פסקי דין על עיריית תל אביב | פסקי דין על שיכון עובדים | פסקי דין על אפריקה ישראל מגורים | פסקי דין על יאיר ישראלי | פסקי דין על ארנון פרידמן | פסקי דין על יורם קרן |

2378/03 וע     20/03/2007




וע 2378/03 עיריית תל אביב נ' שיכון עובדים בע"מ , אפריקה ישראל מגורים בע"מ, יאיר ישראלי , ארנון פרידמן , יורם קרן




1
בתי המשפט

וע 2378/03
ועדת ערר לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב-1962
שליד בית משפט השלום בתל אביב - יפו
20/03/2007

כב' השופטת עינת רביד
, יו"ר
בפני
:

עיריית תל אביב

בעניין:
המבקשת
גולדנברג

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. שיכון עובדים בע"מ

2. אפריקה ישראל מגורים בע"מ

3. יאיר ישראלי

4. ארנון פרידמן

5. יורם קרן


המשיבים
טובי

ע"י ב"כ עו"ד
החלטת ביניים

השאלה העומדת בפני
בהחלטת ביניים זו היא בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (דוגמה להסכמים עם רוכשי דירות ותחשיב כדאיות כלכלית לפרוייקט בנייה) במסגרת טענת "הגלגול" (passing on) וטענת הגילום, שמעלה העירייה כנגד תביעת העוררים להשבת היטל ביוב, ששולם במסגרת פרויקט בניית דירות שביצעו העוררים.
1. 1. מונחת בפני
בקשתה של עיריית תל אביב
יפו (להלן: "העירייה") היא המשיבה בתיק דנן, לחייב את המשיבים (העוררים) (להלן: "הקבלנים" או "המשיבים"), אשר הגישו תביעה להשבת סכומים ששלמו לעירייה במסגרת פרויקט בניית דירות למגורים ברח' אליהו ברלין 9 בת"א, לגלות לה דוגמאות מייצגות של הסכמי מכר שחתמו הקבלנים עם רוכשי היחידות בפרויקט, וכן את דו"ח תחשיב הכדאיות הכלכלית, אשר הועבר לבנק המממן (להלן: "דו"ח אפס").
לטענת העירייה מסמכים אלו דרושים לה לצורך הוכחת טענות הסף, אשר הועלו בכתב תשובתה המתבססות על טענות מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979 (להלן: "חוק עשיית עושר"), בדבר נסיון לעשיית עושר ולא במשפט ע"י הקבלנים ובדבר פטור מהשבה המגיע לה במסגרת סעיף 2 לחוק עשיית עושר. כל זאת, כיוון שהיטל הביוב, אשר העירייה נתבעת להשיבו כיום, "גולגל", לטענת העירייה, על שכמם של רוכשי היחידות בפרויקט, ועל כן, לטענתה, התביעה להשבתו הנה "בלתי צודקת", כמשמעותה בסעיף 2 לחוק עשיית עושר.
2. 2. בפתח תגובתם טענו הקבלנים כי בהתייחס לפרויקט נשוא הערר לא נערך דו"ח אפס, וכי באופן כללי הם מתנגדים להעברת המסמכים הנ"ל לידי העירייה, הן מהנימוק כי טענת "הגלגול" נדחתה בפסיקה, והן מהנימוקים כי חשיפת הסכמי המכר תחשוף סודות מסחריים של הקבלנים מחד וכן תפגע בצדדים שלישיים - הם רוכשי הדירות בפרויקט, אשר אינם צד להליך, מאידך.
3. 3. לאחר הגשת תגובת הקבלנים הגישה העירייה תגובה ותיקון לתגובה (בהסכמה) בהם נטען כי את טענת הקבלנים לפיה לא נערך דו"ח אפס, עליהם לתמוך בתצהיר וכי אם תתקבל הטענה, הרי יש לחייבם להמציא לעירייה את התוכנית העסקית של הפרויקט או כל תחשיב אחר אשר נערך על ידם עובר לכניסתם לפרויקט, ואשר כלל את ההוצאות בגין אגרות והיטלי פיתוח. בתיקון תגובתה הוסיפה העירייה את הטענה כי החיובים נשוא הערר דנן אינם תולדה של הוראת הדין בלבד, אלא גם של הסכם הפיתוח אשר נחתם בין העירייה לקבלנים, וכי בעצם העובדה כי המדובר במישור החוזי יש השלכה ישירה על בקשתה לגילוי מסמכים.
4. 4. הקבלנים הגישו תגובה לתגובת העירייה אליה צורף תצהירו של מר ירון בק, מנהל מחלקת הכספים במשיבה 1, אשר הצהיר כי לא נערך דו"ח אפס בגין הפרויקט נשוא הערר.
דיון והכרעה
