פסקי דין על אהוד מרום | פסקי דין על המאגר בע"מ - חברה לבטוח

12005/06 א     02/05/2007




א 12005/06 אהוד מרום נ' המאגר בע"מ - חברה לבטוח




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
012005/06


בפני
:
כב' השופטת ס.נ. מיכל שריר
תאריך:
03/05/2007




בעניין
:
אהוד מרום



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד שלגי גל

התובע

נ
ג
ד


המאגר בע"מ - חברה לבטוח



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד רהט (רוטהולץ) יעקב

הנתבעת

החלטה
הבקשה שבפני
י היא להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי שקבעה לתובע בהחלטתה מיום 8/3/06 נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין פגיעה בברך שמאל בהתאם לסע' 48(2)(ז)1 – "נזק במיניסקוס בצורה קלה" כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים מיום 7/8/03 נשוא התביעה שבפני
.


מאחר ומדובר בקביעה על פי דין, מבקשת, הנתבעת, רשות בית המשפט להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בהתאם לקבוע בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").


3.
טענות המבקשת
א.
לטענת הנתבעת, קביעת המל"ל שגויה או ניתנה בטעות וקיימים במקרה דנן טעמים מיוחדים המצדיקים להתיר הבאת ראיות לסתור הן מהטעם המשפטי של פגם מהותי ופגיעה בעקרונות הצדק הטבעי והן מהטעם העובדתי של שינוי מהותי במצב התובע וגילוי נכות נוספת.
ב.
לטענת הנתבעת קביעת המל"ל נגועה בפגם מהותי כיון שבפני
הועדה לא עמד כל החומר הרפואי המתייחס לתאונות קודמות של התובע.
ג.
התובע היה מעורב בתאונת דרכים בתאריך 11/10/00 בעטיה נחבל בברך שמאל והתלונן על פגיעה דומה לנשוא התביעה בפני
אורטופד בחדר המיון.
ד.
לטענת הנתבעת התעלם המל"ל לחלוטין מפגיעותיו הקודמות של התובע, ולפיכך יש להתיר לה הבאת ראיות לסתור.
ה.
לטענת הנתבעת הוועדה מטעם המל"ל, הוטעתה לחשוב, כי התאונה הנדונה הינה האירוע הבלעדי בה נגרם לתובע מנגנון החבלה המתואר לעיל ולפיכך הסיקה על קשר סיבתי בין התאונה לנכות.

לטענת הנתבעת לו ידעה הועדה על עברו הרפואי של התובע במנגנון חבלה זהה, היתה קובעת שהמגבלה ברגל,
אם בכלל, מקורה בעברו הרפואי או בתאונות קודמות.
ו.
הנתבעת הצביעה על מסמכי הוועדה הרפואית אשר היו בזמן שקבעה את דרגת נכותו של התובע ומלינה על כך כי לא היה בפני
ה תיקו הרפואי המלא. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובע סבל בילדותו ממחלת "אוזגוד שלטר" ("כאבי גדילה" בלשון העם) בגינה סבל מרגישות נכרת בין הטרובוזיטיס-טיביה ולמרות האמור, נמנעה הוועדה מלייחס חלק מהנכות למחלה ממנה סבל.
ז.
הנתבעת טוענת כי הוועדה לא ציינה כלל קשר מפורש בין התאונה לנכות.

4.
טענות התובע
א.
לטענת התובע הוועדה הרפואית היתה מודעת להיסטוריה הרפואית של המשיב ובכלל זה לאותה מחלה בנעוריו (הדבר מצוין בפרוטוקול הוועדה) ובכל זאת קבעה הוועדה כי הנכות מן התאונה היא בשעור 10% לפי סע' 48(2)(ז)(1)).
ב.
בפני
ועדת המל"ל עמד כל החומר הרפואי של התובע.
ג.
התובע טוען, כי
טענת המבקשת משוללת כל יסוד משפטי וההלכה המושרשת בעניין הבאת ראיות לסתור היא כי יש לקבל בקשה זו רק "במקרים מיוחדים וחריגים בלבד" ולענין זה מפנה לפס"ד ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי נ' טיארה מה(4)(77) ולטענתו מקרה זה אינו נופל לגדר חריג.
ד.
עוד טוען התובע כי בעברו הרפואי, אין כדי להשפיע על קביעת המל"ל שכן בתלונותיו הקודמות אין כל ממצא המעיד על פגיעה כלשהי של "נזק במיניסקוס בצורה קלה".
ה.
לטענת התובע צילום ברך לפני 3 שנים אשר נמצא תקין, שפשוף שטחי וכאבים מגיל ההתבגרות להם היתה מודעת הועדה, אינם מצדיקים הבאת ראיות לסתור.

4.
דיון ומסקנות
א.
המסגרת הרלוונטית לדיון בבקשה זו הינה סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, התשל"ה-1975, לפיו:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה. ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
ב.
כאמור בבר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פד"י לט(4) 505, בעמ' 509:

"בהקשר זה הכלל הוא, שהקביעה הקודמת מחייבת, אך בית המשפט מוסמך לסטות מכלל זה ולהתיר הבאת ראיות לסתור במקרה חריג, היינו בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת. מן הראוי, שהחריגים לכלל יעוצבו בדרך האינדוקציה, תוך בדיקת כל מקרה נתון על פי נסיבותיו, ולא בדרך של קביעת רשימה סגורה מראש. אולם בקווים כללים ניתן, לדעתי, להצביע על שני סוגי טעמים:

(א) טעמים משפטיים כגון: אם נראה לבית המשפט, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר – בטלות מדעיקרא (כגון עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).

(ב) טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי
במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת.

נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ, כמובן, לפתחו של הטוען לקיומן".
ג.
כאמור בת"א 1274/81 (מחוזי-ת"א) עמוס שפלטר נ' פול חברת הביטוח הישראליות בע"מ, פס"מ תשמ"ז (2) 284 בעמ' 288:

"יש להדגיש, כי הפתח המצוי בסיפא לסעיף 6ב' הינו צר ביותר, ויש לפתחו אך ורק במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה. הסעיף עצמו קובע כי בטרם ייתן בית המשפט היתר מעין זה, הרי שראשית – עליו להשתכנע כי יש לעשות כן 'מן הצדק', ושנית – ניתן להתיר זאת ,מטעמים מיוחדים שירשמו".
ד.
בשורה ארוכה של פסקי דין, נפסק, כי יש להפעיל את סיפת סעיף 6ב' בצורה מצמצמת, וזאת על מנת שלא לפגוע במטרתו החקיקתית של סעיף 6ב' ועל מנת שלא לסרבל שלא לצורך את ההליך השיפוטי. יחד עם זאת, כאמור, יש לשקול את נסיבות המקרה לגופו של מנת לוודא שאכן נעשה צדק עם המבקש ואם שוכנע בית המשפט כי נפל פגם מהותי בהליך בין עובדתי ובין משפטי, יתיר להביא ראיות לסתור.
עוד נקבע בספרו של א' ריבלין בספרו "תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב פיצויים" מהדורה שלישית, הוצאת גדין, בעמ' 494:
"ההיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות של פי דין מיועד למקרים מיוחדים וחריגים..."
בין יתר המקרים אשר אובחנו בפסיקה כחריגים ושבהם ניתנה הרשות להביא ראיות לסתור. מציין כב' השופט ריבלין:
"מקום בו לא נתנה הוועדה הרפואית דעתה על תחום רפואי מסוים אשר התובע

(או הנתבעת כבענייננו – מש) מעלה לגביו טענה מבוססת, כי הוא אכן נפגע בבריאותו, גם באותו תחום. במקרה כזה תהיה הצדקה להתיר לו הבאת ראיות לסתור את הקביעה שממנה משתע העדר פגיעה באותו תחום, ואם אכן תיסתר הקביעה הזו ימונה מומחה רפואי באותו תחום".

