמעי, כי אין קשר סיבתי בין ליקויי השמיעה והטינטון, ככל שהתובע סובל מהם, לבין תנאי עבודתו בחשיפה לרעש.

אין נימוק או טעם המצדיק סטיה מחוות הדעת של המומחה.

10. אשר על כן, ובהתבסס על חוות הדעת של המומחה, דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום כ"ט באדר, תשס"ז (19 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

מרגלית פיקרסקי
- שופטת



001994/05בל 710 מיכל ב'








בל בית דין אזורי לעבודה 1994/05 אדוט יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/03/2007)