פסקי דין על אדי נג'ר | פסקי דין על גיל ארז | פסקי דין על זאב אפרים |

7230/99 א     22/04/2007




א 7230/99 אדי נג'ר נ' גיל ארז, זאב אפרים




1
בתי המשפט
א 007230/99
בית משפט השלום חיפה
22/04/2007
תאריך:
כב' השופטת כ. ג'דעון

בפני
:
אדי נג'ר
, מס' ת"ז 051244671

בעניין:
התובע/הנתבע שכנגד
ע. אבו חאטום

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. גיל גינון - גינון והשקיה-תכנון וביצוע (נמחקה)
2. גיל ארז
, מס' ת"ז 056088503
3. זאב אפרים
, מס' ת"ז 51638419
הנתבעים/התובע שכנגד
נתבע מס' 3 - ע. חולי

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. בפני
י שתי תביעות הדדיות שמקורן בהסכם לביצוע עבודות גינון ופיתוח שנעשו בדירתו של התובע בתביעה העיקרית.

2. העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן:

ביום 17.10.97 נחתם הסכם בין התובע בתביעה העיקרית מר אדי נג'ר
( להלן "התובע " ) לבין נתבע מס' 1 מר גיל ארז
( להלן "הנתבע" ), בשם עסק שהיה בבעלותו של האחרון הנקרא "גיל גינון", לפיו סוכם כי הנתבע יבצע עבודות פיתוח וגינון בחצרו של התובע תמורת תשלום סך של 70,000 ₪ ( להלן "ההסכם" ).

על חשבון ההסכם הנ"ל שילם התובע סך של 10,000 ₪, וכן סך של 500 ₪ במזומן, ובנוסף מסר לידיו של הנתבע שני צ'יקים דחויים, האחד על סך של 5,000 ₪ זמן פרעון ליום 31.12.97, והשני על סך של 15,000 ₪ זמן פרעונו היה ליום 25.1.98.

3. ביום 2.11.98, וכתוצאה מקשיים כלכליים אליהם נקלע הנתבע, נערך בינו לבין נתבע מס' 3 ( להלן "מר אפרים" ) על פי הנטען, הסכם לפיו הועברו זכויותיו וחובותיו של הנתבע בעסקו "גיל גינון" למר אפרים, והאחרון נכנס בנעליו של הנתבע בכל ההתקשרויות שהיו ל"גיל גינון" עם אחרים. בתמורה, קיבל מר אפרים לידיו צ'יקים עתידיים שהיו בחזקתו של הנתבע, לרבות שני הצ'יקים הדחויים של התובע שפורטו בסעיף 2 לעיל.

4. לטענת התובע, באמצע חודש 11/97 נטש הנתבע את העבודה, וזאת לאחר שביצע חלק קטן מהעבודות באופן רשלני ובלתי מיומן. בנסיבות אלה הוא פנה אל מר אפרים וסיכם עימו ביום 18.12.97 שעבודות הפיתוח והבניה תבוצענה על ידי קבלן אחר שייבחר על ידו, קרי על ידי התובע, ואילו עבודות הגינון ( מערכת השקיה, מערכת חשמל, מפל, ושתילת צמחיה ומדשאות ) תבוצענה על ידי "גיל גינון". כן סוכם כי עלות עבודות הפיתוח שתבוצענה על ידי הקבלן החדש תופחת מהתמורה הכוללת המגיעה ל"גיל גינון" על פי ההסכם, ואשר עמדה כאמור על סך של 70,000 ₪.

יודגש כי הצדדים סתמו בעניין הסכומים הניתנים לניכוי על פי סיכום זה, ובכך נתגלעה ביניהם מחלוקת כפי שיפורט בהמשך.

5. בנוסף סוכם לטענת התובע על ביטול שני הצ'יקים הדחויים בסך כולל של 20,000 ₪, שניתנו ל"גיל גינון" כמפורט בסעיף 2 לעיל, על חשבון רכישת חומרי בניין כטענת התובע.

אולם, וכפי שהתברר מחומר הראיות, שני הצ'יקים הנ"ל הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על ידי מר אפרים, וזאת לאחר שהוא הכחיש את הסיכום הנטען לגביהם כמצויין לעיל. התובע הגיש התנגדות, ולאחר הליכים משפטיים שהתנהלו בין הצדדים, ניתן

פסק דין
על ידי כב' השופט גנון ( בת.א 23572/99 ) לפיו נדחתה התנגדותו של התובע בכל הנוגע לתביעה השטרית.