5. 5. טענת הגלגול (passing on) מכוחה מבקשת העירייה את גילוי המסמכים יכולה, לכאורה, להשפיע הן על עצם קביעת ההתעשרות שלא כדין והן כשיקול במסכת האיזונים לצורך פטור מלא או חלקי מהשבה. ואכן, טענה זו, המבוססת על העקרון ההלכתי "זה נהנה וזה לא חסר - פטור", המעוגנת בסעיף 2 לחוק עשיית עושר, מעמידה לזוכה הגנה, בין היתר, מן הטעם שלתובע לא נגרם חסרון כיס [ראו למשל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ע"א (י-ם) 5526/04 עיריית מעלה אדומים נ' סאסי קבלני בניין בע"מ (לא פורסם, 16.6.05)]. טענת הגילום מועלית כנגד תביעת השבה, כאשר המקרקעין נרכשים על ידי קבלנים ויזמים ובנוסח הסכם הרכישה משולבת תניה המטילה את החבות לתשלומי האגרות והיטלי הפיתוח על הרוכשים. בשים לב לתניה זו וליתרת הוראות ההסכם נוקב הרוכש במחיר הקרקע. טענת הרשות היא, שהרוכש גילם במחיר הרכישה גם את ההיטלים הללו ולכן בבקשו השבה הוא עושה עושר ולא כדין [ראו בספרו של עו"ד עפר שפיר, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות, 503-504, מהדורה שנייה, תשס"ה (להלן: "ספרו של שפיר")].
6. 6. אין בפסיקה עמדה אחידה בשאלת הגלגול והגילום כטענת הגנה של הרשות כנגד טענת ההשבה. בפסק הדין בת"א (מחוזי ת"א) 17070/96 אלי רוני ואבי יוזמה ופיתוח בע"מ נ' עיריית ראשל"צ, פס"מ לג(4) 122 (להלן: "פס"ד אלי רוני"), דחה בית המשפט המחוזי טענה דומה בנימוק של העדר הוכחה וכן מנימוק ערכי כלכלי ולפיו המחיר נובע תמיד ממחיר השוק ולא ניתן להסיק ממנו אקט של גלגול על בסיס ניתוח שומה תיאורטי. גם בע"א (מחוזי י-ם) 5242/04 עיריית בית שמש נ' רוטשטיין (תק-מח 2004(3) 3686 (2004) דחה בית המשפט טענה זו. לעומת זאת, טענת הגלגול התקבלה בת"א (מחוזי י-ם) 558/94 רוטשטיין חברה לבניין ונכסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, תק-מח 97(3) 3225 (1997) בו קבעה כבוד השופטת הכט כי הקבלן באותו מקרה אינו זכאי להשבה, בין היתר, מאחר וגלגל את הסכום "על שכם הרוכשים" (ראו עמוד 12 לפסק הדין). על פסק הדין הזה אף הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר קבע כי אין מקום להתערב במסקנותיו [ע"א 278/98 חב' רוטשטיין חברה לבניין ונכסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (לא פורסם, 25.02.99)].
7. 7. בית המשפט העליון מפיו של כבוד המשנה לנשיא חשין, הביע עמדתו, כי "קל יותר להשלים", עם טענת "הגלגול" כשזו באה מפי רשות, מאשר כשזו הבאה מפי יחיד, וזאת בהסתמך גם על הדין בארה"ב בענייני מיסים (ראו ע"א 1761/02 רשות העתיקות נ' מפעלי תחנות מים בע"מ (לא פורסם, 20.2.06), סעיפים 63-64 לפסק הדין).
8. 8. ב

פסק דין
אחר של בית המשפט העליון, ע"א 180/99 מנהל מס קניה נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נז(3) 625 (2003), הועלתה הטענה כי אין להשיב לתובעת את הסכומים הנתבעים על ידה וזאת מכוח סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) תשכ"ח -1968. ב

פסק דין
זה קבעה כבוד השופטת שטרסברג-כהן כי גם כאשר מדובר בהוראת חוק, עדיין יש להחיל את הגנת הגלגול בצמצום, אם כי לא לפרשה כך שיינטל ממנה כוחה לחלוטין. קרי, אף במקום בו עומדת לרשות הוראת חוק ספציפית המקנה לה את הזכות להעלות את טענת הגלגול, עדיין יש להחילה באופן מצומצם.
9. 9. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת את כללי גילוי המסמכים. ניתן להחיל את עקרון תקנה זו גם על בית דין מנהלי מכח סעיף 20 לחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב - 1992. בגילוי מסמכים הכלל הוא כי:

"תקנה 112 הנ"ל נועדה לאפשר לבעל דין לדעת מראש אילו מסמכים רלבנטיים מצויים בידי יריבו, ובכלל זה מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגישם כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן ל'מסמכים מזיקים' העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים, ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן ל'מסמכים מועילים' שתוכנם עשוי לתמוך דווקא במבקש".
(ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט(1) 450, 458 (1995)).

זכות העיון במסמכים, הוגדרה ברע"א 8473/99 כרטיסי אשראי בע"מ נ' שגב פ"ד נה(1) 337, 342 (1999) כזכות הנגזרת מזכות היסוד של הגישה למערכת השיפוטית הכוללת בחובה גם את הזכות להליך ראוי.
10. 10. מכאן שכאשר בוחנים את טענות הגלגול והגילום ונמצא כי אין עמדה אחידה בפסיקה לענין הפעלתן כטענות הגנה בפני
השבה, הרי שבשלב זה של גילוי מסמכים, שהוא שלב מוקדם בהליך, יש, לדעתי, להעתר לבקשה, על מנת שהנתבעת תזכה להליך ראוי.
אמנם בעבר היו מקרים שבהם בתי המשפט סרבו לבקשת גילוי מסמכים במסגרת טענות אלה (למשל, בת"א (שלום ת"א) 66730/04 המועצה המקומית גבעת שמואל נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ (לא פורסם, 10.10.06) ופסקי הדין המצוטטים שם).
אך קיימות גם החלטות אחרות, בהן נעתרו בתי המשפט לבקשתה של הרשות לגילוי מסמכים, שעה שגביית הכספים אותם נדרשה להשיב נעשתה מכוח הסכם אשר נחתם בין הרשות לתובעת. כך למשל בפסק דינה של כבוד השופטת ד"ר איריס סורוקר בבש"א (שלום ראשל"צ) 3233/05 מועצה מקומית אלעד נ' ראבי חברה קבלנית לבניה בע"מ (לא פורסם, 6.10.05) נדונה בקשה לגילוי מסמכים ובמסגרת ההחלטה הובאה סקירה מקיפה ומאלפת של טענת הגלגול. בית המשפט באותו מקרה קיבל את הבקשה לגילוי מסמכים, וזאת מהטעם כי באותו מקרה הסכימו התובעים ליטול על עצמם את החיובים הכספיים במסגרת הליך המכרז. ראו גם ת"א (שלום ת"א) 65379/04 מאירוביץ נ' עירית רמת גן (לא פורסם, 05.06.06) (להלן: "החלטה בעניין מאירוביץ") שם נעתרה כבוד השופטת אברהמי באופן חלקי לבקשה לגילוי מסמכים תוך שהיא משאירה בצריך עיון את טענת הגלגול ויכולתה של הנתבעת להוכיחה.
11. 11. במקרה הנדון נטען על ידי העירייה כי החיובים עליהם עוררות המשיבות אינם תולדה של הוראת הדין בלבד, אלא גם של הסכם הפיתוח אשר נחתם בין העירייה למשיבות, כאשר מנגד טוענות המשיבות כי הערר דנן נסוב על חיובן בהיטל מכוח חוק העזר. אומנם הערר דנן נסוב על חיוב מכוח חוק העזר, אך כפי שטוענת העירייה קיימת הסכמה של המשיבות, הסכמה חוזית, לתשלום אגרות אלו, אשר אז, כמצוין לעיל, נטתה הפסיקה להכיר בטענת הגלגול ובודאי בדרישה לגילוי מסמכים.
12. 12. מקובלת עלי טענת המשיבים כי ישנו קושי בהוכחת טענת הגלגול. ראו ע"א 6080/97 קמור רכב בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(5) 855 (2003), פס"ד אלי רוני, וכן ההחלטה בעניין מאירוביץ. יש לציין גם את פסק הדין שבין עיריית מודיעין לבין צ. צרפתי ובניו בע"מ, אשר קבע, כי גם אם יומצאו כל החוזים, "ספק אם מכוחם ניתן יהיה להסיק את המסקנות המבוקשות ללא הסבר ופירוט למרכיבי הסכומים ולנסיבות בהן נחתמו החוזים" [ראו רע"א 11942/05 עיריית מודיעין נ' צרפתי צבי ובניו בע"מ ואח' (לא פורסם, 9.4.06)]. אולם ב

