Google

שלום ושדי - שלמה נחמה, אירית איזקסון, יוסף דאובר ואח'

פסקי דין על שלום ושדי | פסקי דין על שלמה נחמה | פסקי דין על אירית איזקסון | פסקי דין על יוסף דאובר ואח' |

1834/06 א     20/05/2007




א 1834/06 שלום ושדי נ' שלמה נחמה, אירית איזקסון, יוסף דאובר ואח'




בעניין:
שלום ושדי
ע"י ב"כ עו"ד
עמית מנור
ו/או יוקי שמש

התובע

נ ג ד
1. שלמה נחמה

2. אירית איזקסון

3. יוסף דאובר
4. עידו דיסנצ'יק
5. דן דנקנר
6. אמרי טוב
7. חיים סאמט
8. ג'י פומרנץ
9. משה קורן
10. גדעון שטיאט
11. ישראל מקוב
ע"י ב"כ עו"ד
רם כספי

הנתבעים

בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד
פנחס רובין
ו/או גיא נאמן

הנתבע הפורמאלי
פסק דין
זוהי בקשה לאישור הסכם פשרה בתביעה נגזרת.

העובדות:
1. מר שלום ושדי
, התובע, הוא בעל מניות בנתבע הפורמאלי, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים" או "הבנק").
ביום 3.7.06 הגיש התובע תובענה נגזרת (להלן: "התובענה הנגזרת").
במקביל, הגיש התובע בקשה לאישור הגשת תובענה נגזרת על פי סעיף 198 לחוק החברות (בש"א 14810/06) (להלן: "הבקשה הנגזרת").

2. התובענה הנגזרת נסובה על שני עיקרים:
א. השכר (לרבות בונוסים, מענקים, אופציות וכו') שקיבל נתבע 1, מר שלמה נחמה
, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, מהבנק, במשך שבע השנים שקדמו ליום 14.3.06, ניתן שלא כדין ולפיכך על מר נחמה להשיבו.

ב. השכר שקיבלו חברי הנהלת בנק הפועלים: מר צבי זיו, מר שי טלמון, מר אברהם הראל ומר יוסף ירום (להלן: "המנהלים"), בשנת 2005, היה מופקע, ונבע מרשלנותם של הנתבעים 1-11 (להלן: "הדירקטורים").
לפיכך על הדירקטורים להשיב לבנק את ההפסד שנגרם לו עקב תשלום השכר המופקע האמור.

3. בעקבות הגשת התובענה והבקשה הנגזרת התקיימו מגעים בין הצדדים במסגרתם טען הבנק, בין היתר, כי המענקים לה"ה נחמה וזיו נקבעו ואושרו כדין לפני שנים רבות ושבו ואושרו, למעלה מן הצורך, מדי שנה, בין השאר על פי נוסחת תגמול תלויית ביצועים וצופה פני עתיד (להלן: "נוסחת הבונוס").
עוד טען הבנק כי המענקים, כמו גם נוסחת הבונוס, אושרו ביחס לה"ה שלמה נחמה
ודני דנקנר גם על ידי האסיפות הכלליות של בעלי המניות לאורך השנים.
הבנק סבור לפיכך, כי הן המענקים והן נוסחת הבונוס על פיה נקבעו המענקים הם סבירים, ואושרו בהתאם לנהלים והוראות הדין, ולכן אין עילה לנקיטת הליכים משפטיים כנגד הדירקטורים ו/או כנגד ה"ה נחמה וזיו ו/או כנגד המנהלים ו/או כנגד הבנק.

4. לאור חילופי הדברים בין הצדדים, נערך הסכם פשרה בין התובע לבין הנתבעים, לרבות הבנק, הנתבע הפורמאלי (להלן:"הסכם הפשרה" – הסכם מיום 4.10.06).

עיקריו של הסכם הפשרה היו כדלקמן:

א. המנהלים יתווספו כצדדים לתובענה ולבקשה הנגזרת.

ב. לפנים משורת הדין, מטעמים ציבוריים, מבלי להודות בחבות ו/או אחריות כלשהי, ובכפוף להתקיימותם של התנאים המתלים, יסכימו ה"ה נחמה וזיו להפחתת סכום המענקים בגין שנת 2005, בסכום כולל של כ-26 מיליוני ₪.
ההפחתה תעשה, בין השאר, בדרך של קיזוז בגין כל סכום שה"ה נחמה וזיו יהיו זכאים לו מהבנק, בגין השנים 2006-2008 (סעיף 4.1 להסכם הפשרה).

