פסקי דין על אשר לוי | פסקי דין על אלביליה יהודה | פסקי דין על בוקסבאום יואל | פסקי דין על נקש גדי | פסקי דין על מקורות חברת מים | פסקי דין על דני אלעזרא |

2419/03 עב     26/04/2007




עב 2419/03 אשר לוי , אלביליה יהודה , בוקסבאום יואל , נקש גדי נ' מקורות חברת מים בע"מ , דני אלעזרא





בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת 2419/03 עב
26/04/2007

בפני
:
כב' השופטת עידית איצקוביץ

נציג ציבור (עובדים): מר יוסי כהן
נציג ציבור (מעבידים): מר טוביה לוי



בעניין:
1. אשר לוי

2. אלביליה יהודה

3. בוקסבאום יואל

4. נקש גדי



ע"י ב"כ עו"ד
טיבי יצחק

התובעים


נ ג ד



1. מקורות חברת מים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ברנזון אסף

2. דני אלעזרא



ע"י ב"כ עו"ד
כהן רחמים

הנתבעים


פסק דין


1. התובענה שבפני
נו החלה בבקשה למתן צו זמני אשר הוגשה בתאריך 23.7.03, שבה ביקשו התובעים צו מניעה כנגד מינויו של הנתבע מס' 2, צו שיורה לנתבעת 1 להימנע מלשבץ מנהל קבוע למשרת מנהל אחזקה ביחידת גליל וכן לחייב את הנתבעת מס' 1 לקיים מכרז למשרה.

באי כח הצדדים הודיעו על הסדר דיוני לפיו הנתבעת מס' 1 מסרה "הצהרת גור אריה", לפיה היא לא תטען בהליך העיקרי מעשה עשוי אם בית הדין במסגרת פסק הדין בתיק העיקרי יגיע למסקנה שיש לערוך מכרז לתפקיד נשוא הבקשה, היא לא תעורר טענה שעצם מילוי התפקיד על ידי נתבע מס' 2 באופן זמני או באופן קבוע מחייב תוצאה אחרת וממילא ימנע מהתובעים לממש את פרי זכייתם בתיק העיקרי.
בכפוף להצהרה זו ביקש ב"כ התובעים למחוק את הבקשה לצו זמני ונקבעו מועדים להגשת כתבי טענות בהליך העיקרי.

2. התביעה בתיק העיקרי הוגשה על ידי חמישה תובעים, התובעים הנוכחים ומר אוחנה דניאל, שבינתיים פרש לגימלאות ותביעתו נמחקה במהלך הדיון.
התובעים טענו בתביעתם שהם עובדים ותיקים של נתבעת מס' 1 (להלן:"הנתבעת" או "מקורות") אשר הגישו את מועמדותם למשרה פנויה לתפקיד של מנהל אחזקה ביחידת גליל (תפקיד בדרוג מנהלי, תקן 11).
לטענת התובעים, הנתבעת הפרה את הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים ונתנה ידה לרקימת "דילים" ומזימות תוך פגיעה בזכויות העובדים והתובעים בכללם ותוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, עת מנעה מקיום מכרז הוגן ופתוח לעובדים למילוי המשרה.
על כן, ביקשו התובעים ליתן צווים כדלקמן:
א. צו מניעה קבוע שימנע את מינויו של הנתבע לתפקיד מנהל אחזקה ביחידת גליל (להלן:"המשרה" או "התפקיד") ואם יוענק לו מינוי קבוע לבטלו.
ב. צו מניעה קבוע שימנע מלהפוך את מינויו הזמני של הנתבע למינוי קבוע.
ג. צו עשה המורה לנתבעת לאייש את המשרה רק לאחר קיומו של מכרז בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי והמלצת המבקרת הפנימית של הנתבעת.
ד. צו עשה המורה לנתבעת לחשוף בפני
בית הדין את דו"ח המבקרת הפנימית.
החלטה לעניין בקשה זו ניתנה במהלך הדיון ולכן סעד זה שבתביעה אינו דורש הכרעה.

התובעים טענו בתביעתם כי מינויו של הנתבע למשרה הינו בטל וחסר תוקף בשל היותו לא חוקי מאחר ומדובר בהענקת משרה לחבר ועד בהסכמת חברי הועד האחרים תוך שיתוף פעולה של הנהלת מקורות ותוך פגיעה בזכות העובדים האחרים והפרה בוטה של הנורמות של המשפט הציבורי.

