פסקי דין על ארז מזרחי | פסקי דין על מ.ש.ר.ל | פסקי דין על מ.ל.ש.ב |

3460/02 בשא     14/01/2003




בשא 3460/02 ארז מזרחי נ' מ.ש.ר.ל בע"מ, מ.ל.ש.ב בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה



בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בשא003460/02

בתיק עיקרי: עב
002337/99

בפני
:
כב' הרשמת מ. פריימן
תאריך:
10/02/03




בעניין:
ארז מזרחי

המבקש

נ
ג
ד


1. מ.ש.ר.ל בע"מ

2. מ.ל.ש.ב בע"מ
המשיבות

החלטה

1.
בפני
י בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 11.6.01 ע"י כב' הרשמת איצקוביץ ואשר מחק את תביעתו של המבקש בהתאם לתק' 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991.

התביעה הוגשה ביום 29.6.99 וכללה עתירה לתשלום פיצויי פיטורים ופדיון ימי חופשה בתוספת פיצויי הלנה. התובע טען בתביעתו כי עבודתו הסתיימה ביום 11.5.98.

בתיק התקיימו מספר קדמי משפט כאשר האחרון שבהם ביום 28.2.01 ובו נערכה רשימת המוסכמות והפלוגתאות.

בהחלטה מאותו מועד נקבע כי על התובע להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו תוך 45 יום.

עוד נאמר בהחלטה, כי אם לא יוגשו התצהירים במועד, תמחק התובענה על הסף על פי תק' 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991.

משלא הוגשו התצהירים במועד , הגיש ב"כ הנתבעות ביום 9.5.01 בקשה למחיקת התובענה על הסף.

ב"כ התובע חוייב ליתן תגובתו תוך 15 ימים, ומשלא עשה כן הוגשה ביום 5.6.01 בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה ובעקבותיה , ביום 11.6.01, ניתן פסק הדין.

2.
המבקש הגיש בקשה זו לביטול פסק הדין ביום 26.12.02. לבקשה לא צורף תצהיר. לטענת המבקש, התברר לו רק ביום 17.12.02 כי כבר ניתן

פסק דין
בתביעתו.

המבקש, אשר היה מיוצג בתביעה ע"י עורך דין, טען, כי חרף נסיונותיו ומאמציו ליצור קשר עם בא כוחו לא צלחו מאמציו, וביום 15.5.02 הודיע לו בא כוחו כי יש צורך להגיש תצהירים, והחתים אותו ואת עדיו.

גם לאחר מתן פסק הדין הוסיף בא כוחו לנהוג כאילו התביעה שרירה קיימת ורק מתוך בירור עם מזכירות בית הדין ביום 17.12.02 התברר למבקש לראשונה כי התביעה נמחקה זה מכבר.

3.
המבקש טוען כי במקרה זה, כאשר בא כוחו פעל בחוסר נאמנות ותוך הסתרת פעולותיו ומצבו האמיתי של הליך התביעה לא ניתן לדרוש מהמבקש למנוע את מעשי בא כוחו ויהא זה צודק לבטל את פסק הדין, להביא לבירור התביעה לגופו של ענין ולמצות את ההליך עד תומו.

4.
ב"כ המשיבות מתנגד לבקשה.

טענתו המקדמית של ב"כ המשיבות הינה, כי לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה לרבות המועד בו נודע למבקש על קיומו של פסק הדין.

פגם זה יורד לשורשה של הבקשה ומחייב את דחייתה.


לגופו של ענין, טוענות המשיבות כי בקשת המשיבות למחיקת התביעה כמו גם פסק הדין הומצאו כדין לבא כוחו הרשום של המבקש וזאת בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1992 המאמצות את תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

מוסיף וטוען ב"כ המשיבות כי בקשה לביטול

פסק דין
יש להגיש לא יאוחר מ- 30 יום לאחר שהומצא פסק הדין לידי הצד שפסק הדין ניתן בהעדרו.

מכאן, ומאחר וההמצאה לב"כ המבקש היתה כדין, חלף זה מכבר המועד להגשת הבקשה לביטול

פסק דין
.

טוען עוד ב"כ המשיבות כי טענות המבקש כנגד בא כוחו דאז אינן צריכות להיות מופנות כנגד המשיבה, ותרופתו של המבקש תמצא בהגשת תביעה חדשה, שכן תביעתו רק נמחקה ופסק הדין אינו מהווה לפיכך מעשה בית דין.

5.
תק' 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") קובעת כי על ההליכים לפי תקנות אלו יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין תקנות סדר הדין האזרחי בדבר המצאת כתבי בית דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984).

בהתאם לתקנות אלו, המצאה לעו"ד הינה כהמצאה לנמען גופו.

משאין חולק, כי הבקשה למתן

פסק דין
, הדרישה להגשת תגובה וכן פסק הדין גופו הומצאו לב"כ המבקש דאז, הרי שהמצאה זו הינה המצאה כדין והמועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין יימנה מאותו המועד.

6.
תק' 50 לתקנות קובעת כי בעל דין שבית הדין דן שלא בפני
ו רשאי, לא יאוחר מ- 30 ימים לאחר שהומצאו לידיו פסק הדין או החלטה אחרת לבקש ביטולם.

על הבקשה לביטול להיתמך בתצהיר אשר בו יפורטו העובדות שבגינן לא התייצב הצד המבקש לדיון. במקרה זה, משמוגשת הבקשה באיחור, יש לתמוך בתצהיר גם את העובדות שהביאו לכך כי הבקשה לא הוגשה במועד.

בעניננו, אכן נפל פגם בכך שהבקשה לא נתמכת בתצהיר, ואולם גם לגופו של ענין אין מקום להיעתר לה כפי שיבואר להלן.

7.
בענין דומה פסק בית הדין הארצי לעבודה ב- עא"ח 1010/00 פסיה עזריה נ' המוסד לביטוח לאומי (

פסק דין
מיום 7.1.03, טרם פורסם).

בערעור זה, המערערת ביקשה כי ייקבע שערעור שהוגש מטעמה הוגש במועדו, ולחילופין, כי יוארך לה המועד להגשתו.

באותו ענין קבע כב' בית הדין הארצי כי מסירת פסק הדין לידי ב"כ המערערת היתה מסירה כדין, ואת הימים להגשת ערעור יש למנות מאותו המועד.

המערערת טענה כי באת כוחה הפרה הפרה יסודית את הסכם השליחות ביניהן בכך שלא הגישה ערעור כמוסכם ומשכך, בטל חוזה השליחות ויש למנות את המועד להגשת ערעור ממועד מאוחר יותר.

טען ב"כ המערערת, כי מדובר בנסיבות נדירות בהן נותק לחלוטין הקשר בין ב"כ המערערת דאז לבין
המערערת וכל הנסיונות ליצור עימה קשר עלו בתוהו.

כתימוכין לכך טענה המערערת כי למפרע נודע שהושעתה חברותה של באת כוחה דאז מלשכת עורכי הדין. אין מדובר במקרה קלאסי של רשלנות או טעות שביחסי עורך דין -לקוח שאינה בבחינת טעם מיוחד להארכת מועד, אלא בכשל בסיסי ביחסים שבין אדם לשלוחו היורד לשורש הענין והמפסיק את מירוץ המועדים.

8.
בית הדין לא קיבל טענה זו וקבע כדלקמן :
"משאין חולק כי פסק הדין הומצא לעורכת הדין אמנון במהלך חודש אוקטובר וכי אף המערערת היתה מודעת לנתינתו, יש למנות את הימים להגשת ערעור ממועד זה...כל טענותיה של המערערת בדבר ניתוק הקשר המוחלט עם עורכת הדין אמנון ובדבר השעיית חברותה מלשכת עורכי הדין, הן טענות שבתקלות ביחסים בין עורך דין ללקוחו, לגביהן נפסק חזור ופסוק כי אינן מהוות טעם מיוחד להארכת מועד. כך, אף ניתוק הקשר בין עו"ד ללקוחו אינו בבחינת טעם מיוחד להארכת מועד...הנסיבות שהולידו את אותן תקלות, חריגות ככל שיהיו, אין בהן כדי להכשיר את הגשת הערעור באיחור של כחמישה חדשים."

9.
בעניננו, כאמור לא הוגש תצהיר התומך בעובדות הבקשה. האיחור בהגשת הבקשה עולה על שנה וארבעה חודשים, ובפני
המבקש פתוחה למעשה הדרך להגשת תביעתו מחדש אם יחפוץ בכך שכן תביעתו נמחקה.

10.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום י"א בשבט, תשס"ג (14 בינואר 2003) בהעדר הצדדים.

מ. פריימן
, רשמת


003460/02בשא710 מורן זוהר






בשא בית דין אזורי לעבודה 3460/02 ארז מזרחי נ' מ.ש.ר.ל בע"מ, מ.ל.ש.ב בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/01/2003)