פסקי דין על בינוי והשקעות ש.ט.א.י. | פסקי דין על רמיר מגורים (1979) | פסקי דין על שהריזר יצחק רבין | פסקי דין על שהריזר מיה |

1302/00 דנגצ     27/06/2002




דנגצ 1302/00 בינוי והשקעות ש.ט.א.י. בע"מ, רמיר מגורים (1979) בע"מ נ' שהריזר יצחק רבין, שהריזר מיה




בעניין:

6



בתי המשפט


בית משפט השלום אשדוד
בשא001302/00

בתיק עיקרי: א
001524/99

בפני
:
כב' הרשמת מיכל וולפסון
תאריך:
27/06/02




בעניין
:


1 . בינוי והשקעות ש.ט.א.י. בע"מ


2 . רמיר מגורים (1979) בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
זוהרי משה

המבקשים


נ
ג
ד



1 . שהריזר יצחק רבין


2 . שהריזר מיה


ע"י ב"כ עו"ד
פיינטוך אורי

המשיבים



החלטה

1.
בקשה משולבת להעברת תיק למחוז אחר מחמת העדר סמכות מקומית, מחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר. ביום 8/11/01 קבעתי שיש סמכות מקומית ודחיתי את ההנמקה. להלן אפתח בהנמקה להחלטתי.

2.
התביעה בתיק העיקרי היא תביעת השבה של קוני דירה נגד המוכרים אשר בהסכמה ביטלו את חוזה המכר עם החברה והקבלן. התביעה נסמכת על חוזה הביטול.

3.
המבקשות טוענות שלבית המשפט השלום בתל-אביב סמכות יחודית לדון בתביעה כי מכוח סעיף 13.5 לחוזה המכר, שכאמור בוטל, קיים בין הצדדים הסכם שיפוט כמשמעותו בתקנה 5 לתקסד"א.

4.1
תשובת ב"כ המשיבים, הקונים היא, כי טענה זו יש להעלות בהזדמנות הראשונה, הזדמנות זאת חלפה ולא נוצלה.

4.2
שנית, נטען שסעיף 13.5 לחזוה המכר הוא תנאי מקפח שדינו להתבטל. ב"כ המשיבים הפנה לכתבה שבה הובאה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, א' רובינשטיין, בדבר תנאים דומים
בחוזי ביטוח.

5.1
תשובת ב"כ המבקשים היא שאין זה נכון שהטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה.

5.2
וכן, כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה אינה רלבנטית לחוזה זה ולא ניתן לקבוע עמדה על פי כתבה עתונאית.

5.3
מעבר לכך לא ניתן לטעון קיפוח כטענה ערטילאית.

6.
כתב התביעה נסמך על חוזה ביטול של חוזה מכר. בחוזה הביטול אין התייחסות לסמכות מקומית. הסעיף הקובע עמדה באשר לסמכות המקומית היא סעיף 13.5 לחוזה המכר שנחתם בתל-אביב ביום 10 ביוני שנת 1996. העסקה היא למכירת זכויות בדירה בבנין שנבנה בעיר אשדוד. בסעיף 13.5 הוסכם כדלקמן: "13.5
מוסכם בזה כי בית המשפט המוסמך בלעדית לדון בכל ענין הנוגע להסכם זה או הנובע הימנו הינו בית המשפט בתל-אביב".

7.1
בטרם אגש לפרש את הסכמת הצדדים ותחולתה, אכריע בשאלה המקדמית והיא האם אכן ויתר ב"כ המבקשות על טענת הסמכות, כפי שטוען ב"כ המשיבים.

7.2
התביעה בתיק העיקרי הוגשה ביום 21/10/99. ביום 15/2/00 הוגשה בקשה לרשות להתגונן, כאשר את המבקשות מייצג עו"ד מ' זוהרי. בסעיף 6 ו' לתצהיר התומך בבקשה לרשות להתגונן נטען: "ו'
מוכחש סעיף 7 לכתב התביעה. הסמכות המקומית לדון בתביעה זו נתונה לבית המשפט השלום בתל-אביב, לאור מקום חתימת הסכם הביטול, מקום ביצוע ההסכם וכן כתובת המבקשות - הנתבעות אשר כולם בתל-אביב, כמפורט בתצהיר נוסף מטעמי...".

בכותרת לבקשה, אין עתירה למחיקה על הסף או בקשה להעביר את התיק למחוז תל-אביב. כל שמתבקש בית המשפט הוא למחוק את התביעה על הסף בהעדר יריבות ולחלופין ליתן רשות להתגונן. כמו כן נימוקי הבקשה, בגוף התצהיר, אינם כוללים טענה לקיומו של הסכם שיפוט יחודי.

7.3
ביום 7/5/01 התייצבו הצדדים לדיון בבקשה. לאותו מועד הוחלף בא כוח המבקש. להלן דבריו בפתח הדיון:

"עו"ד שרגאי:

אני נכנסתי לתיק לא מזמן. אני סבור שיש הגנה, ואני סבור שאין מקום להגיש תביעה בסד"מ. ישנה חתימה על מסמך של התובעים בפני
הבנק שהם קיבלו את כל המגיע להם. הם הלכו ישירות לבנק וחתמו בפני
ו והסתדרו איתו".


לאחר תשובת ב"כ המשיבים אומר ב"כ המבקשים:

"אבקש להגיש בקשה מתוקנת על מנת להעמיד את המחלוקת הנכונה והמלאה לפני ביהמ"ש" (עמוד 1 לפרוטוקול הדיון). ב"כ המשיבים הסכים ובקשה חדשה הוגשה בבש"א 1644/01. שם הועלתה טענת העדר סמכות מחמת קיומו של הסכם שיפוט (פרק א' סעיפים 1-6 לבקשה).

7.4
אומר השופט א' גורן בספרו: "נתבע אשר לא טען בכתב הגנתו, או בהתייצבותו הראשונה (כאשר אין צורך בכתב הגנה), כי אין לבית המשפט סמכות מקומית, יראו אותו כמסכים למקום השיפוט" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה ששית, עמוד 26). בספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, נקבע כי "נתבע אשר לא טען בכתב הגנתו כי אין לבית המשפט סמכות מקומית, יראו אותו כמסכים למקום השיפוט" (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, סעיף 62 עמוד 79).

7.5
התצהיר התומך בבקשה לרשות להתגונן הוא שווה ערך לכתב הגנה, אם הבקשה מתקבלת (תקנה 211 לתקסד"א).

7.6
המבקשים אם כך העלו טענה להעדר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה. השאלה מכאן היא מה יש להבין מכך שב"כ המבקשים לא העלה בעל פה את טענתו בדיון הראשון, והאם ביהמ"ש מוגבל לדון בטענה של העדר סמכות מקומית שהועלתה בבקשה המקורית.

8.
בא כוח המבקשים הראשון פירט את טענת העדר הסמכות המקומית בתצהיר התומך בבקשה לרשות להתגונן בלבד. הוא לא הגיש בקשה נפרדת בכתב לפי תקנה 241 לתקסד"א.

9.
בפתח הדיון הראשון התייחס ב"כ המבקשים ענינית לתיק, והביע עמדה שהתביעה אינה ראויה להדון בסד"מ. העובדה שנתנה לו הזדמנות להגיש בקשה מתוקנת לרשות להתגונן אינה מעלה או מורידה. בדיון היה עליו להודיע לביהמ"ש כי הוא עומד על טענת העדר הסמכות
ועותר לביהמ"ש לא להתייחס לכל טענה אחרת עד להכרעה בסוגיה זו. העדר אמירה מפורשת בפתח הדיון מהווה ויתור על טענה שכל תוכנה נוחיות בעל הדין ולא יותר מכך.