לגירסת התובעים, המינוי נעשה תוך הפרה של הוראות ההסכם הקיבוצי המחייב מינוי בדרך של מכרז בהתאם לכישורי המועמד ולדרישות המשרה, כאשר ביום 20.2.03 התקיימה ישיבת הנהלה שבה נכחו חברי ועד העובדים, חברי הצוות הניהולי של הנתבעת וכן מנהל המרחב. נושא הישיבה היה מינויים למשרות פנויות ובין היתר המינוי למשרה נשוא התביעה.
בישיבה זו החליט מנהל המרחב להמליץ על מינויו של חבר ועד – הנתבע-לתפקיד, זאת מבלי שנעשתה בדיקה עניינית של שאר המועמדים שהגישו את מועמדותם, תוך העדפת חבר ועד שהינו אחיו של יושב ראש הועד הארצי של העובדים במקורות.

התובעים ציינו בתביעתם את הפגמים בהליך האיוש למשרה אשר מצדיקים, לגירסתם, את ביטול המינוי, כאשר לצידם נשקלו שיקולים זרים בהחלטה ולא נשקלו הקריטריונים הרלבנטיים.

3. הנתבעת טענה בכתב הגנה טענה מקדמית ולפיה עיקר טענות התובעים הן כלפי ועד העובדים במרחב הצפון במקורות ביחס לאופן שבו עשה הוועד שימוש בסמכויות שהוענקו לו בהסכם הקיבוצי, ולא כלפי הנתבעת.
לגירסת הנתבעת, טענתם המרכזית של התובעים בכתב התביעה הינה כי ועד העובדים לא העניק להם ייצוג הולם בעניין איוש למשרה. על כן טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה כנגדה.

לחילופין, התייחסה הנתבעת לתביעה לגופה ונאמר בכתב הגנה שהנהלת מקורות ראיינה את כל המועמדים הרלבנטיים לדעתה לתפקיד והציעה את הנתבע למשרה.
ועד העובדים, ללא מעורבות החברה, נתן הסכמתו להצעה וכך מונה הנתבע לתפקיד בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי לפי הסכמת ועד העובדים.
ועד העובדים קיים הליך פנימי בלא שיתוף או קשר עם ההנהלה והחליט שלא להתנגד למינוי ולכן הוא אושר.

לטענת הנתבעת, איוש משרה בדרג האחר, כהגדרת ההסכם הקיבוצי, יעשה דרך מכרז רק אם וכאשר הנהלת המרחב וועד העובדים אינם מגיעים להסכמה לגבי המועמד למשרה.
בנוסף, טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי כתב התביעה מהווה ניסיון של התובעים לעקוף החלטה של בית דין זה (אב בית הדין כב' השופטת שפר) בתיק עב' 1667/02 אטיאס – הסתדרות הפקידים, שבה נקבע כי הסמכות לדון בסכסוך שבין יושב ראש ועד עובדי מקורות במרחב הצפון לבין ארגון העובדים הינה של רשות השיפוט של ההסתדרות ועל כן הורה בית הדין על עיכוב ההליכים בתביעה שהוגשה.

4. הנתבע הגיש כתב הגנה שבו טען שמינויו נעשה בהסכמה בין מקורות לבין הוועד ולכן אינו טעון מכרז. בנוסף, טען הנתבע כי הוא ממלא את התפקיד בהצלחה מאז 1.3.03 וקבלת התביעה תגרום לו נזק קשה ביותר שאינו ניתן לתיקון על לא עוול בכפו.

5. בנוסף, הוגשה עמדת הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן:"ההסתדרות") אשר ביקשה להודיע על עמדתה בהתאם להוראת סעיף 30 (ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

בהודעת הסתדרות נטען כי במסגרת תיק עב' (נצ') 1667/02 תקף מר אטיאס, יושב ראש ועד העובדים של הנתבעת במרחב צפון, בין היתר, את התנהלות ועד העובדים בנוגע לאיוש מספר תפקידים לרבות המשרה מושא התביעה, כאשר בית הדין פסק כי הפורום הנאות לדון באותן טענות הוא רשות השיפוט של ההסתדרות.
בהתאם להודעת ההסתדרות, הרי שבהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי אם קיימת הסכמה בין ועד העובדים לבין הנהלת מקורות בדבר המועמדים, המינוי מתבצע ללא צורך במכרז.
בענייננו, היוזמה למנות את הנתבע לתפקיד באה מצד הנהלת מקורות ולא מצד ועד עובדים. רק לאחר שההנהלה המליצה בפני
הוועד על מינויו של הנתבע לתפקיד וביקשה את התייחסותו נתן ועד העובדים הסכמתו למינוי.

