פסקי דין על אור 87 אופיר שי (1991) בע"מ | פסקי דין על סלע חב' למוצרי בטון בע"מ

2527/01 בשא     05/02/2002




בשא 2527/01 אור 87 אופיר שי (1991) בע"מ נ' סלע חב' למוצרי בטון בע"מ




בעניין:

9



בתי המשפט


בית משפט השלום אשדוד
בשא002527/01

בתיק עיקרי: א
001825/01

בפני
:
כב' הרשמת מיכל וולפסון
תאריך:
05/02/02




בעניין
:

אור 87 אופיר שי (1991) בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
סטופ (שטיין) עופרה

המבקשת


נ
ג
ד


סלע חב' למוצרי בטון בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
גביש צבי

המשיבה



החלטה

1.
בקשה לרשות להתגונן כנגד תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר.

2.
הליך הדיון בבקשה זו בא לאחר שדנתי בבקשה לביטול עיקול, בש"א 2414/01.

3.
ההגנה של המבקשת, בקליפת אגוז, היא שאין עליה לפרוע את החוב כלפי המשיבה כל עוד אין צד ג' פורע כלפיה את החוב של אותו צד ג' כלפיה (ראה פירוט בהחלטה מיום 18/11/01 בבש"א 2414/01). המבקשת אינה חולקת על עצם קיומו של החוב. אין גם מחלוקת כי המשיבה אוחזת בשקים של המבקשת שלא נפרעו. לטענת המבקשת היא אוחזת בשקים של צד ג' האמור, שלא נפרעו. ההסכם הנטען היה שהמבקשת תמסור למשיבה שקים לסילוק החוב של המבקשת כלפי המשיבה כנגד
קבלת שקים של צד ג' לסילוק החוב של צד ג' כלפיה.

4.
ב"כ המשיבה טוען כי העולה מהתצהירים, חקירת המצהירים בהליך זה ובהליך ביטול העיקול בבש"א 2414/01, הוא שגם אם תתקבל גירסה זו, המוכחשת מבחינת המשיבה, עדיין אין היא מקימה למבקשת הגנה. הטעם הוא שבמקרה הטוב, אם יש חוזה שהמשיבה מחוייבת בו, אין מדובר בחיובים שלובים.אם כך, משמעו, שעל המבקשת לקיים את החיוביה כלפי המשיבה ללא כל קשר לקיום החיובים של אותו צד ג' כלפי המבקשת.



דיון

5.1
השאלה המשפטית להכרעה היא האם בהנחה שהמבקשת תוכיח כי נכרת חוזה כאמור תדחה התביעה .

5.2
לפי הנחה זו בדקתי מה מבחינה משפטית יש בפני
. לפי ההנחה של המבקשת נכרת חוזה המחייב אותה , את צד ג' ואת המשיבה. תוכנו הוא שהיא נותנת למשיבה שקים לסילוק חובותיה כלפי המשיבה וצד ג' נותן לה שקים לסילוק חובות צד ג' כלפי המבקשת. מכללא נטען כי הוסכם שיש גם לפרוע את השקים. לשיטת המבקשת החוזה קובע תנאים שלובים. לכן לשיטתה כל עוד צד ג' אינו פורע את החוב כלפיה אין עליה לפרוע את החוב כלפי המשיבה. בשלב מאוחר יותר אתייחס להנחה של המבקשת כי היא כרתה חוזה המחייב גם את המשיבה. בשלב זה אניח כי כך קרה.

5.3
הפרופוזיציה של המבקשת כי מועד הקיום של החיוב
שלה כלפי המשיבה נדחה כל עוד צד ג' לא מקיים כלפיה את החיוב שלו טובה היתה עד למועד שבו המבקשת תבעה את צד ג' בבית המשפט. התביעה שהוגשה היא על החוב המקורי ולא אכיפה של החוזה החדש.התביעה הוגשה מבלי לתבוע גם את המשיבה כנתבעת פורמלית ומבלי להודיע כי בכוונתה לקיים את חיוביה כלפי המשיבה . ראה
נספח ה' לבקשה בבשא 2414/01 , כתב התביעה של המבקשת כנגד צד ג'.
המשמעות המשפטית של התביעה היא לשנות את תנאי ההסכם ולבטל את דחיית ביצוע החיובים ההדדיים. הגשת התביעה משמעה הכרזה כי עוברים ממשטר של תנאים שלובים, שבו כל עוד צד אחד אינו
מקיים את חיוביו נדחה גם מועד קיום החיובים של הצד השני (ד' קציר, תרופות בשל הפרת חוזה, חלק א' סעיף 229 עמודים 526 – 528), למשטר של ,בהנחה שנשארנו בחוזה, תנאים שאינם נדחים. דהיינו, כל צד מקיים את חיוביו במנותק מחברו. אופציה אחרת היא לומר כי עם הגשת התביעה על החוב המקורי הודיעה המבקשת כי החוזה מבוטל וכל צד רשאי לחזור לנקודת המוצא הראשונית. או כי היא מוותרת על סעד האכיפה, שאינו נוח לה כי הוא מחייב אותה לשלם למשיבה והיא תובעת מצד ג' פיצויים בגובה החוב המקורי.