ג. בנוסף יוותרו ה"ה נחמה וזיו, לפנים משורת הדין ומטעמים ציבוריים, על מלוא הבונוסים להם הם עשויים להיות זכאים בעתיד בגין "המכירות הכפויות", כהגדרתן בהסכם הפשרה.
אומדן סכום זה מוערך בסכום נוסף של עשרות מיליוני שקלים.

ד. עקב ההיבט הציבורי, שוקל הבנק תכנית אופציות ו/או תכנית תגמול עדכנית ו/או תכנית אחרת, שתחולתה משנת 2006 ואילך, לה"ה נחמה וזיו, ו/או לדירקטורים ו/או למנהלים ו/או לעובדיו הבכירים (להלן: "התכנית החדשה").

ה. בכפוף להתקיימותם של התנאים המתלים בהסכם הפשרה, לרבות אישורו ע"י ביהמ"ש, "לא תהא לתובע, למי מבעלי מניות הבנק וחברות הבנק בכל עת, למי מבעלי ו/או מחזיקי ניירות הערך של הבנק בכל עת ולצד שלישי כלשהו, כל טענה, ודרישה ותביעה, מכל מין וסוג שהוא, כלפי הבנק, כלפי נושאי המשרה (למען הסר ספק, לרבות דירקטורים) בבנק ובחברות הבנות, כלפי בכירי הבנק, כלפי המנהלים, כלפי בעלי מניות הבנק וכלפי יועציו של הבנק, בקשר עם המענקים, הבונוסים ותנאי השכר של בכירי הבנק כמו גם של המנהלים ושכר נושאי המשרה בבנק ובחברות הבנות ו/או בקשר לכל תשלום, גמול והטבה, בין בכסף ובין בשווה כסף, או בכל דרך אחרת, לרבות, אך לא רק, לאופן אישורם. למען הסר ספק מובהר כי האמור בפסקה 5.3 זו לא יחול על התכנית החדשה, שטרם גובשה" (להלן: "סעיף הויתור", סעיף 5.3 להסכם הפשרה).

ו. הבנק ישלם לב"כ התובע שכ"ט עו"ד בסך של 3,000,000 ₪, בתוספת מע"מ, וכן ישלם לתובע גמול בסך של 400,000 ₪ (סעיפים 5.4, 5.5 להסכם הפשרה).
לטענת הצדדים להסכם, סכומים אלו נגזרים מהסכומים בהם תתעשר קופת הבנק, העולים כדי "עשרות מיליוני ₪" ואשר נחלקים לשניים:
א. סכום של כ- 26 מליון ₪ אותו ישיבו ה"ה נחמה וזיו.
ב. סכום המוערך בכעשרות מיליוני שקלים, לו יהיו זכאים ה"ה נחמה וזיו בגין יישום תכנית הבונוסים על המכירות הכפויות, ואשר עליו הם הסכימו לוותר.

ז. למר דני דנקנר, במעמדו כזכאי לתגמול ולבונוס, תינתן זכות אופציה להצטרף בכתב להסכם הפשרה עד ליום 1.3.07, על פי התנאים המפורטים בסעיפים 5.7 –7.1 להסכם הפשרה.

5. ביום 11.12.06 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסכם הפשרה וביום 24.1.07 התקיים דיון בבקשה.
במהלך הדיון תמכו הצדדים בהסכם הפשרה והתייחסו לעניין הצורך בפרסום הסכם הפשרה, לסעיף הויתור המופיע בהסכם הפשרה, לגמול לתובע ולשכר הטרחה לבא כוחו.
6. ביום 29.1.07 הגישו הצדדים הודעה לבית המשפט לפיה, בהמלצת בית המשפט, הם עשו "לגידורו, צמצומו ופישוטו" של סעיף הויתור, ונוסחו המתוקן והמוסכם הוא בעיקרו כדלקמן:
"...בכל הקשור (א) לבונוס... ויישומו... וכן (ב) לתנאי התגמול והשכר של בכירי הבנק, המנהלים, הדירקטורים ונושאי המשרה בבנק וב"חברות הבנות"... לא תהא לתובע ו/או למי מבעלי מניות הבנק ו"חברות הבנות" ו/או לכל צד בהסכם פשרה זה, כל טענה דרישה או תביעה, מכל מין וסוג שהוא, כלפי: הבנק ו"חברות הבנות", נושאי המשרה בהם ויועציהם, לרבות בכירי הבנק, המנהלים והדירקטורים...".

בהתאם, הוגש ע"י הצדדים הסכם פשרה משולב ומתוקן, שכותרתו: "הסכם פשרה נוסח משולב", אשר צורף כנספח ב' להודעתם.
הסכם פשרה זה הוא מינואר 2007.

7. ביום 6.3.07 ניתנה על ידי החלטה לפיה התבקשה תגובת הרשות לניירות ערך להסכם הפשרה המתוקן לפני מתן החלטה סופית.