לגרסת ההסתדרות, התנהלותו של ועד העובדים בנוגע למינויו של הנתבע הייתה משיקולים עניינים, ראויים וסבירים, כפי שפורטו בעמדתה, ולכן עמדתה הייתה כי התובעים לא מראים כל עילה שבדין לפסילת סעיף 2 פרק ב' להסכם הקיבוצי ומשפעלו ועד העובדים וההנהלה בהתאם להוראותיו, הרי שאין כל פגם במינוי לתפקיד ודין התביעה להידחות.

הראיות שנשמעו בדיון:

6. הוגשו ארבעה תצהירי עדות ראשית של התובעים שנחקרו על תצהיריהם.
התובעים פירטו בתצהיריהם את קורות חייהם ואת הרקע המקצועי שלהם אשר לדעתם הופך אותם לכשירים יותר לתפקיד, מאשר הנתבע.
כמו כן, בתצהירו של התובע מס' 1 - מר אשר לוי
- פורטו טענות בקשר להליך הבחירה של הנתבע למשרה, כולל התנהלות ועד העובדים וטענות באשר להעדר כישורים נדרשים של הנתבע. לפי תצהירו של מר לוי, יושב ראש ועד העובדים הקודם במרחב הצפון – מר פנחס אטיאס- חזר והתריע בפני
כל הגורמים על השחיתות במינויים למשרות. כן פורטו הליכים ותלונות שהוגשו בפני
המבקרת הפנימית של מקורות, גב' חוה פסטרנק.
יתר התובעים הצטרפו לאמירות שבתצהירו של מר לוי.

7. הנתבע הגיש תצהיר מטעמו, שבו הצהיר כי שימש כממלא מקום בתפקיד שבו מונה במשך שנה אחת עד לעזיבת מנהל האחזקה הקודם – מר גרניט.
הנתבע נחקר בדיון על תצהירו, בין היתר לגבי כישוריו לתפקיד, הכשרתו ויתר הפרטים שברקע המקצועי וההשכלתי שלו, כולל ידיעה בשפות.

8. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר רפי נוי (להלן:"מר נוי") המכהן כמנהל מרחב הצפון מחודש ספטמבר 2002, אשר פירט בתצהירו את המועמדויות שהוגשו לתפקיד עוד בטרם הוא מונה לתפקידו, הראיונות שהוא ערך והשיקולים להחלטתו עת המליץ על מינויו של הנתבע לתפקיד.
כן, הוצהר בתצהירו של מר נוי כי במהלך ישיבה שהתקיימה עם ועד מרחב הצפון ביום 24.2.03 נתן הוועד את הסכמתו למינויו של הנתבע, אולם מר אטיאס, שנכח בישיבה, העלה דרישה כי ייערך מכרז לתפקיד. כתוצאה מכך הודיע מר נוי שאם הוועד חוזר בו מהסכמתו למינויו של הנתבע הוא מוכן לערוך מכרז לתפקיד אך לאחר הודעתו חזר בו מר אטיאס מדרישתו לקיים מכרז לתפקיד וכך למעשה נותרה הסכמת ועד העובדים על כנה.

9. עובדות המקרה:

משמיעת עדויות בתיק עלו העובדות כדלקמן:

א. על הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד מיום 31.12.90.

ב. מנהל אחזקה ביחידת גליל של הנתבעת, מר גרניט, הפסיק את תפקידו ויצא לחופשה מטעמי בריאות. חלפה תקופה ארוכה, יותר משנה, עד שהוחלט על מינוי לתפקיד.

קיימת מחלוקת בשאלה האם הנתבע מילא את התפקיד בפועל לאחר פרישתו של מר גרניט, כפי שהנתבע עצמו הצהיר, וכך עלה מעדותו של מר נוי.
לפי גירסתם של התובעים, לא היה מי שמונה לתפקיד והפונקציה מולאה על ידי מהנדס בשם יעקובי.
אנו מעדיפים לקבל בנקודה זו את גירסתו של הנתבע שנתמכה על ידי עדותו של מר נוי, לפיה, לכל הפחות בעת שנכנס מר נוי לתפקידו, מילא הנתבע בפועל את התפקיד.

