פסקי דין על מינילנד אילת | פסקי דין על מקסוול קולמן | פסקי דין על החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ

1026/06 עא     17/05/2007




עא 1026/06 מינילנד אילת,מקסוול קולמן נ' החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ




1
בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

עא 001026/06
בפני
:
כב' השופטים:
י. טימור
, ס. נשיא – אב"ד
נ. הנדל
– ס. נשיא
ר. ברקאי
– שופטת

31/05/2007
בעניין:
1 . מינילנד אילת

2 . מקסוול קולמן
ע"י ב"כ
עו"ד עמיר דורון

המערערים

נ ג ד
החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ
ע"י ב"כ
עו"ד בן שחר אהרון

המשיבה
פסק דין
י. טימור
, ס. נשיא – אב"ד

1. בפני
נו ערעור על

פסק דין
שניתן ע"י כב' סגן הנשיא בלטמן-קדראי, מבית משפט השלום באילת, בת.א. 1079/01, מיום 27.12.05.
בתובענה שהוגשה נתבקש בית המשפט לקבוע כי

פסק דין
קודם, שניתן ביום 26.3.90, בו הורה בית המשפט על פינוי המערערים ממגרש בגוש 40054 בחוף הצפוני באילת פג תוקפו (מגרש זה יקרא "המגרש").

2. נפסק ע"י הערכאה הדיונית כי המערערים החזיקו במגרש מכוח הסכם מיום 31.12.85 עם המשיבה, אשר היתה המחזיק האחרון במגרש.
לכן עמדה למשיבה הזכות לבקש פינוי המערערים מהמגרש (ראה ע.א. 5518/98 יצחק יוסף נ. אביגדור עוקשי פד"י נה (3) 295).
הסכם זה שתוקפו היה לשלוש שנים בלבד, פג תוקפו.
אמנם עירית אילת הפקיעה את הזכויות במגרש, אך טרם קיבלה חזקה במגרש זה. יתר על כן, אף העיריה הגישה תובענה כנגד המערערים לפינוי המגרש בת.א. 2246/02 בבית משפט השלום באילת.
המערערים שקיבלו חזקה במגרש, מכוח זכויות שהיו בידי המשיבה, אינם יכולים להתגונן בטענה שלצד שלישי הוקנו זכויות במגרש זה.
הן המשיבה הן עירית אילת הסכימו למתן ארכות למערערים לפינוי המגרש. ארכה אחרונה נתנה למערערים, ע"י עירית אילת, לפנות המגרש עד 1.9.06, אך המערערים ממשיכים להחזיק במגרש עד היום.
התובענה שהוגשה ע"י המערערים נדחתה, תוך חיוב המערערת בהוצאות בסך 100,000 ₪, משבית המשפט קמא נתן דעתו לדחיות הרבות והתמשכות הדיון.

3. בערעור שהוגש, חוזרים המערערים על טיעונים בפני
בית המשפט קמא באשר לטענתם כי פסק הדין מיום 26.3.90 הוא חסר תוקף. עוד טוענים הם כנגד סכום ההוצאות שנפסק.
המשיבה דוחה טענות המערערים וטוענת כי יש להותיר פסק הדין על כנו.

4. בטיעוניהם בפני
נו, הסכימו המערערים כי אין בידיהם כל הסכם המתיר להם להחזיק במגרש. רק מתקיים מו"מ בינם לבין עירית אילת לענין זה. זו טענה שאין לקבל, כאשר המערערים מחזיקים במגרש מכוח הסכם משנת 1985 שתוקפו היה לשלוש שנים. המשיבה ועירית אילת לא מיצו הדין עם המערערים והסכימו לדחיות בפינוי המערערים, כאשר נתנה דחייה אחרונה עד 1.9.06.

5. לאחר עיון בפסק הדין, עיקרי הטיעון וטענות הצדדים בפני
נו, דעתי היא שאין מקום לדחות הממצאים העובדתיים שנקבעו ע"י בית משפט קמא, אותם ממצאים תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט ואין בפסק הדין כל טעות שבחוק.
רק באשר לסכום ההוצאות שנפסק מתעוררת שאלה ראוייה ונראה כי על אף התמשכות הדיון בבית משפט קמא יש משום הפרזה בהוצאות שנפסקו בסך 100,000 ₪.
דעתי שמן הנכון לחייב המערערת בהוצאות המשפט בפועל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומם ועד ליום הפרעון וכן לחייב המערערת בשכ"ט עורך דין בסך 60,000 ₪ להיום, בשתי הערכאות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל ומע"מ כחוק.
____________________
י. טימור
, ס. נשיא – אב"ד
אני מסכים אני מסכימה

______________ ________________
נ. הנדל
- ס. נשיא ר. ברקאי
– שופטת
לפיכך, הוחלט כאמור בפסק הדין שניתן ע"י ס. הנשיא י. טימור
, אב"ד
יש להודיע לצדדים.

ניתן והודע היום 17.5.2007 בהעדר הצדדים.

י. טימור
, ס. נשיא – אב"ד
נ. הנדל
– סגן נשיא
ר. ברקאי
– שופטת

001026/06עא 055 שולי אברהם









עא בית משפט מחוזי 1026/06 מינילנד אילת,מקסוול קולמן נ' החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/05/2007)