ה.
בענינו טוענת הנתבעת, כאמור, וכדין, כי המל"ל לא התחשב כלל בעברו הרפואי של המשיב.
ו.

באף אחד מדוחות הועדות הרפואיות המציינים מפורשות בסעיף 18 את המסמכים וחוות הדעת שעמדו בפני
הועדה אין זכר לתיק קופ"ח כמפורט בסעיף 7 לבקשה.
ז.
אין גם זכר לאף אחת מתאונות הדרכים מיום 11/10/00 ו- 19/12/04 המעוגנות במסמכים רפואיים שצורפו לבקשה. נהפוך הוא, יש התייחסות בדוח הועדה הרפואית 633375 מיום 12/12/05, לשתי תאונות אחרות מ- 1999 ו- 19/7/01 וכבר ב"בחירת"
התאונות האמורות יש משום טעם לפגם.
ח.
הטענה כאילו הפגיעות באיזור
אלה היו קלות ביותר היא שאלה רפואית שלא לי להכריע בה.
ט.
מאידך, מחלת האיזגוד-שלטר מאוזכרת מפורשות בתיאור בדיקת הועדה הרפואית 449809 מיום 24/1/05 (סעיף 28, עמ' 2 לפרוטוקול).
י.
לאור האמור לעיל משלא הובאו לידיעת רופאי הועדה שתי תאונות דרכים בהן היה מעורב התובע עובר לבדיקתו על ידה (גם אם מועד אחת מהן מאוחר לתאונה הנדונה) ולא הועמד לרשותה מלוא תיקו הרפואי הפורש עברו הרפואי הנני קובעת, כי הנתבעת עמדה בנטל לשכנע, כי יש לאפשר הבאת ראיות לסתור קביעת המל"ל בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

יא.
לאור האמור לעיל, הנני מורה על מינויו של פרופ' י' היים מבית החולים תל השומר כמומחה בתחום האורתופדיה, להערכת נכותו של התובע, ככל שהיא נובעת מפגיעתו בתאונה הנדונה. על מינויו של המומחה כאמור לעיל, יחולו תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז – 1986.

ב"כ בעלי הדין יעבירו למומחה טרם הבדיקה, את כל החומר הרפואי שבידיהם, למעט חוות דעת רפואית, ב"כ התובע תוך 15 יום מהיום, וב"כ הנתבעים תוך 45
יום מקבלת מסמכי התובע. על המומחה לציין בחוות דעתו מה היו המסמכים הרפואיים אשר עמדו בפני
ו בטרם מתן חוות-דעתו.

המומחה יבדוק את התובע וימציא חוות-דעתו תוך 30 יום מיום קבלת כל המסמכים. המומחה יעריך נכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מפגיעתו בתאונה הנדונה, אם נותרה, שיעורה, נכויות זמניות אם היו, והצורך בהמשך טיפול רפואי ו/או שיקומי.

הנני מעמידה את שכר טרחת המומחה ע"ס 4,000 ₪ + מע"מ.
בשלב זה ועד להחלטה אחרת תשא הנתבעת בהוצאות המומחה.

נדחה לקדם משפט נוסף, ליום 24.9.07, בשעה 09:30.

תחשיבי נזק בצירוף מסמכים רלבנטיים יוגשו לא יאוחר משבועיים לפני מועד הדיון, לא בפקס.

היה והמומחה יקבע כי לא נותרה לתובע/ת נכות כתוצאה מפגיעתו/ה בתאונה הנדונה, יתבקשו הצדדים להודיע הסכמתם לפסיקה מנומקת לפי סעיף 4ג' לחוק הפלת"ד, לאחר הגשת סיכומים בכתב.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו למומחה ולב"כ הצדדים בדואר.

ניתנה בלשכתי, היום, י"ד באייר, תשס"ז (2 במאי 2007), בהעדר הצדדים.



מיכל שריר
, שופטת
סגן נשיא








א בית משפט שלום 12005/06 אהוד מרום נ' המאגר בע"מ - חברה לבטוח (פורסם ב-ֽ 02/05/2007)