6. בתביעה זו טוען התובע כי הנתבעים הפרו את ההסכם עימו ולא ביצעו את העבודות שהתחייבו לבצען על פי ההסכם, וכי העבודות המזעריות שבוצעו על ידם, נעשו באופן לקוי ורשלני, והן נהרסו על ידי הקבלן הנוסף שנשכר על ידו. עוד טען כי הנתבעים נטשו את העבודה והותירו אחריהם נזקים, על כן הוא עתר לחייבם בגין הפרת ההסכם ובגין הנזקים שנגרמו לו עקב כך, בסכום כולל של 134,000 ₪.

7. הנתבעים הכחישו את טענותיו של התובע, כל אחד מטעמיו.

הנתבע טען כי הוא אינו בעל דינו הנכון של התובע שכן בחודש 11/97 הועברו זכויותיו ב"גיל גינון" למר אפרים כמתואר בסעיף 3 לעיל, וכי התובע ידע על העברת הזכויות הנ"ל ואף חתם על סיכום חדש עם מר אפרים כמפורט בסעיף 4 לעיל. כן טען כי לאחר התאריך הנ"ל הוא המשיך לעבוד כשכיר אצל מר אפרים, על כן דין התביעה נגדו להדחות על הסף בהעדר יריבות.

8. מר אפרים הכחיש את טענותיו של התובע ואף הגיש נגדו תביעה נגדית שבה טען כי התובע הוא זה שהפר את ההסכם, וכי עליו לשלם לו את יתרת התמורה המגיעה לו בגין העבודות שבוצעו על ידי "גיל גינון" עד להפסקת העבודה בסך של 7,500 ₪, וכן סכום נוסף של 13,500 ₪ כפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב הפרת ההסכם.

9. יצויין כי הנתבע לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו על אף החלטה שניתנה בנדון, ומסר את עדותו הראשית בעל פה. כמו כן נמנע מהגשת סיכומי טענות.

10. דיון

ראשית אומר כי דרך ניהול התביעה על ידי הצדדים לא הותיר ספק באשר למטעני הכעס והמרירות שהמחלוקת הותירה אצל כל אחד מהם כלפי הצד השני, דבר שהתבטא אף בתביעה השטרית כפי שעולה מפסק הדין שניתן בתביעה הנ"ל.

אולם, בהתעלם ממטענים אלה, אדון להלן בטענות הצדדים כדלקמן:

11. העדר יריבות

הנתבעים טענו כי ביום 2.11.98, דהיינו כשבועיים לאחר החתימה על ההסכם, העביר הנתבע את זכויותיו וחובותיו בהסכם אל מר אפרים, על כן דין התביעה כנגד הנתבע להדחות בהעדר יריבות. כן טענו כי התובע מנוע מלטעון כנגד הסכם העברת הזכויות מכח השתק פלוגתא הנסמך על קביעותיו של כב' השופט גנון בפסק הדין שניתן בתביעה השטרית.

יודגש כי לא הוצג על ידי הנתבעים הסכם בכתב בדבר העברת הזכויות ב"גיל גינון" מהנתבע לידי מר אפרים כמתואר לעיל.

לעומתם טען התובע כי "גיל גינון" הינה שותפות לא רשומה שתחת שמה המסחרי פעלו שני הנתבעים, וכי הסכם העברת הזכויות הנטען הינו הסכם פיקטיבי שנולד לצורך הכשרת גביית הצ'יקים בלשכת הוצאה לפועל על ידי מר אפרים. לחילופין טען התובע כי לא ידע על מכירת זכויותיו וחובותיו של הנתבע ב"גיל גינון", ולא ידע כי מר אפרים הינו הבעלים החדש של "גיל גינון".

