Google

מדינת ישראל - שמעון בן שלמה אביסדריס

פסקי דין על שמעון בן שלמה אביסדריס

3054/06 פח     31/05/2007




פח 3054/06 מדינת ישראל נ' שמעון בן שלמה אביסדריס




בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד
שמעון בן שלמה אביסדריס
ת"ז 023910359
הנאשם

ב"כ הנאשם:
אנו מבקשים, אמנם באיחור, אך שכחנו בלהט הדברים לא להטיל קנס.
גזר דין
1. כפי שנכתב בכתב האישום, וכפי שקבענו בהכרעת הדין, לאחר שהמנוח הרצל מהבש הניף סכין על הנאשם, הצליח הנאשם להוציא את הסכין מידיו של המנוח ודקר את המנוח שלוש דקירות, מהן עמוקות, ששתיים מהן קטלניות וגרמו למותו של המנוח.

2. לאחר שמיעת ראיות זיכינו את הנאשם מעבירת הרצח בה הואשם, משום הספק שהתעורר אצלנו בדבר כוונת הקטילה שהיתה בליבו של הנאשם בעת שדקר את המנוח, והרשענו אותו בעבירה של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין. דחינו את טענת הנאשם להגנה עצמית וקבענו שיכול היה להמנע מדקירתו של המנוח.
שאר העובדות הרלוונטיות מפורטות בהכרעת הדין.

3. במהלך הטיעונים לעונש העיד אחיו של המנוח מר אלי מהבש, כי המנוח טיפל באביהם הסיעודי ומאז הריגת אחיו, מצבו של האב קשה ביותר.

4. מטעם הנאשם העידה אשתו – נעמי אביסדריס. היא העידה על מצוקתה ומצוקת ילדיה בעקבות מעצרו של הנאשם. לדבריה, מאז מעצרו התמוטט ביתם. היא ביקשה רחמים עבור ילדיה, שאחד מהם חולה.

5. ב"כ המאשימה עמד על חומרת מעשיו של הנאשם שדקר את המנוח שלוש דקירות סכין וקיפד את חייו (ופגע בערך קדושת החיים). אליבא דהתובע, נקודת המוצא לגזירת העונש על הנאשם היא העונש המירבי הקבוע בחוק – 20 שנות מאסר.
מגליון המרשם הפלילי שהוגש עולה, כי לחובתו של הנאשם 18 הרשעות קודמות (בגין 46 תיקים), בעיקר בגין עבירות סמים ורכוש, אך גם בגין עבירות אלימות והוא ריצה עד כה מספר תקופות מאסר.

ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם עונש המתקרב לעונש המירבי הקבוע בחוק וכן עונש מותנה וקנס.

6. אף שכפי שנקבע בכתב האישום, לא היתה מחלוקת שלא הנאשם הוא שהביא את הסכין שבו נהרג המנוח, הרי הנסיבות כפי שנקבעו על ידינו מצביעות על מקרה חמור של דקירת אדם שלוש פעמים במקומות קריטיים בגופו, כאשר חלק מהדקירות עמוקות (11 ס"מ) ושתיים מהן קטלניות והן שהביאו למותו של המנוח.

7. הסניגורית טענה שנסיבות המקרה יוצאות דופן. האירוע נכפה על הנאשם וקדמה למעשי הנאשם התנהגות אלימה ומסוכנת של המנוח. המנוח והנאשם היו חברים וקרובי משפחה. הנאשם הופתע משליפת הסכין של המנוח וחשש לחייו. סערת הרגשות והסכנה הביאוהו לדקירת המנוח. הדקירה השלישית לא היתה עמוקה. אף לא אחת מהדקירות היתה בלב. מייד כשהמנוח התמוטט, הזעיק הנאשם עזרה ואף ניסה לעזור למנוח.