ג. התובעים הגישו את מועמדותם למשרה. בתאריך 24.2.03 התקיימה ישיבה בין הנהלת מקורות לבין ועד העובדים במרחב צפון. במהלך אותה ישיבה נדונו מינויים לגבי מספר תפקידים, ביניהם התפקיד אליו מונה הנתבע. הנהלת מקורות הציעה את הנתבע לתפקיד וועד העובדים נתן את הסכמתו.

ד. בתאריך 24.3.03 מונה הנתבע לתפקיד על פי כתב מינוי שכותרתו "כתב מינוי בניסיון".

ה. אין מחלוקת כי לא נערך מכרז למינוי למשרה.
ו. יושב הראש הקודם של ועד העובדים במרחב צפון הגיש תובענה כנגד ההסתדרות, שהתנהלה בפני
בית דין זה (אב בית דין כב' השופטת הראשית השופטת ורד שפר) בתיק עב' 1667/02. מותב של בית הדין נתן החלטה מתאריך 14.1.03 על פיה הסמכות לדון בסכסוך היא של רשות השיפוט של ההסתדרות והורה על עיכוב ההליכים בתביעה.

10. טענה לגבי חובת קיום מכרז:

טענת התובעים באשר לחובת קיום מכרז מבוססת על הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד אשר קובע הוראות באשר לקבלת עובדים ואיוש משרות.

אין מחלוקת כי התפקיד שבו מדובר הינו "משרה בדרג אחר", בהתאם לסעיף 2 להסכם הקיבוצי. ההוראות באשר למינוי משרות שהוגדרו כ"בדרג אחר" הן כדלקמן:

"א. ככלל, איוש משרות בדרג האחר יעשה במכרז לעובדי החברה בהתאם לכישוריו של המועמד לדרישות המישרה כפי שיסוכמו בין ההנהלה למזכירות הארצית אשר תשתף את נציג הגוף הנוגע לענין.

ב. הגיעו החברה ונציגות העובדים להסכמה במשא ומתן בדבר העובד המתאים לאיוש המשרה הפנויה תאויש המשרה ע"י אותו עובד.

ג. בהעדר הסכמה כאמור יפורסם מכרז לעובדי החברה לאיוש המשרה הפנויה.

ד. כאשר במכרז פנימי לא נמצא מועמד מתאים מבין עובדי החברה ו/או לא הוגשה מועמדות כלל, ניתן לקלוט עובדים ע"י פרסום מודעה בעיתונות או באמצעות שירות התעסוקה.
ברמות נמוכות עד רמה 7 ניתן לאייש המשרות ללא מכרז ובהסכמה עם הועד".

התובעים לא טוענים כנגד הוראות ההסכם הקיבוצי אלא מתבססים עליהן.
למען הזהירות יש לציין כי גישתו של בית הדין לעבודה הינה כי אין להתערב בתוכן של הסכם קיבוצי אלא במקרים חריגים המצדיקים זאת, כאשר מדובר בהוראות הנוגדות את תקנות הציבור ו/או במקרים שבהם נפגעו עקרונות יסוד כגון עיקרון השוויון, תחרות חופשית, חופש העיסוק וכיו"ב.
לא נטען ולא הוכח בענייננו כי קיימת כל עילה המצדיקה לפסול מי מהוראות שבהסכם הקיבוצי ולכן יש לבחון את התביעה על פיו.

באשר לפרשנות של הוראות ההסכם הקיבוצי, נאמר בפסיקה כי יש לתת תוקף לרצונם האמיתי של הצדדים ולאומד דעתם האמיתי על פי התנאים שהיו קיימים בעת עריכת ההסכם (ראו דב"ע 400022/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מדינת ישראל - משרד השיכון, לא פורסם 1.6.99) כאשר התנהגות הצדדים במשך השנים מעידה על הפרשנות הנכונה שיש ליתן להסכמתם.
על פירושו של הסכם קיבוצי חלים דיני החוזים הרגילים ובראש ובראשונה ההוראה שבסעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), שעל פיו יפורש הסכם על פי אומד דעתם של הצדדים (ראו בג"צ 306/86 מדינת ישראל נ. בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מא(2), 639).