12. אמנם, הטענה בדבר קיום השתק פלוגתא בשאלת קיומו של הסכם העברת הזכויות הנ"ל אינה נטולת בעייתיות, שכן אין הכרעה פוזיטיבית ומפורשת בעניין זה בפסק דינו של כב' השופט גנון, אולם, אף אם אצא מנקודת הנחה שאכן קיים השתק כנ"ל וכי הסכם להעברת זכויות וחובות כנ"ל אכן נערך בין מר אפרים לבין הנתבע, אלא שהסכם זה אין בו כדי לחייב את התובע וזאת לאחר שהוכח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי התובע לא ידע על קיומו של הסכם זה, וכי לא נתקבלה הסכמתו לגביו. הדבר עולה מפורשות מעדותו של מר אפרים שבה אמר את הדברים הבאים:

"כמו שלא יידעתי אף אחד משבעים האנשים מסביב שהוא עשה את הגינות שלהם, גם אותו ( הכוונה לתובע, כ.ג' ) לא יידעתי...." ( ראה עדותו בעמ' 38 ש' 28-29 לפרוטוקול ).

אמנם הנתבע העיד כי הודיע לתובע על העברת הזכויות כאמור, אולם מצאתי להעדיף את עדותו של התובע בהקשר זה שבא אמר:

"כשהוא ( הכוונה למר אפרים, כ.ג' ) התחיל לדבר איתי, אחרי תקופה ראשונה שלו איתך, בשלב היציקה, ממנו ומאותה שיחת טלפון הבנתי שהוא עוזר לך לסיים את העבודה. שהוא נכנס על מנת לעזור לך לסיים את העבודה. מעולם לא ידעתי מה יש ביניכם." ( ראה עדותו בעמ' 23 ש' 16-19 לפרוטוקול ).

התרשמות זו מבוססת בין היתר גם על עדותו של מר אפרים שבה תיאר את מערכת היחסים בינו לבין הנתבע באופן שהנתבע המשיך להיות אמון על הצד הביצועי של העבודה בגינתו של התובע, ואילו הוא היה מופקד על העניינים הכספיים כדבריו. כאן המקום לציין כי בין הנתבע לבין מר אפרים קיימת קירבה משפחתית, וזאת כפי שהתברר ממהלך שמיעת העדויות בתיק. וכך תיאר מר אפרים בעדותו את מערכת היחסים בינו לבין הנתבע בכל מה שקשור לביצוע העבודה בגינתו של התובע:

" .... מבחינת ההתקשרות בינו ( הכוונה לנתבע, כ.ג' ) לבין התובע הוא גם כן לא יצא מהתמונה. ז"א שההתקשרות בין גיל לבין התובע שרירה וקיימת גם בזמן שאני הייתי שם. רק מבחינת העבודה שלהם ולא מבחינה כספית. מבחינת העבודה זה היה קשר של גיל עם כל בעלי המקצוע. אני מבחינה כספית ניהלתי את הדברים." ( ראה עדותו בעמ' 39 ש' 10-13 לפרוטוקול ).

דבריו הנ"ל חיזקו בי את הרושם באמיתות גרסתו של התובע בדבר אי ידיעתו על הסכם העברת הזכויות שנערך בין הנתבע לבין מר אפרים על פי הנטען, ובדבר סברתו כי מר אפרים עזר לנתבע בסיום העבודה.

13. המסקנה המתבקשת ממערכת נתונים זו היא כי להסכם העברת הזכויות ככל שהיה קיים בין הנתבע לבין מר אפרים, לא היה תוקף מחייב כלפי התובע משלא נתקבלה הסכמתו של התובע לכך. מסקנה זו נובעת מסעיף 6 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 הקובע כדלקמן:

"חבותו של חייב ניתנת להמחאה, כולה או מקצתה, בהסכם בין החייב לבין הנמחה שבאה עליו הסכמת הנושה, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין" (ההדגשה אינה במקור ).

אי לכך, זכותו של התובע לתבוע את הנתבע שהינו החייב המקורי, בגין העבודות נשוא ההסכם, שרירה וקיימת על אף קיומו של הסכם העברת הזכויות הנטען, ומשכך, טענת הנתבע להעדר יריבות דינה להדחות.

14. יתרה מכך, מהצגת הדברים על ידי מר אפרים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעדותו כאמור עולה כי שני הנתבעים היו אחראים לביצוע העבודה בגינתו של התובע, הנתבע על הצד הביצועי, ואפרים על הצד הניהולי והכספי. גם ההסכם שנערך עם אפרים ביום 18.12.97 ( ראה סעיף 4 לעיל ) מעיד על כי מר אפרים ראה עצמו כאחראי על ביצוע העבודות בגינתו של התובע. הדבר התבטא גם בעדותו כשאמר כי החל מיום 2.11.97 הוא ראה עצמו "כאחראי כלפי התובע עבור כל הפרה של ההסכם" ( ראה עדותו של מר אפרים בעמ' 42 ש' 16-17 לפרוטוקול ). יוצא איפוא, שהגשת התביעה כנגד שני הנתבעים על ידי התובע בדין יסודה, ושניהם אחראים הדדית כלפיו בגין ביצוע העבודות נשוא ההסכם.

אי לכך, ולמען ההבהרה יצויין, כי בכל מקום שיוזכר להלן "גיל גינון" הכוונה היא לשני הנתבעים יחדיו.

15. הסיכום מיום 18.12.97

כזכור, ביום 18.12.97 נערך סיכום בין התובע לבין מר אפרים לפיו תועברנה עבודות הבניה והפיתוח לקבלן אחר, ואילו עבודות הגינון תבוצענה על ידי "גיל גינון".

כפי שצויין לעיל, הצדדים סתמו בעניין התמחור של עבודות אלה, ובכך נתגלעה ביניהם מחלוקת כאשר התובע טען כי סוכם שהתמורה המגיעה לגיל גינון תעמוד על סך של 30,000 ₪ לאחר ניכוי סך של 40,000 ₪ בגין עבודות הפיתוח והבניה, ואילו מר אפרים טען כי התמורה המגיעה לו על פי הסיכום הנ"ל תעמוד על סך של 50,000 ₪, לאחר ניכוי סך של 20,000 ₪ בגין עבודות הפיתוח והבניה.

יצויין כי גם נתגלעה מחלוקת באשר לנסיבות עריכתו של סיכום זה, כאשר התובע טען כי הסיכום נולד על רקע העבודות הרשלניות שבוצעו עד לאותה תקופה על ידי "גיל גינון", ולעומתו טען מר אפרים כי הסיכום נולד בעקבות שינוי מהותי בתכניות העבודה שהתובע חפץ לבצען בחצר.

16. טענותיהם הסותרות של הצדדים בעניין הזה לא זכו לשום תמיכה ו/או סיוע באמצעות ראיות ו/או הוכחות אחרות כלשהן. מר אפרים לא הגיש כל חוות דעת מקצועית באשר לעלות העבודות שבוצעו ואשר היו אמורות להיות מבוצעות על ידו בכדי לחזק את טענתו לעניין הסיכום הנ"ל, והתובע לא הגיש כל הצעות מחיר של קבלנים אחרים שלפיהן עלות ביצוע עבודת הבניה והפיתוח עומד על סך של 40,000 ₪, וזאת על אף שטען כי קיבל הצעות מחיר מקבלנים אחרים בנדון.

במצב דברים זה, משלא דאגו הצדדים להעלות את סיכומיהם בעניין המחירים על הכתב, ובהעדר תשתית ראייתית אחרת כאמור, לא ניתן היה לקבוע מימצא פוזיטיבי בעניין המחירים שסוכמו ביניהם.

17. הפרת ההסכם

כל צד טען כי האחריות להפרת ההסכם רובצת על הצד השני. אמנם, וכפי שצויין לעיל, פרטיו של ההסכם שגובש ביום 18.12.97 לא הוכחו במלואם כאמור, אולם, אין מחלוקת כי בעקבות ההסכם הנ"ל נתן התובע הוראת ביטול לגבי שני הצ'יקים המוזכרים בסעיף 2 לעיל, ואשר הסתכמו בסך של 20,000 ₪.

מר אפרים טען כי הוראת הביטול ניתנה שלא כדין, ומשכך הוא הפסיק את העבודה. לעומתו טען התובע כי העבודה הופסקה בגלל עבודתם הרשלנית של הנתבעים.

18. מבין שתי הגרסאות הנ"ל, עדיפה עליי גרסתו של מר אפרים, שכן טענת התובע בדבר טיב העבודה שבוצעה על ידי הנתבעים, לא קיבלה שום ביטוי בהסכם מיום 18.12.97 שנערך בין הצדדים כאמור, ואין היא מתיישבת עם העובדה שעבודות הגינון נמסרו לביצוע, על פי ההסכם הנ"ל, לידי הנתבעים.

לעומת זאת, ועל אף שמר אפרים לא הצליח להוכיח את עלות העבודות שבוצעו עד להפסקת העבודה על ידו כפי שיפורט בהמשך, אלא שאף לשיטתו של התובע, עבודות אלה הוערכו על ידי קבלן מטעמו בסך של 13,510 ₪ ( ראה סעיף 19 להלן ).

