פסקי דין על שלמה בוחבוט | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1112/06 בל     27/05/2007




בל 1112/06 שלמה בוחבוט נ' המוסד לביטוח לאומי




11



בית הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ב"ל 1112/06






בפני


השופט: חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר נסים ונונו


27/05/2007
בענין:
שלמה בוחבוט



ע"י עו"ד זיאד מינזל

מטעם הלשכה לסיוע משפטי

התובע


נ ג ד



המוסד לביטוח לאומי



ע"י עו"ד עדי עינב-גולן

הנתבע





ה ח ל ט ה



1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בו כמי שנפגע פגיעה בעבודה, בכך שעקב תנאי עבודתו הוא לקה במחלה בריאותיו.

הנתבע, במכתבו לתובע מיום 6/6/05, הודיע לו על דחיית תביעתו, בטענה שלא הוכח קיומו של ארוע תאונתי או קיומם של ארועים תאונתיים זעירים אשר גרמו להופעת המחלה ובטענה שמחלתו של התובע נובעת מתהליך טבעי שאינו קשור בעבודה.

(מכתב הדחיה לא אמר זאת במפורש, אך אנו מניחים שהנתבע התכוון לטעון שגם אין מדובר במחלת מקצוע, כפי שהנתבע אכן טען בכתב ההגנה).

2. כנגד כך הגיש התובע את התובענה שבפני
נו.


3. במהלך ההתדיינות הגיעו הצדדים להסכמה על עובדות המקרה למעט לענין משך הזמן שבו התובע נהג בעבר לעשן. כן הסכימו הצדדים על כך שימונה מומחה רפואי שיתבקש לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו.

בענין משך זמן העישון - הוגש תצהיר של התובע ושמענו את עדותו ואת סיכומי הצדדים.

4. קביעתנו בענין העישון

בענין העישון, אין אנו מקבלים את גרסת התובע, מאחר שהיא לא היתה עקבית, ובחלקה -היתה תמוהה. בנוסף, אנו נסמכים גם על הרישומים הרפואיים, הכל - כמפורט להלן:

א. התובע הצהיר כי הפסיק לעשן בשנת 1990 או בשנת 1992. תמוה בעינינו שאף שהתובע אינו זוכר באיזו שנה הוא הפסיק לעשן, הוא אינו מביא בחשבון אפשרות שהוא הפסיק לעשן בשנת 1991.

ב. בשנת 2005, מסר התובע לפרופ' עמיחי רובין, שבדק אותו מטעם הנתבע, כי הוא הפסיק לעשן "לפני 12 שנה". כלומר - מדובר בערך על שנת 1993, ולא על 1990 או 1992.

ג. התובע מסר לפרופ' רובין כי הוא עישן במשך 10 שנים. לעומת זאת, בעדותו מסר התובע כי הוא עישן במשך 8-7 שנים.

ד. בשנת 2006, העיד התובע כי הוא הפסיק לעשן "לפני 14-12 שנה", כלומר - בין שנת 1992 לבין שנת 1994. גם זה אינו מתיישב עם חלק מהאמור בתצהירו על מועד הפסקת העישון).

ה. התובע העיד כי עישן במשך 8-7 שנים, כשתחילת העישון היתה בגיל 20-18. מאחר שהתובע הוא יליד שנת 1962, הרי שלפי עדות זו, שנת הפסקת העישון היתה צריכה להיות בין שנת 1987 לבין שנת 1990. זה לא מתאים לגרסאות האחרות שהתובע מסר על שנת הפסקת העישון.

ו. ביום 28/8/96 נבדק בחדר המיון של ביה"ח "פוריה". באנמנזה שנרשמה באותו יום, נרשם כי הוא "מעשן 20 סיגריות ליום", ולאחר מכן - נרשם כי הוא "מעשן כבד". אין זה הגיוני שהתובע מסר כך למי שגבה ממנו את האנמנזה, אם אכן הוא הפסיק לעשן מספר שנים לפני כן, כגרסתו.

ז. ביום 3/10/96, ביצע התובע מבחן מאמץ בביה"ח פוריה. ברישומים שנעשו באותו יום נרשם לגבי התובע "smoker" ולא נרשם כי מדובר על עבר, אלא בהווה. מכאן ניתן להניח שהתובע דיווח בביה"ח פוריה ביום 3/10/96 כי הוא מעשן. גם זה אינו מתיישב עם גרסת התובע על כך שהוא הפסיק לעשן מספר שנים לפני כן.

לפיכך, כאמור, אין אנו מקבלים את גרסת התובע.

הנתבע נסמך על רישום משנת 2003, שבו רשמה ד"ר גלינה רובין כי התובע עישן במשך 20 שנה, עד שנת 1998, שתי קופסאות סיגריות ליום. גם רישום זה אינו מקובל עלינו במלואו. לא מצאנו מקום אחר שבו מסר התובע כי הוא עישן 2 קופסאות סיגריות ליום. התובע מסר הן בביה"ח פוריה, הן לפרופ' עמיחי רובין והן בביה"ד, כי הוא עישן קופסא אחת ליום. בנוסף, נראה שהנתבע אינו חולק על גרסתו של התובע כי הוא לא החל לעשן לפני גיל 18 (ראו את דברי ב"כ הנתבע בשו' 20 לעמ' 8 לפרוטוקול). מכאן, שהתובע החל לעשן לכל המוקדם בשנת 1980. על כן, אם הוא הפסיק לעשן בשנת 1998 - הוא לא עישן במשך 20 שנה.

על סמך שקלול כל הראיות שלעיל, נראה לנו שיש סבירות מספקת בקביעה שהתובע עישן כ-20 סיגריות ליום במשך התקופה שמשנת 1980 עד שנת 1998. כך אנו קובעים.


5. שאר עובדות המקרה:

א. התובע, יליד שנת 1962.

ב. התובע עבד בחברת "ספן", כעובד ייצור, החל מיולי 1987 ועד פברואר 2004.

ג. התובע עבד במחלקות שונות: מחלקת חיתוך פורמייקה (עבודה ליד משור), מחלקת ייצור פורמייקה.

ד. בעבודתו - היה התובע חשוף לחומרים הבאים: פנול, פורמאלדהיד, אצטון, מלמין, וסודה קאוסטית.

ה. התובע עבד 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.

ו. התובע לא השתמש באמצעי מיגון כלשהם כגון מסכה.

ז. על פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה ועל פי תנאי רשיון העסק, היה על מפעל "ספן" להתקין מתקן rto חטיפול בגזים ובמי התזקיק המכילים פנול ופורמאלדהיד. המפעל לא התקין את המתקן האמור בכל תקופת עבודתו של התובע.

ח. המפעל לא ביצע במועדים המיועדים את עבודות הניקוי למאצרות מכלי האחסון של השרף הפנולי. המפעל לא שלח במועד את פסולת השרף הפנולי לאחסון ברמת חובב.

המומחה

6. אנו ממנים בזאת את ד"ר שבתאי ורסנו, לשמש מומחה-יועץ רפואי (והוא ייקרא להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת בשאלות הרפואיות המתעוררות בתובענה זו.

7. המזכירות מתבקשת להעביר למומחה, ביחד עם העתק החלטה זו, גם את המסמכים הבאים או את העתקיהם:

א. תיקים משרותי בריאות כללית - נ/2, נ/3 ו-נ/4.
ב. ממצאי בדיקות תפקודי ריאות - נ/5, נ/7 ו-נ/9.
ג. רשימת מחלות המקצוע.

8. המומחה מתבקש לעיין בעובדות המקרה ובמסמכים המצורפים ולהשיב על השאלות הבאות:

(א) מהי המחלה או מהו הליקוי שמהם סובל התובע בריאותיו (להלן: "הליקוי") ?

(ב) האם הליקוי כלול ברשימת מחלות המקצוע ? אם התשובה לשאלה זו חיובית - נא לדלג לשאלה (ה).

(ג) האם ניתן לקשור בין תנאי עבודתו של התובע, כפי שהם מתוארים לעיל, לבין הליקוי בדרך של מיקרוטראומה, דהיינו - כל נשימה תוך חשיפה לאחד או ליותר מהחומרים שהתובע נחשף אליהם בעבודתו כאמור לעיל, גרמה לנזק זעיר בריאותיו של התובע, נזק אשר לפחות בחלקו היה בלתי הפיך, והצטברותם של הנזקים הזעירים האמורים היא שהביאה לליקוי ?

(ד) אם התשובה לשאלה (ג) לעיל שלילית - מה הגורם לליקוי, ככל שהמומחה יכול לברר ?

(ה) אם התשובה לשאלה (ב) לעיל או לשאלה (ג) לעיל חיובית - האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים ?

(ו) אם התשובה לשאלה (ה) לעיל חיובית - מהם אותם גורמים אחרים ?

9. המומחה מתבקש להחזיר לבית הדין, ביחד עם תשובותיו, גם את החומר הרפואי המצורף.

10. שכר טרחתו של המומחה ישולם מקופת בית הדין.

11. אב בית הדין יתן לבדו החלטות הקשורות בקבלת חוות דעתו של המומחה, כגון מינוי מומחה אחר או נוסף או הפניית שאלות הבהרה וכיוצ"ב.



ניתנה היום, י' בסיון תשס"ז, 27 במאי 2007, בהעדר הצדדים.



_______________ _______________
חיים ארמון
- שופט נציג ציבור (עובדים)

ענבל








בל בית דין אזורי לעבודה 1112/06 שלמה בוחבוט נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/05/2007)