פסקי דין על שלמה בניזרי |

9444/07 בש     01/05/2007




בש 9444/07 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל




בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים ב"ש 9444/07
ת"פ 2062/06
לפני: כבוד השופט יעקב צבן

בעניין: שלמה בניזרי
ת.ז. 56705460
ע"י עו"ד אוסדיטשר
, סגיב
, לירן
המבקש

נ ג ד
מדינת ישראל

ע"י עו"ד ליטמן
, ויטמן
, שניידר
מפרקליטות מחוז ירושלים המשיבה

החלטה


בקשה של נאשם 1 לביטול כתב האישום ועיכוב ההליך מחמת הגנה מן הצדק.

1. כנגד המבקש ונאשם נוסף הוגש כתב אישום המייחס עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נטילת שוחד מרמה והפרת אמונים ועוד. הדיונים בתיק מתנהלים מזה מספר חודשים, נשמעו עשרות עדי תביעה, הוגשו מוצגים רבים. סמוך לקראת סיום פרשת התביעה, ביקשו ב"כ התביעה לתקן את כתב האישום ולהוסיף שני עדים, סלומון בטיטו וחנן שני. לדברי ב"כ התביעה (המשיבה) עדים אלה הם במהותם עדי הזמה אולם על-מנת למנוע טענה כי התביעה נמנעה מלהביאם התבקש התיקון. ב"כ המבקש, נאשם 1, הסכימו לתיקון, דבר המאפשר להם לחקור עדים אלה חקירה נגדית, אולם ביקשו כי העדים לא יוזמנו לפגישת רענון או ראיון בפרקליטות טרם העדתם. ב"כ התביעה הודיע מייד כי בכוונתו לראיין את השניים טרם העדתם, שכן זו חובתו.

2. לטענת ב"כ המבקש, בטיטו ושני הם מקורביו של עד תביעה מרכזי, יעקב בוכריס, ובמהלך העדויות הוצגו ראיות לקשר ביניהם, המתגבש לכלל קשר פלילי, לפיכך, ראיון מוקדם של העדים יהווה אות אזהרה כלפיהם, יטע בהם מידע מוקדם, שיש בהם כדי להטות את עדותם ולסכם את מלאכת ההגנה שנעשתה, נתוותה ונאספה בעמל רב. עוד נטען, כי אומנם לתביעה זכות לראיין את עדיה, אולם מקרה זה הוא מקרה ייחודי ויוצא דופן, שכן עדים אלה, אף שנחקרו בזמנו במשטרה, לא נשאלו על נתונים שהתגלו במהלך הדיונים שיש בהם מחד להשמיט את הקרקע מתחת לטענות התביעה, ומצד שני, לבסס היטב את טענות ההגנה. לפיכך, התנהגות פרקליטי התביעה מהווה שיבוש הליכי משפט ולכן התנהגות פלילית. מהלך כזה של התביעה כה פוגע ומשבש את מהלכיה, עד שהוא זועק ומצדיק את ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

3. ב"כ המשיבה יטענו, כי חובתם ואף זכותם לראיין עדים, גם עדין שהוספו לכתב האישום בשלב מתקדם. התביעה נהגה על-פי הכללים שנקבעו בפסיקה. משהיה ברור כי העדים בטיטו ושני ישאלו שאלות נוספות על השאלות שנשאלו בזמנו (בשנת 2004) במשטרה, הם הופנו לגביית אמרה נוספת במשטרה, בכל הקשור לנושאים הנוספים שהועלו במהלך הדיונים. הדבר נעשה על-פי הכללים שנקבעו בפסיקה, ולא נערך ראיון בין פרקליטי התביעה לבין אותם עדים, פרט לעיונם באמרותיהם הקודמות משנת 2004.

4. בקשה זו והתגובה לה הוגשו לפני מספר ימים, סמוך למועד הדיון בו היו אמורים להעיד שני העדים. ביום הדיון השלימו ב"כ הצדדים טענות בבקשה זו. הודעתי לצדדים כי החלטה תינתן בימים הקרובים לאחר שמיעת העדים בטיטו ושני.


5. "הגנה מן הצדק", הינה טענה כי יש לעכב את ההליכים הפליליים, מקום בו אין אפשרות להעניק לנאשם משפט הוגן או מקום בו ניהול המשפט מהווה פגיעה בחוק הצדק. בפסיקת בית המשפט העליון נקבעו כללים מחמירים לשימוש בטענה זו, שיביאו לביטול כתב האישום, כאשר מדובר בהתנהגות בלתי נסבלת של הרשות, התנהגות שערורייתית המהווה רדיפה או דיכוי או התעמרות בנאשם. נקבע בפסיקה כי הטענה תתקבל במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק הבסיסית נפגעת. עוד נקבע, כי יש להפעיל טענה זו בזהירות ובמסורה, לשקול את מכלול הנסיבות, תוך התייחסות להתנהגות הרשות אף גם לכל החומר והטענות שהונחו לפני בית המשפט (ראה: דנ"פ 3039/02 הר-שפי נ' מ"י, פ"ד נו (4)337).


בפסק הדין ברע"פ 1498/07 יוחאי הרשברג נ' מ"י (פורסם באתר נבו) נקבע כי לבחינת טענת הגנה מן הצדק יש שלושה שלבים: הראשון, זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו של הנאשם. השני, לבחון אם קיום ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיע חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב זה יש לאזן את האינטרסים השונים שבין הצדדים תוך התייחסות לנסיבות הקונקרטיות. השלישי, אם בית המשפט ישתכנע כי ההליך כרוך בפגיעה בתחושת הצדק וההגינות, יש לבחון האם ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מביטול כתב האישום. עוד צוין בפסק הדין הרשברג, שלא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק, שכן מדובר במהלך קיצוני וחריג ביותר.

6. האם נפלו פגמים בהתנהגות התביעה במהלכיה?


בפסק הדין בע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ' ואח', דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית ראיון עדים ורענון זיכרונם על-ידי התביעה ונקבעו כללים וסייגים. ראשית, התובע רשאי לקיים ראיון עם העד ולרענן את זיכרונו. יש בכך משום מילוי חובה מקצועית לעמוד על טיב העד ועל רלוונטיות עדותו ולהבטיח כי העד ימסור עדות מלאה, אמיתית ומפורטת. ראיון כזה אף יתרום לייעול המשפט. שנית, בשל החשש שהראיון יגלוש מרענון זיכרון להשגת ראיות חדשות, על התובע להימנע מהדרכת העד, אסור לו לשים מילים בפיו ולא ליזום הרחבת מסגרת. שלישית, אם העד מוסיף בראיון פרטים עובדתיים חדשים, יש להפנות את העד להשלמת חקירה במשטרה או למצער לתעד את אותם פרטים נוספים. רביעית, במקרים כאלה של גלישה או הרחבה, יש ליידע את הסנגורים מבעוד מועד (סעיף 61 לפסק הדין).

לאור כללים אלה, לא נפל פגם בהתנהגות והתנהלות התביעה. העדים בטיטו ושני הם עדי תביעה, משכך, יש זכות ואף חובה לראיינם או לרענן זיכורנם. כיוון שהיה ברור מראש שהראיון לא ייסוב על אמרתם הקודמת משנת 2004, הפנו ב"כ התביעה את השניים למשטרה, והם נתנו אמרה משלימה. ב"כ התביעה הודיעו על צעדיהם, יידעו את הסנגוריה, לא קיימו ראיונות עם העדים והאמרות הראשונות והמשלימות של אותם עדים נמסרו לסנגורים.

7. גם אם נניח כי נפלו פגמים בהתנהגות ובהתנהלות התביעה, האם יש בכך משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות?


בשלב זה יש לאזן באין האינטרסים השונים הכרוכים בהליך כולו. טענת ההגנה הינה כי ראיון עם העדים בטיטו ושני או גביית אמרה נוספת על ידם במשטרה, משבשת את היכולת לבסס את גרסת ההגנה, לפיה השניים קשרו קשר עם בוכריס, להטיית מכרז. הטענה הינה כי לו היו עדים אלה מעומתים לראשונה על דוכן העדים עם נתונים חדשים שעלו מהראיות במהלך המשפט, היה בכך כדי לחשוף את האמת ולבסס כראוי את גרסת ההגנה. הרגישות שמגלים הסנגורים בעניין זה היא מובנת, אולם המקום הטבעי של טענות אלה הוא "במסגרת בחינת המהימנות והמשקל של הראיות המשפט. האפשרות שבית המשפט יראה לזכות נאשם בשל פגם שנפל באופן שבו ראיינה התביעה את מי מעדיה, או בשל מחדלה של התביעה להעביר לנאשם את תוצרי הראיון, שמורה למקרים שבהם הפגם שנפל הוא חמור ביותר וכשלבית המשפט אין אמצעים לרפא את תוצאות הפגם בגדרו של הבירור" (ראה פסק-דין בורוביץ' הנ"ל, סעיף 63).

ההליך שלפניי הינו מקיף ביותר, עד כה נשמעו למעלה מ-50 עדים, עדותם פרושה על אלפי עמודי פרוטוקול, הוגשו מאות מוצגים, המשפט נמצא בעיצומו וקרוב לסיום פרשת התביעה. איזון האינטרסים של שני הצדדים, אינו מצדיק ביטול ההליך. אם יסתבר בסופו של יום, כי עצם זימון אותם שני עדים לחקירה נוספת במשטרה, טרם עלותם על דוכן העדים ומתן אפשרות לחקרם חקירה נגדית על-ידי ההגנה, היווה פגיעה חמורה בגרסת ההגנה וביכולתה להפיק המירב מחומר הראיות, יינתן לכך משקל במסקנות בהכרעת הדין.

8. אף אם נניח כי נפל פגם בהתנהגות התביעה וכן נגרמה פגיעה בתחושת הצדק (דברים שנשללו לעיל), ניתן לרפא פגמים אלה באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול ההליך, שכן פרשת ההגנה טרם החלה, ההגנה רשאית לזמן עדים ששמם הוזכר בנושא הקשר בין בורכיס, בטיטו ושני וכן להציג ראיות רלוונטיות.

9. אציין, כי ב"כ המבקש נקטו בחלק מבקשתם ביטויים בוטים ואף למעלה מכך כלפי ב"כ המשיבה. לא היה מקום לביטויים אלה וראוי היה להימנע מכך.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ג באייר, התשס"ז (1 במאי 2007), בהעדר הצדדים.
_____________
יעקב צבן
, שופט









בש בית משפט מחוזי 9444/07 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 01/05/2007)