אין מחלוקת כי עד לאותה תקופה שולם ל"גיל גינון" על ידי התובע סך של 10,500 ₪ בלבד ( ראה סעיף 2 לעיל ), על כן, לא היתה הצדקה לבטל את שני הצ'יקים הנוספים שנמסרו ל"גיל גינון" על ידי התובע בגין העבודות שבוצעו עד כה, או לכל הפחות חלק מהם, ולכן, הנני קובעת כי הפסקת העבודה על ידי "גיל גינון" נבעה מהפרת ההסכם על ידי התובע בעקבות מתן הוראת הביטול כמתואר לעיל.

19. היקף העבודות שבוצעו על ידי "גיל גינון"

התובע טען כי העבודות שבוצעו על ידי "גיל גינון" עד ליום 15.12.97, הסתכמו בסך של 13,510 ₪, והוא עתר לחייב את הנתבעים בהחזר הסכומים שנגבו על ידם ביתר בגין עבודות אלה. את הסכום הנ"ל ביסס התובע על הערכת מחיר שהוכנה ביום 4.2.98 על ידי קבלן רשום בשם מר אליאס ג'רייס ( ת/4 ).

לעומתו טען מר אפרים כי עלות העבודות שבוצעו על ידי "גיל גינון" הסתכמה בסך של 38,000 ₪, והוא עתר לחייב את התובע בתשלום היתרה על סך של 7,500 ₪ שנותרה לזכותו לאחר תשלום הסך של 10,500 ₪ במזומן, ושני הצ'יקים הדחויים בסך כולל של 20,000 ₪ כאמור בסעיף 2 לעיל.

20. לצערי, אף אחד מהצדדים לא הרים את נטל הוכחת טענתו בדבר עלות העבודות שבוצעו על ידי "גיל גינון" עד להפסקת העבודה ביום 15.12.97.

אמנם התובע הגיש הערכת מחיר שנערכה בסמוך לביצוע העבודות על ידי הקבלן מר ג'ריס, אולם, מעדותו של הקבלן התברר כי הוא לא הכיר את השטח לפני ביצוע העבודות, ולא הוכח שהערכת המחיר שהוכנה על ידו כללה בתוכה התייחסות לעבודות הריסה ו/או עבודות הכשרה של השטח ועבודות פינוי פסולת, הגם שהקבלן העיד כי המחירים בשוק אינם אחידים וכי קיימים מטבע הדברים הבדלי מחירים בין קבלן וקבלן. בנוסף לכך, התגלו הפרשי מחירים משמעותיים בין הערכתו של הקבלן שהובא על ידי התובע כאמור, לבין הערכתה של המומחית מטעם התובע. על כן, לא יכלתי לסמוך על ההערכה הנ"ל לקביעת עלות העבודות שבוצעו על ידי הנתבעים.

מאידך, גם מר אפרים לא טרח לצרף כל הוכחה שהיא התומכת בטענתו כי עלות העבודות שבוצעו על ידו הסתכמה בסך של 38,000 ₪, והסתפק באמירות סתמיות בעניין זה, ואף עדותו של הנתבע לא יכלה לסייע לו בעניין זה ( ראה עדות הנתבע בעמ' 33 ש' 19-23 לפרוטוקול ).

21. אשר על כן, הנני קובעת כי היקף העבודות שבוצעו על ידי "גיל גינון" לא הוכח על ידי אף אחד מהצדדים, והמסקנה מכך היא שנשמט הבסיס מתחת לתביעתו של התובע להחזר הפרשי עלות העבודות הנ"ל, וכך גם לגבי תביעתו של מר אפרים לתשלום יתרה תמורת העבודות הנ"ל.

22. הליקויים שהתגלו בעבודות שבוצעו על ידי "גיל גינון"

התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת של אדריכלית נוף, גב' מיכאלה סרבי ( להלן "גב' סרבי" ), אשר העריכה את היקף הליקויים בעבודות שבוצעו על ידי "גיל גינון" בסך של 52,420 ₪ ( ת/1 ). חוות דעתה הוכנה בעקבות ביקור במקום שנערך ביום 28.3.98. כן הגיש התובע תמונות המתעדות את העבודות שבוצעו, וכן קלטת וידאו.

23. מר אפרים מצידו הגיש חוות דעת של המהנדס מר עקיבא טיברג ( להלן "מר טיברג" ) שהוכנה ביום 22.3.06 ( נ/8 ), ואשר בה קבע כי לא נפל פגם בעבודות שבוצעו על ידי הנתבעים. יצויין כי חוות דעתו של מר טיברג הוכנה על סמך קלטת הוידאו וחוות דעתה של האדריכלית גב' סרבי, וזאת בהעדר אפשרות לבדיקה פיזית במקום בשל שינוי פני השטח בעקבות העבודות שבוצעו על ידי הקבלן האחר.

כאן המקום לציין כי הנתבעים טענו לקיומו של נזק ראייתי וזאת מפני שהתובע הגיש את תביעתו לאחר ביצוע העבודות על ידי הקבלן הנוסף ולאחר שהגינה שונתה, אולם לא שוכנעתי בטענתם הנ"ל, שכן כבר משנת 1997 ידעו הנתבעים על קיומה של המחלוקת בינם לבין התובע, ואף תיעדו את המקום באמצעות תמונות שצולמו על ידם, מה גם שהעבודות תועדו בהרחבה בקלטת וידאו שהוגשה לתיק.

24. לעניין הליקויים הנטענים - לאחר ששמעתי את עדויותיהם של שני המומחים הנ"ל הגעתי למסקנה כדלקמן:

ניקוז ומים

גב' סרבי ציינה בחוות דעתה ליקויים כגון אי חיבור המרזב למערכת הניקוז התת קרקעית, אי החזרת מערכת המים למצבה התקין וסתימת קולט המים.

מקובלת עלי דעתו של מר טיברג בעניין זה כי המדובר בהשלמות של העבודה, ומשקבעתי כי עזיבת מקום העבודה על ידי הנתבעים נבע מהפרת ההסכם על ידי התובע, ומשלא הוכח כי ניתנה לנתבעים הזדמנות להשלים עבודות אלה, אז לא שוכנעתי כי יש מקום לפסוק פיצוי בגין השלמות אלה.

קיר הבטון

גב' סרבי ציינה בחוות דעתה כי קיר הבטון שנבנה על ידי הנתבעים היה עקום ורמת בנייתו ירודה.

גם בעניין זה מקובלת עלי דעתו של מר טיברג כי מימצאים אלה הינם בלתי מבוססים, וזאת משלא הוכח כי נעשו בדיקות מעבדה לגבי איכות הבטון, ומשלא הומצאו מדידות לגבי עקמומיות הקיר.

על כן, לא ניתן לפסוק פיצוי בגין ליקוי נטען זה.

משטח בטון בחצר דרום מזרחית

גב' סרבי קבעה כי העובי של משטח הבטון שעמד על 5 ס"מ, אינו עונה על דרישות תק"י
466.2 סעיף 23.1.2 הקובע עובי מינימלי של 8 ס"מ, אם כי בפרק 2 בחוות דעתה הדן בסוגיה זו עולה אי בהירות לגבי העובי הדרוש ליציקה ( לפעמים צויין שהעובי הדרוש הינו 8 ס"מ, לפעמים 20 ס"מ, לפעמים 12 ס"מ ).

אולם מר טיברג מסר כי ההסתמכות על התקן הנ"ל בטעות יסודה, וכי העובי של 5 ס"מ הינו עובי מתאים למשטח הנ"ל, במיוחד בשל העובדה כי כל מטרת היציקה היתה ליצור משטח עבודה מפולס לצורך חיפוי אבן מעליו.

אמנם, וחרף העובדה שאף אחד מהצדדים לא הציג את הוראת התקן שעליו הוא הסתמך, אלא שעמדתו של מר טיברג בעניין זה נראתה לי הגיונית ועומדת במבחן השכל הישר.

יתרה מכך, אין מחלוקת כי עבודות הפיתוח והבניה נעשו ו/או הושלמו על ידי הקבלן הנוסף שנשכר על ידי התובע, אשר הרס את כל העבודות שנעשו על ידי הנתבעים כטענת התובע. אולם קבלן זה לא התייצב למתן עדות בבית המשפט והתובע ויתר על זימונו, וזאת על אף שהוכח כי קיימת קרבה משפחתית בינו לבין התובע.

