פסקי דין על יצחק גולן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2176/00 בל     19/02/2003




בל 2176/00 יצחק גולן נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

20



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בל 002176/00


בפני
:
כב' השופט הראשי - ר. כהן


19/02/03



נציג ציבור: מר עקיבא טורס
נציג ציבור: מר יעקב הדסי


בעניין:
יצחק גולן



ע"י ב"כ עוה"ד
יונה סירוטה
התובע



- נ ג ד -


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עוה"ד
מירב אפרים
הנתבע

החלטה

1.
השאלה שבמחלוקת, בשלב זה של הדיון, בין מר יצחק גולן
("התובע") לבין המוסד לביטוח לאומי
("הנתבע") היא: האם הוכחה חשיפתו של התובע לרעש מזיק, בעת עבודתו.


רק אם כך יוכח, יהיה מקום למינוי מומחה-יועץ רפואי לבית-הדין, בשאלת הקשר הסיבתי שבין החשיפה לרעש בעבודת התובע לבין פגימה בשמיעתו.


כל זאת לצורך הכרעה בשאלה: האם הפגימה בשמיעתו של התובע היא תוצאה של "מחלת מקצוע" (על דרך המיקרו-טראומה), כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 ("החוק").

2.
העובדות הבאות מוסכמות בין הצדדים:

"
א.
התובע יליד שנת 1936.

ב.
התובע עבד בחברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ ("החברה"), בשנים 1958 עד 2001.
ג.
התובע החל את עבודתו בחברה כמפעיל תחנת השאיבה "קו לבן". בשנת 1960 הועברו המתקנים וצינורות הדלק לטיפול חברת בתי הזיקוק, ועד שנת 1968 המשיך התובע לעבוד כמפעיל בית השאיבה "קו לבן".

ד.
בשנת 1968 התמנה התובע למנהל הקמת בית שאיבה באשדוד.

ה.
בין השנים 1969 - 1976 חזר התובע לעבוד בבית השאיבה "קו לבן", כסייר.

ו.
הרעש לו נחשף התובע בשנים 1958 - 1976 היה רעש מזיק.

ז.
משנת 1976 ועד יציאתו לחופשת פרישה ביום 15.05.01, הועסק התובע כמפקח על קווי הדלק.

ח.
במסגרת תפקידו כמפקח ביצע התובע סיורים בג'יפ, שהה בסביבת מטוסים ממריאים ונוחתים, ערך סיורי אויר במסוק, ונחשף לרעש של כלים כבדים
.

3.
לאחר שמיעת עדות התובע, אשר נחקר על תצהירו, ומשהעידו בפני
נו - מטעם הנתבע - מר יעקב שוורצמן, מר איתמר לוי ומר מנחם קריל, כולם עובדי החברה, נתבקשו הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב, וכך עשו.

4.
כאמור לעיל
(בסעיף 2 ו')
אין הצדדים חלוקים - והנתבע מסכים
(ראו סיכומיו)
- שהתובע נחשף לרעש מזיק בתקופה שבין שנת 1958 ועד שנת 1976.

5.
המחלוקת שבין הצדדים היא האם נחשף התובע לרעש מזיק עת עבד כסייר, המפקח על קווי הדלק, משנת 1976 ועד לפרישתו בשנת 2001.

בשאלה זו נדון להלן
.

6.
ביום 04.06.01 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית, בצירוף מסמכים המעידים על בדיקות מפלס הרעש בבתי הזיקוק, בשנות עבודתו של התובע; על טיסות מסוק בהן השתתף ועל היתרים לביצוע עבודות תשתית בהן נטל חלק.


מעיד התובע בתצהירו:

"
12.

בעבודה היומיומית אני הייתי חשוף לרעש של קומפרסורים, מחפרים, כלי חפירה, פטישי אויר, כאשר בד"כ עובדים מספר כלים במשולב באותו אתר.
...
13.
...
...

מדובר בעבודות המתבצעות באמצעות מחפורים, כלים לחפירה כמו פטישי אויר, מכונות התזת בזלת, מכונת קידוח.
...
14.
בנוסף, אני המשכתי, עד לצאתי לחופשת פרישה, להגיע לבתי השאיבה השונים בהם יש משאבות גדולות להזרמת דלקים. בבתי השאיבה הרעשים אדירים. מדובר ברעשים משתנים
".

7.
בחקירתו הנגדית מעיד התובע, כי משנת 1976 ועד שנת 2001 עבד כסייר
(פ: 5 מיום 05.06.02, ש: 15-16)
.
את תפקידו כסייר תיאר הוא, במסגרת עדותו בחקירה נגדית, כך:


"
תפקידי כסייר היה לנסוע לאורך צינורות הדלק, לטפל במגופים שנמצאים על צינורות הדלק, בתקופה של עד 1993 בכל הארץ. משנת 1993 ועד 2001 הייתי אחראי על אזור הצפון מתל אביב ועד נוה רום
"
(פ: 6 מיום 05.06.02, ש: 2-4)
.

8.
אם נסכם את עיקרי העובדות העולות מתצהיר התובע, כמו גם מעדותו בפני
נו, נוכל לקבוע שהוכח:

א.
עת טפל התובע במגופים, המוצבים בסמוך לשדות תעופה - עבודה הנמשכת שעה וחצי עד שעתיים - נחשף הוא לרעש מטוסים ממריאים ונוחתים
(סעיף 11 לתצהירו)
, כ- 60 פעם בשנה
(פ: 6, מיום 05.06.02, ש: 23, 29)
.

ב.
התובע ביצע סיורי אויר במסוקים על-פי הפירוט הבא (נספח ב' לתצהיר התובע), כאשר כל סיור אווירי ארך שעתיים וחצי
(פ: 7, מיום 05.06.02, ש: 25)
:


שנת 1994
כ- 103 שעות

שנת 1995
כ- 116 שעות

שנת 1996
כ- 189 שעות

שנת 1997
כ- 15 שעות

שנת 1998
כ- 6 שעות.

ג.
התובע נמצא בקרבת המסוק, במסגרת עריכת סיורי אוויר, ונחשף לרעש המסוק, בעת שנע מכיוון הטרמינל לעבר המסוק הממריא ומכיוון המסוק אל עבר המבנה (מרחק של 150-200 מ')
(פ: 7, מיום 05.06.02, ש: 5)
.

ד.
עבודתו היומיומית כרוכה בחשיפה לרעש של כלים כבדים, דוגמת קומפרסורים, מחפרים, כלי חפירה, פטישי אויר, מכונות להתזת בזלת ומכונת קידוח. חשיפה זו נמשכה כ- 8-12 שעות ביום עבודה, במשך כשבועיים בכל חודש בממוצע
(סעיף 11 לסיכומי ב"כ התובע, סעיף 12 לתצהירו, פ: 6, מיום 05.06.02, ש: 11, 13)
.

9.
ד"ר י. קלר, בעל תואר מגיסטר ודוקטור למדעים טכניים באקוסטיקה מטעם הטכניון חיפה; מלמד אקוסטיקה באוניברסיטת תל-אביב כפרופסור חבר; משמש כיו"ר הועדה המרכזית וועדות מומחים בנושא אקוסטיקה; חבר בועדה המייעצת לתקני רעש של המשרד לאיכות הסביבה וכו' וכו', נתן לתובע "חוות דעת של מומחה" (ת/א') מיום 06.12.01
(הודעה מטעם התובע מיום 27.12.01)
, ממנה עולה:

א.

לפי מדידות שעשה הוא בעמדות עבודתו של התובע: מפלס הרעש הנוצר בעת עבודות חפירה על-ידי מחפר (במרחק של 1 מ') - 98.1 דציבל; מפלס הרעש הנוצר בעת חציבה על-ידי פטיש מכאני (במרחק של 10 מ') - 103.6 דציבל; מפלס הרעש הנוצר בעת נסיעה בג'יפ - 81.8 דציבל; מפלס הרעש הסביבתי ממסוק (במרחק של כ- 150 מ') - דציבל; מפלס הרעש הנוצר ממטוס קרב (במרחק של 150, 200 מ') - 109 ו- 118 דציבל בהתאמה.
ב.
מסקנתו של ד"ר קלר, בחוות הדעת, היא: התובע היה חשוף בשנים שעבד כמפקח על קווי דלק לרמות רעש העולות במידה משמעותית מעל מפלס הרעש המירבי המותר, היינו 100.3 דציבל בממוצע ליום עבודה.



יש לציין, כי ב"כ הנתבע ויתרה על חקירתו של המומחה לאקוסטיקה (מכתב לוואי מטעם ב"כ הנתבע, למכתבה של ב"כ התובע מיום 28.07.02). לאור זאת, מאמץ בית-הדין את חוות הדעת המקצועית לעניין עוצמת הרעש לה היה התובע חשוף במהלך עבודתו, לצורך קביעת העובדות המוסכמות בתיק זה.

10.
אל מול עדויות התובע - שאוזכרו לעיל - הובאו עדים מטעם הנתבע:

א.
מר יעקב שוורצמן, ממונה אחזקת קווי הדלק בחברה ("מר שוורצמן"), שעבד עם התובע באחזקת קווי הדלק, תיאר את אופי עבודתו של התובע כך:


"
הוא עסק בסיור והוא עסק באחזקת קווים, כולל פיקוח
"
(פ: 10 מיום 10.07.02, ש: 4)
.


"
סיורים וטיפול במגופים והיו אירועים של קווי דלק, הוא פיקח על עבודות של תיקון הקו. חפירה, שאיבת דלק
"
(פ: 10, מיום 10.07.02, ש: 30-31)
.



בחקירתו הנגדית מעיד מר שוורצמן: התובע עבד עם כלים כבדים, עת בוצעו חפירות ועבודות תשתית
(פ: 10, מיום 10.07.02, ש: 15-16; פ: 12, ש: 20-22)
; במסגרת עבודתו סִייר התובע בקרבת שדות תעופה, דוגמת שדות התעופה ברמת דוד ובנצרת
(פ: 12, מיום 10.07.02, ש: 10-14, 24)
; התובע עבד בתפקיד הפיקוח והסיור באופן שגרתי
(פ: 10, מיום 10.07.02, ש: 30-31; פ: 11, ש: 2)
; טיפול במגופים נעשה מספר פעמים בודדות בשנה
(פ: 11, מיום 10.07.02, ש: 11)
.



מחקירתו החוזרת של מר שוורצמן נמצאנו למדים שהתובע לא בהכרח ביצע את כל עבודות הפיקוח שהופיעו בנספח ג' 1 - ג' 13 לתצהיר התובע
(ראו סעיף 13 לתצהירו)
.


אם נסכם עדות זו, נוכל לקבוע, כי ניתן על פיה לקבוע שלא נסתרה עדות התובע שעבד כסייר הנוהג בג'יפ, ומפקח על קווי הדלק, בקרבת כלים כבדים ובסביבת שדות תעופה. יחד עם זאת לא השכיל העד להצביע על שעות עבודתו בחשיפה לרעש, ועל תדירות עבודת התובע בסביבת כלים כבדים
(פ: 10, מיום 10.07.02, ש: 20; פ: 11, ש: 4; פ: 13, ש: 5)
- לכן בעניין זה אין לנו אלא לאמץ את עדות התובע (כפי שפורטה לעיל).

ב.
העד השני, מר איתמר לוי, מנהל מחלקת השכר בחברה - שעבד בעבר כמנהל משאבי אנוש - העיד בחקירתו הראשית, כי התובע עבד כמפקח על צינורות הדלק באזור צפון הארץ
(פ: 14, מיום 10.07.02, ש: 16-19)
. מר לוי העיד עוד, כי לא ידועות לו שעות עבודתו של התובע ומספר השעות הנוספות שעבד בחודש בממוצע

(פ: 15, מיום 10.07.02, ש: 19-25; פ: 16, ש: 7)
.


מר לוי נתבקש להשיב לשאלות הנתבע, והתייחסותו נתקבלה במסמך נ/1. בתשובה לשאלה
"
מה זמן חשיפתו הכללי
[של] יצחק גולן
לרעש?
", השיב מר לוי כך:

"
בערך פעם בחודש נמצא בפיקוח עבודות עפר בשטחים שבהם עוברים הקווים למספר שעות
".


בחקירתו החוזרת התייחס העד לתשובתו במסמך נ/1, והעיד כי פעם בחודש עבד התובע בסביבת כלים כבדים, ובחשיפה לרעש חזק

(פ: 16, מיום 10.07.02, ש: 24)
.


העד מר לוי העיד, כי מתוך 9 סיירים, שמבצעים עבודת סיירות בתנאים דומים לאלו של התובע, לא ידוע לו על עובד אחר, מלבד התובע, שהתלונן על עוצמת הרעש בסביבת כלים כבדים

(פ: 16, מיום 10.07.02, ש: 19-22)
.


בהתייחס לכל מקרה לגופו, אין בידנו לייחס משקל לאמירה זו של העד. התובע פיקח על קווי הדלק באזור הצפון, וביצע עבודה זו לאורך שנים. משלא הובאו בפני
נו ראיות באשר לתנאי עבודתם של עובדים אחרים, אין מקום להשוואה בין תנאי עבודתם של הסיירים השונים.

ג.
העד השלישי, מר מנחם קריל, אשר היה מנהל בית השאיבה "קו לבן" במשך 23 שנה, העיד, כי התובע נחשף לרעש עת פיקח על עבודות תשתית לאורך קווי הדלק

(פ: 17, מיום 10.07.02, ש: 22-23)
. באשר לתדירות חשיפתו של התובע לרעש העיד הוא:


"
זה לא היה כל יום, זה יכול היה להיות פעם בשבוע. זה יכול להיות פעם
ארבעה ימים רצוף. אבל אם נדבר כללית, זה יכול היה להיות פעם בשבוע עד פעמיים.

...

אמרתי שבממוצע העבודה בין יום יומיים, אבל לא כל שבוע, העבודות יכלו להיות חודש אחד בכלל לא, ואחר כך חצי חודש רצוף כל הזמן
"
(פ: 17, מיום 10.07.02, ש: 25-26, 28-29)
.



במסגרת חקירתו הנגדית העיד מר קריל, כי במסגרת עבודתו התובע טס פעם אחת בלבד במסוק
(פ: 18, מיום 10.07.02, ש: 10-11)
. עדות זו אינה סותרת את עדותו של התובע באשר לשעות סיורי האוויר שערך בין השנים 1994-1998, כיוון שאמירתו של העד נכונה עד לשנת 1993, עת פרש לגמלאות
(פ: 18, מיום 10.07.02, ש: 17)
.

11.
לאור התרשמותנו מעדותו של התובע, קובעים אנו כי עדותו מהימנה עלינו. כן, במעטפת הכללית עדותו של התובע זכתה לתמיכה מעדי הנתבע. אם נסכם את מסכת הראיות שלפנינו, נוכל לקבוע שהוכח למעלה מכל ספק, כי:

א.
עבודתו של התובע התבצעה בסביבת כלים כבדים, עת פיקח על עבודות תשתית בקרבת צינורות דלק, והיתה תוך חשיפתו לרעש מזיק;

ב.
לא הובאה ראיה מטעם הנתבע, המפריכה את מסגרת שעות העבודה, בהן טען התובע שנחשף לרעש מזיק (בקרבת המסוק עת ערך סיורי אויר, ובסביבת מטוסים עת סייר בקרבת שדות תעופה);

ג.
לעניין עבודתו בסביבת שדות תעופה, עדות התובע בדבר חשיפה לרעש מטוסים ממריאים ונוחתים לא נסתרה; לא הובאה כל ראיה ממשית המפריכה את חוות דעת ד"ר קלר, וממנה עולה כי התובע היה חשוף לרעש העולה על 85 דציבל במסגרת עריכת סיורי אוויר במסוק ובמסגרת סיור בקרבת מטוסים ממריאים ונוחתים.

12.
לפיכך, ימונה מומחה-יועץ רפואי אשר יתבקש לחוות דעתו בשאלות הקשר הסיבתי, אם בכלל, שבין החשיפה לרעש בעבודתו של התובע - בתקופת עבודתו - לבין פגימה בשמיעתו, כ"מיקרו-טראומה".

13.
הצדדים ימציאו את כל המסמכים הרפואיים של התובע לשם העברתם למומחה - או/אז תינתן החלטה על מינוי מומחה, עותק ממנה ישלח לב"כ הצדדים.

14.
עיון ביום 22.03.03.

עותק ההחלטה ישלח בדואר לצדדים.
ניתנה היום, 19.02.03, בהעדר הצדדים.


נציג ציבור
מר עקיבא טורס

נציג ציבור

מר יעקב הדסי

ר. כהן
- שופט ראשי, אב"ד



002176/00בל 710 טלי גולדשטיין






בל בית דין אזורי לעבודה 2176/00 יצחק גולן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/02/2003)