10.
בית משפט זה לכשעצמו אינו חסר סמכות מקומית שכן העסקה נשוא כתב התביעה מתייחסת לנכס הנמצא בעיר אשדוד. גם אם תאמר שאין לנו כאן ענין בתובענה שבמקרקעין (תקנה 4), כי כל שנמכר היו זכויות ועסקינן בתביעת השבת התשלום ששולם עבור אותן הזכויות, אזי ניתן לכלול את הסמכות בתקנה 3 (3) לתקסד"א, המקום לקיום ההתחייבות. התובעים הם בגדר נושים והמשיבים הם החייבים. מפני שחוזה הביטול מחייב את המבקשים להשיב למשיבים כספים שהמבקשים קיבלו על פי חוזה המכר. בהעדר מקום מפורש בחוזה לביצוע התשלום חלות ההוראות בסעיף 44 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973. דהיינו במקום עסקו או מגוריו של הנושה. על פי חוזה הביטול מקום מגורי הנושה, המשיבים, בעיר אשדוד.

11.
לפיכך דחיתי את הבקשה שעניינה העדר סמכות מקומית. עד כאן נימוקי לעניין הסמכות המקומית.

12.
גם נטען למחיקת כותרת בהעדר סכום קצוב.

טענה זו נדחית. אמנם לא ננקב כל סכום בחוזה הביטול. אבל סכום התביעה מופיע במסמך החתום ע"י המשיבים והמופנה לצד ג', בנק לאומי. די בשילוב החוזה והמסמך כדי ליצור הן ראיה בכתב והן סכום קצוב. הבקשה למחיקת כותרת נדחית.

13.
ב"כ המבקשים ויתר על חקירת המצהיר. לפיכך נבחנת ההגנה, המפורטת בתצהיר בבש"א 1644/01 לגופה.

14.1
טענות ההגנה של המבקשים הן הבאות:
(א)
לא ניתן לבסס תביעה להשבה על נספח ב' לכתב התביעה מפני שזה מסמך פנימי ובנוסף לא ברור למצהיר מהיכן נלקח הסכום. המסמך הוכן על ידי פקידה שהיתה ועזבה.
(ב)
למבקשים טענת קיזוז הבאה: "כעולה מהסכם הביטול, בגין עמלת ערבות בנקאית, דמי תיווך, הוצאות פרסום, תקורת חברה וירידת ערך, בסך כולל של כ-125,385 ₪.
(ג)
בפועל הפרוייקט בשלמותו לווה על ידי בנק לאומי שאישר השבה מלאה.

14.2
טענת ההגנה הראשונה של העדר ידע אינה טענת הגנה. טענת הקיזוז סתמית וכללית ובלתי מפורטת מה גם שהיה צריך לכלול אותה בחוזה הביטול. אבל בטענת ההגנה השלישית יש די כדי להוות הגנה. טענה זו גם מסבירה את הטענה הראשונה. בהעדר מידע נוגד בדרך כלל מתנהלים פרוייקטים של בניה מול בנק מלווה בדרך של משק סגור. טענת ההגנה שהבנק הודיע על השבה מלאה כאשר מנגד אין סכום בחוזה הביטול ובידי המשיבים אין תחשיב עצמאי די בו כדי להוות הגנה.

15.
הבקשה לרשות להתגונן מתקבלת.

16.
הוצאות יהיו על פי התוצאות בתיק העיקרי בסך של 1,500 ₪ בצרוף מע"מ כדין.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתנה היום י"ז בתמוז, תשס"ב (27 ביוני 2002) בהעדר הצדדים.
מותר לפרסום מיום

19/04/07

.

מיכל וולפסון
, רשמת


001302/00בשא139







דנגצ בית משפט שלום 1302/00 בינוי והשקעות ש.ט.א.י. בע"מ, רמיר מגורים (1979) בע"מ נ' שהריזר יצחק רבין, שהריזר מיה (פורסם ב-ֽ 27/06/2002)