פסקי דין על יאיר לוי | פסקי דין על יהודית לוי | פסקי דין על רוני גדליהו | פסקי דין על עפרה גדליהו |

5344/06 הפ     15/02/2007




הפ 5344/06 יאיר לוי, יהודית לוי נ' רוני גדליהו, עפרה גדליהו




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
ה"פ 5344/06


בפני
:
כבוד השופט יהונתן עדיאל


15/02/2007




בעניין:
1. יאיר לוי

2. יהודית לוי


ע"י ב"כ עו"ד
שמשון מהודר

המבקשים


-
נ
ג
ד -



1. רוני גדליהו

2. עפרה גדליהו


בעצמם


המשיבים

פסק דין


1.
זו בקשה לביטול פסק בוררות שניתן על-ידי "בית דין לממונות – רוממה" בסכסוך שנפל בין המבקשים והמשיבים, שעניינו בבנייה שבנו המשיבים על מקרקעים שבחזקתם (להלן – המגרש) אשר גובלים במקרקעי המבקשים ועל השימוש שהם עושים במגרש זה. כמו כן מתבקשת הארכת מועד להגשת הבקשה.

2.
המבקשים והמשיבים הם שכנים המתגוררים בבתים צמודי קרקע בשכונת גני-מודיעין עילית. לטענת המבקשים, המשיבים בנו במגרשם בנייה לא חוקית ללא היתר בנייה ותוך יצירת מטרדים חמורים. בין היתר בנו המשיבים, לטענת המבקשים: מבנה המשמש כבית כנסת ובית מדרש, מקווה טבילה ובריכת שחיה, מצבור בלוני גז המשמש למטרות מסחריות, מערכת של שנים עשר רמקולים רבי עוצמה שהותקנה על גג הבניין, והם שוחטים ומוכרים במגרשם עופות בעיקר ערב יום כיפור. לטענתם, הבנייה והשימושים דלעיל שעושים המשיבים במגרשם מתבצעים ללא היתרים מתאימים והם גורמים להם מטרדים קשים בכלל זה רעש, צחנה, מפגעים תברואתיים ועוד.

3.
הצדדים הסכימו להתדיין בעניין הטענות האמורות של המבקשים בפני
בית הדין לממונות כבורר. לאחר ששמע את הצדדים נתן בית הדין פסק בוררות שעיקריו הם כדלקמן:
המשיב 1 רשאי להמשיך ולהפעיל את בית הכנסת שבנה בצמוד לדירתו בכפוף להגבלות שנועדו למנוע או להפחית מהמטרדים אשר עשויים להיגרם עקב כך למבקשים בכללם, התקנת גומיות לכיסאות, התקנת דלתות שאינן מרעישות, הגבלות על הקמת רעש במתחם מעבר לזמן התפילה והלימוד וסגירת חלונות בית הכנסת בשעות מסוימות. כמו כן, נקבע בפסק הבוררות, שהמקווה יהיה סגור עד השעה 06:00 ונאסר על המשיבים לשחוט בעלי כנף, למעט שחיטת כפרות בערב יום הכיפורים. בית הדין אף מינה שליח מטעמו (הרב דבש) לשם אכיפתו וביצועו של פסק הבוררות. פסק הבוררות ניתן בחודש מרץ 2005 ובית הדין חזר על עיקרי הפסק בהחלטה מיום 15.8.05.

4.
לטענת המבקשים לאחר מתן פסק הבוררות התברר להם כי הפסק אינו ניתן לאכיפה "וכי המשיבים שמים את הפסק ואותם ללעג ולקלס". בנסיבות אלו טוענים המבקשים קמו לזכותם מספר עילות לביטול פסק הבוררות:

א.
עילת ביטול מכוח סעיף 24(1) לחוק הבוררות, בהעדר הסכם בוררות תקף. זאת, לפי הטענה, משום משמדובר בהסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. שכן מדובר "בשימושים במקרקעין שיש בהם מתן לגיטימציה ו'הכשר', לחריגות בנייה חמורות בניגוד לתכנית בנין עיר וללא היתר בנייה", שאותם הבורר אינו מוסמך להכשיר.

ב.
תכנו של הפסק נוגד את "תקנת הציבור", בהיותו גורם נזק ישיר, עקיף ויומיומי לרכושם ולבריאותם של המבקשים ופוגע ביכולתם להפיק הנאה ולעשות שימוש סביר בדירתם.

ג.
הפסק פוגע בעקרונות הצדק הטבעי משום שהוא מכשיר "פגיעה כה חמורה בשכנים שבעצמם הינם שומרי מצוות ומכבדים את ההלכה", ועל כן מקים עילת ביטול מכוח סעיף 24(10) לחוק הבוררות.

5.
המבקשים מודים שבקשת הביטול הוגשה לאחר חלוף המועדים הקבועים בסעיף 27 לחוק הבוררות. אולם לטענתם, בהינתן הסכם בוררות שאין לו תוקף, מועדים אלה אינם חלים בענייננו. לחילופין עותרים המבקשים להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות מהנימוקים הבאים: ראשית: "כל מהלך הבוררות מצביע על הטעייה הגובלת בתרמית מצד המשיבים, כאילו מתכוונים הם לקיים פסק הבוררות, תוך מצג שווא ואחיזת עיניים שגרמו למבקשים להמשיך ולפנות לבית הדין... שבו שמו מבטחם ברוב תמימותם ואמונם כי יאכוף על המשיבים את ההגבלות והסייגים שנקבעו בפסק, דבר שהוכח כטעות והטעייה מוחלטים מצד המשיבים". שנית, "העובדה כי המשיבים, למרות פסק הבורר על הגבלותיו וסייגיו, המשיכו ובנו שוב בחריגה וללא היתר בנייה בריכת שחייה, המהווה גורם רעש נוסף במתחם הנ"ל". מעשה זה מצביע, טוענים המבקשים, על כך שהמשיבים "מעולם לא התכוונו לקיים את פסק הבורר ומנצלים לרעה את 'ההיתר' שקיבלו מהבורר להפעיל את בית הכנסת על מגוון הפעילויות הכרוכות בו".

