פסקי דין על פרופסור לוי גדעון | פסקי דין על לוי חנה | פסקי דין על ב.ח.ג. - חברה לבנין והשקעות בע"מ

4298/99 א     02/02/2003




א 4298/99 פרופסור לוי גדעון,לוי חנה נ' ב.ח.ג. - חברה לבנין והשקעות בע"מ




בעניין:

35



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
א
004298/99


בפני
:
כב' השופט שאול מנהיים


02/02/2003



בעניין
:
1. פרופסור לוי גדעון

2. לוי חנה




התובעים

נ ג ד


ב.ח.ג. - חברה לבנין והשקעות בע"מ





הנתבעת

פסק דין

1.
תביעה כספית לפיצוי על ליקויי בנייה בבית מגורים בקיסריה. סכום התביעה ליום הגשתה (6.10.99) הועמד על 268,335 ש"ח.

2.
במהלך ניהול התובענה מונה מומחה מטעם ביהמ"ש (המהנדס רפאל גיל). לפי חוות דעתו, עלות תיקון הליקויים במונחי חווה"ד מיום 22.5.02 היא בסך 29,400 ש"ח לפני מע"מ, ואם התובעים יבצעו את התיקונים באמצעות קבלנים מזדמנים יש לקחת בחשבון תוספת של עד 50%. עוד העיר כי למספר ענינים נדרשת הכרעה שיפוטית. יצוין כי "חווה"ד המסכמת" של מומחי התובעים (חברת טרמינל הנדסה בע"מ) מדברת על תיקונים נדרשים בעלות של מעל 128,000 ש"ח, ולמועד מוקדם בהרבה מזה שבו ניתנה חוו"ד גיל.

3.
בנוסף לעלות תיקון הליקויים, כוללת התביעה גם רכיבים שעניינם: שכר מומחי התובעים; תשלום לצורך ביצוע תיקונים ועלות תיקונים שבוצעו ע"י התובעים; עלויות נסיעה לישראל ושהיה בה (יצוין כי התובעים הם ישראלים המתגוררים בחו"ל דרך קבע) מדי מס' חודשים; עגמת נפש; עלויות פיקוח על ביצוע התיקונים, כולל נוכחות התובעים בארץ; ותשלומי ארנונה, דמי שירותים וביטוח לשנים 99-98.

4.
בישיבת קדם משפט מיום 9.12.02 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה. הוסכם שההכרעה בתביעה תהיה עפ"י כתבי הטענות וחוו"ד מומחה ביהמ"ש (שמונה בהסכמה וכונה ע"י הצדדים בהסדר הדיוני בתואר "המומחה הוסכם"), ועל סמך עדות בע"פ של התובע 1 ומנהל הנתבעת (אשר הוסכם כי לא ייחקרו נגדית), וסיכומים בע"פ. העדויות והסיכומים בע"פ נשמעו ביום 2.1.03.

5.
התובעים, בסיכומיהם, טענו שהמחירים שהמומחה גיל נוקב בהם "מצחיקים", ואילו מנהל הנתבעת בעדותו טען שהם מופרזים ואף ייחס למומחה "כעס אישי" שגרם - לדבריו - לכך שהמחירים אשר המומחה גיל ציין "נוטים כלפי מעלה בצורה מאד מופרזת". עם זאת, בסיכומיהם ראו שני הצדדים את הסכומים בהם נקב המומחה גיל כבסיס. התובעים עתרו כי גם התוספת של 50% לביצוע ע"י בעלי מקצוע מזדמנים תיפסק לזכותם, ואילו הנתבעת עתרה לכך שייפסק הסכום ללא אותה תוספת (בטענה כי ניתן היה לבצע התיקונים במסגרת הבדק והדבר לא נעשה בשל התנהגותם הפסולה של התובעים).

התרשמותי היא שאין בפני
בסיס לטרוניות הנתבעת ומנהלה כלפי מומחה ביהמ"ש, לא כלפי המחירים בהם נקבע ולא ביחס לאותו "כעס אישי" שנטען ע"י הנתבעת.

6.
עיון בחווה"ד של המומחה רפאל גיל מלמד, כי הסכום הכולל שבסיכומה (כנזכר בסעיף 2 לעיל) אינו כולל את הסכומים הבאים:

(א)
4,350 ₪ ועוד 1,600 ₪, המתיחסים לתיקונים הנובעים מרטיבות חריגה במצע הריצוף בקומה העליונה. לגבי סכומים אלה מסביר המומחה כי יש טענה (בפי הנתבעת) כי מקור הרטיבות בהצפה שנגרמה ע"י עוזרת של התובעים ועל כן אין היא אחראית לכך. עוד מוסיף המומחה כי רק במהלך העבודות ניתן יהיה לבדוק אם מים חודרים מהג'קוזי הסמוך.

(ב)
החלפת ארון בפינת המטבחון - 1,600 ₪, שלא נכללו באמדן המסכם בשל מחלוקת בשאלה מי אחראי לנזק.

(ג)
ליקויים שנטען כי תוקנו ע"י התובעים או מי מטעמם; ומכל מקום תוקנו בעבר וכיום אין בענינם כל ליקוי.


סכום נוסף של 250 ₪ נכלל בסיכום חווה"ד, אך המומחה מעיר כי יש מחלוקת אם הנתבעת אחראית לו (משום שמדובר באיטום נקודת הכניסה של צורת המיזוג, שהנתבעת טוענת כי אינו באחריותה כלל).

לדעתי, את הסך של 250 ₪ הנזכר בפיסקה הקודמת צריך להפחית מסכום חווה"ד. לא מצאתי בהסכמים ובמפרט שהנתבעת אחראית לאיטום בנקודה בה מתחבר צינור המזגן לקיר חיצוני. במפרט נזכרות נקודות חיבור למזגנים, אך ההגיון אומר שאיטום ניתן לבצע רק כאשר מתקינים את הצינור, וזה באחריות מתקין המיזוג (ויודגש: הבית לא נמכר עם מזגנים מותקנים).


אשר לשלושת הסכומים דלעיל שלא נכללו בסיכום חווה"ד, דעתי היא כדלהלן: קיום רטיבות חריגה במצע ריצוף (ויצוין כי החריגה היא ניכרת מאד) מעיד לכאורה על ליקוי בעבודות הריצוף. גם אם בוצעה בבית שטיפה תוך שימוש בכמות חריגה של מים, השכל הישר מחייב שלא תהיה לכך תוצאה כה חריגה. לכן, סביר יותר - לטעמי - שמדובר בליקוי שהנתבעת אחראית לו, ובהליך אזרחי די בעודף הסתברות קל כדי להכריע. לכך אוסיף את הסכומים של 4,350 ₪ ו- 1,600 ₪ לסכום חווה"ד. הוא הדין בהחלפת הארון בפינת המטבחון, ועל כן אוסיף 1,600 ₪ נוספים.


נותרו ליקויים שהתובעים טוענים כי התקימו, אך תוקנו על ידם ועל חשבונם. לענין זה הגישו התובעים "אסופת מסמכים", שתסומן ת/1. הדף הראשון של ת/1 אמור להיות ריכוז, אך יש בו טעויות. כך, למשל, בסעיפים 12 ו- 14 מופיעים סימני שאלה במקום סכומים. כן מופיע בו ענין תוכניות לבריכה, ענין שלהבנתי את ההסכמים שבין הצדדים וכן את כתב התביעה המקורי, שלא תוקן, אין מקום לכלול אותו בפסה"ד כלל (ואף לא נכלל כלל בכתב התביעה). בנוסף, לחלק מהסכומים שבדף הריכוז אין אסמכתא. ענין זה יפורט בס' 7 להלן.

7.
ב"אסופת המסמכים" ת/1 יש הוכחה לתשלום של הסכומים דלהלן (הראויים להיכלל בתביעה, כלומר - ללא נושא הבריכה):

2,100 ₪ בגין איטום ל"אסא" מיום 4.10.99;

900 ₪ ל- וג'י קדור (תיקון ריצוף חיצוני) מיום 12.10.99;

8,775 ₪ ל- באואר הם בגין צביעת הבית מבחוץ מיום 11.10.99;

2,106 ₪ ל- הדר אחזקות בגין אינסטלציה מיום 4.1.00;

293 ₪ ל- יצחק פרבר עבור בדיקה ויעוץ לנזילות בגג מיום 28.5.00;

6,000 ₪ (השתתפות בתשלום) ל- אבנגן בע"מ, במועד שאינו ידוע מהמסמכים.


סכומים נוספים הנזכרים בדף הראשון של ת/1 (כגון 2,000 ₪ חומרים לצביעה חיצונית) לא הוכחו במסמכים או בדרך אחרת, ומאחר וזהו פס"ד "רגיל" (היינו לא על דרך הפשרה) אין אפשרות לפסוק סכומים שלא הוכחו, ונטל הוכחתם על התובעים. לפיכך, יתווספו לסכום חווה"ד רק הסכומים שפורטו בפיסקה הראשונה לעיל (נוסף לאמור בס' 6 לעיל). לגבי סכומים אלה נחה דעתי, על סמך כל החומר שבפני
י, שמדובר בעלויות שהתובעים נשאו בהן לתיקון ליקויים שהנתבעת אחראית להם.

