פסקי דין על טלנית תעשיות סחר נדל"ן ופיננסים בע"מ ואח' | פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברח' לוי אשכול 108 בת"א ואח'

2565/07 רעא     25/03/2007




רעא 2565/07 טלנית תעשיות סחר נדל"ן ופיננסים בע"מ ואח' נ' נציגות הבית המשותף ברח' לוי אשכול 108 בת"א ואח'




בבית המשפט העליון

רע"א 2565/07

כבוד השופט א' רובינשטיין

בפני
:

1. טלנית תעשיות סחר נדל"ן ופיננסים בע"מ
המבקשות:
2. משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ

3. סולל בונה בע"מ
נ ג ד
1. נציגות הבית המשותף ברח' לוי אשכול 108 בת"א
המשיבות:
2. נציגות הבית המשותף ברח' לוי אשכול 110 בת"א

3. נציגות הבית המשותף ברח' לוי אשכול 112 בת"א
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 14.3.07 בר"ע 1382/07 שניתנה על ידי השופטת ש' דותן ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקשות: עו"ד א' בן-מאיר
, עו"ד א' בקר
, עו"ד ח' כהן-הרמתי


החלטה

א. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופטת ש' דותן) בבר"ע 1382/07 מיום 14.3.07, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות כלפי החלטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו (השופטת י' אחימן) בא' 49079/04 מיום 6.2.07. לבקשה נתלוותה בקשה לעיכוב ביצוע.

ב. (1) עיקרה של הבקשה בתביעה (א' 49079/04) בגין ליקויי בניה שהתגלו בחניון שנבנה על ידי מספר חברות קבלניות - המבקשות - והמשרת את המשיבות - נציגויות של שלושה בתים משותפים, ועוד שלושה בתים משותפים ברחוב לוי אשכול בתל אביב (להלן האתר). במסגרת קדם המשפט מינה בית המשפט (במותב קודם), בלא הסכמת הצדדים, מומחה מטעמו - המהנדס י' ברמן - אשר קבע כי קיימים ליקויים משמעותיים של דליפות מים באתר, והעריך את עלות התיקון בסך 135,000 ₪ כולל פיקוח הנדסי ותוספת של 25% לביצוע על ידי המשיבות. במהלך דיון בפני
בית המשפט ב-25.10.06 השיגו הצדדים, כל אחד מטעמו, על חוות דעתו של המהנדס. בית המשפט הציע למשיבות שלא לעמוד על דרישתן לאכיפת התיקון בעין, העלולה להביא להימשכות הדיונים ולעלויות משפט גבוהות, ולהסתפק בסעד כספי. בית המשפט הודיע לצדדים, כי הוא "נכון לבדוק אפשרות של העמקת הבדיקה המקצועית באמצעות מומחים לאיטום או חיפוי או שני התחומים כאחד... החלטה בעניין זה תיעשה בישיבה הבאה במעמד הצדדים", שעה שתהא לו "תמונה מלאה יותר באשר לאופציות המקצועיות הקיימות".

(2) ביום 30.11.06 הודיעו המשיבות לבית המשפט כי ניאותו להמיר את דרישת האכיפה בדרישת פיצוי כספי. בית המשפט הודיע לצדדים כי "טרם הסתיימה בחינת האפשרות של העמקת הבדיקה המקצועית באמצעות מומחים לאיטום וחיפוי... מועד הבדיקה הראשונית יודע לצדדים... על מנת שהמעוניינים יוכלו להתייצב בעת הביקור".

(3) ביום 13.12.06 החליט בית המשפט על דחיית מועדו של דיון שנקבע ל-17.12.06, מאחר שביקורם של שני מומחים - האדריכל ביטלמן והמהנדס טרכטנברג (להלן המומחים) באתר - נדחה. בדיון שהתקיים ביום 6.2.07, הודיע בית המשפט לצדדים כי בכוונתו "למנות שני מומחים נוספים בתחום האיטום וההנדסה על מנת שתוכן על ידם פרוגרמה לתיקון, כולל מפרטים וכתבי כמויות ביחס לחוות דעתו של המהנדס ברמן". זאת, כפי שהוסבר בהחלטה, מאחר שלא ניתן לדעת בית המשפט לסיים את הסכסוך על בסיס חוות דעתו של המהנדס ברמן כפי שהיא. לאחר שמיעתם של באי כוח הצדדים, הורה בית המשפט, בניגוד לעמדת המבקשות, על מינוי המומחים. מחמת חשיבותם לענייננו נביא את עיקרי נימוקי ההחלטה כלשונם:

"... מצאתי כי אין זה נכון לפנות למהנדס ברמן בדרישה השלמה (של חוות דעתו - א"ר) מהסיבה הפשוטה ולפיה המהנדס ברמן, על פי הרקורד המקצועי שלו, אינו מומחה בתחום האיטום, שזוהי השאלה הקריטית בחוות הדעת שבפני
... אמת, הסיטואציה אינה נוחה, שכן המהנדס ברמן מונה על ידי בית המשפט. ייתכן שמלכתחילה נכון יותר היה למנות מומחה בעל ניסיון ייחודי ספציפי ומוכח בתחום האיטום... אינני מטילה ספק במקצועיותו של המהנדס ברמן, שהוא מומחה בעל שם .... עם זאת סבורני כי קונספטואלית חייב בית המשפט לדאוג לכך שההתמחות של המהנדס תותאם באופן מלא לסוג הליקוי המתגלה... סבורני עדיין כי החלטתי היום צריכה להיות נקייה מכל שיקולים של יוקרה בהידבקות למשגי העבר... סבורני, לפי מיטב שיקול הדעת המקצועי, ועל פי הניסיון שנצבר במהלך השנים של ניהול תיקים מסוג זה, כי חשוב שההשלמה בנושא פרוגרמת התיקון תיערך על ידי אנשי מקצוע מובהקים בתחום...חוות הדעת (של המומחים - א"ר) תיערך תוך התייחסות לחוות דעתו של המהנדס ברמן כנקודת המוצא וכנייר העבודה הבסיסי, היא תיעשה לאחר ביקור במקום שעל מועדו יודיעו המהנדסים לצדדים, אולם אין הם חייבים לתאם עמם את המועד. ההודעה תמסר לב"כ הצדדים 14 יום לפני מועד הביקור"

עוד אוסיף, כי בית המשפט ציין שהתיק הועבר אליו לאחר שנתיים של קדמי משפט במותב אחר, ובמסגרת מהלך מערכתי לסיום תיקים ישנים. במהלך הדיון ביקש בא כוח המבקשת 1 את פסילת השופטת, שכן לטענתו הצעת בית המשפט היתה מוטה ומונחית על ידי קביעת עמדה מראש. בית המשפט דחה את הבקשה, ציין כי אין לו דעה קדומה כנגד מי מהמבקשות, וקבע כי הצעתו נועדה להבטיח שיהיו בפני
ו "הנתונים המקצועיים הרלבנטיים הנדרשים להכרעה".

(4) כלפי החלטה זו הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי (בר"ע 1382/07). ביום 8.3.07 דחה בית המשפט את בקשת עיכוב הביצוע, וביום 14.3.07 דחה את בקשת רשות הערעור בלא שנתבקשה תשובה. בית המשפט סמך את ידיו על החלטת בית משפט השלום, תוך שהוא מעגן את החלטתו בכך שעניינה של הבקשה בניהול המשפט וסדרי דין נושאים שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם, כל שכן כשהובהר כי לדעת בית משפט השלום דרוש והדבר לצורך ההכרעה בהליך, וניתן לצדדים לטעון ארוכות בעניין זה. באשר לטענת המבקשות כי המומחים ביקרו באתר ללא תיאום עם הצדדים, בניגוד להוראת בית המשפט מיום 6.2.07, נאמר כי המומחים לא נדרשו בהחלטה לתאם עם הצדדים את מועד הביקור אלא ליידע אותם באשר ליום בו הוא יתקיים, וכי עדיין שמורה למבקשות הזכות לפנות לבית משפט השלום בבקשה מתאימה בעניין התנהלות המומחים, ככל שיש בכך השלכה לעתיד.

(5) ביום 12.3.07 הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בבקשה לעיכוב ביצוע. איני יודע אם התקבלה החלטה בעניינה.

(6) מכאן בקשת רשות הערעור הנוכחית, אשר בצירוף זה הוגשה כאמור בקשה לעיכוב ביצוע. נציין, כי בדיון שהתקיים בפני
בית משפט השלום ביום 18.3.07 שבו המבקשות והעלו טענות באשר להתנהלות המומחים שמינה בית המשפט, ובכללן ביקורים שערכו באתר ללא שיידעו את המבקשות. בית המשפט החליט כי פעולות המומחים מקובלות עליו, וכי "ככל שנוכחות הצדדים נדרשת למניעת טעות בזיהוי המיקום ייעשה ביקור אחרון ונוסף על ידי המומחים במקום, שמועדו יודע לצדדים 10 ימים מראש, ואלה יהיו רשאים להיות נוכחים במקום".

ג. בבקשה נטען, כי החלטת בית המשפט בדבר מינוי המומחים כתוספת למהנדס ברמן ניתנה שלא כדין, עוד בטרם התאפשר למי מהצדדים לחקור אותו בדבר חוות דעתו, והתבססה על שיקולים עלומים. נטען, כי היה על בית המשפט לפנות תחילה למהנדס ברמן כדי לברר אם ביכולתו להשלים את חוות הדעת לשביעות רצונו של בית המשפט. המבקשות מלינות על התנהלות בית משפט השלום בעניינן, תוך שהן מצביעות על עיכוב במסירת פרוטוקולים של הדיונים בעניינן לידיהן, ובמיוחד על שיג ושיח בין בית המשפט למומחים וזאת מבלי לידע את הצדדים. נטען, כי דין חוות הדעת של המומחים להתבטל, וזאת כיוון שנכתבה לאחר שביקרו באתר ללא נוכחות הצדדים או מי מטעמם.

ד. (1) לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, אין בידי להיעתר לה. כידוע, הרשות לערעור בגלגול שלישי נשקלת במשורה, במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות אשר החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123, 128 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)). הלכה מקדמת דנא כי "בית-משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות בעניינים הנוגעים לדרך ניהול המשפט, אשר נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית" (רע"א 3471/02 chc finance n.v. נ' אברהם ניסים (לא פורסם) (השופטת דורנר); רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (טרם פורסם)) (השופט גרוניס). לא שוכנעתי כי יש בהחלטתו של בית המשפט קמא משום פגיעה מהותית בזכויותיהם הדיוניות של המבקשות, במשפט שהוגש ב-2004 ועודנו מצוי בשלב קדם-המשפט. המדובר בסיטואציה שבה ההחלטה נשוא הבקשה אינה מכריעה עדיין בזכויות בעלי הדין, והנטיה שלא להתערב חזקה במיוחד (ראו ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד סעיף 185 בעמ' 100). באופן בסיסי אין לבוא בטרוניה עם בית המשפט שעושה הוא מאמצים לקדם את הסכסוך לסיומו, ופשיטא שעליו לעשות כן, בגדרי סדרי הדין. כפי שמציין ד"ר ש' לוין בסעיף 139 (עמ' 126) "בניגוד לשלבי הטיעון והראיות במשפט, ניתנו לשופט בקדם משפט - שהוא בעיקר שלב ההכנה למשפט - סמכויות אינקויזיטוריות מובהקות", לרבות (שם, עמ' 127) פעולות ביוזמתו, ללא יוזמת בעלי הדין.

(2) ואכן כנודע, ראוי שבית המשפט יגלה במהלך קדם המשפט "מעורבות ויוזמה" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ש' לוין, 1995), 457 (להלן זוסמן)), אשר מעצם טבעם כרוכים "בבירור מוקדם של העמדות, לא רק כדי להכירן (שהרי הן ממילא מוצגות בכתבי-בי-הדין) אלא גם כדי לנסות ולקרב עמדות ולבחון בחינה ראשונית את הביסוס המשפטי והעובדתי של הטיעון..." (ע"א 5492/92 גאוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מז(3) 223, 224 (הנשיא שמגר)). מינוי מומחים הוא מן הסמכויות שבתקנה 143(3) לתקנות סדר הדין האזחי, תשמ"ד-1984. תקנה 143 (10) לתקנות סדר הדין האזרחי, מורה כי בכוחו של שופט בקדם משפט להורות "כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו", ודבר זה כולל מינוי מומחה בהתאם לתקנה 130 (זוסמן, 458). "בית המשפט אינו חייב להמתין ליוזמת הצדדים על מנת למנות מומחה מטעמו, והוא רשאי למנותו ביוזמתו (ראו: ע"א 429/60 פרישמן נ' ברנשטיין, פ"ד ט"ו 512, 517), אם כי על פי תקנה 130 יש לשמוע את תגובת הצדדים בטרם מינוי מומחה כאמור" (ע"א 792/88 ברזילי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד מד(3) 828, 832 (השופט בך)). בענייננו, מינה בית המשפט בנוסף למומחה הראשון עוד זוג מומחים, משסבר כי המומחה הראשון "אינו מומחה בתחום האיטום, שזוהי השאלה הקריטית בחוות הדעת", וכי "חשוב שההשלמה בנושא פרוגרמת התיקון תיערך על ידי אנשי מקצוע מובהקים בתחום", ולאחר שהצדדים השמיעו את דעתם בעניין. עיינתי באסמכתאות שבהגינותם צירפו המבקשים. ציין השופט - כתארו אז - אור בדונו בסוגיה שעניינה מינוי מומחים רפואיים - ואני ער לכך שהמדובר שם במומחים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, אך העקרונות דומים, ובמומחים מטעם בית המשפט עסקינן:

"בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ומהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת.... רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי כזה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו להכריע ... במחלוקת ... בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידיו".

ולהלן:
"איני סבור שמינויו של מומחה נוסף אפשרי רק באותם מקרים בהם החליט השופט היושב לדין, לפסול את המומחה שמונה על ידו. פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו גם: א' ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ס), 583-577). מינוי מומחה נוסף, לעומת זאת, יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים בהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו..." (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676, 678; (הדגשה הוספה - א"ר)). ראו גם רע"א 4195/02 סהר-ציון נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5) 774 (השופט אור).

עוד ראו בר"ע (ת"א) 1010/98 כהן נ' אורן (לא פורסם) מפי השופט ד' ארבל; כן ראו ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים מה' 3, סעיפים 670-669 בעמ' 585-583.

(3) אכן, במקרה דנא באה השופטת המלומדת בבית משפט השלום לכלל מסקנה, כי המינוי נחוץ לה להכרעה ראויה ולקידום התיק. היא עשתה כן בלא שהמומחה מר ברמן נחקר. במקרה רגיל - ואיני קובע מסמרות נוכח התוצאה ומשלא נתבקשה תשובה, גם כדי שלא להכביר הוצאות - עדיף וראוי היה שההחלטה למנות מומחים נוספים תיעשה לאחר חקירת המומחה הראשון, במיוחד שעה שנדרש בחוות דעתו לנושא האיטום. אך בנסיבות שבהן נמשך הדיון בתיק שנים אחדות, ובסופו של דבר אין מדובר בתיק רב היקף במיוחד, אין לבוא בטרוניה עם בית המשפט שביקש לזרז את ההליך ככל הניתן. עם זאת, פשיטא, כי על כל צעדי בית המשפט באשר למומחים שמינה ולמגע עמם להיעשות בשקיפות בידיעת כל הצדדים, כמקובל בסדרי הדין ובסדר הטוב. לעניין זה אציין, כי בהחלטה מ-25.10.06 הודיע בית המשפט על כוונתו לעניין מינויים של המומחים הנוספים, ולא נמסר כי הועלו הסתייגויות מכך לאחר אותה החלטה או לקראת הדיון מ-30.11.06 או בדיון זה עצמו, וגם לכך משמעות.

(4) אדגיש, כי לצדדים שמורה הזכות בבוא היום לחקור את המומחים על חוות דעתם, ובית המשפט הוא שיכריע על פי מכלול הראיות שבפני
ו, לרבות מסקנות המומחים מטעמו, ומובן כי רשאי הוא או להסתמך עליהן, לדחותן כולן או חלקן (ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104, 107 (השופט אור); ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170, 171 (השופט אור)).

(5) אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה, וממילא גם לבקשה לעיכוב ביצוע.

ניתנה היום, ו' בניסן תשס"ז (25.3.07).

ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07025650_t01.docלח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 2565/07 טלנית תעשיות סחר נדל"ן ופיננסים בע"מ ואח' נ' נציגות הבית המשותף ברח' לוי אשכול 108 בת"א ואח' (פורסם ב-ֽ 25/03/2007)