פסקי דין על גיל לרר | פסקי דין על רוברט סאור

2271/06 ברע     19/06/2007




ברע 2271/06 גיל לרר נ' רוברט סאור





1
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בירושלים
בר"ע 2271/06
בפני
:
כבוד השופט יהונתן עדיאל

19/06/2007
בעניין:
גיל לרר

המבקש
- נ ג ד -
רוברט סאור

המשיב
פסק דין

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופטת ר' שלו גרטל) לפיו נדחתה תביעת המבקש לחייב את המשיב לשלם לו סכום של 14,040 ₪.

2. המבקש השכיר את דירתו למשיב. על פי חוזה הזכירות שנחתם בין השניים, "יחולו על השוכר [המשיב] משך כל תקופת השכירות ...תשלומים בגין צריכת גז אותם מתחייב שוכר לשלם במלואם מים עם קבל החשבון או הוראת תשלום מספק השירות" (סעיף 6א2 לחוזה), "או לפי חשבון שיוגש על ידי המשכיר לפי השימוש של השוכרים" (סעיף 6א3 לחוזה). בתקופת השכירות הצטבר חוב בגין תשלומי גז שלא שולמו. חברת הגז הגישה תביעה לפירעון החוב כנגד המבקש מאחר וחשבון הגז נרשם בחברה על שמו. בהסדר פשרה מיום 7.2.06 אשר קיבל תוקף

פסק דין
בבית המשפט השלום (בפני
כב' השופט מ. בן-עטר) הוסכם שהמבקש ישלם לחברת הגז סכום של 8,500 ₪ לפירעון החוב. בעקבות כך הגיש המבקש את התביעה הנוכחית נגד המשיב להשבת סכום החוב עבור צריכת הגז שפרע בתוספת הוצאות שונות, וזאת בהתבסס על התחייבותו החוזית של המשיב לפי חוזה השכירות לשאת בתשלומי צריכת הגז ועל יסוד העילה של עשיית עושר ולא במשפט. בכתב הגנתו טען המשיב כי בשנת 2003 היו ליקויים חמורים במערכת ההסקה הדירתית המבוססת על גז, בגינם אף נותקה אספקת הגז למערכת. לטענתו הוא הודיע על הליקויים למבקש וביקש לתקנם אך דבר לא נעשה. עוד טען המשיב שחשבונות הגז היו מופרזים, כי דיירים בבניין טיפלו בנושא מול חברת הגז ואף הצליחו להפחית את החשבונות בצורה משמעותית, אך המבקש החליט לטפל בעניין לבד. המשיב הוסיף וטען בפני
בית המשפט קמא שהמבקש לא הודיע לו על קבלת הדרישה מחברת הגז ולא אפשר לו להשתתף בניהול הגנתו. לפיכך הסכים המשיב בפני
בית המשפט קמא לשלם עבור צריכת הגז בפועל תוך ניכוי סכום של 10,528 ₪ שמקורו לטענתו בדליפה ובתקלה חמורה ואינו קשור לצריכת הגז בפועל ותוך קיזוז הסכומים ששילם עבור רכישת הסקות חשמליות חילופיות.

3. בית המשפט קמא דחה את התביעה בהתבסס על סעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט –1979, מאחר והמשיב לא היה צד להליך המשפטי בין חברת הגז למבקש ולא הייתה לו הזדמנות להתגונן מפני תביעת החברה ומאחר והייתה לו סיבה סבירה להתנגד לפירעון החוב.

4. על

פסק דין
זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני, בה החלטתי לדון כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש הערעור מכוח הרשות שניתנה.

5. חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 קובע בסעיף 4:

"מי שפרע חובו של אדם אחר בלי שהיה חייב לכך כלפיו, אינו זכאי להשבה אלא אם לא היתה לזוכה סיבה סבירה להתנגד לפרעון החוב, כולו או מקצתו, ואינו זכאי להשבה זו אלא כדי מה שנתן לפרעון החוב".

לדעתי, לסעיף זה אין תחולה בענייננו. זאת, משום שחוב הגז, בהיותו רשום על שמו של המבקש היה חוב של המבקש ולא היה חוב של המשיב. על כן, לא ניתן לראות במבקש כמי שפרע את חובו של המשיב.

6. ביחסים שבין המבקש לבין המשיב, חובתו של המשיב לשלם את הוצאות צריכת הגז מעוגנת בחוזה השכירות. לפיכך, העובדה שהמשיב לא היה צד להתדיינות בין המבקש לבין חברת הגז אמנם מונעת מהמבקש להסתמך על פסק הדין שניתן נגדו לטובת חברת הגז, אך אינה שוללת את זכותו לתבוע מהמשיב תשלום הוצאות צריכת הגז לפי חוזה השכירות. גם כך - במערכת היחסים שבין המבקש לבין המשיב - עולה השאלה מהו התשלום בגין צריכת הגז של הדירה בפועל בתקופת השכירות אותו על המשיב לשלם. אולם לעניין זה בית המשפט קמא לא נזקק. בית המשפט קמא אמנם קבע, בהקשר לסעיף 4 לחוק עשיית עושר, שהייתה למשיב סיבה סבירה להתנגד לתשלום, אך בכך אין כדי למצות את הדיון בשאלה דלעיל. לפיכך, אין מנוס מהחזרת הדיון בתביעה לבית המשפט קמא.

7. התוצאה היא שאני מקבל את הערעור, מבטל את פסק הדין ומחזיר את הדיון לבית המשפט קמא כדי שידון בתביעת המבקש לגופה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ג' בתמוז, תשס"ז (19 ביוני 2007), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
י' עדיאל
, שופט









ברע בית משפט מחוזי 2271/06 גיל לרר נ' רוברט סאור (פורסם ב-ֽ 19/06/2007)