8.
בישיבה האחרונה הוגשו גם תמונות (סטילס וכן וידאו), שסייעו בידי בהבנת הנתונים שעל-פיהם נקבע האמור בסעיפים 6 ו- 7 לעיל. כן הוצגה "אסופת מסמכים" נוספת המתיחסת למה שנטען כי הינו חריגות בנייה, כאשר אין בכתב התביעה כל טענה כזו וכל עתירה לסעד כספי בגינה. ממילא לא ניתן, ואין מקום, לפסוק סכום כלשהו בגין כל הטענות שעניינן חריגות בניה, ואף לא ניתן ואין מקום לעסוק בשאלה אם היו בכלל חריגות כנטען.

9.
בנוסף לענין הליקויים שנדון לעיל וטרם שאפנה לשאר רכיבי התביעה, עומדת בעינה השאלה אם זכאים התובעים לתוספת של עד 50% לביצוע על ידי קבלנים מזדמנים. יודגש שהמומחה דיבר על תוספת של עד 50% ולא על תוספת של 50% דווקא, למקרה של ביצוע על ידי קבלנים מזדמנים. אני סבור שבעיקרם של דברים לא הוכח שהתובעים מנעו מהנתבעת לתקן בעצמה את הליקויים (שלטענתה), והגירסה הסבירה יותר היא כי ביסודם ובעיקרם של דברים הנתבעת לא פעלה כנדרש ממנה. התרשמתי מהראיות שבפני
י כי היו ליקויים רבים שלחלקם ניסתה הנתבעת להתכחש גם במהלך ההליך ודי לשם כך לעיין בחוות הדעת מטעם הנתבעת (אף כי נכון גם שמדובר בהרבה פחות, במהות ובערכים כספיים גם יחד, ממה שנטען מלכתחילה בשם התובעים כמשתקף בחוו"ד חב' טרמינל מטעמם). עם זאת, נראה לי שתוספת של 50% היא גבוהה יחסית וניתן להסתפק בתוספת של 30%, והדבר גם עולה מהנסיון בתיקים אחרים ובחוות דעת אחרות, וכך אני קובע.


10.
רכיבי התביעה שאינם נוגעים לתיקון הליקויים בלבד הם:


עלות חווה"ד (כמה וכמה) של מומחי התובעים - סך זה אין לו מקום כ"ראש נזק", ומקומו של הענין במסגרת פסיקת ההוצאות, תוך הבאה בחשבון כי בדיעבד ידוע שמדובר בחוו"ד שנקבו בסכום העולה במידה מהותית על מה שמצא מומחה בית המשפט (אף כי חלק מההפרש מקורו בתיקונים שביצעו בינתיים התובעים בעצמם).


עלות תיקונים שבוצעו - הנושא נדון כבר בס' 7 לפס"ד זה לעיל.


עלויות נסיעה ושהיה בישראל מעבר לרגיל - מעבר לאמירות כלליות ביותר בעדותו של התובע 1, אין בפני
י כל ראייה לכך. אפילו פירוט התאריכים וראיות בכתב לעלויות לא הובאו. מדובר ב"נזק מיוחד" שיש להוכיח הן את קיומו והן את סכומו בצורה מפורטת, והתובעים אפילו לא התקרבו לרמה הנדרשת הן להוכחת עצם קיום הנזק הנ"ל והן - מקל וחומר - להוכחת סכומו. היה עליהם להוכיח מה היתה תדירות הביקורים בארץ לפני רכישת הבית, ומה היתה התדירות מאז הרכישה, וכן - כי תוספת הביקורים ככל שהיתה כזו קשורה קשר ענייני וסיבתי לליקויים שבבית. הוא הדין בעלויות השהייה והנסיעה לגבי אותם ביקורים נוספים לו הוכחו. כלל לא ברור היכן שהו התובעים כאשר באו ארצה, באלו עלויות נשאו בגין השהייה והנסיעה, והאם באמת כל זה קשור בליקויים בבית דווקא. אוסיף כי דווקא מעדות התובע 1 עולה כי יש לו קשרי עבודה מקצועיים עם גורמים בישראל, כך שייתכן שביקוריו בארץ נבעו מקשרים אלה או לפחות נוצלו גם לשם קידום עבודתו. עוד עולה מעדותו של התובע 1 כי התובעים נעזרו בלפחות איש מקצוע אחד בתחום הבניה שהתבקש לטפל עבורם בפתרון הליקויים, ומכאן שלא ברור כלל כי נוכחותם האישית היתה דרושה בארץ בגין ליקויי הבניה נשוא התביעה.