אשר לעבירות הפליליות שביצע הנאשם בעבר, הפנתה הסניגורית לכך שחלק גדול מהעבירות בוצעו לפני למעלה מ-10 שנים ועבירת האלימות האחרונה שביצע הנאשם הנה מ-1991.

הסניגורית ציינה כי לנאשם שלושה ילדים קטינים שהבכור שבהם הוא כבן שבע. הנאשם היה דמות משמעותית ותומכת בחיי ילדיו. חסרונו מורגש בביתו.

לדעת ב"כ הנאשם יש לגזור על הנאשם עונש שהוא ברף הענישה התחתון של עבירת ההריגה.

8. הנאשם הביע צער וכאב וביקש לגזור את עונשו לפנים משורת הדין. עוד ביקש שלא להביא להתפרקות משפחתו ולא לפגוע בילדיו.

9. המנוח היה כבן 40 שנים במותו וגם אם הצביעו בפני
נו הסנגוריות על עברו הפלילי ועל התמכרותו לסמים (שבאה לידי ביטוי גם בבדיקת דמו לאחר המוות), אין הדבר מפחית מחומרת מעשיו של הנאשם, שקיפח את חיי המנוח. הוא עשה זאת, כפי שקבענו בהכרעת הדין, כשהיה הסכין בידיו. לא היתה כל הצדקה לדקירת המנוח ועמדו בפני
הנאשם אפשרויות לא מעטות להמנע מן הדקירות ומגרימת מותו של המנוח.

10. ב"כ הצדדים הגישו לנו פסיקה ממנה הם מבקשים להקיש על העונש הראוי לנאשם בגין העבירה בה הורשע.

11. השימוש בסכין במהלך עימותים, על תוצאותיו הקשות והקטלניות, מלווה אותנו מזה שנים. נראה שהנסיונות לצמצם את השימוש בו אינם עולים יפה.

אכן, בעניננו הסכימה המאשימה שלא הנאשם הוא שהביא את הסכין למקום ההריגה, אולם כפי שקבענו, לאחר שעלה בידי הנאשם להוציא את הסכין מידי המנוח, בחר לעשות בו שימוש כדי לדקור את המנוח דקירות חוזרות ונשנות במקומות קריטיים בגופו.
בנסיבות אלה, "נקודות הזכות" לנאשם, שלא היה מצוייד בסכין ועמד בפני
סכין שהונף נגדו, מאבדות הרבה ממשמעותן עקב השימוש הקטלני והחוזר שעשה בסכין, משהיה זה בידו.
הנאשם ראוי, לכן, לעונש חמור, ובין שאר השיקולים צריך לשקול גם את שיקולי ההרתעה, הרתעת הנאשם והרתעת הרבים.

12. לאחר ששקלנו את הנסיבות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטנו לגזור על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 13 שנים, מתוכן 11 שנים לריצוי בפועל (שתחילתם ביום מעצרו של הנאשם – 27/7/06), ויתרתם מותנית ותופעל אם יעבור הנאשם תוך שלוש שנים עבירת אלימות שהיא פשע.

גזר הדין הוקרא לנאשם ולב"כ הצדדים והודעה להם זכות ערעור לביהמ"ש העליון תוך 45 יום.

ניתן היום י"ד בסיון, תשס"ז (31 במאי 2007) במעמד ב"כ המאשימה - עו"ד יריב נבון, ב"כ הנאשם - עו"ד גב' פלג ועו"ד גב' גיטר וכן הנאשם.
י. דר
– שופט (בדימ')
סגן נשיא
[אב"ד]

א. שיף
, שופט

ח. הורוביץ
, שופטת
יהודית ד.
51
בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
פח 003054/06
בפני
הרכב כב' השופטים:
י. דר
- ס. נשיא [אב"ד]
א. שיף

ח. הורוביץ

תאריך:
31/05/2007









פח בית משפט מחוזי 3054/06 מדינת ישראל נ' שמעון בן שלמה אביסדריס (פורסם ב-ֽ 31/05/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים