פסקי דין על אסולין גדליה | פסקי דין על כהן משה | פסקי דין על כהן עמירן | פסקי דין על כהן חגי | פסקי דין על כהן אסף | פסקי דין על כהן אסתר |

3549/05 א     20/03/2007




א 3549/05 אסולין גדליה נ' כהן משה, כהן עמירן, כהן חגי, כהן אסף, כהן אסתר




1
בתי המשפט

א 003549/05
בית משפט השלום ירושלים
20/03/2007
תאריך:
כבוד השופטת אנה שניידר

לפני:

אסולין גדליה

בעניין:
התובע
נ ג ד
1 . כהן משה

2 . כהן עמירן

3 . כהן חגי

4 . כהן אסף

5 . כהן אסתר

6 . מחסני מזון בע"מ

הנתבעים
פסק דין

הרקע

1. עניינה של התובענה שלפנינו, הפרה נטענת של הסכם לרכישת מניות בחברת מחסני מזון בע"מ, הנתבעת מס' 6, (להלן - החברה), שהיתה שבבעלות התובע ובנו ונמכרה לנתבעים מס' 1 עד 5, לפי הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 2.1.02 (להלן - ההסכם).
ההסכם, לרבות הנספח להסכם, נערכו על ידי עו"ד אלנתן אשר ייצג בעסקה את התובע.

2. על פי ההסכם, רכשו הנתבעים מאת התובע ובנו (שבידיו היתה מניה אחת בלבד) את כל מניות החברה, את זכויות הדיירות המוגנת של החברה בשני נכסים ברחוב אגריפס בירושלים, וכן הציוד והמלאי, והכל על מנת להמשיך ולנהל באמצעות החברה הנרכשת אותו עסק שניהל התובע.
מועד הרכישה נקבע ליום 31.1.02 (להלן - היום הקובע).

3. בסעיף 6 (ב) להסכם נקבע, כי החברה תמשיך ותעסיק עובד ותיק של החברה, מוחמד שוויקי (להלן - שוויקי), אולם אם יפסיק שוויקי את עבודתו ויגיעו לו פיצויים מלאים - ישפה התובע את החברה בסכום השווה לגובה הפיצויים שישולמו לשוויקי על ידי החברה.
התחייבות זו של התובע הותנתה, בסעיף 6(ג) להסכם, בכך שהחברה תעביר לתובע כל דרישה או תביעה של שוויקי לפיצויי פיטורין, ותיתן לתובע או למי מטעמו אפשרות לייצג את החברה בכל תביעה כאמור, לרבות בכל ערכאה משפטית.

4. סעיף 8(א) להסכם קובע, כי התובע אחראי לכך שהחברה תגיש את כל הדו"חות לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי עבור התקופה שעד ליום הקובע. לשם כך נקבע, כי הנתבעים ו/או החברה יאשרו לתובע גישה נוחה לכל מידע ולכל המסמכים שיידרשו כדי שהדו"חות האמורים יוגשו כדין.

5. בסעיף 3(ג) לנספח להסכם נקבע, כי התובע יהיה אחראי לשלם לבעלי הנכסים, שהזכויות המוגנות בהם מצויות בידי החברה, את חלקם בדמי המפתח על פי התמורה היחסית המשתלמת לתובע על ידי הנתבעים בשל כל אחד מהנכסים. והיה אם מי מבעלי הנכסים ידרוש סכום גבוה יותר - ישאו שני הצדדים באופן שווה בכל ההוצאות המשפטיות, לרבות שכר טרחת עו"ד שימונה מטעם התובע.