ההימנעות מלזמן את הקבלן לעדות, בכדי לשפוך אור הן על היקף העבודות שבוצעו על ידי הנתבעים ועל איכותן, והן על העבודות שנהרסו ונבנו מחדשו, ובכלל זה משטח הבטון בחצר דרום מזרחית, אף הוא היווה אחד השיקולים לאימוץ קביעתו של מר טיברג בעניין זה.

קביעותיה של גב' סירבי לגבי טיב היציקה והגבהים השונים בין הריצוף הסופי של המשטח לבין הריצוף של הבית, חייבו בדיקות מעבדה ופירוט מדידות, מה שלא הופיע בחוות דעתה.

טרסות בחצר הדרומית

גב' סרבי ציינה כי בניית הטרסות נעשתה בשיטת נדבך על נדבך ללא יסודות, וכי שיטת בניה זו אינה תקינה.

מר טיברג אישר שיש צורך בבניית יסודות, שהן בבחינת חגורה מבטון של 10-15 ס"מ ואשר עליה מניחים את האבנים. אולם, הוא לא יכל לאשר באם יסודות אלה אכן נבנו, הואיל ולא ביקר במקום בזמן ביצוע העבודות כמצויין לעיל.

יצויין כי גב' סרבי לא נחקרה על עניין זה ( קיומן של היסודות ) בחקירתה הנגדית, אי לכך, קביעותיה הנ"ל לא נסתרו.

עם זאת, מאחר והתובע לא הוכיח כי טרסות אלה אכן נהרסו ונבנו מחדש על ידי הקבלן הנוסף שנשכר על ידו, דבר שבוודאי יכול היה להצביע על קיומו של הליקוי הנטען, לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין ליקוי זה.

מתקן הברביקיו

מקובלים עלי דבריו של מר טיברג בעניין השלמת בנייתו של מתקן הברביקיו ( ראה עדותו בעמ' 57 ש' 19-30 לפרוטוקול ), ולכן גם בעניין הזה לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי.

פינוי הפסולת

בסוגיה זו התגלו סתירות פנימיות בעדותו של התובע, ולכן לא ניתן היה לפסוק לו פיצוי תחת ראש נזק זה.

25. המסקנה מכל האמור לעיל היא שהליקויים שנטענו על ידי התובע בכתב תביעתו, לא הוכחו במידה הנדרשת בהליך זה.

26. לסיכום

התביעה העיקרית

משנקבע כי התובע הוא זה שהפר את ההסכם עם הנתבעים ( ראה סעיף 18 לעיל ), ומשלא הוכח במידה הנדרשת קיומם של הליקויים הנטענים על פי חוות דעתה של גב' סרבי ( ראה סעיף 25 לעיל ), ומשלא הוכחה זכותו של התובע להחזר סכומים ששולמו ביתר לנתבעים בגין העבודות שבוצעו על ידם עד להפסקת העבודה ( ראה סעיף 21 לעיל ), אז דין התביעה העיקרית להדחות על כל סעדיה.

התביעה הנגדית

מר אפרים עתר לחייב את התובע בתשלום סך של 7,500 ש"ל בגין יתרת התמורה, וכן סך של 10,000 ₪ בגין הפסדים שנגרמו לו עקב הפרת ההסכם על ידי התובע, וכן סך של 3,500 ₪ העברת כספים למע"מ ומס הכנסה ותשלום שכר פועלים.

הסכומים הנ"ל שנתבעו על ידי מר אפרים לא הוכחו. מר אפרים לא הצליח להוכיח את עלות העבודות שבוצעו על ידו ( ראה סעיף 20 לעיל ), ובכך, נשמט הבסיס מתחת לתביעתו לתשלום היתרה בסך של 7,500 ₪. כמו כן, לא הוכח קיומם של נזקים נוספים שנגרמו לו בעקבות הפרת ההסכם, ולא הוכח הבסיס לטענתו בדבר תשלום שכר לפועלים והתשלומים לרשויות המס.

27. המסקנה מכל האמור לעיל היא כי שתי התביעות נדחות בזאת.

לאור תוצאה זו, ועל אף ההחלטה שניתנה בעניין האיחור בהגשת חוות הדעת מטעם הנתבעים, הנני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן היום ד' באייר, תשס"ז (22 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תדאג לשלוח

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.
כ. ג'דעון
, שופטת

הקלדנית: מירב כהן








א בית משפט שלום 7230/99 אדי נג'ר נ' גיל ארז, זאב אפרים (פורסם ב-ֽ 22/04/2007)