פסק דין
זה לא נטען כי בסיס הטענה הוא חוזי, ולכן נראה לי כי מן הראוי לאפשר לעירייה שבפני
לנסות ולהוכיח את טענתה וזאת בדומה לפסקי הדין האחרים שהובאו לעיל.
13. 13. בחנתי גם את שקבעה כבוד השופטת חיות בשבתה בבית המשפט המחוזי בפס"ד אלי רוני, והגעתי למסקנה, כי קביעתה היתה ספציפית לאותו תיק, שבו לא הצליחה העירייה להוכיח את טענת הגלגול באמצעות חוזי הרוכשים בלבד ולאחר שבית המשפט באותו דיון השתכנע מדבריו של מנהל החברה הקבלנית. אולם דווקא מ

פסק דין
זה ניתן ללמוד שבמסגרת גילוי מסמכים, גולו לעירייה ההסכמים עם הרוכשים. יתר על כן, נושא ההוכחה ומידתה הוא עניין לשלב ההוכחות, ואשר היה ולאחריו לא תעמוד העירייה בנטלים המונחים על כתפיה וודאי הוא שתדחה טענתה.
14. 14. המשיבים התנגדו להעברת העתקי הסכמי המכר לעירייה גם מהנימוק כי חשיפתם תגרום לפגיעה בצדדים שלישיים, קרי רוכשי הדירות, אשר אינם צד להליך זה וכן כי חשיפת ההסכמים תביא לחשיפת סודות מסחריים של המשיבות. אינני סבורה כי תגרם פגיעה בצדדים שלישיים, נוכח העובדה כי העירייה ביקשה כי שמותיהם וכן כל הפרטים המזהים של הרוכשים אשר מופיעים על הסכמי הרכישה יימחקו מהם, וכך אף כל יתר הסעיפים אשר אינם עוסקים בשאלת התמורה ותמחור הוצאות הביוב לתוך הסכם הרכישה. באשר לטענת המשיבות בדבר היות הסכמי המכר סוד מסחרי אשר חשיפתו תביא לפגיעה באינטרסים לגיטימיים שלהם, הרי שזו נטענה באופן כוללני ללא פירוט מהו הסוד המסחרי, ועל כן אני דוחה אותה. באשר לטענה כי ייחשף בסיס לקוחותיה, הרי שלאור בקשת העירייה כי פרטים אלו יימחקו מהסכמי המכר, ושעה שביקשה לקבל רק דוגמאות מייצגות של הסכמים אלו, חששן של המשיבות נופל.
15. 15. בהתייחס לדו"ח האפס, טענו המשיבים כי לא קיים דו"ח כזה בגין הפרויקט הנדון, וכי הם מוכנים לתמוך טענתם בתצהיר, וכך עשו. העירייה בתגובתה טענה כי באם לא קיים דו"ח אפס תומצא לה התוכנית העסקית של הפרויקט או כל תחשיב אחר אשר נערך על ידם עובר לכניסתם לפרויקט ואשר כלל את ההוצאות בגין אגרות והיטלי פיתוח. המשיבה בתגובתה לא התייחסה לבקשה זאת של העירייה וטענה באופן כללי כי המדובר במסמכים שאינם רלוונטיים ו/או חסויים. אף בנושא זה סבורה אני כי ניתן להיעתר לבקשת העירייה, שכן התחשיב/התוכנית העסקית של המשיבות רלוונטיים לבירור הטענה כי היטלי הביוב נכללו על ידי המשיבות בחישוב התשלומים אותם עליהם לשלם לעירייה.

סוף דבר
16. 16. לאור האמור, הנני מורה למשיבות להמציא לעירייה העתקים מיצגים של הסכמי המכר, אשר מהם יימחקו פרטים מזהים של רוכשי הדירות וכן כל הסעיפים אשר אינם עוסקים בתמורה ובחבות הרוכש בעלות היטלים. כן ימציאו המשיבות לעירייה תחשיב ו/או תוכנית עסקית אשר נעשו בנוגע לפרויקט ואשר יוותרו בהם רק הסעיפים המתייחסים להיטלים. המצאת המסמכים לידי העירייה תעשה עד ליום 20.4.07.
17. 17. המשיבים ישלמו לעירייה הוצאות בקשה זאת בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
18. 18. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום א' בניסן, תשס"ז (20 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.


רביד עינת, שופטת
יו"ר הוועדה









וע ועדת ערר לענייני ביוב 2378/03 עיריית תל אביב נ' שיכון עובדים בע"מ , אפריקה ישראל מגורים בע"מ, יאיר ישראלי , ארנון פרידמן , יורם קרן (פורסם ב-ֽ 20/03/2007)