בהתאם לפרשנות העולה מהוראות ההסכם הקיבוצי קיימת חובת קיום מכרז רק אם לא תהיה הסכמה לגבי המועמד הראוי למינוי בין הנהלת מקורות לבין ועד העובדים.
כך פעלה הנתבעת בפועל וכראיה לכך הגישה רשימה של תפקידים אשר מונו ללא מכרז, בהסכמת הוועד ומנהל המרחב (נ/1). רשימה זו לא נסתרה כלל על ידי התובעים ובין התפקידים שמונו ללא מכרז מופיע תפקיד של מנהל האפסנאות בגליל, לו מונה מר יהודה אלביליה (התובע מס' 2) ומנהל הפרוייקטית במרחב הגליל, לו מונה מר אשר לוי
(התובע מס' 1).
על כן, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי ולדרך שבה נוהגת הנתבעת אין חובת קיום מכרז כאשר קיימת הסכמה בין הנהלת המרחב לבין ועד העובדים ואין פסול במינויו של הנתבע בשל עצם העובדה שהוא לא מונה במכרז בלבד.

11. טענה בשאר לשיקולים פסולים במינויו של הנתבע:

התובעים טענו בכתב התביעה לגבי שיקולים פסולים בהחלטת ועד העובדים עת הציע או אישר את מינויו של הנתבע לתפקיד כאשר הוא היה אחד מחברי הוועד ואחיו של יושב ראש ועד העובדים של הנתבעת.
התובעים ציינו כי מעשים אלה מהווים נוהל פסול ("דילים") שיש בו כדי לפסול את המינוי. טענה זו אינה טענה כנגד הנתבעים אלא כנגד ועד העובדים והארגון היציג שמכוחו שואב זה את סמכותו. ועד העובדים ו/או הארגון היציג לא היו צד לסכסוך כנתבעים, אלא רק ההסתדרות ביקשה להביע את עמדתה מאחר ומדובר בעניין הקשור ליישום ו/או לפרשנותו של הסכם קיבוצי. משכך טענה הנתבעת כי לגבי אותה טענה אין יריבות כלפיה מאחר ואינה הנתבעת הנכונה.
ב"כ התובעים לא חזר על טענותיו במישור זה בסיכומיו ועל כן יש לראות את התובעים כמשזנחו את הטענות כלפי ועד העובדים ו/או הארגון היציג.

מעבר לנדרש, נתייחס לטענה לגופה בקצרה.
טענת התובעים הינה באשר להפרת חובת הייצוג ההולם על ידי ועד העובדים אשר יכולה ותהיה עילת תביעה במסגרת סעיף 24(א)(4) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. תובענה כזאת רשאי להגיש נגד הארגון גם מי שאינו חבר בו (ראו דב"ע מד-2/5 שקט - הסתדרות הכללית - הסתדרות אקדמאים, במדעי הרוח והחברה, פד"ע יז (1) 140).
כפי שנפסק בע"ע 305/03 חגית קודמן - הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים (לא פורסם, 30.1.06):

"בהעדר נסיבות מיוחדות, דין טענות חבריי ההסתדרות כנגד נציגיהם, בעניין ייצוג לא הוגן להתברר בפני
רשות השיפוט, ואין להעלות טענות בעניין זה במסגרת תובענות של עובדים נגד מעסיקיהם בעניין פיטורים וביטולם".

על כן, על התובעים היה לעלות את טענותיהם, אם היו להם כאלה, בפני
הגוף המוסמך לדון שהינו רשות השיפוט של הארגון. משלא כך פעלו ולא הגישו תובענה כנגד הגוף המתאים, דין טענותיהם להידחות.

מעבר לכך הצהיר מר נוי, והצהרתו לא נסתרה, כי ההצעה למינויו של הנתבע הייתה מצד ההנהלה. ועד העובדים לא הציע את שמו אלא הסכים למינויו כאשר מר אטיאס, אשר נכח בישיבה, הביע הסתייגות ראשונית למינוי אך לאחר שמר נוי הציע לערוך מכרז הוא חזר בו וקיבל את הסכמת הוועד.

על כן, אנו קובעים כי לא הוכחה כלל הטענה לגבי שיקולים פסולים בהחלטה למנות את הנתבע לתפקיד, טענה שגם לא הועלתה בפני
הפורום המתאים.
מעבר לנדרש נציין כי אין בעצם העובדה שהנתבע היה חבר ועד ואף אחיו של יושב ראש הועד כדי לפסול את קידומו בשל כך בלבד.

12. טענות באשר אי כשירותו של הנתבע לתפקיד:

רוב ההוכחות אשר הובאו מטעם התובעים נועדו להוכיח שהם בעלי כישורים טובים מאלה של הנתבע שאינו בעל הכשרה מתאימה, לא סיים לימודים תיכוניים ואף אין לו את הידע הנדרש בשפה האנגלית.
יש לציין בנקודה זו כי התפקיד שבו מדובר הינו של מנהל זוטר, בוודאי לא תפקיד סטטוטורי שנקבע על פי דין והמעביד רשאי לקבוע באופן עצמאי, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית, את הדרישות המשרה.
התובעים הביאו כראיה הודעות על מכרזים שנערכו למשרות אשר לטענתם דומות למשרה מושא התביעה. מעבר לטענות הנתבעים באשר לשוני הקיים בין אותן משרות למשרה שבענייננו, מדובר במשרות שהנתבעת ביקשה לפרסם מכרז לאיושן. אין אנו יודעים מה הן הנסיבות אשר הצדיקו באותם מקרים פרסום המכרז, אך ודאי מדובר בתנאים שונים כאשר יש צורך לפרסם מכרז או כך החליטה הנתבעת כאשר במקרה כמו בענייננו, הושגה הסכמה לגבי המינוי (ועל כך כדין הוחלט על מינוי ללא מכרז).

החלטה לעניין מינוי, אף עת מדובר בגוף ציבורי, היא החלטה של המעסיק ובהתאם לפסיקה:

"בית הדין אינו שם שיקוליו במקום שיקולי הרשות, אלא במסגרת הביקורת השיפוטית על פעולות הרשות הציבורית הוא בוחן רק זאת: הפעלה הרשות מתוך שיקולים סבירים ובתום לב? האם קיימה את כללי הצדק הטבעי? האם לא חרגה ממתחם הסבירות?" (ראו דב"ע נג/228-3 מנהל סעדי - ביטוח לאומי, דב"ע שנ/150-3 מלכה כנען - מדינת ישראל).

כך גם נאמר בע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - צויזנר (פד"ע לו 438):

"כלל הוא, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות".

מר נוי פירט ארוכות בתצהירו ובעדותו בבית הדין את השיקולים אשר הביאו להחלטתו למנות את הנתבע לתפקיד. מר נוי הסביר הן את השיקולים אשר הניעו אותו לראיין רק חלק מהמועמדים, שהוא ראה כראויים לתפקיד, והן את הדרך שבה פעל לפני שהוא הגיע להחלטה כי הנתבע הוא המתאים ביותר למשרה, על אף שאין לו השכלה פורמלית. אין אנו רואים לנכון לפרט במסגרת פסק הדין את אותם שיקולים ומהלכים מאחר ואנו סבורים שהם מהווים חלק מהסמכות הניהולית של המעביד, כל עוד לא הוכיחו התובעים שהופעלו שיקולים זרים או כי יש בהחלטת הנתבעת פגם כלשהו אשר מצדיק את ביטולה.
כפי שנאמר לעיל, בית הדין לא שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של המעביד ואין הוא מהווה מעין ערכאת ערעור באשר להחלטות של המעביד.
נשמעו הוכחות ארוכות לגבי הכשרתם של התובעים לעומת הכשרתו של הנתבע אך אנו סבורים כי אותן ראיות היו מיותרות ולא מן הראוי להתייחס אליהן בפסק דיננו.
כל עוד לא הוכח כי נפל פגם בהחלטת מינויו של הנתבע, שנתקבלה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, לא הוכיחו התובעים את תביעתם ודינה להידחות.

13. לסיכום:

לאור האמור לעיל, אנו דוחים את תביעתם של התובעים.
על התובעים לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לכל אחד מהנתבעים בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

14. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום ח' באייר, תשס"ז (26 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.

__________________ ________________ _________________
עידית איצקוביץ
-שופטת מר יוסי כהן מר טוביה לוי
נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

גלי+מירית
















עב בית דין אזורי לעבודה 2419/03 אשר לוי , אלביליה יהודה , בוקסבאום יואל , נקש גדי נ' מקורות חברת מים בע"מ , דני אלעזרא (פורסם ב-ֽ 26/04/2007)