6. סעיף 4 לנספח להסכם קובע, כי התחייבויות הנתבעים על פי הנספח כמוהן כהתחייבות עיקרית ויסודית של התחייבויות הנתבעים בהסכם, והפרה של כל אחת מהתחייבויות הנתבעים כמוה כהפרה עיקרית ויסודית של ההסכם, והתובע זכאי במקרה כזה לכל הסעדים והתרופות לפי סעיף 15(א) להסכם.
סעיף 15(א) להסכם קובע:

"כל צד אשר יפר תנאי עיקרי להסכם זה (ומוסכם כי מועדי תשלום
תמורת המניות ו/או התשלום עבור המלאי כמפורט בהסכם זה הינם
מעיקרי ההסכם) ישלם לצד המוכן לקיימו סכום בשקלים בסך שווה
ערך ל-19,000 $ (מחושבים לפי שערו היציג של דולר ארה"ב במועד
התשלום) כדמי פיצויים קבועים ומוערכים מראש ע"י הצדדים,
והצדדים מוותרים בזאת על הצורך בהוכחתם".

השאלות שבמחלוקת

7. השאלות שבמחלוקת בין הצדדים נקבעו בהחלטה מיום 18.9.06 והן כדלקמן:

(א) טענת התובע בדבר הפרת סעיף 8(א) להסכם, דהיינו אי שיתוף פעולה מצד הנתבעים בנושא הגשת הדו"חות לרשויות המס;

(ב) טענת התובע בדבר הפרת סעיף 3(ג) לנספח להסכם - סירוב הנתבעים להשתתף בשכר טרחתו של עו"ד אלנתן שייצג את הצדדים בתביעה משפטית שהוגשה נגדם;

(ג) עניינו של שוויקי;

(ד) טענת הנתבעים בדבר קיזוז הפרשים עבור משאית שנרכשה מהתובע ועבור סכום ששולם בעודף לאחד מבעלי הנכסים.

בהנחה שהפרת סעיפים 8(א) להסכם ו-3(ג) לנספח להסכם, אם אמנם הופרו, נחשבת
להפרה עיקרית ויסודית - עלינו לבדוק את השאלה האם זכאי התובע לפיצויים
המוסכמים לפי סעיף 15(א) להסכם, כפי שנטען על ידו בכתב התביעה ובסיכומיו.

הדו"חות לרשויות המס - סעיף 8(א) להסכם

8. לטענת התובע, על אף הוראות סעיף 8(א) להסכם, סירבו הנתבעים לשתף פעולה עם אשת התובע (שטיפלה בכל ענייניו לאחר שהתובע חלה בשנת 2001) ועם רו"ח מטעמו, לצורך הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה לשנת 2001. רק לאחר הגשת התובענה, בשנת 2005, נאות הנתבע מס' 1 (להלן -הנתבע) ללכת לרוה"ח ולשתף פעולה לצורך הגשת הדו"ח (פרוטוקול עמ' 14 שורה 11).
לטענת התובע, סירוב הנתבע לשתף פעולה במשך תקופה של למעלה משנתיים וחצי הסב לו נזקים הואיל ועקב כך לא הוגשו הדו"חות במועד והתובע נאלץ להמשיך ולהעסיק את רוה"ח, כדבריו, "עם כל בלבול הראש, כיתות רגליים ובזבוז זמן הכרוכים בכך".
התובע מעריך את נזקיו בשל הפרה זו של ההסכם בסכום של 10,000 ₪.

9. לטענת הנתבעים, מלשון סעיף 8(א) להסכם עולה כי התובע אחראי להגשת הדו"חות בעוד הנתבעים אחראים להמצאת מסמכים לצורך הגשתו.
לטענתם, הם נדרשו לראשונה למסור מסמכים רק בחודש פברואר 2005 כאשר הדו"ח הוגש בחודש אפריל 2005.
עוד טוענים הנתבעים, כי עיון והשוואה בין טיוטת הדו"ח לדו"ח עצמו מעלים פערים משמעותיים ביתרות ההפסד של החברה. התובע למעשה ביקש להגיש דו"ח כוזב לשנת 2001, דבר שהיו לו השלכות כלכליות רבות על הנתבעים באשר התובע ביקש להעלים מעיניהם משיכת כספים רבים מהחברה לגבי התקופה שלפני היום הקובע.