מכל הטעמים הללו לא מצאתי שיש בסיס ראייתי המאפשר לפסוק פיצוי כלשהו בגין ראש הנזק דלעיל.


פיצוי על "סבל ועוגמת נפש" - מקובל עלי שליקויים כפי שנמצאו והוכחו, גם מעבר לשאלה שבעיני היא משנית האם מנהל הנתבעת דיבר אל התובעים בנימוס או שמא אחרת, גורמים עוגמת נפש ניכרת למי שרכש בית ושילם את מלוא תמורתו ונתקל בבעיות של ממש. הדברים רק מתגברים כאשר פתרון הבעיות אינו מיידי ותכליתי, וכך היה במקרה שלפניי. בתביעה נדרש בשל ראש נזק זה סכום של 50,000 ₪. בסיכומיו הפנה ב"כ התובעים לפסיקה שלפיה אין בהכרח פרופורציה בין הסכום שנפסק כעלות תיקון ליקויים לבין הפיצוי על עוגמת נפש. מובן שאיני חולק על העקרון. יחד עם זאת יש לזכור שהמקרה שבפני
י שונה מרוב המקרים בהם נדונים ליקויי בניה. ברוב המקרים התובעים או מי מטעמם מתגוררים בפועל בדירה או בבית חרף הליקויים, ועל כן סבלם ועוגמת הנפש שלהם גדולים לאין שיעור מאשר של אנשים שממילא לא התגוררו בבית באופן רציף והאמת היא שגם לא היו אמורים להתגורר בו באופן רציף ולא נזקקו לפתרון חלופי רק בשל הליקויים. בהקשר זה אוסיף כי לא מצאתי בעדותו של התובע 1 בסיס לטענה שנכללה בתביעה ולפיה התכוונו התובעים לעלות לארץ ולהתגורר בה דרך קבע והדבר נמנע מהם בתקופה שמאז קבלת החזקה ועד היום בשל ליקויי הבניה. מכאן שהסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לתובעים חמורים פחות, ואף במידה ניכרת, מאלה שהיו נגרמים לתובעים שהתגוררו בבית דרך קבע, חרף ליקויים שכוללים בין היתר דליפות ורטיבות.

על כן אני סבור שבנסיבות העניין יש לפסוק בגין ראש נזק זה פיצוי של 30,000 ₪ בערכים של היום.


אשר לעלויות פיקוח על ביצוע התיקונים, כולל נוכחות של התובעים בארץ - לא הוכחה עלותו הצפויה של פיקוח ומומחה ביהמ"ש כלל אינו מתייחס לצורך בפיקוח. לכך יש להוסיף כי הוכח שהתובעים ביצעו תיקונים נרחבים למדי ולא מצאתי שנעזרו בשירותי פיקוח, כמו גם לא מצאתי שהם עצמם או מי מהם נכח אישית בעת הביצוע על מנת להשגיח על הביצוע ועל טיבו. חוששני שבנסיבות אלה לא הוכח כי יש הצדקה לפסוק סכום כלשהו בראש נזק זה.


נותרה הטענה של תשלומי ארנונה, דמי שירותים וביטוח לשנים 98' ו - 99', לגביהן נטען שהבית לא היה ראוי למגורים ולכן יש לשפות התובעים בגין ההוצאות דלעיל בהן נשאו. גם לטענה זו לא הובאה כל ראיה ולא הוגשו בגינה כל מסמכים מהם ניתן ללמוד כי סכומים כאמור לעיל שולמו בכלל על ידי התובעים, לא כל שכן מהם הסכומים ששולמו ומתי. אני סבור שההסכם הדיוני אשר חסך חלק משמיעת הראיות אינו יכול לבוא במקום הבאת ראיות בכלל לגבי ראש נזק כלשהו. ההפך הוא הנכון: הוסכם במפורש שהתובע ומנהל הנתבעת יוכלו להגיש מסמכים, והתובע בהחלט עשה כן ועלי לציין שחלק נכבד מהמסמכים שהגיש דווקא לא התייחסו לנושאים הכלולים בתביעה. עוד עלי לציין כי ממה שהוגש עולה תמונה של אדם מסודר שהקפיד לאסוף ראיות ולתעד אותן. בנסיבות אלה ובהעדר לכל הפחות ראיות בכתב על הסכומים ששולמו בשנים דלעיל, אין לי אלא לדחות את התביעה בראש נזק זה. אוסיף כי גם איני משוכנע שהבית לא היה ראוי למגורים כלל, ועובדה היא שהיו תיקונים שהתובעים הזדרזו לבצע מבלי להמתין להכרעה שיפוטית, דבר המתיישב בעליל עם האפשרות שתיקונים אלה נועדו להכשירו למגורים בעקבות ביצועם.

11.
בכתב ההגנה נכללה טענת קיזוז שסכומה 6,167 ₪. חלק מסך זה מקורו בעלות חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת וזהו סכום שאין לקזזו, אלא לכל היותר להביאו בחשבון בפסיקת ההוצאות. לגבי סך של 200 ₪ הכלול בסכום הקיזוז הנטען, הודו בו התובעים בסיכומיהם. יתרת הסכום היא בגין סכום ששולם על ידי הנתבעת לטכנאי חשמל עבור תיקונים שלטענת הנתבעת נגרמו עקב תחזוקה לקויה של הבית לאחר מסירת החזקה ולא עקב ליקוי בבנייתו. הטענה היחידה שטען בעניין זה ב"כ התובעים בסיכומיו, היתה כי התשלום הנ"ל כולל גם 500 ₪ המתייחסים לבית אחר. מכאן יש להסיק שביתרת הסכום אין התובעים כופרים, ועל כן יש לקזז גם (נוסף לסך של 200 ₪ שהוזכר לעיל) סך של 3,127 ₪ נכון ליום 9/2/99 (וראה נספח ז' לכתב ההגנה שגם התובעים הסתמכו עליו בסיכומיהם).

12.
סוף דבר

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים דלהלן:
א.
עלות התיקונים שיש לבצע, שתחושב כדלהלן: 29,400 ₪ (סיכום חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש), פחות 250 ₪ ובתוספת הסכומים הבאים: 4,350 ₪, 1,600 ₪ ועוד 1,600 ₪.

הסה"כ הכולל המתקבל מהפעולות דלעיל, במחירי חוות הדעת היינו נכון ליום 22/5/02 עומד על 36,700 ₪.

לסך זה יש להוסיף 30% ממנו, היינו 11,010 ₪.

בסה"כ מתקבל סכום של 47,710 ₪. לסך הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22/5/02, ולתוצאה יתווסף מע"מ כחוק..
ב.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים את ששת הסכומים המפורטים בפיסקה הראשונה של סעיף 7 ל

פסק דין
זה, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהתאריך הנקוב לצד כל אחד מהם שם, ולגבי הסך של 6,000 ₪ הכלול בסכומים הנ"ל אשר לגביו לא מצאתי שהוכח מועד תשלומו על ידי התובעים, ייחשב סך זה כאילו שולם על ידי התובעים ביום הגשת התביעה (6/10/99).

מסך זה יש להפחית סך של 3,127 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9/2/99 וסך נוסף של 200 ₪ שבהעדר ראיה לגבי מועד הוצאתו על ידי הנתבעת ייחשב כאילו הוצא ביום הגשת התביעה (6/10/99).
ג.
30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום בגין עוגמת נפש.
ד.
הוצאות המשפט בסך השווה לסכומי אגרת המשפט ששולמו על ידי התובעים כשהם משוערכים כחוק מיום תשלום כל חלק של האגרה, ובנוסף סך השווה לסכום שכה"ט שבו נשאו התובעים בהתייחס למומחה בית המשפט (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום למומחה, ובנוסף לאלה סך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ בערכי היום. הסכום האחרון בא לשפות את התובעים על חלק מעלות חוות הדעת של המומחה מטעמם, והשיפוי הוא חלקי בהתחשב בכך שגם אם ניקח בחשבון תיקונים שביצעו התובעים בעצמם, עדיין הממצאים הסופיים נמוכים במידה של ממש מאלה הכלולים בחוות הדעת מטעם התובעים.
ה.
שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק בערכי היום.

ניתנה היום ל' בשבט, תשס"ג (2 בפברואר 2003) במעמד עו"ד ברזילי לתובעים ומר ברבי בנימין, מנהל הנתבעת.


שאול מנהיים
,
שופט

מ.ג.







א בית משפט שלום 4298/99 פרופסור לוי גדעון,לוי חנה נ' ב.ח.ג. - חברה לבנין והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/02/2003)