5.4
בצדק שאל בא כוח המשיבה את השאלה המתבקשת,כי אם אכן נכרת חוזה כפי שטוענת המבקשת מדוע הוא לא נעשה בדרך הקצרה והישרה של קיזוז חובה של המבקשת כלפי המשיבה מהחוב היותר גדול של צד ג' כלפי המבקשת. מדוע להסתפק בהחלפת שקים. שאלה נוספת המתבקשת היא , אם בעלי המניות ו/או בעלי העניין של המשיבה קשורים בקשר עם צד ג' לרמה של חיוב של שתי החברות מדוע צד ג' לא שילמה למשיבה את החוב של המבקשת והתקזזה מול המבקשת. הרי מדובר לכאורה באותו כיס. מבחינת התכלית המסחרית של העיסקה הדרכים האמורות היו עדיפות מבחינת כל הצדדים.

5.5
בכל חלופה שהיא יוצא שכל ההגנה של המבקשת כלפי המשיבה מצטמצם לטענה שהמועד לשלם את החוב למשיבה נדחה וכל שנדרש בית המשפט הוא לקבוע עד מתי.
כאמור,
המבקשת שינתה את המשוואה בהגשת התביעה ועל כן לא נותר לבית המשפט מה לקבוע.

6.
אוסיף, כי הצדדים לתביעה לא כרתו ביניהם חוזה. אם היה הסכם, וזו גירסת המבקשת, הוא היה בין המבקשת לבין צד ג', ובעלי מניות ו/או בעלי עניין במשירין או בעקיפין במשיבה. הוא לא היה בכתב. ההסכמה הנטענת ע"י המבקשת נעשתה בעל פה. המשיבה כאישיות משפטית לא היתה צד להסכם, גם לגירסת המבקשת. כאישיות משפטית היא נפרדת מבעלי מניותיה.
(ראה: י' כהן, דיני חברות, חלק ראשון, סעיף 3.10.1 בעמוד 163, והציטוט מפסק דינו של כב' השופט ברק, ב- ע"פ 624/80 חברת נייס ארנסט בע"מ ואח' נ' מ"י. צוטט בהערת שוליים 3, שם, סעיף 3.11 עמודים 164-163).

על כן לא ברור לי מכוח מה ניתן לחייב את המשיבה אם העיסקה הנטענת לא נכרתה על ידי האורגנים המוסמכים לחייבה.

7.
גם אם לא תתקבל דעתי שהמשיבה, כאישיות משפטית עצמאית, לא מחוייבת בהסכם, ולא הניתוח המשפטי כאמור בסעיף 5 לעיל, אזי על פניו עדיין אין בקיומו של ההסכם כדי להעניק למבקשת הגנה. אין מחלוקת כי החוזה לא נכרת במישרין עם המשיבה כחברה בע"מ. יחד עם זאת, אם נעשה חוזה, הוא חוזה שנראה כי אינו לטובת צד ג' . אם מדובר על הסכמים שלובים או מותנים שמשמעם שכל עוד צד ג' אינו
משלם אין המבקשת משלמת למשיבה אין בכך כדי להואיל למשיבה שהיא אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה ובעלי העניין שבה. אין גם מחלוקת שההסדרים הכספיים נעשו שלא על פי הסדרי התשלום שבין המבקשת למשיבה במועד רכישת הסחורה.

מעיד המצהיר מטעם המבקשת, בהליך ביטול העיקול, בש"א 2414/01 :

"ש. את התשלום שהיית צריך לשלם עבור הסחורות שקיבלת ביולי 2000 אתה היית צריך לשלם על פי ההסכם המקורי
שוטף + 90?
ת. בסוף אוקטובר 2000."(עמוד 10 מול שורות 20-22).
לפי גירסת המשיבה היא הסכימה לקבל שקים שלא על פי המוסכם כי המבקשת שיכנעה אותה לקיום קשיים כלכליים, ולא בגלל הסכם עם צד ג' (סעיף 6 לכתב התביעה).
לפיכך, גם בחלופה של חיוב המשיבה מכוח חוזה בין המבקשת לצד ג', אין כאן הגנה.

8.
לא זאת אלא גם זאת , העולה מהתצהירים וחקירת המצהירים הוא שסיכויי הוכחת תוכן החוזה על פי הגרסה שמדובר בהסכם המחייב את המשיבה, שתנאיו שלובים ושהפרתו על ידי צד ג' מבטל את חיוב המבקשת לקיימו כלפי המשיבה, מאוד לא ברורים. אפילו מנהל המבקשת בחקירתו הנגדית היה מוכן לצמצם את החוזה לרמה יותר בסיסית של קבלת שקים מצד ג' ומתן שקים למשיבה ולא יותר מכך ( עמוד 8 לפרוטוקול מיום 29/10/01 בבשא 2414/01). דעתי לא השתנתה גם לאור החקירה הנגדית של המצהירים בבקשה זו.

9.
העולה מהמקובץ הוא שגם אם המבקשת תוכיח את הגנתה, לא תדחה התביעה כנגדה. על כן אין תכלית ליתן לה רשות להתגונן.

10.
הבקשה לרשות להתגונן נדחית.
המבקשת תשלם הוצאות לב"כ המשיבה בסך של 2,500 ₪ בצרוף מע"מ כדין.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ב (5 בפברואר 2002) בהעדר הצדדים.

מיכל וולפסון
, רשמת
מותר לפרסום מיום
25/04/07
002527/01בשא139







בשא בית משפט שלום 2527/01 אור 87 אופיר שי (1991) בע"מ נ' סלע חב' למוצרי בטון בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/02/2002)