10. לטענת הנתבעים, דווקא להם ולא לתובע נגרמו נזקים, שכן הם נאלצו לשלם שכר טרחה לרוה"ח בשל התיקונים בדו"ח, וכן נאלצו לשלם את חובו של התובע למס הכנסה בגין שנת 2001 בסך של כ-150,000 ₪ שלא שולם על ידו. בסך הכל טוענים הנתבעים כי נגרמו להם נזקים של למעלה מ-160,000 ₪.

11. 11. נראה שלשון סעיף 8(א) להסכם, המתייחס ל"גישה נוחה לכל מידע ולכל המסמכים שיידרשו כדי שדו"חות אלה יוגשו כדין", כולל גם חתימה על יפוי כח על מנת לאפשר את הגשת הדו"ח.
אכן, הוכח כי הנתבעים נמנעו במשך תקופה ארוכה מלחתום על יפוי הכח לצורך הגשת הדו"ח למס הכנסה של החברה לשנת 2001, כנראה עקב חשדותיהם לענין הנתונים שבו.

יחד עם זאת, התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת הנזק שנגרם לו בשל העיכוב בחתימה על יפוי הכח, אם אכן נגרם לו נזק, שכן אין מחלוקת שהדו"ח הוגש בסופו של דבר, ולא נטען כי רשויות המס נקטו נגד התובע בהליכים פליליים.
הדרישה של 10,000 ₪ הינה סתמית ולא נתמכת בראיות. בכל מקרה אין לכלול בסכום זה את הסכום ששולם על ידי התובע לרוה"ח עבור הכנת הדו"ח לשנת 2001 הואיל ותשלום זה היה צריך להשתלם, בכל מקרה, בין אם עוכב יפוי הכח על ידי הנתבעים ובין אם לאו. על כן, לא הוכחה הפרה של סעיף 8(א) להסכם, ומכל מקום לא הוכח גובה הנזק ודין טענות התובע בהקשר זה להידחות.

שכר טרחתו של עו"ד אלנתן

12. התובע טוען כי לאור הוראות סעיף 3(ג) לנספח להסכם, שהינו ברור ונקבע בו במפורש שבמקרה של תביעה מצד בעלי הנכסים ימונו עורכי הדין מטעם המוכרים (התובע) - אין לנתבעים אפשרות להתנגד למינויו של עו"ד אלנתן, ועליהם לשאת במחצית שכר טרחתו.

13. לטענת הנתבעים, דרישת התובע נגועה בחוסר תום לב הואיל ועו"ד אלנתן, שייצג את התובע בניסוח ההסכם, לא ייצג באופן הולם את האינטרסים של הנתבעים וזו הסיבה שהם התנגדו למינויו והציעו את עו"ד נחמד, ששכר טרחתו היה נמוך יותר.
לטענתם, גם כאשר הצדדים מסכימים לשכור שירותיו של עו"ד באופן משותף אין פירושו של דבר כי הצד הבוחר רשאי לבחור בעו"ד אשר שכר טרחתו גבוה ב-700% משכר טרחה של עו"ד שמוצע מטעמם.

14. נוסחו של סעיף 3(ג) לנספח להסכם הינו ברור ואינו משתמע לשתי פנים. הסעיף מאפשר לתובע למנות עו"ד מטעמו במקרה של תביעה מטעם בעלי הנכסים, ואין כל התייחסות או הגבלה לענין שכר טרחתו.
הואיל ואין טענה מצד הנתבעים כי חתמו על ההסכם בכפיה ומתוך חוסר הבנת האמור בו - אין להם להלין אלא על עצמם על כי לא הגבילו את שכר טרחתו של עוה"ד לפי סעיף 13(ג) לנספח להסכם.
אין בידי לקבל את הטענה כי לאור העובדה שעו"ד מטעם התובע הוא זה שניסח את ההסכם דרישת התובע נגועה בחוסר תום לב.

לאור האמור, על הנתבעים לשאת במחצית משכר הטרחה של עו"ד אלנתן, קרי 20,000 ₪, וכל עוד לא ישולם הסכום על ידם - יש לראותם כמפרים את הוראת סעיף 3(ג) לנספח להסכם.

עניינו של שוויקי

15. גם בהקשר זה נוסח ההסכם, בסעיף 6(ב), ברור ואינו משתמע לשתי פנים - על התובע לשפות את החברה על כל סכום שישולם לשוויקי כפיצויים.
יחד עם זאת, הואיל ותביעתו של שוויקי עדיין תלויה ועומדת בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (עב 2419/03), הרי שטענת הנתבעים, כמפורט בסעיף 61 לסיכומיהם, לפיה יש לחייב את התובע, כבר בשלב זה, לשלם להם 90,000 ₪ בשל הפיצויים לשוויקי הינה טענה מוקדמת. על הנתבעים להמתין עד לסיום ההליך בבית הדין לעבודה, ואז יוכלו להיפרע מהתובע, אם אכן ייקבע כי יש לשלם פיצויים לשוויקי.
לפיכך, אינני מקבלת את טענת הנתבעים כי יש לקזז כבר עתה את הסכום המתייחס לשוויקי מכל סכום שייפסק לתובע.

קיזוז הפרשים עבור המשאית

16. בסעיף 4(ב) להסכם נקבע:

"כמו כן מצהירים המוכרים כי רכוש החברה כולל אף משאית
מתוצרת מרצדס מודל 1994...אשר שוויה מגיע לכדי הסך של 10,000 $".

לטענת הנתבעים, הוסכם בעל פה בין הנתבע מס' 1 לבין התובע שמחיר המשאית יופחת מהמחיר הקבוע בסעיף 4(ב) להסכם. ההסכמה האמורה היתה לפני החתימה על ההסכם.
לטענתם, ההסכמה מצאה את ביטויה בנוסח סעיף 4(ב) להסכם, במלה "לכדי" המשקפת אומדנה. הדברים נכתבו בזו הלשון על מנת לאפשר לצדדים בדיקת המחירון של הרכב והתחשבנות בהתאם.
הנתבעים טוענים כי לאור ההלכה הידועה לפיה דו-משמעיות בניסוח חוזה תתפרש כנגד הצד המנסח ולטובת הצד השני - יש להעדיף את אותה המשמעות של סעיף 4(ב) להסכם שהיא נוחה יותר לנתבעים ולאפשר קיזוז של 1,000 $ ממחיר המשאית, וזאת לאור מחיר המחירון.

17. אשת התובע, שכאמור שטיפלה בכל ענייניו עקב מחלתו, הכחישה בעדותה בפני
קיומו של הסכם בעל פה כלשהו לענין המשאית, איתה או עם התובע אשר לטענתה "לא ידע כלום, הוא קיבל מכה בראש" (פרוטוקול עמ' 12 שורות 22-24), והיא עומדת על הסכום המפורט בסעיף 4(ב) להסכם לגבי המשאית, דהיינו 10,000 $.

18. אכן הלכה ידועה היא כי דו-משמעיות בניסוח חוזה תתפרש כנגד המנסח (ראה ע.א. 631/83 המגן נ' מדינת הילדים פ"ד לט(4), 561). יחד עם זאת, לא נראה שיש דו-משמעיות בלשון סעיף 4 (ב) להסכם. נראה שכוונת הצדדים, כפי שמצאה את ביטויה בסעיף 4(ב) להסכם היתה כי שווי המשאית הוא 10,000 $ הא ותו לא.
הנתבעים לא הביאו כל ראיה ממשית לטענתם בדבר קיומו של ההסכם בעל פה. מדובר בטענה לגבי ראיה בעל פה כנגד מסמך בכתב, שלגביה נאמר בע.א. 138/56 דודן נ' בוני חיפה פד"י יא 1479:

"...כאשר הצדדים העלו את ההסכם שביניהם על הכתב, יש להניח
שבכך באו לסכם כל משא ומתן שהתנהל ביניהם בעל פה קודם לעריכת
המסמך ולמצות בכתב כל מה שסוכם ביניהם. לפיכך, אין אנו אלא
נותנים תוקף לכוונת הצדדים בדחותנו כל הוכחה המוצעת לסתירת המסמך,
כי למסמך יש ערך קונקלוסיבי ודברים שאינם כלולים בו אינם נשוא להוכחה בבית המשפט..."

כככל, ניתן לסתור את תוכנו של מסמך במסמך אחר או על ידי הודאתו או פנקסו של הנטען, כאמור בסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית - העותומני. במקרה שלפנינו, לא שוכנעתי כי הנתבעים הצליחו לסתור את האמור בסעיף 4(ב) להסכם, ועל כן דין טענתם בדבר הקיזוז להידחות.

19. גם טענתם של הנתבעים לעניין קיזוז סכום של 2367 $, המתייחס לסכום ששולם בעודף לאחד מבעלי הנכסים, כמפורט בסעיף 40 לסיכומיהם, דינה להידחות.
טענתם מתייחסת לפרשנות סעיף 3(ב) (1) לנספח להסכם. נראה שגם כאן נוסח הסעיף ברור ואין מקום לפרשו, כהצעת הנתבעים, כנגד המנסח.

20. הואיל וכאמור נקבעו ארבע נקודות המחלוקת בין הצדדים הנוגעות אך ורק לגבי הנושאים שפורטו לעיל - אין מקום להתייחס לטענות הקיזוז האחרות של הנתבעים, כפי שפורטו בסיכומיהם, ויש לדחותן.

פיצויים מוסכמים

21. לאור הקביעה בפסקאות 12-14 לעיל, כי הנתבעים הפרו את הוראות סעיף 3(ג) לנספח להסכם בענין השתתפות בשכר טרחתו של עו"ד אלנתן - עלינו לבחון את השאלה האם זכאי התובע לפיצויים המוסכמים לפי סעיף 15(א) להסכם בשל הפרה זו, וזאת בנוסף לסכום שכר הטרחה שעל הנתבעים לשאת בו בהתאם להוראות סעיף 3(ג) האמור.

22. הואיל וסעיף 4 לנספח להסכם קובע באופן גורף כי כל הפרה של התחייבות הנתבעים על פי הנספח להסכם כמוה כהפרה עיקרית ויסודית של ההסכם, מבלי לעשות כל הבחנה - הרי שחל על תניה זו הסייג שבסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע כי לתניה גורפת מסוג זה אין תוקף.

זאת ועוד, מנוסח סעיף 15(א) להסכם עצמו משתמע למעשה כי כוונת הצדדים היתה להעניק את הפיצויים המוסכמים רק במקרה של הפרת "תנאי עיקרי" כגון מועדי התשלום תמורת המניות ו/או תשלום עבור המלאי.
אין דומה הפרה של תנאים מסוג זה, שהם לב לבו של ההסכם, להפרת תניה שולית יחסית, בדבר השתתפות במחצית משכר טרחת עו"ד. נראה, שלא יהא זה צודק וסביר לפרש כי הפרת סעיף 3(ג) לנספח להסכם ואי תשלום של 20,000 ₪ על ידי הנתבעים (שהם כ- 4750 $) תזכה את התובע בפיצויים בסך 19,000 $, וזאת בנוסף לסכום שהנתבעים חייבים לשלמו לתובע, כפי שנקבע בפסקאות 12-14 לעיל.

לפיכך, דרישת התובע לפיצויים המוסכמים בשל הפרת סעיף 3(ג) לנספח להסכם, דינה להידחות.

סוף דבר

23. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי מכח הוראות סעיף 3(ג) לנספח להסכם על הנתבעים לשאת במחצית משכר טרחתו של עו"ד אלנתן, בסכום של 20,000 ₪.

הנתבעים ישלמו את הסכום של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (17.3.05) ועד לתשלום בפועל.

24. יתר טענותיו של התובע נדחות.
הואיל ורוב טענותיו של התובע נדחו והתביעה התקבלה באופן חלקי בלבד - אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום ל' באדר, תשס"ז (20 במרץ 2007) בהעדרהצדדים
אנה שניידר
, שופטת








א בית משפט שלום 3549/05 אסולין גדליה נ' כהן משה, כהן עמירן, כהן חגי, כהן אסף, כהן אסתר (פורסם ב-ֽ 20/03/2007)