פסקי דין על החברה החקלאית בגליל העליון בע"מ | פסקי דין על ארז כהן

445/01 א     07/11/2002




א 445/01 החברה החקלאית בגליל העליון בע"מ נ' ארז כהן




בתי המשפט
ת.א. 000445/01
בבית משפט השלום בקרית שמונה
07/11/02
תאריך:
כבוד השופטת ברכה סמסון

בפני
:

התובעת
החברה החקלאית בגליל העליון בע"מ

בעניין:

א' קופרשמיט
ו/או ל' גולדשטיין ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד
- נגד -
הנתבעים
1. ארז כהן

2. כלל - חברה לביטוח בע"מ (אררט)
ברעם

ע"י ב"כ עו"הד
פסק - דין

1. ביום 19.8.00 ארעה התנגשות בין רכב התובעת אשר היה נהוג בידי רוני פוייר (להלן "הנהג"), לבין רכב נתבע מס.1 (להלן "הנתבע") אשר היה מבוטח על ידי נתבעת 2. הצדדים חלוקים ביחס לאחריות להתנגשות.

2. לגרסת התובעת, הנהג נסע בכביש בית הלל-קרית שמונה ממזרח למערב. הנהג אותת כחוק ופנה שמאלה לדרך צדדית, כאשר בסמוך להשלמת הפניה התנגש ברכבו הנתבע במהירות גבוהה בחלקו האחורי שמאלי של הרכב. כתוצאה מכך, נגרם נזק לרכב התובעת.

3. לעומתה טוען הנתבע, כי הנהג חנה בשולי הכביש ויצא באופן פתאומי ומפתיע לכביש, כשרכבו של הנתבע בסמוך אליו. לפיכך נטען, כי יש להטיל את האחריות להתנגשות על הנהג.

4. בעדותו בפני
העיד הנהג, כי הפניה שמאלה היתה לדרך עפר, וכי בהגיעו לצומת ראה מאחור במרחק של 250-200 מ' רכב. מאחר והוא מכיר את הדרך וידע להעריך את המרחקים, אותת ופנה שמאלה. כאשר הרכב היה בזוית של 90 מעלות, בניצב לרכב הנתבע, ראה שהרכב מאחוריו היה קרוב ממה שחשב תחילה, לפיכך האיץ כדי לסיים את הפניה מהר יותר, אך לא הספיק ורכב הנתבע פגע בקצה השמאלי האחורי של הרכב. בהמשך העיד, כי לא העריך את מהירות נסיעתו של הנתבע. כמו כן אמר, כי אין במקום תמרור המעיד על קיומה של דרך עפר, ורק העובדים שם יכולים לדעת עליה. הנהג הכחיש בעדותו, כי ירד לשוליים כדי לאפשר לרכב שנסע מאחוריו לעקוף אותו, וכן אמר, כי ראה את רכב הנתבע כשהיה כבר בניצב לכביש, אך גם קודם לכן ראה אותו.

הנתבע העיד, כי הנהג היה תחילה בשוליים בצד ימין, אח"כ עלה על הכביש, הפתיע את הנתבע ולא אותת.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועדויותיהם בפני
ונראה לי, כי במקרה זה יש לחלק את האחריות בין הצדדים, באופן שהתובעת תישא ב-70% מהנזק, והנתבעים ב-30%. להלן נימוקיי:

מעדותו של הנהג עולה, כי לגרסתו אותת כאשר הגיע לצומת. עובדה זו כשלעצמה, מעידה על רשלנות מצדו, שכן גם אם אקבל את גרסתו לפיה אותת, היה עליו לאותת לפני שהגיע לצומת, כדי להזהיר את הרכב שנסע מאחוריו על כוונתו לפנות שמאלה, ולא לאותת בהגיעו לצומת (ע.3 ש.10-8).

כמו כן העיד, כי לא העריך נכון את מהירות נסיעתו של הנתבע, וגם עובדה זו מעידה על כך, כי הפתיע את הנתבע בפני
יתו שמאלה לדרך עפר שאינה מסומנת בתמרור פניה שמאלה.

מנגד אני סבורה, כי יש לייחס לנתבע רשלנות תורמת, בכך שנסע במהירות גובהה מדי, מבלי לשמור על מרחק מספיק בינו לבין רכב התובעת. אילו נהג במהירות נמוכה יותר תוך שמירת מרחק הולם מהרכב שנסע לפניו, גם אם הופתע על ידי הנהג בפני
יתו שמאלה, יתכן וההתנגשות היתה נמנעת.

הצדדים הסכימו, כי גובה הנזק עומד ע"ס 4,000 ₪.

התוצאה היא, שאני מחייבת את הנתבעים יחדיו ולחוד לשלם לתובעת סך 1,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.8.00 ועד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתן היום ב' בכסלו, תשס"ג (7 בנובמבר 2002) בהעדר הצדדים.

ברכה סמסון
, שופטת








א בית משפט שלום 445/01 החברה החקלאית בגליל העליון בע"מ נ' ארז כהן (פורסם ב-ֽ 07/11/2002)