8. ביום 22.4.07 הגישו הצדדים הודעה נוספת הכוללת תיקונים נוספים של הסכם הפשרה תחת הכותרת: "הסכם פשרה (נוסח משולב מספר 2)" - הסכם מאפריל 2007.
בהודעה זו הודיעו הצדדים כי בעקבות מגעים נוספים שהתקיימו עם הרשות לניירות ערך הם מצאו לנכון לתקן את הסכם הפשרה פעם נוספת.

9. באותו יום הוגשה גם עמדת הרשות לניירות ערך ביחס להסכם הפשרה (נוסח משולב מס' 2).
עמדת הרשות לניירות ערך היא, בתמצית, כדלקמן:
א. הרשות מדגישה כי היא אינה צד להסכם הפשרה ואין לראות
בעמדתה משום הסכמה לעובדות המפורטות בטיוטת הסכם הפשרה ו/או למסקנות המשפטיות הנזכרות בה.

ב. הרשות מדגישה כי אין בהסכם הפשרה ובהצגת עמדת הרשות משום הסכמה להגבלת סמכות הרשות והפעלתה בהתאם לשיקול דעתה ובהתאם לסמכויותיה על פי כל דין.

ג. הרשות פירטה את פעולותיה ועמדתה ביחס לתגמולי בכירים, לרבות השתלשלות העניינים ביחס לבכירים בבנק הפועלים בע"מ.

במסגרת פעולות הרשות לניירות ערך ולפני מיצוי הבדיקות הודיעו ה"ה נחמה וזיו כי בכוונתם להשיב לבנק את ההפרש בין סכום המענקים שקיבלו מהבנק בגין שנת 2005 לבין סכום המענקים שקיבלו בגין שנת 2004, בסך של כ- 26,000,000 ₪.
עוד הודיעו כי בכוונת ה"ה נחמה וזיו לוותר החל משנת 2007 ואילך על מענקים הנובעים ממכירות כפויות של הבנק בגין רפורמת בכר.

החלטתם של ה"ה נחמה וזיו להחזיר כספים ולוותר על מענקים בגין מכירות כפויות ע"י הבנק קודם לגיבוש מסקנות ע"י הרשות, עלתה בקנה אחד עם התכלית שעמדה בבסיס התערבות הרשות בפרשת התגמולים לנושאי המשרה הבכירה בבנק בגין שנת 2005, שהיא הבטחת האינטרסים של ציבור המשקיעים בבנק.

ד. בהמשך לפעולות הנ"ל ועל מנת להדק את הבקרה של ציבור המשקיעים על תגמול בכירים בתאגידים החליטה הרשות לנסח ולפרסם בינואר 2007 הנחיית גילוי מחייבת בדבר אישור תגמול בכירים.

ה. לאחר פניית הרשות אל הבנק הגיש התובע כנגד הנתבעים את התביעה והבקשה לאישור תובענה נגזרת.

ו. ביום 4.10.06 פרסם הבנק בדו"ח מיידי לרשות, לבורסה ולציבור משקיעיו כי בהמשך לדיונים עם רשות ניירות ערך ועם ב"כ התובע בתביעה הנגזרת, הגיעו הבנק ונושאי משרה בבנק לפשרה עם התובע לפיה יחזירו ה"ה נחמה וזיו סך של כ- 13,000,000 ₪ כל אחד ובסה"כ 26,000,000 ₪, ויוותרו החל משנת 2006 על הבונוס לו היו זכאים בגין מכירת קופות גמל/קרנות נאמנות/קרנות פנסיה שבבעלות הבנק, שמכירתן נכפתה על הבנק מכוח הוראות הדין לרבות מכירת המניות של בנק אוצר החייל בע"מ.

ז. בסעיף 13 לתגובה מציינת הרשות:
"ככלל סבורה רשות, כי הסכמתם העקרונית של ה"ה נחמה וזיו (ושל מר דנקנר אם וככל שיצטרף להסכם הפשרה) להשבת הסכום העודף בגין שנת 2005, הינה הסדר העולה בקנה אחד עם טובת ציבור המשקיעים בבנק. לאור התיקונים שהוכנסו להסדר הפשרה אין לרשות הערות לפרטי ההסדר בכפוף לשתי ההבהרות שלהלן;".

ח. אין לראות בעמדתה החיובית של הרשות ביחס לתוצאה המעשית של ההסדר משום הסכמה ו/או אי הסכמה לטענות העובדתיות ו/או המסקנות המשפטיות של הבנק.
הרשות מבקשת להדגיש כי על רקע החלטתם של ה"ה זיו ונחמה להחזיר כספים עצרה הרשות את הליך הבדיקה ולכן איננה מתייחסת באופן מקיף לסוגיות העובדתיות והמשפטיות המתוארות בהסכם הפשרה.