6.
המשיבים מעלים בראש טענותיהם את הטענה שחלף המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבורר. הם מוסיפים שאין ממש בטענות המבקשים גם לגופן וכי הם ממלאים אחר הפסק כלשונו.

7.
תחילה אדון בטענת המשיבים כי חלף המועד להגשת בקשת הביטול. סעיף 27 לחוק הבוררות

קובע כי בית המשפט לא

"

ייזקק ... לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני
המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפני
ו". עוד נקבע בסעיף זה כי "בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". סעיף קטן (ד) של אותו סעיף קובע שהמועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(1).


8.
טענתם העיקרית של המבקשים היא כי משדובר בעילה לביטול הפסק לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות, המבוססת על כך שהסכם הבוררות חסר תוקף,אין תחולה למועדים הקבועים בסעיף 27 לחוק הבוררות. הסכם הבוררות חסר תוקף, מוסיפים המבקשים וטוענים, משום שהוא עוסק בבנייה לא חוקית, שבוצעה בניגוד לתכנית מתאר וללא היתר בניה, ובשימושים שעושים המשיבים במגרשם שלא כחוק.

9.
אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, המבקשים לא הציגו בפני
את הסכם הבוררות, מה שמקשה לקבוע אלו סכסוכים העבירו הצדדים להכרעתו של הבורר. אולם גם בהנחה שעניינו של הסכסוך שנמסר להכרעת הבורר בבנייה ובשימושים שעושים המשיבים במגרשם ואף אם אניח שהבנייה והשימושים הנ"ל נעשו בניגוד לחוק, בכך בלבד אין כדי לפגוע בתוקפו של הסכם הבוררות.

10.
הדעה השוללת מסירתו של סכסוך הקשור בהפרת חוקי הבנייה לבוררות, מבוססת על כך שמדובר בנושא פלילי שאין למסור את הדיון בו לבוררות. אולם ההלכה היא שעצם העובדה שלסכסוך יש היבטים פליליים אינה מונעת מסירת ההיבטים האזרחיים שלו לבוררות:

"כאשר ראובן גנב חפץ משמעון, הרי זו עבירה פלילית, אולם בצידה קיימת חבותו של ראובן להשיב את הגניבה ולהטיב את הנזק שנגרם לשמעון. הצד האזרחי והפלילי הם שני עניינים נפרדים זה מזה. בודאי שהאישום הפלילי אינו יכול לשמש נשוא לבוררות ואילו את הסכסוך האזרחי רשאים הצדדים למסור להכרעת בורר" (ע"א 108/60 אדגר זקס נ' דוד מוסרי ואח', פ"ד יד 2252, 2254)

הלכה זו יושמה גם לגבי בוררויות בהן עלו טענות להפרת חוקי התכנון והבנייה ונקבע שגם כאשר מדובר בהפרות חוקי הבנייה, אין מניעה לכך שהבורר יעסוק בפן האזרחי של הסכסוך (ת"א (ת"א) 2664/98 חן נ' י. מוסקוביץ חברה לבניין בע"מ (לא פורסם); בש"א (פ"ת) 4035/00 ברייוו חברה קבלנית לבניין וייזום בע"מ נ' כץ (לא פורסם); אך ראה דעה אחרת בבר"ע (ת"א) 11151/96 ישעיהו נועם חברה קבלנית בע"מ נ' שוורצמן (לא פורסם)).

כך גם בענייננו. אף שהסכם הבוררות לא הוצג בפני
, מסתבר שהסכסוך שנמסר להכרעת הבוררים מתייחס להיבט האזרחי של הסכסוך ולא להיבט הפלילי שבמעשי המשיבים.

11.
בנסיבות אלו, אין לקבל את טענת המשיבים כי הסכם הבוררות שנכרת בין הצדדים היה חסר תוקף. על כן לא קמה למשיבים עילת ביטול לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות, וממילא אין עומדת לזכותם הוראת סעיף 27(ד) לחוק הבוררות, אשר פוטרת בקשת ביטול שעילתה בסעיף 24(1) לחוק מתחולת המועדים הקבועים בסעיף 27(א) לחוק.


12.
נראה שגם אין מנוס מלדחות את בקשתם של המבקשים להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות. זאת, משום שהארכת המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק הבוררות מחייבת קיומם של טעמים מיוחדים והטעמים הנזכרים בבקשה אינם טעמים כאלה.

התוצאה היא שהבקשה נדחית בשל האיחור בהגשתה.
אין צו
להוצאות.

ניתן היום, כ"ז בשבט, תשס"ז (15 בפברואר 2007), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא לצדדים העתק פסק הדין.



י' עדיאל, שופט








הפ בית משפט מחוזי 5344/06 יאיר לוי, יהודית לוי נ' רוני גדליהו, עפרה גדליהו (פורסם ב-ֽ 15/02/2007)