ט. הסדר הפשרה מתייחס גם לתגמולים בשנת 2006 ואחריה.
למען הסר ספק, ואם הסדר הפשרה יוצר השתק, אין זה ראוי כי הסכם הפשרה יצור השתק באשר לטענות או זכויות תביעה אפשריות לגבי סכומים שישולמו לה"ה זיו, נחמה ו/או דנקנר ו/או למי מבין עובדי הבנק בעתיד ולגבי הליכים שיתרחשו בעתיד.

דיון
10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בהודעות, בעמדת הרשות לניירות ערך, בטיעוני הצדדים בפני
ובהסכמי הפשרה לרבות ההסכם הסופי, הסכם פשרה (נוסח משולב מס' 2), הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסכם הפשרה, כפוף לאמור בהמשך בעניין שכ"ט עו"ד וגמול התובע.

11. לאחר שהוגש הסכם הפשרה הראשון ולאור הערות ביהמ"ש הגישו הצדדים את הסכם הפשרה נוסח משולב, המכיל תיקונים בהסכם המקורי.

12. לאחר מכן ובעקבות מגעים נוספים עם הרשות לניירות ערך, הגישו הצדדים "הסכם פשרה (נוסח משולב מס' 2)".
בהסכם זה תוקן סעיף הויתור ושונה גם נושא השבת הכספים של מר נחמה נוכח הפרישה מכהונתו כיו"ר דירקטוריון הבנק.

13. אי לכך, ולאחר שההסכם המקורי תוקן מספר פעמים ותוקן גם סעיף הויתור, לאור תגובת הרשות לניירות ערך ומהנימוקים והטיעונים שהעלו הצדדים, אני מאשרת את הסכם הפשרה (נוסח משולב מס' 2) שנחתם באפריל 2007, על כל הוראותיו, למעט האמור להלן.

14. כבר מהדיונים אשר נערכו בביהמ"ש ניתן היה להבין כי רשות ניירות ערך היתה "מעורבת" בעניין.
מתגובתה של הרשות לניירות ערך עולה, ביתר פירוט, מעורבותה ויוזמתה של הרשות אשר פתחה בבדיקת נושא תקינות הליך אישור התגמול לנושאי המשרה הבכירה ורק לאחר מכן, ובמהלכם של המגעים בין הרשות לבנק, הוגשה התביעה והבקשה הנוכחית.
אי לכך אינני סבורה כי התובע ובא-כוחו זכאים למלוא השכר עליו הוסכם בין הצדדים.

ראוי להפנות לסעיף 10 לתגובת הרשות לניירות ערך לפיה ביום 4.10.06 פרסם הבנק בדו"ח מיידי לרשות, לבורסה ולציבור משקיעיו כי "בהמשך לדיונים עם רשויות ניירות ערך ועם ב"כ התובע בתביעה הנגזרת הגיעו הבנק ונושאי משרה בבנק לפשרה עם התובע לפיו יחזירו ה"ה נחמה וזיו סך של כ- 13 מיליון ₪ כל אחד ובסה"כ כ- 26 מיליון ₪, ויוותרו החל משנת 2006 על הבונוס...".

אי לכך, אין מדובר ביוזמה עצמאית של התובע ואין מדובר בהעלאת הנושא באופן מקורי ועצמאי ע"י התובע, אלא לאחר שרשות ניירות ערך החלה לטפל בעניין.

15. אי לכך אני קובעת כדלקמן:
א. הגמול לתובע יהא בסך 75,000 ₪.
ב. שכ"ט עו"ד יהא בסך 500,000 ₪ + מע"מ.

16. סוף דבר.
אני מאשרת את הסכם הפשרה (נוסח משולב מס' 2) בהתאם לסעיף 202 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, ונותנת לו תוקף של פס"ד כאשר סעיף 5.4 להסכם יתוקן באופן ששכר טרחת עו"ד יהא 500,000 ₪ + מע"מ וסעיף 5.5. להסכם יתוקן באופן שהגמול לתובע יהא בסך 75,000 ₪.

17. המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים.

ניתן היום ג' בסיון, תשס"ז (20 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

גדות
שרה, שופטת

1
בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א 001834/06
בפני
:
כב' השופטת גדות
שרה
תאריך:
20/05/2007








א בית משפט מחוזי 1834/06 שלום ושדי נ' שלמה נחמה, אירית איזקסון, יוסף דאובר ואח' (פורסם ב-ֽ 20/05/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים